?מה מסתירים פעילי חד"ש

אתמול התקיים בתל אביב מפגש מרתק עם עאידה תומא סלימאן, פעילה בכירה בחד"ש וחברה בוועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל. סלימאן הוזמנה לדבר על "ניסיונות הימין שבשלטון להוציא את השמאל היהודי-ערבי העקבי (כך במקור ל.ס) מחוץ לכנסת, על המאבק לשלום ולשוויון ועל תפקידן של הנשים".

אמנם איני נמנה על מצביעי חד"ש, אך היות והיה לי קצת זמן פנוי – ובכל זאת, קיבלתי הזמנה יפה במייל – החלטתי להגיע למטה ביטאון 'הגדה השמאלית', שמגדיר את עצמו כ"במה ביקורתית לחברה ותרבות". לכל הדעות, כותרת מרגשת. לצערי, הדברים לא התפתחו כמצופה, ומסיבות השמורות עמהם פעילי חד"ש לא איפשרו לי לשמוע את ההרצאה. אולי אני לא מספיק ביקורתי בשבילם? אך בל נקדים את המאוחר.

כבר בכניסה, קל היה להתרשם מהאווירה והתפאורה במקום, ההולמים מטה של ארגון קומוניסטי-מחתרתי. את הקירות עיטרו צילומים של חיילי צה"ל במחסומים וציטוטים ערטילאיים של משוררים תל-אביביים ממורמרים. למרבה המזל, דאגו המארגנים להגיש קפה שחור, שחיזק את רוח הלחימה הפרולטרית החבויה גם בי.

התיישבתי אפוא בכסא פנוי, הוצאתי את הלפטופ (כמה בורגני!) והסתכלתי מסביבי. נוכחתי לגלות שלמעט כמה צעירים חביבים עם ראסטות, ממוצע הגילאים במקום עומד על יהודים בני 60+ (איפה הערבים?), ושנושא השיחה העיקרי הוא יכולות הניקוי המהפכניות של שואב האבק הרובוטי איי-רומבה. כך, ברוח המטריאליזם הדיאלקטי, נושאי הדגל של מאבקי העובדים משלימים עם קיומו של רובוט אימפריאליסטי, שגוזל מקומות עבודה מהפועלים המדוכאים, המנושלים והכבושים.

את מעט הצעירים שכן טרחו להגיע למפגש הטריד יותר הסרטון החדש של 'שלום עכשיו'. אחד הצעירים אמר לחברו שבמקום למתוח ביקורת על הכיבוש ועל הממשלה, הסרטון פשוט משמיץ ימנים ומתנחלים ומפספס את המטרה. בתגובה ענה בן שיחו ש"אבל גם אנחנו קצת אנטי-מתנחלים". שניהם צחקקו וסיכמו שהסרטון אמנם משעשע, אך נעשה בחוסר-טעם.

בין הפטיש למגל

תוך שהאזנתי לשיחה המרתקת של הצעירים – שהמשיכו לשוחח על שיתופי פעולה עם קבוצות להט"ב קיצוניות, כדוגמת 'משפריצות' (שומר נפשו ירחק מדף מדף הפייסבוק שלהן/ם) – ניסיתי למצוא רשת אלחוטית להתחבר אליה. כצפוי, גיליתי שיש בקרבת מקום רשת עם השם הסימבולי משהו "1ofthepeople67", אך למרבה האירוניה, היא הייתה חסומה לחברים בלבד. דווקא מהמפקדה של חד"ש ניתן היה לצפות לקצת יותר שיתופיות וקולקטיביזם של WIFI-חברתי-בר-קיימא. כנראה שזה היה סימן מקדים לקראת האסון הלא-דמוקרטי שעמד לקרות לי.

האולם המשיך להתמלא, אך מסיבה כזו או אחרת סלימאן התעכבה, ולכן ניצלתי את רגעי ההמתנה ועלעלתי בביטאון מפלגת חד"ש 'זו הדרך'. הכותרת הראשית זעקה "הם יורים גם בילדים", ומתחתיה הובאה כתבה שמצטטת מחקר אובייקטיבי ונטול פניות של ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל", שקבע כי "בכל המקרים שבדק אמנסטי, הפלסטינים שנורו למוות בידי חיילים ישראלים לא איימו באופו ישיר ומיידי על חייהם". מרנין.

בהמשך הביטאון נידונה דילמה הרת גורל של הקומוניסטים באוקראינה: מצד אחד עומדים הרוסים האימפריאליסטיים שמאיימים על השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה (ממתי שלמות טריטוריאלית וקומוניזם הולכים יחדיו?), אך מצד שני עומד הימין הקיצוני האוקראיני שפוגע בסמלים קומוניסטיים כמו פסלים של לנין. אין מה להגיד – הקומוניסטים ממש תקועים בין הפטיש למגל.

רציתי להמשיך ולעלעל בעיתון המרתק, אך בשלב הזה ניגשו אליי שני מבוגרים חביבים, אשר בהבעת פנים חמימה אך חמורת סבר הבהירו לי שהיות ואני לא פעיל המפלגה, איני רשאי להמשיך ולשבת בכנס.

כל ניסיונותי לשכנעם שבוודאי חלה אי-הבנה מצערת, שגם בהזמנה וגם באתר האינטרנט נכתב שהכנס פתוח לציבור הרחב, ושבאתי להתעניין, להקשיב ולהחכים לא הועילו. שפת הגוף שלהם הבהירה לי כי בעל הון שכמוני לא רצוי בהרצאה. בעצב ותוגה רבים, ארזתי את הלפטופ, לקחתי עמי ביטאון מפלגה למזכרת והלכתי לי לדרכי.

קסנופוביה קומוניסטית

מדוע גורשתי כך מהכנס? האם זה משום שגלאי האימפריאליזם של 'הגדה השמאלית' צפצף בעת שנכנסתי? האם זה בגלל החולצה הוורודה שלבשתי לכבוד המאורע? (ורוד זה לא מספיק אדום בשבילם?) או שמא היו אלו הסודות התמירים בתורתו של לנין שנחשפו בכנס, המיועדים רק לאנשי שלומנו, וחברי 'משפריצות'?

רציתי מאוד להישאר ולשמוע את הרצאתה של סלימאן, כדי לברר מהו החזון שלה לשלום הצודק שחד"ש תכונן בארץ ישראל, שבמסגרתו נשים כמוה ייהנו, כמובן, ממלוא הזכויות המקובלות בלבנט הסוער. רציתי גם להבין סוף-סוף כיצד הימין מוציא את השמאל הערבי-היהודי מחוץ לכנסת, אך הדבר היחיד שגיליתי הוא שמי שמוציא אנשים החוצה הם דווקא אנשי חד"ש.

אין לתופעה הסבר אחר אלא שפעילי חד"ש, חוששים, משום מה, שאם זר כמוני ישמע את דבריהם של סלימאן ושאר הפעילים, הוא עוד יעשה מזה מטעמים. אולי זו הסיבה שהם גם מחקו בחיפזון רב את ההזמנה הפתוחה מאתר האינטרנט שלהם. הרי מבחינתם של קומוניסטים, כידוע, העבר פתוח לחלוטין, ומי ששולט בו, שולט בהווה.

פעילי חד"ש היקרים: כדרכם של קומוניסטים, טעיתם בגדול. יכולתם הרי להשאיר אותי באולם ולתת לי להשתעמם למוות מהססמאות הלא-קוהרנטיות של חברי מפלגתכם, אולי אפילו הייתם מרוויחים קצת חשיפה הומוריסטית לפסאודו-רעיונות אלו באתר 'מידה'. לרוע המזל, כל שאני יכול לומר על ה'חזית הדמוקרטית לשלום ולשיוויון' הוא שהם גרועים אפילו מפעילי בל"ד: הללו, לפחות, לא מתביישים בעמדותיהם ולא חוששים מחשיפה תקשורתית.

___________

מעוניינים להתעדכן במאמרים חדשים באתר? הצטרפו עכשיו לדף הפייסבוק של 'מידה'.