הורים נגד פירון: די לדכא את המצטיינים

החלטת שר החינוך פירון לאסור על מבחני בגרות בכיתה י', נחתה על גילי דניאל כרעם ביום בהיר. במשך כשלוש שנים משתתפת גילי בתכנית מצטיינים במתמטיקה שמפעילה אוניברסיטת בר-אילן, והשנה היא אמורה לגשת לבגרות בהיקף של חמש יחידות. עתה, בשל החלטת שר החינוך, שלוש שנות עבודה מאומצת והשקעה רבה עלולות לרדת לטמיון.

"הילדה שלי התחילה בכיתה ו' את המסלול מתוך הנחה שתוכל לעשות את הבגרות בכיתה י'," מספר ל'מידה' אביה, דניאל דניאל, ששלושה מילדיו לומדים בתכנית לנוער מוכשר במתמטיקה של אוניברסיטת בר-אילן. "הילדים שלי לומדים כי הם אוהבים ללמוד וכי הם יודעים שיש להם יעד: לסיים את הבגרויות במתמטיקה ואנגלית בכיתה י' ואז לגשת ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה".

תכנית המצטיינים, בה לומדים כיום כ-600 תלמידים מכיתות ו'-י', נועדה לאפשר קידום מהיר לתלמידים מתאימים, מתוך הבנה כי במקצועות המדעיים ישנה חשיבות רבה ללימודים בגיל צעיר. התכנית מתוכננת כך שבכיתה י"א מתחילים בלימודים האקדמאיים, ותוך דחיית שירות של שנה מסיימים את התואר עוד לפני השירות הצבאי. הבוגרים, שמתגייסים לצבא כשבאמתחתם תואר ראשון במתמטיקה, מהווים את ראש החץ של העתיד הטכנולוגי והאקדמי של ישראל. בין הבוגרים ניתן למנות אנשי היי-טק, אקדמאים וחוקרים מהשורה הראשונה.

"הילד הגדול שלי גמר השנה תואר ראשון במתמטיקה וסטטיסטיקה בהצטיינות ממוצע 92", מספר דניאל. "הוא עשה בכיתה י' בגרות במתמטיקה 5 יחידות וגם באנגלית. והתחיל לקחת קורסים אקדמיים בבר-אילן. הוא תלמיד מצוין. הוא ישב, קרא ולמד, והגיע לשלב שבכיתה ט'-י' הוא יכול לעשות כבר בגרות". לדבריו, האיסור על בחינות בכיתה י' הוא חמור, מכיוון שהוא משתבש את כל התכנית: אם התלמידים לא יוכלו לסיים את התואר הראשון לפני הצבא, למה להם לטרוח? "אם הוא עושה בגרות עם כולם הוא יבוא לכיתה בלי להתאמץ ויעבור את זה בהליכה", הוא אומר.

מגדלים את העתיד

התכנית, הפועלת מזה 32 שנה בעשרות מוקדים ברחבי הארץ, עולה כ-3,500 ש"ח בשנה, ממומנת על-ידי ההורים ומתקיימת בשעות אחר הצהריים, בזמנם החופשי של התלמידים. כך שלמעשה, משרד החינוך אינו שותף לפרוייקט בשום צורה. כל מה שהתלמידים הללו צריכים הוא שיאפשרו להם לגשת למבחן.

העובדה שמשרד החינוך מתכוון למנוע זאת מהם, אומר דניאל, היא לא פחות משערורייה: "המדינה כל הזמן בוכה שאין תלמידים שנבחנים בחמש יחידות. והנה, יש ילדים שלא רק שעושים חמש יחידות, אלא שהם רוצים ללמוד עוד מדעים!". התרעומת הגדולה שלו מופנית כלפי שר החינוך פירון: "מה אכפת לו? תן ל"שפיצים" האלה לעשות את מה שהם רוצים לעשות. אל תפריע להם. זה משהו כזה טוב, למה אתה הורס?!".

אחד הבוגרים הבולטים של התכנית הוא פרופסור אלי פורת, מהמחלקה למדעי המחשב בבר-אילן. פורת נבחן לבגרויות בכיתה י', ובגיל 21 כבר סיים את לימודי הדוקטורט שלו. לאחר מכן הוא התגייס למודיעין ושירת 9 שנים ביחידות המודיעין השונות. פורת לא משתף אותנו במעשיו במסגרת זו, אך ניתן לנחש שהצבא לא זוכה בהרבה בעלי תואר ד"ר המשרתים בסדיר. עם שחרורו, פורת הפך לפרופסור על-סמך פרסומים מדעיים שפרסם במקביל לשירותו הצבאי, "בלי קשר למעשיי במודיעין, שאסור לי לפרסם אותם", הוא אומר.

"כדי להצליח במתמטיקה צריך להתחיל בגיל מאוד צעיר", מסביר פורת."יש בגרות מוחית מסויימת שמתגבשת בגיל 15-12. וכשלא נותנים לילדים הבשלים לכך אתגרים הם לומדים להיות עצלנים ולא פרודוקטיביים. כשמגיעים אחרי הצבא כבר מאוחר מדי, ונורא קשה לשבת ברמה הזאת", הוא אומר.

החשיבות שמייחס פורת ללימודים בגיל צעיר נובעת גם מניסיונו האישי: "אני בקשר עם הרבה אנשים שיצאו מהצבא והקימו חברות סטארט-אפ. רוב העובדים שעושים את התכנות היותר מתקדם בחברות האלו, שמובילים את היזמות, הם אנשים שהתחילו לתכנת בגיל 12. אם המערכת לא תדע לטפח אותם ולקדם אותם אנחנו רק נפסיד".

לדעתו, ניסיונותיו של השר פירון לחתור לשוויון במערכת הם הרסניים: "זו לא חכמה לייצר שוויון כשאתה הורס את החזקים", הוא אומר. "מדוע אנחנו צריכים להתחבא? כדי שאחרים לא יקנאו? צריך לדעת לקבל את ה'אחר' גם אם הוא חזק יותר ומוכשר יותר".

מתמטיקה ומדעים זה לא למידה משמעותית

בחודשים האחרונים התארגנו הורים לתלמידי התכנית במטרה לנסות ולשנות את רוע הגזירה. כבר עם היוודע דבר הרפורמה, פנו ההורים במכתבים למשרד החינוך ולשר פירון בניסיונות שכנוע ובבקשות נואשות למצוא פתרונות.

לאחר התכתבויות ארוכות וכעבור זמן רב בהם לא מסר המשרד תשובה, נאות סוף סוף מנחם נדלר, מנהל האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, להשיב ולהסביר כי "שר החינוך, הרב שי פירון, מקדם במערכת החינוך את נושא הלמידה המשמעותית, הכוללת גם את מתווה ההיבחנות החדש בבחינות הבגרות". לדבריו, מתווה זה נועד להוריד את לחץ הבגרויות בכדי "לאפשר לבתי-הספר לפנות זמן ללמידה משמעותית ואחרת". לסיכום אומר נדלר, "אנו מאמינים כי שינוי זה ייטיב עם התלמידים. הם ילמדו לשם הלמידה ויוכלו להעמיק את הלמידה בזכות הזמן שיתפנה להם".

הקביעה של שר החינוך כי לימודי מתמטיקה ומדעים מתקדמים הם לא "למידה משמעותית" מסעירה את ההורים: "לאחרונה נודע כי אתה, כבוד שר החינוך חושב שזו לא למידה משמעותית!!!", כתבה אם לתלמיד בכיתה ח'. "החלטת בהחלטה זריזה וכואבת כי למידה משמעותית פירושה שאין מצויינים יותר. נחליש את המצוינים ונקשה עליהם, אם הם מתקדמים וחכמים – לא נורא שיחכו בסבלנות וילמדו לאט לאט, שלא יצטיינו, כך נדכא אותם ואם יש שריד של טוב במערכת החינוך, שהשכילה לאתר מצטיינים ולנתב אותם מהר יותר ללימודים גבוהים, הרי הוא נעלם". הורה אחר תהה: "האם הופר איזה שוויון, או שאולי הסיבה האמתית היא שמשרד החינוך הפך למאויים מהתכנית ורוצה לחסלה בצורה זו או אחרת".

הולכים לבג"ץ

גם מעט הפתרונות שהציעו במשרד, לא מתקרבים לפתור את הבעיה. "אחרי פניות רבות מצדנו כל מה שמשרד החינוך מוכן לאפשר הוא בחינה במועד קיץ של כיתה י', או במועד חורף של י"א", מסביר מי שמרכז את מאבק ההורים אבי בנג'ו, גם הוא הורה לתלמיד בתכנית. "למה מאפשרים לתלמידי השנה לעשות את זה באוגוסט ולא במאי? מה ההבדל הגדול? זה טריק של משרד החינוך כי בקיץ התלמידים האלה כבר לא נחשבים כיתה י' אלא י"א. משרד החינוך עקף את הנוהל של עצמו, הם כאילו רימו את עצמם".

"אנחנו לא מסכימים לזה. לחבר'ה האלה יגמר החופש בגלל הבחינה, ויש להם עוד עיסוקים: הם פעילים חברתיים, ובתנועות נוער הם לא יכולים לשבת כל היום ולפתור משוואות. אלו לא ה"חנונים" שאתם מדמיינים. לא ברור למה המשרד מתעקש לא לקבל אותם". בנוסף, בחינה במועד מאוחר כזה, ודאי שהבחינה במועד חורף של י"א, תגרום לתלמידים לאבד זמן יקר: די בכך שתלמיד היה חולה או שלא היה במיטבו באותו יום בכדי שהבחינה תידחה והוא יפסיד סמסטר שלם. "אנחנו פנינו לשר שמילא פיו מים. עברנו למנכ"לית, שהעבירה אותנו למנהל אגף למצטיינים. כך כל הקיץ התגלגלנו עם המכתבים האלה הלוך ושוב".

וכשנמאס אז נמאס: השבוע הגישו ההורים עתירה לבג"ץ נגד שר החינוך בדרישה שיאפשר להם להיבחן בכיתה י', מכיוון שבשל תכנון זה נכנסו התלמידים לתכנית והשקיעו מזמנם ומרצם במשך שלוש שנים. אולם, גם אם תתקבל הטענה שהמשרד הפר את התחייבותו כלפי הורים ותלמידים אלו, עתידה של תכנית המצטיינים עדיין יישאר לוט בערפל. "מה יהיה בהמשך? לא יודעים. מה שברור שהמשרד לא כל כך רוצה את התכנית הזאת. לא ידוע איך בדיוק זה יהיה", אומר בנג'ו. "משרד החינוך לא נתן אופק. הבחינה באוגוסט היא רק לשנתיים הקרובות. מבחינת המשרד אין בעיה שהדבר הזה ייסגר לחלוטין".

עבור עתידה הביטחוני, כלכלי ואקדמי של המדינה, אלו בשורות רעות מאוד. אנו ב'מידה' נמשיך לעקוב.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה:

משרד החינוך יתייחס לנושא במסגרת ההליך המשפטי.

באשר לפניותיו של מר אבי בנג'ו, יצוין,כי המשרד השיב לו בתאריך ה-29.7.2014, באמצעות הממונה על התחום מר מנחם מנדלר – מנהל אגף מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך, וכן בתאריך ה- 25.8.2014 על ידי מנכ"לית המשרד.

בנוסף לאמור, בתאריך ה-20.10.2014 נקבעה עם מר בנג'ו פגישה משותפת, בה ישתתפו סמנכ"ל המנהל הפדגוגי ומנהל האגף למחוננים ולמצטיינים.