מחבלים שמוצגים כגיבורים, חיילים כקלגסים, ודמגוגיה בוטה. הפעם התערוכה האנטי-ציונית במכללת שנקר לא עברה בשקט
במכללת שנקר ברמת-גן, נפתחה השבוע תערוכה שהציתה את זעמם של סטודנטים רבים ● מחבלים שמוצגים כגיבורים, לאומנות פלסטינית, וחיילי צה"ל שמתוארים כקלגסים אכזריים, מקבלים את פניו של כל סטודנט הבא בשערי המכללה ● בשונה ממקומות אחרים, הפעם זה לא עבר בשקט ● ככה זה כשנשיאת המכללה, יולי תמיר, מנסה לחנך בכוח את הסטודנטים
במסגרת הכנס השנתי של 'פורום שנקר לתרבות חזותית', בחרה מכללת שנקר בארגון 'אקטיב-סטילס' הרדיקלי להצגת תערוכה, בכניסה הראשית למכללה שברמת-גן. הכנס, שנפתח שלשום, מתקיים השנה תחת הכותרת 'בין ציות להתנגדות', והתערוכה מוצגת בחסות ראש מחלקת תרבות, דוקטור מיכל גל, והמרצה לתקשורת חזותית ישראלית, דוקטור מיכל חכם.
בפועל, מדובר בתעמולה לאומנית-פלסטינית בוטה ודמגוגית, השוללת את עצם קיומה של מדינת ישראל ועורכת לה דה-לגיטימציה.
'אקטיב-סטילס', רק נציין, הוא "קולקטיב צלמים" עצמאי אשר תפקידו, לדברי החברים בו, לצלם בהפגנות ובפעולות נגד דיכוי, גזענות, אנטי-גלובליזציה והפרה של זכויות אדם. "דעת הקהל בישראל", נכתב באתר הרשמי של הארגון, "מעוצבת בראש ובראשונה על-ידי הזרם המרכזי של התקשורת, העוברת להיות יותר גזענית ואלימה. ההשפעה של שינוי זה בא לידי ביטוי בתמיכה ציבורית מוגברת לפעולות אלימות צבאיות, חקיקה גזענית, ומדיניות מפלה. בכל פעם שתמונותינו מתפרסמות, בין אם בזרם המרכזי של התקשורת או בערוצים חלופיים, הן מעבירות מסרים שמאתגרים את הדיכוי ומכניסות את קולם של הלא נשמעים אל תוך השיח הציבורי".
הבעת דעה פוליטית דרך יצירה אמנותית היא אכן דבר ראוי, ויש שיגידו כי אף מדובר בנשמת אפה של האמנות. אלא שלסטודנטים במכללת שנקר התגלתה תמונה אחרת לגמרי ממה שהורגלו אליה עד כה: לא עוד תערוכה ביקורתית עם מסרים פוליטיים בטוב-טעם, אלא פרופגנדה שקרית וחד-צדדית, כמעט אלימה בכפיית המסר שלה.
"כל שבוע יש מיצג בלובי ובחדר לידו", אומרת ע', אחת הסטודנטיות במכללה, בשיחה עם 'מידה', "אולם אתמול העלו פה תערוכה שמאלנית קיצונית במיוחד". לדבריה, "סטודנטים מחו על זה, באו ותלו דגלי ישראל, עמדו ושרו את ההמנון מול התערוכה הזאת. היו גם מעטים שקצת איבדו שליטה מרוב כעס על החוצפה ותלשו את התמונות". ע' מספרת כי בשלב זה הופיעה נשיאת המכללה בכבודה ובעצמה, "והחלה להגן על התערוכה בגופה".
להעלאת מפלס המתיחות תרמה העובדה, שהבאים בשערי המכללה מוכרחים לעבור דרך אותו לובי שבו מוצגת התערוכה, במקום שהיא תמוקם בחדר צדדי.
תמונות של מחבלים תמימים וקלגסים ציוניים מרושעים
כך, מקבלים את פניו של ציבור הסטודנטים קירות המעוטרים בתמונותיהם של פלסטינים נדכאים ומדוכאים; חלקם מופיעים עם ידיים קשורות וכבולות, באחרות מוצגים פלסטינים בודדים ותמימים אל מול חבורה אכזרית של קלגסים ובריונים במדים ישראלים, שתפקידם כמובן הוא לדכא את חירותו של העם הפלסטיני. תמונות אחרות בוחרות דווקא בגישה חיובית – לאומנות פלסטינית גאה, המציירת את נעריה כגיבורים העומדים איתן, כשגבם זקוף והם בלתי-מזוינים, אל מול הגולית המודרני, המפלצת הציונית, החמושה במיטב הנשק המתקדם.
בתמונה אחרת הגדילו לעשות יוצרי התערוכה, כשהציגו מחבל כפות בבית המשפט, במדי אסיר, כסוג של לוחם חופש אמיץ וכקדוש מעונה. תמונה נוספת מציגה קבוצת אנשים על גג בניין מול השגרירות האמריקנית בתל-אביב, עם הכיתוב באנגלית: "מר אובמה, תודה לך על התמיכה באפרטהייד שלנו", ותחתיו שלט קטן עם הכיתוב: "יש להם אבנים, אנחנו צריכים מל"טים". התמונה מצולמת בסיטואציה המעידה, כביכול, שהאנשים בתמונה נמצאים בחגיגות יום העצמאות של ישראל, כאשר הם עטופים בדגלים ובפטישי גומי כחול-לבן, לצד מנגל מעשן. אחת החוגגות מותחת את ידה מעלה כסמל ללאומנות פאשיסטית. "נרטיב" הנכבה במיטבו.
שלא כמו במקומות אחרים, הפעם התערוכה האנטי-ציונית נתקלה בציבור סטודנטים בריא ונחוש, שהחליט למחות בעוז ולדרוש מההנהלה להסיר את התערוכה. (כאמור, היו גם כאלה שהשחיתו חלקים מהמיצג; מעשה לא ראוי בפני עצמו). אך הללו נתקלו באטימות מצד הנהלת המכללה, שאישרה להקים את התערוכה מחדש למרות סערת הרוחות ותחושת הפגיעה של הסטודנטים.
גם בקשתה של יו"ר התאחדות הסטודנטים בשנקר, להעביר את התערוכה לחדר פנימי – שאליו יוכלו המעוניינים בכך להיכנס – נתקלה בסרבנות של ההנהלה.
יולי תמיר מחנכת את הסטודנטים לסובלנות
לאחר שבודקים מי עומד בנשיאות המכללה, הופכת אטימות ההנהלה ושאיפתה "לחנך מחדש" את הסטודנטים לסובלנות, לברורה: שרת החינוך לשעבר, יולי תמיר, היא אבירת הפלורליזם והנאורות שעומדת בראשות מכללת שנקר. לא מזמן התראיינה הגברת תמיר בגלי צה"ל, אודות המקרה של אדם ורטה והרב ישראל שירן, שפוטר בשל דעותיו. תמיר הגנה על הראשון אך צידדה בפיטוריו של האחרון: "ההבדל הוא הגבול הדק שבין ביקורת להסתה", אמרה תמיר; "הדברים שאמר אז אותו מורה גבלו בהסתה. באותה אוירה של הסתה … חופש הביטוי נעצר שם".
לנו נותר רק לתמוה, מדוע הסתה בוטה נגד חיילי צה"ל איננה עוברת את הסף של תמיר.
ממכללת שנקר נמסר: "הנהלת המכללה מאמינה בחופש ביטוי אקדמי ואישי ומגנה כל ניסיון לפגוע בו. השחתת התערוכה על-ידי גורמים שטרם אותרו מהווה הוכחה לחשיבותו של הכנס ולרלוונטיות של הנושאים שיידונו במהלכו".
הכותב הוא סטודנט לתואר שני בתכנית לדיפלומטיה באוניברסיטת תל-אביב ובלוגר
התמונות באדיבות יובל דיל
____________________________________
מעוניינים להתעדכן במאמרים חדשים באתר? הצטרפו עכשיו ל’מידה’ בפייסבוק.
אני נדהם ונחרד לראות דברים כאלה כסטודנט וכאזרח במדינה.עד לאיזה שפל השמאל הקיצוני האנטי-ציוני מוכן לרדת???
רק במדינה היהודית החולה והמתפוררת,ובמיוחד תחת שלטון "הליכוד", שיתוף פעולה עם האוייב הפלשתינאי,נחשבת לפעילות לגיטימית ומכובדת
ממתי הליכוד שולט במדינה? ישראל נשלטת ע"י חונטה של שופטים בבית המשפט העליון בראשות האיטוללה העליון אשר גרוניס
כל הכבוד לתלמידים שהשחיתו חלק ממוצגי ההסתה האנטי ישראלית!!
אני הייתי מעדיף להשתמש בכנוי "אנטי ישראלית" במקום אנטי ציונית
אני הייתי מעדיף "אנטישמי".
ואני דווקא הייתי משתמש ב"מסיתה לרצח אזרחים"
1. המכללה מאמינה בחופש ביטוי. האם אפשר לעשות שם תערוכת ימנית? אתגר לסטודנטים.
2. זה מה שקורה שלמנהלת המכללה קוראים יולי. כולם יודעים שביולי אין לימודים.
תנסה לעשות שם תערוכה ימנית ויולי תמיר תוריד אותה, אני מבטיח לך.
ואני חייב לציין שהצבועה הרמאית שיקרה במצח נחושה ואמרה שהרב ישראל שירן "הסית לרצח", בעוד כל "פשעו" הסתכם בדרישה להפריד בין יום הזיכרון לרבין המנוח, לבין מורשתו השנויה במחלוקת.
אתם מבינים? לפי יולי תמיר, מי שאומר שמורשתו של רבין המנוח היא שנויה במחלוקת, מסית לרצח. אבל מי שמצייר את חיילי צה"ל כקלגסים תאבי דם ורוצחי יהודים שפלים כקדושים מעונים – הוא לא מסית לרצח…
פשוט נורא ואיום. הסטודנטים המסכנים, שכל חייהם ראו רק כמה צה"ל גיבור ומוסרי, יזכו פעם אחת לראות תמונות של מעשים לא יפים שנעשים כששולטים על שני מליון אנשים חסרי-זכויות. אתר מידה, כמובן, כמו כל הימין הישראלי, מעדיף לעצום עיניים, לא לראות. כמו הילד שמנסה להסתיר מהוריו את מעשיו הרעים, כמו בת יענה. לא רואים = זה בטח לא קורה.
על הרשעות הפלסטינית שמעת?היא שולטת ברוב המכריע של ערביי הגדה(לשיטתם).
על החמאס שמעת?הוא שולט בעזה.
אם יש לך טענות על חוסר זכויות-תפנה אליהם.
ובכללי-הגיע הזמן שתשים את גופך במקום שבו נמצאת נפשך מזמן
ותעבור לעזה או לרמאללה.
דרך צלחה.
כל ה"קלגסות" המוצדקת של צה"ל כנגד מחבלים, פורעים, זורקי אבנים (יצא לך פעם לחטוף אבן כזו בראש?), זורקי בקת"בים (יצא לך פעם לראות רכב נשרף מבקת"ב?), משגרי קסאמים, מפעילי מתאבדים וכו' וכו' אינה מתקרבת לגרד אפילו את העריצות הפלסטינית שרוצחת אנשים שביקרו את שלטון הרשות, רוצחת מי שמכר את ביתו ליהודי, מעודדת רצח אזרחים וחפים מפשע (במעשה ובחינוך), מחזיקה את בני עמה כבני ערובה תחת טרור וגוזלת את כספם בשחיתות שלטונית שלא היתה מתקבלת אפילו בטורקיה.
זה שאתה חולם וחושב שבעולם שלנו אין טובים ורעים, אין מי שמגן על אזרחיו ומי שפוגע באזרחיו, אין דיקטטורה ועריצות מול מדינות דמוקרטיות- זו כבר בעיה (אקוטית) שלך בהבנת המציאות. אבל זה שאתה מוכן לקבל תערוכה מלאת שקרים שמהללת רוצחי חפים מפשע? זו כבר טיפשות לשמה.
כסטודנטית במכללה אני רוכשת הרבה כלים להביע כמעט כל דבר באופן ויזואלי. מצער אותי לחשוב שלסטודנטים האחרים כל כך קשה לשמוע דעה מנוגדת לשלהם, ועוד יותר מעציבה אותי הדרך בה הם בחרו להביע את מחאתם. מדוע לבחור בכלי כל כך פרימיטיבי כמו אלימות? מדוע לא ליצור התנגדות אינטילגנטית, חכמה בצורת תערוכה, מיצג, מיצב וכו'? אני רוצה להאמין שבמקום שבו אני חיה יש זכות לאנשים להביע דעה. אני לא זכיתי בזכות לראות את התערוכה או להביע עמדה. היא נשללה ממני ע"י בריונים שמכתיבים עבורי מה נכון לחשוב או לא. האם הם פחדנים מכדי להתמודד עם דעה מנוגדת?
אם הפרופיל שלך לא היה פרופיל אנונימי זמני שנפתח במטרה להגיב לטובת תערוכת השנאה הנוראית הזאת, הייתי מגיב לך ברצינות.
בכל מקרה אפשר להגיב לה- מה שפספסת זה שלא איפשרו לשום תערוכה אחרת להופיע כך- הכתבה מופנית בדיוק כנגד ההנהלה של שנקר וכנגד הגברת יולי תמיר שעשתה בדיוק את ההבחנה הזו- מישהו אמר חופש דיבור?
בנוסף, עם כל הכבוד לאומנות, יש הבדל כאשר מציגים תערוכה פוליטית מלאה שקרים וסילופים ושמהללת מחבלים רוצחי חפים מפשע. זו לא סתם "דעה אחרת" אלא הסתה וכאן נגמר חופש הביטוי.
ועדיין- אני לא מקבל את התגובה האלימה לתערוכה. אכן- היה עדיף להפגין ולהעמיד תערוכה נגד או תערוכה המוציאה את השקרים של התערוכה הראשונה לאור- גם ללא אישור שנקר. רק אני לא בטוח שתערוכת הנגד לא היתה נתקלת בעצמה באלימות.
זה לא דעה! זה דהלגיטימציה למדינה. הדרך שבה הם בחרו להגיב רק מראה עד כמה זה חמור יותר מסתם "דעה".
תערוכה חשובה ואמיצה שמציגה את קצה הקרחון של רשעות ושחיתות הכיבוש.
כתבה חד-צדדית שמבליטה את חוסר הפתיחות שלנו כחברה לחינוך לדעות שונות. כל מי שלא נאה לו לראות את התמונות האלה חי באשליה. אני, בתור בוגרת שנקר, מברכת על האומץ של המכללה להציג את התערוכה הזאת.
אומץ להציג מחבל כגיבור? אומץ להציג שקרים כאמת? אומץ לסלף ולשקר? אומץ לאפשר רק לתערוכה כזו להופיע ולאחרות להתחבא באיזה חדר צידי? מה האומץ פה?
לכל התומכים בתערוכה זו, תמיכתכם דומה לתמיכה בגרמנים הנאצים ואו במתאבדים היפנים – לאחר כשלונם במלחמת העולם ה-2.
לא נשכח את אמין אל חוסייני, "פלסטינאי" נאצי, שתכנן את השמדת יהדות ארץ-ישראל, לפי המודל הנאצי ובתמיכת ידידו – היטלר.
שמאל קיצוני = אנטישמים
זו האמת הפשוטה!!
יולי תמיר היא סמל לתהליך שעבר על חלק ניכר מהשמאל הציוני: הקצנה וזליגה לשמאל האנטישמי, זה אשר שולל את קיומה של מדינת ישראל.
פרופגנדה של החמאס בלב שנקר ,עוד לא נתקלתי בתמונות של זורקי אבנים (יותר נכון סלעים) ,התעמרות ילדים בחיילים ללא פחד ,בקבוקי תבערה ,צלפים שיורים על מכוניות , או בתמונות של שידורי הטלוויזיה הפלסטינית האנטישמית שמציגה את היהודים כחזירים.
גם אצלנו במכללה הייתה התערוכה המכוערת הזאת, וגם בכניסה כדי שכול נכנס ויוצא יצטרך לעבור ולראות.
מה המכללה שלך?