השכמה מוסלמית

כולם מכירים את התופעה: ארבע לפנות בוקר. חמש שעות לפני מבחן ענק בקורס דיני נזיקין. פתאום, סלסולים ים-תיכוניים עזים חודרים לך לחלום. המוח העייף שלך מצליח להכיל אותם בחמש השניות הראשונות, אך הוא לא עומד במעמסה ואתה מתעורר. הלך המבחן. לא, לא מדובר בעוד מסיבה של אייל גולן; מדובר על כרוזי המואזין, המופעלים חמש פעמים ביום, כל יום, גם בשעות הקטנות של הלילה.

תופעת המואזין הרועש אינה חדשה, והיא מוכרת בעיקר לתושבים של יישובים מעורבים שבהם מתגוררים יהודים וערבים זה לצד זה. לטובת אלה מכם שלא זכו להשכים קום בשעות החושך לקולו הערב של המואזין, שוחחנו עם כמה אנשים שמכירים מקרוב את התופעה. "קריאות המואזין מעירות אנשים בלילה, וכשהרעש מעיר אותך ב-5:00 לפנות בוקר כבר אין טעם לנסות לחזור לישון", מספרת ל'מידה' לאה, סטודנטית מירושלים. "זה בלתי-נסבל. רבים מתלוננים על זה, אבל אנשים ממעטים לפעול בעניין". לדבריה, המשטרה ובית המשפט נמנעים מלטפל בתופעה "הם מעדיפים להיכנע לאיומים – בדיוק כמו בהר הבית. יש אנשים שלא רוצים להתעסק איתם, ולכן מפילים הכל עלינו, האנשים המאוימים והפגועים".

גם אלי מכיר מקרוב את הדברים: "אני גר בגבעה הצרפתית בירושלים כבר 4 שנים והמואזין תמיד ברקע, גם בשיעורים במהלך היום ובעיקר בלילות" הוא אומר. לדבריו, "אנשים שמנסים להגן על התופעה טוענים שמדובר באלמנט תרבותי ודתי מובהק, אך מדובר פה באחיזת עיניים" הוא אומר, "מסגדים תמיד קראו למאמינים לתפילה, אך הקריאה מעולם לא הייתה בעוצמה כזו המתאפשרת במערכות ההגברה המודרניות שיש כיום".

יש חקיקה, למה לא אוכפים?

החוק למניעת מפגעים קובע כי "לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי-סביר מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת-מקום או לעוברים ושבים".

על הנייר, החוק נראה חוק ברור, פשוט וישיר. אבל בחיים, כמו בחיים, לא הכל עובד חלק. למשטרת ישראל אין הרבה מכשירים למדידת רעש, והשוטרים מסרבים באופן עקבי להשתמש בשכל הישר ובאוזניהם הבריאות – על אף פסיקה ישנה של בית המשפט העליון שמאפשרת זאת – ולקבוע שרעש הוא בלתי-סביר גם באין מד-רעש רשמי.

מפניות שערכנו למוקד המשטרה, מסתבר – לפחות לפי חלק מהמוקדנים – שהדבר כלל לא באחריותה אלא באחריות המשרד להגנת הסביבה. מוקדנים אחרים דווקא הבטיחו לשלוח ניידת, שאיש לא יודע אם הגיעה למקור הרעש. באתר המשרד להגנת הסביבה, אם תהיתם, רשום כי הגוף הממונה על הטיפול ב"חריגה מהמקובל באשר לקול המואזין" הוא היחידה הסביבתית של משטרת ישראל. אכן, מה יותר קל מאשר לפצל סמכויות, להתחמק מעימות עם הבעיה, ולגלגל את תפוח האדמה הלוהט הלאה.

המואזין מפריע לך? אתה גזען חשוך ושונא ערבים

בעקבות הרעש הפוגע באיכות החיים ובשפיות הדעת, והודות לאזלת-ידה של המשטרה במיגור המטרד, הציעה בשנת 2011 חברת הכנסת דאז אנסטסיה מיכאלי חוק שיאסור שימוש במערכות כריזה בבתי תפילה. למרות שמדובר בהצעת חוק סבירה בהחלט, אשר תשפר פלאים את איכות חייהם של מאות אלפי תושבים במדינת ישראל, התקשורת עטה על ההזדמנות להציג את מיכאלי כגזענית וכמדכאת מיעוטים.

כמו הרבה הצעות חוק בישראל, ברגע שהתפרסמו מספר כתבות נגד היוזמה היה ברור שהיא לא תעבור בכנסת. אולם הבעיה בעינה עומדת, ומאז הצעת החוק לא ניסה המחוקק הישראלי לקדם פתרון נוסף – פשוט וקל ליישום, יש לומר – שיביא שקט ושלווה לבית ישראל.

"אתה מתפרץ לדלת פתוחה" אומרת ל'מידה' יו"ר ועדת הפנים, חברת הכנסת מירי רגב, "אני מקבלת פניות רבות מתושבים ברחבי הארץ שסובלים מרעש המואזין. זו בעיה חמורה", היא אומרת. לדבריה, היא מכירה את התופעה מקרוב: "בתור מי שמתגוררת בראש העין ושומעת את המואזין של כפר קאסם, אני סובלת מכך. בארבע בבוקר הם מתחילים עם ה"אללה אכבר" שלהם, וזה כבר בלתי אפשרי".  לדבריה, כל אדם רשאי כמובן להתפלל בבית התפילה שלו, אבל אין הצדקה לכך שיפריע לאחרים. "לא קשה לדמיין את המהומה שהייתה מתחוללת אם זה היה הפוך, אם כל אזרחי ישראל היו נאלצים לשמוע בקולי-קולות קריאות 'שמע ישראל'. מוכרחים להפסיק את המציאות הזו שפוגעת משמעותית באיכות חייהם של רבים".

כבר הוגשה הצעת חוק בעניין. מדוע היא נפלה בזמנו?

הצעת החוק נפלה בוועדת השרים לחקיקה מסיבות לא ענייניות. לא רצו שמדינת ישראל תיתפס כמונעת חופש דת. אני מתכוונת במושב הבא של הכנסת, להזמין את כל ראשי הערים של המגזר הערבי-המוסלמי כדי לפתור את הסוגיה הזאת יחד איתם, בדיבור ובהבנה. אך אם לא יימצא פתרון בהידברות, לא תהיה ברירה אלא להתמודד עם הסוגיה בחקיקה. תקפו אותי כבר על הכוונה הזו באשמת גזענות, אך זה לא קשור. פשוט אי-אפשר להמשיך ככה.

כבר קיימת חקיקה בנושא מטרדי רעש. מדוע החוק איננו נאכף?

אין לי מושג למה זה לא נאכף. הגופים שצריכים לאכוף את חוקי הרעש הם משטרת ישראל והפקחים של המשרד להגנת הסביבה. אלה יצטרכו להופיע בפני הוועדה ולהסביר מדוע החוק לא נאכף על-ידם.

לא רק בעיה ישראלית

תופעת השימוש ברמקולים לקריאת המואזין אינה ייחודית לישראל, והיא איננה המדינה היחידה שנאלצת להתמודד עם סוגיה זו. גל ההגירה המוסלמית למערב אירופה בעשורים האחרונים העלה גם שם את שאלת המפגע הציבורי של הכריזה במסגדים. בהולנד ובבריטניה, למשל, קיימות הגבלות שונות לעניין תדירות השמעת המואזין ועוצמת הכריזה. בצרפת הלכו יותר רחוק, וקיים שם איסור על שימוש במערכת הגברה לקריאת המואזין. בערים שונות בגרמניה הושגה פשרה בין הקהילה המוסלמית לרשויות העיר, ובשוויץ נערך משאל עם שהכריע לטובת איסור על בניית צריחי מסגדים חדשים.

גם במדינות מוסלמיות התעורר בשנים האחרונות דיון סביב השימוש ברמקולים לצורך הקריאה לתפילה. בערב הסעודית, הגביל המשרד לענייני אסלאם כבר ב-2005 את השימוש ברמקולים במסגדים, וקבע כי יש להקפיד על כך שעוצמת קולם לא תהיה גבוהה מדי. ההגבלה חלה על כל המסגדים בסעודיה, והמשרד הודיע כי לא יהסס לנקוט צעדים כדי לאכוף את ההוראות.

ולנו נותר רק לשאול: אם סעודיה, ערש לידתו של האסלאם ומשכנם של המקומות הקדושים ביותר למוסלמים, החליטה להגביל את עוצמת הרמקולים במסגדים – מדוע מדינת ישראל חוששת לעשות זאת?

האם הפחד מעימות עם הציבור המוסלמי גורר את הרפיון השלטוני ואת היעדר הריבונות, על חשבון איכות חייהם של אזרחי ישראל?

תגובת דובר המשרד להגנת הסביבה:

המשרד סבור שאין צורך בהפעלת רעש חזק ולא סביר על מנת להודיע על זמן התפילה, ללא כל קשר לדת כזו או אחרת, וכך גם נקבע על-פי חוק. יצוין כי מרבית המסגדים מחוברים למערכת של משרד הפנים המווסתת את עוצמת הרמקולים ומונעת רעש בלתי-סביר. אי לכך, תפקידה של המשטרה הוא לאכוף את החקיקה.

תגובת דובר משטרת ישראל:

האכיפה בכל הנוגע למפגעי רעש הינו בתחום אחריות המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל מסייעת למשרד בעת הצורך.