המילקי יקר בישראל בגלל הממשלה, לא בגלל בעלי עסקים חזיריים. הרגולציה הממשלתית על עסקים מציבה את ישראל במקום טוב ליד זנזיבר וקונגו.
אל תתנו לאף אחד לבלבל לכם את המוח: המילקי יקר בישראל בגלל הממשלה, לא בגלל בעלי עסקים חזיריים ● במקום להוביל את המערכה נגד יוקר המחיה, יאיר לפיד זורק את האחריות על אחרים ובורח ● כרגע, הרגולציה הממשלתית על עסקים מציבה את ישראל במקום טוב ליד זנזיבר וקונגו
ישראל כמרקחה. מה שהתחיל לפני כחודש בשיר היורדים "ברלין" של להקת 'שממל', הפך לקמפיין מתוזמר היטב לירידה מהארץ בכיוון הריין והשוקרוט. חשבוניות מכולת ברלינאיות, חינוך ארי חינם וסטטוסים מרגשים על החיים החדשים בפרנקפורט חברו יחד להוציא לישראלים את העיניים.
התגובה הציונית ההולמת לא איחרה להגיע. מאריות הצל ועד מיטב בחורינו באוניברסיטאות ובתקשורת – כולם התגייסו למאבק בשם ערכי הציונות והלאום, פורטים על מיתרי הרגש והפטריוטיות. אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת ושודדים אותי במכולת. אבל הימין – כבר הוסכם מזמן – לא באמת יודע לשלוט, וגם כאן הוא החמיץ שוב את העיקר בעודו טועה שלוש טעויות גסות.
הראשונה: במשוואה בין ערכים לאיכות חיים, רוב האנשים בוחרים באיכות החיים. ואם בגרמניה באמת יותר טוב, אז שום ערכים לא יעזרו. לכן, כאשר התשובה ליורדים ברלינה היא: "אבל הערכים והציונות אומרים להישאר פה", זו ירייה עצמית ברגל. אנשים מקבלים את הרושם שרק פרייארים ערכיים נשארים פה, אבל כל מי שיכול להתחפף מתחפף.
השנייה: כי בברלין לא יותר טוב. אלא אם כן מילקי וחבילת שניצלים הם הם מה שמגדיר "איכות חיים". אבל האמת היא שסל הקניות השבועי איננו ממצה את החיים הטובים, וחיים במסגרת לאומית – ללא קשר לערכים – הם מרכיב לא פחות חשוב בחבילה. שפת אם, זהות חברתית, משפחה, שורשים, ביטחון אישי, מולדת, היסטוריה – כל אלו אינם ערכים. הם חלק מה-ד.נ.א האישיותי של רוב בני האדם.
השלישית, והקשה ביותר, היא הטעות הפוליטית שנעוצה בתגובה הציונית הנרגשת שלנו: במקום להפנות את כל האש והזעם על פערי המחירים אל נבחרי הציבור שלנו, אנחנו מפנים אותם אל היורדים. אבל לא הם אשמים, אשמים הפוליטיקאים שלנו. ההתגוששות עם היורדים וסיעתם רק פוטרת את הפוליטיקאים מהאחריות למצב, במקום שיעלו הם על המוקד.
המחאה החברתית 2.0
נרחיב מעט בעניין הטעות השלישית: המחאה החברתית של קיץ 2011 יצרה לחץ על השדה הפוליטי, והיוותה הזדמנות מצוינת לשינויים מרחיקי לכת ולהגברת התחרותיות. אבל הימין לא ידע לנצל את ההזדמנות, וכל הקיטור התבזבז על פתרונות דמה משמאל ועל יצירת יש עתיד.
והנה, התסריט חוזר על עצמו גם בימים אלו. במקום שהימין ינצל את הדיון הציבורי המחודש שהתלקח סביב יוקר המחיה וייזום תהליכי שחרור של המשק – הוא מפקיר את הזירה, שוב, ליאיר לפיד.
ולפיד, שכבר העיד על עצמו ש"אני לא מבין כלום בכלכלה", עמד בציפיות. בהכרזה שערורייתית, הודיע שר האוצר כי יעמיק את הפיקוח על המחירים בשוק: "אני לא אסבול את זה, אנחנו נלך ונכניס עוד ועוד מוצרים לפיקוח בלי לשאול את רשתות המזון והיצרנים כי לא נסבול את זה שימשיכו עם המחירים הללו".
כלומר, לפי לפיד, באופן עקרוני הכל בסדר בכלכלה הישראלית – הרגולציה הגיונית, הממשלה לא מפריעה לשוק החופשי, אין חסמים דרקוניים שהורסים את המשק – וזה רק היצרנים ורשתות המזון שדופקים אותנו עם מחירים בלתי נסבלים. לעזאזל, בכל מקום אחר בעולם המערבי בעלי העסקים מתחשבים ונותנים מחירים נמוכים, אבל רק אנחנו נתקענו עם יזמים חסרי מצפון ואחריות!
ואם האויב של הכלכלה הישראלית הם בעלי העסקים – מה יותר פשוט מלפקח על המחירים כמו בברית-המועצות ולהוסיף עוד רגולציה ממשלתית על המשק הישראלי החנוק. תחרותיות? שוק חופשי? חסמי יבוא? ביורוקרטיה מסורבלת? הכבדה על בעלי עסקים? לפיד לא שמע על הדברים האלה. לדידו, זו לא התחרותיות והביורוקרטיה הנוחה שהופכות את גרמניה לזולה יותר, אלא בעלי העסקים הרעים שלנו שהופכים את ישראל ליקרה יותר.
ישראל במקום ה-116
לפיד חושש להתעמת עם מפלצת הרגולציה הישראלית, ומעדיף להאכיל אותה בעוד תקנות וצווים עבור קורט שקט תעשייתי. אבל מהאמת אי אפשר לברוח: לפי כל המדדים האפשריים, הרגולציה הישראלית היא רגולציה של מדינות עולם שלישי. לא בעלי העסקים ולא היצרנים אשמים ביוקר המחיה, אלא המעורבות הממשלתית המוגזמת.
כך, לפי הפורום הכלכלי העולמי הרגולציה הישראלית כבדה במיוחד, והנטל שהיא מעמיסה על השוק מציב אותה במקום ה-116 מתוך 144 מדינות (!); לפי הבנק העולמי, ממוקמת ישראל במקום ה-35 הכללי במדד קלות עשיית עסקים (אחרי רוב מדינות המערב), כאשר בשליש מהפרמטרים היא נמצאת במקום ה-100 ודרומה. בשעה שמסתכלים על המגמה הכוללת הדבר מדאיג אף יותר: מדובר בהדרדרות של תשע מקומות בדירוג הכללי תוך שמונה שנים.
השוואה בין גרמניה לישראל לפי מדד החופש הכלכלי של קרן הריטג', מראה שיעילות ונוחות הרגולציה הגרמנית משאירה באבק את זו הישראלית. בעלי עסקים רגישים ומתחשבים? ממש לא. בגרמניה פשוט קל יותר לפתוח עסק או לייבא סחורות. בשעה שהישראלי האומלל נדרש לצלוח עשרים פרוצדורות שונות ולא פחות מ-200 ימים לפני שיקבל את כל האישורים הנדרשים לפתיחת עסק, מקבילו הגרמני יעשה זאת תוך שבועיים בלבד.
כדי לערוך טיפול שורש במחלת הרגולציה הישראלית, דרושים לנו מנהיגים בעלי ידע, אומץ ושיעור קומה. עד אז כנראה שנאלץ לבלוע עוד כמה טריקים קומוניסטיים.
לזעתי כבר הנושא בטיפול. בנט כבר הצהיר שיורד חסמים ממכון התקנים. זה לא עניין של פוליטיקאים חדשים (אותם כבר יש). זה עניין שללכת על מודל פחות סוציאליסטי ויותר קפיטליסטי. כלומר, לאפשר לעסקים להתפתח בלי תקנות וחסמים של עובדי ממשלה והמסורבלת של ממשלה ביורוקלטית.
זה מה שבנט התחיל.
בנט הצהיר הרבה דברים. בינתיים ראינו מעט הסרת חסמים והרבה חתימה על צווי הרחבה. גם בנט נהיה לנו סוציאליסט ברגע שהתיישב על כסא השר.
תוכנית השלבים של בנט: ראשית, להשתלט על המפד"ל בעורמה (כל הסיפור עם הצבעת חסידי קרעטשניף ברחובות). אחר כך להפוך אותה למפלגה דתית-חילונית כדי להקטין את כוחו של הליכוד, אחר כך לכרסם בדתיות של הדתיים-לאומיים (בתירוץ שרק כך המפלגה תשיג יותר מנדטים) ולקרוע קרע בינם לבין החרדים, ואז לחבור לשמאל ולקחת את כולנו לאוסלו גימל
ברית המועצות התפרקה לאחר יבוא חיטה המוני, כשלא השכילה לייצר את המזון הטרי עבור עצמה למרות שלא היה לה כל מחסור במשאבי טבע. ארצות הברית הצלךיחה כי יבוא המוצרים שלה היה מוצרים לטווח ארוך בהרבה, כמו מוחות והון אנושי. בכל הנוגע למזון טרי בפרט ודברים שמתקלקלים מהר בכלל, חיוני למדינה לייצר זאת עבור עצמה בשביל צמיחה טובה, בארצות הברית המכוניות זולות אך המזון יקר ומזון טרי כמעט אין בנמצא.
דווקא בנוגע למילקי, קוטג', מוצרי חלב טריים ומזון שהטריות הינה מצרך יקר בו, חיוני לסבסד ולהקל על העניים לקנות אותו בזול, לפחות את מוצרי היסוד הפשוטים גבינות רכות, לחם שחור וכו') כדי לאפשר צמיחה טובה של המשק, ולראייה – הבצורת באמריקה והשפעותיה לאחר ביטול המכסות היתה אמורה לגרום לקוטג' לעלות לא 8 שקל אלא הרבה יותר לו היו הולכים לפי השוק החופשי באותה תקופה, לא חוכמה להטיל על החקלאים לספוג את כל ההפסדים, עובדה שבשנים האחרונות, מאז מכירת תנובה מהחקלאים לאייפקס למעשה (חקלאים ישראלים גם קונים את מזונם, הולכים לצבא, קרוביהם בארץ וכו') – המזון רקהתייקר.
אז בלי סיסמאות קפיטליסטיות מטופשות בבקשה, בת'כלס, אינכם טובים כלל מהסובייטים עם ההצהרות הריקות הללו…
׳מזון יקר , ומזון טרי כמעט אין בנמצא״. שטויות..לא רק שהמזון זול וטרי אפשר למצוא אוכל טרי בכל סופר., בכל עיר יש שוק איכרים לפחות פעם בשבוע. ראית פעם סופר מרקט בניו ג׳רזי, ראית פעם את השפע של ערמות ירקות ופירות? אולי הטעם של היוגורט והקוטב׳ הוא לא לטעמך אבל הוא טרי וזול ובשפע.
אתה נותן הסבר אלטרנטיבי למשהו שאנשים רבים מכירים. ברית המועצות התחילה עם רעיונות סוציאליסטים גדולים, אך הפכה במהרה לדיקטטורה איומה הטובחת באזרחיה, מגלה אותם ומעבידה בפרך. עד היום, רוסיה ומדינות נוספות מהגוש הקומוניסטי סובלות מעוני, . חוסר השכלה, בריאות לקויה, ומעבריינות נוראה. אז הכל זה בגלל יבוא החיטה? זה נשמע כמו תירוץ של הממשל הסובייטי
אחרי המאה העשרים, והנצחון המוחץ של ארצות הברית במלחמה הקרה, ניתן לומר בוודאות שגם אם אנחנו שונאים את החזירים הקפיטליסטיים (אני אישית שונא אותם), וגם אם הפערים בחברה הם נוראיים, השיטה של השוק החופשי פשוט עובדת טוב יותר, ומוטב אם נלמד ליישם את העקרונות המועילים שבה
מדינת ישראל הייתה אולטרה-סוציאליסטית עוד מימי הקבוצות הראשונות, עבור לימי הצנע, הגבלות ייבוא ועוד. את ההתנצחות בין מפא"י למח"ל נשאיר לפנסיונרים, אבל הגיע הזמן שנתקן את הטעויות. פיקוח על המחירים הוא שגיאה חמורה, המנוגדת לצעדים טובים רבים שנעשו כאן בעשורים האחרונים, ובזכותם אני למשל יושב בבית עם מחשב מתקדם ועונה לך
אישית, אני לא מאמין שביבי, שהוריד את מסי הייבוא, וטיפל במחדל הפנסיות של ההסתדרות, ייתן לדבר כזה לקרות
עזבו אתכם שטויות.
הכלכלה בישראל ניבנת בתהליך איטי, עד שנגיע לפריחה מלאה ומצב טוב. עד אז הצהרות של טלנטים בצורה יח"צנית זה יפה, אבל רק מי שמביא תוצאות בשטח ומעשים גואל את העם , ואת זה רק הליכוד יכול!
נכון שהממשלה אשמה אבל עם כל הכבוד להתעלם מכך שהטיקונים שלנו ועוד גורמים אינטרסנטים מושכים בחוטים מאוחרי הגב זה פשוט לטמון את הראש בחול.
מה גם שאנשי אוצר מושחטים מייצגים את האינטרסים האישיים שלהם וחושבים על הגוב הבא ועל המליוני שיעשור.
אותם רודפי בצע שהזכרתי פשוט הורסים את הכלכלה בכך שגוזלים מהציבור את כספו וזה לחלופין קונה פחות ומעמיק את המיתון.
אני מסכים שהטייקונים הם אנשים לא מוסריים. לדעתי, אם יש לך להתפרנס כל חייך, ולפרנס גם את הילדים והנכדים שלך בעושר – אתה צריך להפסיק לצבור עוד כסף, לשנות כיוון, ולתת חזרה לחברה. אם בוחנים את עשירי העולם, רואים שהמשותף המשמעותי ביותר שלהם הוא הרצון הבלתי פוסק בצבירת הון וכוח. רבים מהם מעוררים בי בחילה
עם זאת, הנסיון מראה שאין דרך קלה למנוע מאנשים לצבור הון. כל התנועות הסוציאליסטיות הקיצוניות הובילו לשפיכות דמים ואכזריות נוראה. מה שהממשלה כן יכולה לעשות, כמו שנאמר בכתבה, הוא לשחרר חסמים ולאפשר לעשירים פחות להקים עסקים ולהתחרות בטייקונים. הגבלת מחירים מחריבה לחלוטין את התחרות, ומזיקה לשוק בטווח הארוך. יכול להיות שאנחנו משלמים היום בגלל ההגבלות שהטילו מקום המדינה ועד לא מזמן
כל טייקון תורם סכומי עתק. הרבה הרבה יותר מכמות הכסף שכל אחד מאיתנו ראה בחייו. ביל גייטס, האדם העשיר ביותר בעולם, תרם 30 מיליארד דולר (ההון הנוכחי – 79.7 מיליארד דולר), ומתכוון לתרום 95% מהונו. אין טייקון אחד שלא תורם סכומים נכבדים במיוחד.
דבר נוסף, אין שום דבר לא מוסרי בלהמשיך לבצע עבודה טובה בה אתה מרוויח כסף. זוהי בחירה לגיטימית לחלוטין. להיפך, להגיד על האחר שהוא "הרוויח מספיק" זוהי צרות עין וקנאה לשמה. זהו עיוות מוסרי מוחלט – מי אתה שתחליט לאדם אחר מתי עליו להפסיק את עיסוקיו ולצאת לפנסיה?
אנחנו לא יוצאים למחות!!החברה שיצאו למחות לפני הבחירות התחילו מהלך
אמיתי ! עס שהשתלטו עליהם המאכרים
העם לא צריך למחות!!! עייפנו! לא מתביישים לא מתנצלים לא חייבים הסבר לאף אחד!!
רוצים לעבוד בשביל לחיות!!! לא רוצים לחיות בשביל לעבוד!!!
כנסות ישראל בעבר התאפיינו ברפיי שכל ! בחדלי מעש! בעבריינים מורשעים
חברי כנסת ישראל!! נבחרי ציבור בהיכל החיים של ישראל : גנבים לוקחי שוחד אנסים זייפנים
מרכז פשע !! והיו אדריכלי גשרים להולכי רגל מכנסת ישראל למשרדי טייקונים של מספרות המזומנים!!!
כל רפש העם הפקיר את עם ישראל לרודפי בצע בריצת עמוק לכספת המזמנים ! ובדרך רמסו
כל חלקה טובה!! במשכורת ״ פנטסטית״ של 13000₪ ( חצי מאוכל חינם בכנסת) אתה מגיע על הגחון לסוף החודש!!! איפה כל אלה ש״מרויחים״4500₪ 7500₪ אלה מאבדים את כבודם וחייהם
חייבים ואפשר להוריד את רמת המחייה ב35-50%
הכספים האמיתיים של אלה שעובדים , נמצאים אצל רפש העם: חברות ממשלתיות מפסידות ! ההסתדרות
רשיות מקומיות כל נגזר הציבורי אלה רפש המירוץ להטהת התנאים מריץ כל חברה בתורה לעושק הכסף הציבורי
כל החברה הנפלאים שעזבו את ישראל העושקת למען חיים! פשוט חיים! אל תתביישו! אל תתנצלו! אל תענו! אתם לא לייבים לאף יחצן הסברים!!
מי שחייב לנו לכם לכולנו , אלה הם רפש העם שניכנסים לרכב מגיפים וילון ולא רואים אותנו ממטר
https://www.facebook.com/ronen.shoval.5/photos/a.736269406426709.1073741826.394936380560015/743462379040745/?type=1
superb
בועז, קודם כל תודה על הכתיבה שלך, יש לך קול חריג (לטובה) בנוף השיח הכלכלי בארץ.
יחד עם זאת, יש לי תחושה של חוסר אפקטיביות… במקרה הטוב אתה משכנע את המשוכנעים ובמקרה השכיח דבריך נשמעים "מנותקים מהמציאות" או "תמהוניים". מושגים כמו, רגולציה, חסמים, שוק חופשי, תחרותיות וכו'… אינם מובנים או מתפרשים כהלכה ע"י הקהל הרחב ומתנהל שיח של חירשים. אלה שכבר מבינים דבר או שניים בכלכלה או בפוליטיקה ידעו לדבוק בערכים ה"נכונים" שהחינוך של המדינה הנחיל בהם. המדינה לעולם לא תלמד שבהרבה תחומים היא הבעיה ולא הפתרון ולה יש מונופול על החינוך.
כך שגם אם יזהו את הצדק הכלכלי בדבריך, יעדיפו רוב האנשים לנהוג לפי המצפן המוסרי שלהם.
לא יכול להיות שמדפי המזון מלאים במוצרים של שלוש-ארבע חברות בלבד: שטראוס, תנובה, אוסם וטרה. חייבים לפתוח את יבוא המזון לארץ.
?איפה הכסף
אם
החקלאי שמגדל אוכל לפרות, הרפתן, עובד המחלבה (תנובה או שטראוס) והעובד בסופרמרקט
כולם מרויחים פחות מחברם שעובד בגרמניה זאת אומרת שהמילקי צריך לעלות לפחות אותו הדבר
אז מי מגלגל את ההפרש לכיס? הממשלה מרוויחה שני ש"ח לגביע? אה
ואף מילה על הריכוזיות, הפירמידות, והממונה על ההגבלים העיסקיים חסר-השיניים, ועל כך שראשי יצרניות המזון התאספו כדי לתאם תגובה למחאה, בלי שהרגולציה הישראלית פצתה את פיה.
אני גם בעד שוק חופשי והכל, אבל בישראל יש גם עיוותים שנוצרו על ידי חוסר רגולציה וגם ע"י הפרטה במחירי רצפה וגם ע"י התערבות ממשלתית מיותרת.
אני קורא לעורך האתר להעמדי להבא מאמרים יותר רציונליים
.
טענת "אם שם יותר טוב כלכלית, אז עוברים לשם" "
– תקפות בערך כמו הבכי של אלה שרצו לחזור לסיר הבשר במצריים.
מאמרו של פרופ' ד"ר רון בריימן למשל:
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-96586-00.html
בדרך כלל אני בורר ומרפרף בין הכתבות פה בין כתבות שאני מסכים איתן ולא מענינות אותי לבין כתבות שאני מסכים איתן ומעניינות אותי. פע ראשונה שמפורסמת כתבה שאני לא מסכים איתה בעליל.
"הראשונה: במשוואה בין ערכים לאיכות חיים, רוב האנשים בוחרים באיכות החיים. ואם בגרמניה באמת יותר טוב, אז שום ערכים לא יעזרו. לכן, כאשר התשובה ליורדים ברלינה היא: "אבל הערכים והציונות אומרים להישאר פה", זו ירייה עצמית ברגל. אנשים מקבלים את הרושם שרק פרייארים ערכיים נשארים פה, אבל כל מי שיכול להתחפף מתחפף."
לא נכון. מדינה היא לא מנייה שקשה לא מנפיקה רווחים מוכרים אותה. עם מדינה נשארים באש ובמים. זו המציאות.
בהמשך לדברים שנאמרו בתגובה לפני
צורת החשיבה של רציונל המאמר כמו גם של היורדים, לא שונה בהרבה מזו של יהודים בגרמניה בסוף המאה ה 19 ותחילת ה 20 שהתנגדו לציונות.
גם שם הנימוק היה "כאן יש שיגשוג כלכלי ובארץ ישראל ממש לא כייף והרבה יותר קשה לחיות
נראה שכותב המאמר היה נוזף ראשי הציונות ואומר להם אל תבלבלו להם את המח עם ערכים וזהות . "צעירים גרים איפה שנוח להם יותר כלכלית לחיות".
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/631/695.html?hp=1&cat=666&loc=2
—
ובינתיים יש התפתחות טבעית, הגרמנים מתחילים להתעורר ולייצר מחאה כנגד הנסיקה במחיר הדיור בברלין בגלל הצפתה במהגרים. לא רחוק היום שהעניין הזה יפתר בצורה אלגנטית,כמו שהגרמנים יודעים להיות אלגנטים. כמו מילות השיר "איך הגלגל מסתובב לו .