לקראת גל עלייה חדש

בעוד שבמשך שנים רבות מרבית העולים לישראל יצאו ממדינות מצוקה יחסית, הרי שבשנים האחרונות מסתמן שינוי מגמה.

לאחר שבמשך שנים רבות מרבית העולים לישראל יצאו ממדינות מצוקה, מסתמן בשנים האחרונות שינוי מגמה • התחזקות העלייה ממדינות מערב אירופה, ובראשן צרפת, לצד היחלשות העלייה ממדינות אסיה ואפריקה, הן מסממניה של התופעה החדשה • ובעוד המשבר הכלכלי העולמי נותן את אותותיו בדפוסי העלייה היהודית, המאורעות באוקראינה וברוסיה עשויים כבר להפוך לגל עלייה חדש • יעקב פייטלסון, העוקב מזה שנים אחר הדמוגרפיה היהודית, מנתח את המגמות החדשות

NEW IMMIGRANTS TO RECRUIT TO IDF
העלייה נמשכת. בני נוער עולים ומתגייסים. צילום: פלאש90

האם ישראל עומדת בפני גל עלייה נוסף? בחינתם של גורמים שונים המשפיעים על הקהילות היהודיות בעולם, מובילה למסקנה כי אנו עומדים בפני גידול משמעותי בעלייה לישראל; המשבר הכלכלי העולמי המתמשך, שהביא עמו גל חדש של אנטישמיות פוגע ביהודים בצורה חמורה. ואילו העובדה שמדינת ישראל חווה צמיחה ושגשוג כלכליים בשנים האחרונות, לצד הביטחון הפנימי שהיא מעניקה לאזרחיה, הופכים אותה ליעד חשוב וטבעי להגירת היהודים. 

נבחן כעת מספר דוגמאות לכך.

על-פי נתוני הלמ”ס והמשרד לעליה ולקליטה, מאז פרוץ המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 ועד סוף שנת 2013 עלו ארצה 108,457 עולים חדשים. כאשר השיא היה בשנת 2013 בה הגיעו לישראל 19,558 עולים.

במשך שנים רבות רווחה הדעה כי מדינת היהודים מושכת אליה בדרך כלל אוכלוסייה יהודית ממדינות מצוקה. ואכן, ניתוח נתוני העלייה בשנים 2008-2013, מאשש הנחה זו.

כ-60 אחוזים מכלל העולים בשנים אלו הגיעו ממדינות בהן רמת החיים נמוכה מזו של ישראל, ממדינות מזרח אירופה (40 אחוז), מדינות אפריקה (11 אחוז) ומדינות אסיה ודרום אמריקה (9 אחוז). זאת לעומת 40 אחוזים שהגיעו מאמריקה הצפונית וממערב אירופה.

אך כאשר בוחנים את המגמות, מתברר כי בשנה האחרונה חל גידול משמעותי במספר העולים ממדינות מערב אירופה, דבר העשוי להצביע על מגמה חדשה: מספר העולים ממדינות אלו בשנת 2013 היה גדול ב-57 אחוז ממספרם בשנת 2008, והציב לראשונה את מערב אירופה במקום השני אחרי מזרח אירופה במספר העולים שיצאו ממנה.

Aliya 2008-2013 by Sub-Continent

 ההשוואה בין נתוני 2013, לנתוני השנה שלפניה, מספקת תובנות מעניינות. שיעור העולים ממדינות שנחשבו “טובות” ליהודים גדל בשנה זו בצורה נאה: העלייה ממערב אירופה גדלה בשנת 2013 ב-39.3 אחוז לעומת שנת 2012; ממרכז ודרום אמריקה גדלה ב-23 אחוזים; ומדרום אפריקה ב-10 אחוזים. מספר העולים מארצות-הברית נותר יציב. זאת, לצד עלייה של 2.4 אחוזים בלבד בשיעור העולים ממדינות מזרח אירופה.

המגמה, המסתמנת אם כן, ברורה: לראשונה מזה שנים רבות, העלייה ממדינות מערב אירופה גוברת.

המהפך הצרפתי

גם כאשר בוחנים את המגמות לפי מדינות ניתן למצוא סימנים נוספים למגמה זו. בעוד שמספר העולים מרוסיה נשאר הגבוה ביותר מכלל המדינות, והיא שומרת על גידול של 14 אחוזים גם בשנת 2013, הרי שהעלייה מאוקראינה התייצבה בשנה האחרונה, ואף סימנה ירידה של 5.6 אחוזים ביחס לשנה שעברה.

על רקע זה, העלייה מהונגריה מתבלטת לטובה: שיעור העולים ממדינה זו בשנת 2013 גדל ב-22 אחוז לעומת שנת 2012, ובנתוני ינואר-פברואר של שנת 2014, נרשם זינוק של 65 אחוז ביחס ל-2013, ו-171 אחוז ביחס ל-2012.

אך השינוי המהותי ביותר התרחש בממדי העלייה מצרפת. מספר העולים ארצה בשנת 2013 הגיע לכדי 3,263 עולים, גדול יותר ב-74.8% מאשר בשנת 2008 וב-69.7% לעומת שנת 2012. מגמת הגידול המהיר בממדי העלייה מצרפת נמשך גם בחודשים ינואר-פברואר 2014: מספרם של העולים הצרפתים בחודשים הללו הגיע לכדי 697 נפש, ב-140.3% גבוה ממספרם בתקופה המקבילה בשנת 2013 וב-264.9% לעומת מספרם בשנת 2012. בכך עברה צרפת תוך שנתיים ממדינה הנמצאת במקום הרביעי של שיאני העלייה, למקום השני, תוך שהיא עוקפת את ארצות-הברית ואוקראינה.

Aliya 1-2_2014
תרשים מס’ 2

גם מדינות אחרות במערב אירופה רושמות שינוי במגמה: העלייה מבלגיה גדלה ב-110.0% לעומת שנת 2008 וב-68.5% לעומת שנת 2012. העלייה משוויץ גדלה ב-65.1% ביחס לשנת 2008 וב-42.5% לעומת שנת 2012.

העלייה מדרום אמריקה רשמה גם היא גידול משמעותי, ובשנה האחרונה גדלה ב-23 אחוז יחסית לשנת 2012, כאשר הגידול הגבוה ביותר היה בעלייה מפרו שרשמה 183.3%. העלייה מקולומביה גדלה ב- 42.0%, מוונצואלה – ב-24.5%, מארגנטינה – ב-23.6% ומברזיל ב-9.4%.

המשבר הכלכלי נותן אפוא את אותותיו בקהילות היהודיות בעולם. למרות שמבחינה מוחלטת מדובר לפעמים במספרים לא גבוהים, הרי שעצם ההצבעה על המגמה מאפשרת להבין מעט מהמתרחש מתחת לפני השטח. הביטחון הכלכלי והאישי שהיה מנת חלקם של היהודים במדינות מערב אירופה כבר אינו כשהיה, והעלייה לישראל נעשית במדינות אלו תופעה רווחת יותר ויותר.

לקראת גל רוסי-אוקראיני

אין ספק כי ההתפתחויות החשובות ביותר אירעו השנה באוקראינה. בעקבות האירועים בחודשים האחרונים המצב במדינה יצא מכלל שליטה והביא לערעור היציבות במדינה. יהיו אשר יהיו התוצאות הפוליטיות של מהלכים אלו, אפשר לצפות להתדרדרות קשה ביותר במצבה הכלכלי של אוקראינה, שעלול להביא עמו אבטלה המונית וקריסת מערכות השירותים הממלכתיים והסוציאליים. מצב הזה עלול להזכיר את מה שקרה בעקבות התפרקותה של ברית-המועצות במחצית הראשונה של שנות ה-90 של המאה שעברה. ככל הנראה, תהליכים אלו יבואו לידי ביטוי בגידול משמעותי בעלייה מאוקראינה בשנים הקרובות.

במקביל למצב המתדרדר באוקראינה, ברוסיה ניכרת מגמה של חזרה אטית של השלטונות לשיטות דיכוי הדעות הישנות, המתחילות להזכיר את התקופה הסובייטית.

מצבה הכלכלי של רוסיה אינו מבשר טובות, והדבר מוזכר בדיונים ובראיונות של כלכלנים מקומיים ופקידי ממשל בכירים. רק 4 מתוך 83 האזורים המנהליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית מייצרים עודף הכנסות לעומת ההוצאות. האזורים האחרים היו בשנת 2013 בגרעון תקציבי שהגיע ללא פחות מ-660 מיליארד רובל, גם לאחר חבילות סיוע שקיבלו מהממשל המרכזי.

ממדי ההשקעות הבינלאומיות ברוסיה פחתו באופן ניכר, ובמקרים מסוימים, כמו באזור המזרח הרחוק הרוסי, הן ירדו ב-50%. וגם ההון בורח: לפי הערכתו של שר האוצר לשעבר של רוסיה, קודרין, בשנת 2014 העברות הכספים מרוסיה למדינות אחרות יגיעו לכ-150 מיליארד דולר לעומת 62 מיליארד דולר בשנת 2013.

ההחמרה במצבה הכלכלי של רוסיה מלווה גם בהחרפת מצבה הפוליטי הפנימי והבינלאומי, והיא עשויה לגרום להתדרדרות נוספת בעתיד. ייתכן שאירועים אלו והשלכותיהם יגבירו את מגמות ההגירה ממדינות אלו ואת העלייה היהודית לישראל.

עולים לישראל

נענים לאתגר

במצב העולמי החדש מדינת ישראל נדרשת למחשבה אסטרטגית מעמיקה ולגיבוש וביצוע מדיניות אסרטיבית, במטרה להגביר את העלייה היהודית האיכותית. מדיניות זאת צריכה להתבסס על הפעלת תכניות שונות לריכוז מידע אודות מקצועות ותחומים שבהם נדרשים עובדים מיומנים בארץ, ואודות ההזדמנויות הכלכליות השונות שישראל יכולה להציע לקבוצות עולים פוטנציאליות. מאגר נתונים שכזה יכול לשמש כבסיס להפצת המידע בקרב השכבות הרחבות של זכאי העלייה במדינות השונות בעולם, ולסייע להם לבחור בישראל כיעד מועדף להגירה.

כל זאת, לצד חיזוק היזמות והחופש הכלכלי בישראל, יוכלו להפוך את ישראל ל”ארץ הזדמנויות” עבור העולים הפוטנציאליים. דבר שימשוך אלינו גל עלייה יהודית נוסף, שישמש כזריקת מרץ לכלכלה וכערובה להמשך פיתוחה המואץ של המדינה היהודית. השתלבותם המוצלחת של העולים החדשים במדינת ישראל תהפוך אותה למקום בו היהודים יוכלו לא רק להגן על עצמם מבחינה פיזית, אלא גם להגשים את יכולתם בתחומי המדע והכלכלה ובפיתוח חיי התרבות והאמנות.

________

יעקב פייטלסון הוא המחבר של “מגמות דמוגרפיות בארץ ישראל(2007-1800)“, המכון לאסטרטגיה ציונית 2008. מאמר זה מבוסס על עדכון לשנת 2013 של המחקר, ניתוח מפורט של הממצאים מובא בפרסומי המכון לאסטרטגיה ציונית.

 מעוניינים להתעדכן במאמרים חדשים באתר? הצטרפו עכשיו לדף הפייסבוק של ‘מידה’.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

1 תגובות למאמר

  1. למרבה הצער, היהודים ידועים בהיעדר החושים שלהם. ייתכן שבאוקראינה הם עוד איכשהו יזדרזו מבעוד מועד ויחליטו להגר לאנשהו – לאו דקווא לארץ, אך ברוסיה, חרף הלאומנות הגואה והידוקה של הטבעת השלטונית סביב חרויות הפרט, היהודים לא ימהרו לעזוב. הם די התרגלו לסמלי הסטטוס השונים כמו תפקידים עתירי סופרלטיבים, חיים ב”עיר הגדולה” ועוד.