ממצרים תבוא הישועה? עזה מחכה לא-סיסי

שלא כמו בעבר, מאז פרוץ מבצע "צוק איתן" מצרים מפנה כתף קרה לחמאס ומחסלת את צינור החמצן היחיד שלה – מנהרות ההברחה • ההסלמה בעזה לא יכולה הייתה לפרוץ בעיתוי טוב יותר עבור הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי • לאחר שקיצץ בסובסידיות והעלה את מחירי הדלק נהנה א-סיסי משקט תקשורתי ודעת קהל שעסוקה במתרחש ברצועת עזה • בינתיים ישראל נהנית מהשתיקה הרועמת, אך סביר להניח שגם לכך יש תאריך תפוגה

מבצע "צוק איתן" נכנס ליומו השביעי, ובינתיים סיומו לא נראה באופק. אך בעוד שב"עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן" מצרים של חוסני מובארק ומוחמד מורסי ניצחה על הפסקת האש בין ישראל לחמאס, נדמה כי לעת עתה, לעבד אל-פתאח א-סיסי, נשיא מצרים הטרי, לא בוער להתערב בנעשה ברצועה. "פניתי לא-סיסי שיסייע בהשגת הפסקת אש", טען בימים האחרונים יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, "אך לצערי דבריי נפלו על אזניים אטומות". דברים אלו רק מחזקים את ההערכה כי קולות הנפץ הנשמעים בעזה ובשמי מדינת ישראל נופלים כפרי בשל לידיו של א-סיסי, שמנצל את עימות הנוכחי כדי להשיג רווח פוליטי ולבסס את שלטונו במצרים.

לא עוזרים לטרוריסטים

עד כה א-סיסי לא נצפה מזיל דמעה על תקיפות צה"ל נגד אנשי החמאס. נראה שהנשיא המצרי נחוש להשיב למצרים לא רק את היציבות הכלכלית, שאבדה מאז נפילת שלטון מובארק, אלא גם את תחושת הריבונות.

הגנרל בדימוס, שזוכר היטב כיצד בינואר 2008 פוצץ החמאס את קיר הגבול בין עזה לסיני והפר בגסות את הריבונות המצרית, רואה במשולש של 'האחים המוסלמים'-חמאס-הג'יהאדיסטים בסיני כאיום המרכזי על שלטונו. הנשיא המצרי האשים את 'האחים' כי הם מבקשים להתסיס את הרחוב כמחאה על עליית מחירי הדלק, ולמרות לחצים מארה"ב, בחר לא להתערב בהחלטת ביהמ"ש בקאהיר לגזור עונשים של 10-7 שנים על עשרים פעילים, רובם מערביים וחלקם עיתונאים ב'אל-ג'זירה', בשל "סיועם למבוקשים של 'האחים המוסלמים'".

כעת מגלה החמאס כי תור הזהב שלו עם 'האחים המוסלמים' בתקופת מורסי חוזר אליו כבומרנג. בשנה האחרונה מאז תפס א-סיסי את השלטון, הצבא המצרי הרס או אטם מעל 2,000 מנהרות בין עזה לסיני – כולל תפיסת 20 טילי גראד רק ביום חמישי האחרון, בעיצומו של מבצע "צוק איתן". המנהרות, שכרייתן הוגדרה על-ידי א-סיסי כפעולת טרור, הניבו בזמנו לשלטון החמאס כ-20 מיליון דולר בחודש ממיסים. סגירתן הציבה את ממשלתו של איסמעיל הנייה בפני בור תקציבי של 400 מיליון דולר, שהיו מיועדים ברובם כתשלום משכורות לפקידי חמאס ברצועה. הסכם הפיוס הפלסטיני קרם עור וגידים במידה רבה כדי שאבו מאזן והרשות יכסו את החוב המדובר.

יש לציין כי לא מעט אזרחים מצרים שותפים להשקפתו של א-סיסי, כי החמאס, בשבתו כשלוחה של 'האחים המוסלמים', מבקש לערער את יציבות השלטון במדינה. לעיתים, השנאה לחמאס אף גוברת על האיבה לישראל, כמו במקרה של סגנית עורך 'אל-אהראם', עזא סאמי. "תודה לך נתניהו", כתבה סאמי בפרופיל הפייסבוק שלה. "מי ייתן ואלוהים ייתן עוד אנשים כמותך שיהרסו את חמאס". מאוחר יותר הסבירה סאמי כי ביקשה ללגלג על נתניהו שיודע רק לדבר, ולא לעשות ("בעמוד ענן הוא רץ למורסי כדי לבקש הפסקת אש"), והבהירה כי דעתה "אינה מייצגת את הקו של עיתון 'אל-אהראם'".

מגישת הטלוויזיה המצרית, אמאני אל-חיאת, תקפה גם היא את ארגון הטרור הפלסטיני. "אסור לשכוח כי החמאס הוא הזרוע הצבאית של תנועת 'האחים המוסלמים' הטרוריסטית", אמרה אל-חיאת. "הדבר היחיד שמעניין את החמאס הוא לפתוח את מעבר רפיח, ובשביל זה הוא מוכן לשים את כל תושבי עזה במצור".

החמאס אכן לא מצליח לפתוח את מעבר רפיח, ואתמול, לדוגמה, סרבו המצרים לאפשר אפילו הכנסת משלחת סיוע משופעת ברופאים ובציוד רפואי לתוככי הרצועה. דובר שר הפנים של החמאס, איאד אל-בוזום, הביע מחאתו על הקשיחות שמפגינה מצרים בכל הנוגע לפתיחת מעבר רפיח, אך א-סיסי יודע כי מלבד הוצאת קיטור, אין לחמאס מה לעשות בנידון.

מנחי תוכניות טלוויזיה מצרים מטיחים האשמות בחמאס (מומלץ מדקה 1:23). באדיבות מכון ממר"י Memri.org

תזמון מושלם

בשיחה עם 'מידה' מסביר פרופ' הלל פריש, חוקר במרכז 'בגין-סאדאת' לעניינים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, כי "המבצע בעזה הגיע בזמן מצוין לא-סיסי. הציבור המצרי אמנם לא יוצא לרחובות כדי להפגין נגד ישראל כי הוא עסוק בהישרדות, אבל א-סיסי מרוצה שהזרקור בתקשורת הערבית מופנה לעזה".

בשבת שעברה, בעיצומה של ההסלמה בדרום ויומיים לפני תחילת מבצע "צוק איתן", הודיעה ממשלת מצרים על העלאת מחירי הדלק במדינה בלא פחות מ-78 אחוז. "אנחנו במלחמה על עתידה של מצרים", הצהיר א-סיסי. במקביל, גם מחירי החשמל במצרים החלו לטפס בחודש הנוכחי, והם אף צפויים להיות מוכפלים בחמש השנים הקרובות.

העלאת מחירי הדלק והחשמל, שהתקבלה בתדהמה ברחוב המצרי, מהווה רק צעד ראשון במדיניות הכלכלית של א-סיסי, שבנאום הניצחון שלו בתחילת יוני הבהיר לעם המצרי כי "זה הזמן ללכת לעבוד". במדינה בה אחד מכל ארבעה אזרחים משתכר פחות מ-2 דולר, הנשיא המצרי מבקש להציב יעד כלכלי כמעט דמיוני – קיצוץ בתוך שנה של כחמישית מהגרעון, העומד על כ-48 מיליארד דולר, כ-10 אחוז מכלל התקציב של מצרים. כוונותיו של א-סיסי אולי טובות, אך בטווח הקצר, המדיניות הכלכלית הנוקשה שלו צפויה לפגוע בצרכים הבסיסיים ביותר של המצרי הממוצע – בתחומי המזון, התחבורה והחקלאות.

א-סיסי, שתרם חצי מהונו האישי למצרים וקיצץ מחצית ממשכורתו כנשיא, חשש מתגובת הרחוב לרפורמות שלו, וביקש להקדים תרופה למכה. "ברור לי שלא כולם אוהבים את המהלך", הודה, "אבל אם לא הייתי מקצץ את הסובסידיות הייתי בוגד בעם המצרי". לדברי פרופ' פריש, ההסלמה בעזה הגיעה בתזמון מושלם: "בזמן שהעולם מצפה מא-סיסי להיות האביר על הסוס הלבן שיציל את העזתים המופצצים, העם המצרי לא ייצא להפגין נגדו על עליית מחירי הדלק. לכן, יש לא-סיסי בינתיים אינטרס שהמבצע יימשך".

שתיקה מצרית כל עוד האינטרסים חופפים

עמוס גלעד, ראש האגף המדיני-בטחוני במשרד הביטחון, אמר לאחרונה כי "התיאום הביטחוני עם מצרים מעולם לא היה הדוק יותר כמו בתקופתו של א-סיסי", אך פרופ' פריש מבקש לצנן את ההתלהבות מהנשיא המצרי. "א-סיסי לא הפך פתאום לחובב ציון", הוא טוען. "אם הוא יחסל את 'האחים המוסלמים' עד עפר, ולא יזהה עוד את החמאס כאיום על שלטונו – אל לנו להתפלא שמצרים תשוב לפתוח את המנהרות ותאפשר לישראל לדמם. אולם בינתיים זה עוד נראה רחוק".

עד לחיסולה של תנועת 'האחים המוסלמים', ממשיך א-סיסי לשמור קלפיו צמודים לחזה, ומאפשר לסגן ראש הלשכה המדינית של החמאס, מוסא אבו-מרזוק, לשהות בקאהיר. למרות שהנשיא המצרי נהנה מהשקט היחסי סביב הגזירות הכלכליות, פרופ' פריש מבהיר כי לא-סיסי חשוב גם לתחזק מעמדה הבינלאומי. "סביר להניח כי בקרוב מצרים תיכנס לעובי הקורה של תמונת התיווך בין ישראל לחמאס", הוא אומר. "מובארק ומורסי הרוויחו הרבה נקודות בינלאומיות כשהביאו לרגיעה ב"עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן", וגם א-סיסי מעונין בכך. החמאס כמובן היה מעדיף את ארדואן כמתווך, אך הוא עוין מדי לישראל וגם עסוק בבחירות לנשיאות טורקיה שייערכו בחודש הבא. הקטארים אולי יתנו כסף כשכבר יהיה שקט, אבל כדי להשיג אותו, צריך את מצרים".