להודעה הדרמטית של השר גדעון סער על פרישה מתפקידיו הציבוריים יש כנראה מטרה אחת: להחליש את נתניהו מבחוץ.
פרישתו של גדעון סער מהחיים הפוליטיים היא בערבון מוגבל. היא נראית יותר כנסיון להלביש את בנימין נתניהו בכותונת הכתומה הזוהרת, ולהוריד אותו על ברכיו. סער מצא איזה חלון תקשורתי פנוי, איזה יום שבו החבר'ה מדאע"ש שובתים ממלאכת העריפות, כדי להשחיל את עצמו לכותרות הראשיות.
הפרישה מהחיים הפוליטיים היא כשלעצמה אקט פוליטי מהדהד. היא מסמנת שהמפלגה בורחת ממנהיגה: "גדעון בטוח יחזור לחיים הפוליטיים", אומר מקורב. "שים לב שהוא אמר פסק זמן. זה יכול להיות ערב בחירות וזה יכול להיות אחרי בחירות".
המהלך של סער, נועד להעניק לו את מקסימום חופש הפעולה הפוליטי. החל מחזרה לליכוד ומאבק על ההנגה בו, וכלה בחבירה מחוץ לליכוד עם משה כחלון ודמויות אחרות כדי לרוץ עצמאית. בכל מקרה, התורה של אריק שרון שגרסה כי בכל מקרה עליך להישאר "על הגלגל" כבר לא בתוקף. גדעון סער, כמו אחרים לפניו, בוחר לרדת מהגלגל באמצע הנסיעה. "זמנית".
הליכוד, לפחות חלק מסמליו בדור האחרון, מאס בנתניהו שהוביל אותו פעמיים לשלטון.
יש פער עצום בין מה שהציבור חושב לגבי ראש-הממשלה נתניהו לבין מה שבכירי המעגל השלטוני של הימין מרגישים כלפיו. עד כמה שזה יישמע מוזר, בעוד נתניהו מוביל את המדינה במערכה ארוכה ולא פשוטה נגד חמאסטאן התברר שבמעגל הקבינט והממשלה חשים כלפיו משטמה. פשוט כך.
היו דיווחים שביבי עצמו ערך תכנונים לגבי אופציית ההנתקות ממפלגת האם שלו לצורך מפץ שיעמיד אותו בראש מפלגה חדשה. כל הפרשנים סבורים כי אם הוא היה יכול, יתכן שהיה פונה לשם. אלא שחולשתו הידועה היא, שביבי לא טוב בתחום הארגוני-פוליטי. הוא לא אריק שרון ולא אהוד אולמרט. וכמו שהפורשים המפורסמים מוכיחים: הוא לא טוב בחלוקת צ'ופרים.
עובדה. שני אישים שלא היו מגיעים לשום מקום בלעדיו, נוטשים אותו בצורה חידתית ודרמטית: משה כחלון וגדעון סער. שלום שלמה, מי שהיה יועצו הפוליטי, הוא היום יועצו של נפתלי בנט והוא מופקד על הבאת ראשו של נתניהו. הוא זה שמדריך את האסטרטגיה הנוגעת לדרכים שיש לנקוט כדי לפגוע בראש הממשלה.
ממתין לטבע שיעשה את שלו
מאחר שגדעון סער הוא אדם עקבי ולא שלפן, נראה שמהלך הפרישה הוא זמני, ונועד לקידום הקריירה הפוליטית שלו בהמשך הדרך. אסור לשכוח שגדעון סער היה הכוח הפעיל ביותר בדחיפת מועמדותו של ראובן ריבלין לנשיאות.
בחוגי מקורביו העריכו כבר לפני כמה חודשים, בתקופת המירוץ לנשיאות, שגדעון סער מתכנן לרוץ על ירושת נתניהו. אלא שלדבריהם, הוא לא התכוון להתמודד נגדו לקראת הבחירות הבאות – יבואו מתי שיבואו. התכנון שלו היה בנוי על נפילת נתניהו בדרך הטבע. דעיכה אל תוך מערבולת פוליטית כמו זו שמתחילה בימים אלה; ואולי בעקבות כשלון אלקטורלי בבחירות.
הצעד של סער משתלב במהלכים של המתחרים הנוספים על מאגר קולות הימין. ואלו הם נפתלי בנט, שהפך את מפלגת הבית היהודי לליכוד ב' ובכך מאיים על ליכוד א' של בנימין נתניהו; אביגדור ליברמן שגנב לנתניהו ולליכוד 11 מושבים בכנסת וכמה תיקים בממשלה, למרות שספק אם היה זוכה עצמאית אפילו במחצית מזה. ובחר להתנתק מהליכוד דווקא ערב היציאה למבצע גורלי כמו צוק איתן; אל אלה יש להוסיף את כחלון שפרש כבר לפני שנתיים; והיום זהו גדעון סער.
בשלב זה כל ראשי הממשלה בפוטנציה הללו לא יכולים להתחרות בציבור מול נתניהו. אבל כולם יחד וכל אחד לחוד יכולים להחלישו. סביר שסער העריך שבסיבוב הקרוב של מאבקי הליכוד והבחירות אין לו עדיין סיכוי מול נתניהו, ולכן העדיף לנקוט צעד להחלשתו.
יש בצעד הזה מידה של מעילה באמון הציבור, משום שסער שייך לאותם אישים מעטים שהציבור מצביע לליכוד בזכותם, ובזכות בוחרי הליכוד קיבל את התפקיד הבכיר של שר הפנים. פרישתו מתיק הפנים היא פרישה במעלה הדרך. יש לשר הפנים פרויקטים גורליים לעתיד הריבונות של מדינת ישראל בתחומיה: הרחקת המסתננים הבלתי חוקיים, הסדרת הנושא של השתלטות הבדואים על אדמות הנגב, ועוד. סער התגלה כשר עקבי בפעילותו, אבל עקביות זה לא עניין של שנה וחצי ולא שנתיים. כאיש ציבור אפשר היה לשפוט אותו אחרי ארבע שנים ויתכן מאוד שעתידו הפוליטי היה זוהר יותר אם היה זוכה להצלחות.
אם לא יתברר כי יש אירוע פרטי קשה שמחייב את פרישתו של סער, נראה שזוהי תרומתו לקירוב הקץ הפוליטי של נתניהו. או לפחות לגרום לכך שהכהונה הנוכחית של נתניהו תהיה האחרונה. ותסתיים מתי שתסתיים.
אני לא מכיר אישית אף אחד מהמכובדים שהוזכרו בכתבה.
כצופה מהצד יש אפשרות נוספת.
כמו ברק ונתניהו לפניו גדעון סער יודע שמחוץ למערכת הפוליטית מועמד פוטנציאלי לראשות הממשלה יכול לקבל מליונים בצורה חוקית.
עכשיו הוא פנוי להיות יועץ\מתווך\מנכל\דיירקטור וכו' לטייקונים מדובר על שלח לחמך …
בתור שר או ח"כ כל אלה יחשבו לשוחד.
לפני או אחרי הבחירות הבאות הוא יחזור לפוליטיקה כשברשותו כח כלכלי.
זה מתחיל להיות מביך,אמנון לורד בשרות בנימין נתניהו, אני ממש מרגיש שאמנון הפך לעסקן שדתוקף כל מי שמעז לערער על מנהיגותו של נתניהו.
א נתניהו הוא לא הצלחה מי יודע מה בבחירות פעם הוא הביא 12 מנדטים ועכשיו לקח שתי מפלגות עם למעלה מארבעים מנדטים והפך אותם לשלושים.
ב. הבוקר קראתי במקור ראשון איך שתקפת את נפתלי סנט עם זה שהוא קטנוני ובכיני, ממש לא הסכמתי עמך, שר בקבינט חייב לקבל כל מידע אין מידע שאמור להיות חסוי בפניו לכן האמירות שלך כאילו אתה יודע שהרב רונצקי הדליף או משהו כזה אינן רלוונטיות.
ג. עובדה שאין חולק עליה שכל מי שמתחזק בליכוד ביבי מייבש אותו ואינו מאפשר פריחה של הנהגה צעירה ותוססת אלא רק חבורה של מלחכי פינכה וזה עצוב.
ד. ממש עצוב שהפכת לעורך ביביטון 2
הבעת הפנים הזחוחה של סער מזכירה לי את אולמרט.
גם לכם?
העולם מנקודת מבטו של לורד מתחיל בנתניהו ממשיך בנתניהו ונגמר בו.
די.
כל תת תפקוד הופך לאסטרטגיה גאונית, כל חולשה לקו אופי מיוחד.
ממש מביך.