מורשת גרוניס: חרמות ופוליטיקה

אתם רגילים לראות אותם מסתתרים מאחורי גלימות בסגנון פרנציסקני, ומתהדרים בתארים כמו "כבודו", "מרשתי" ו"עמיתי המלומד", אך מאבק איתנים המתחולל בזמן האחרון בלשכת עורכי הדין מוציא את הרפש החוצה. וכשמדובר ברפש, מתברר שהרשות השופטת יכולה ללמד אותנו דבר או שניים.

מחר מתעתד נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס לפרוש מכס השיפוט בטקס רב הדר ורושם. כמקובל באירועים מסוג זה, מוזמנים רבים ונכבדים יהיו שם: נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת. אך בצעד חסר תקדים, החליט הפעם נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס לא להזמין את ראש לשכת עורכי הדין לנאום בטקס. זאת, בניגוד לנהוג לאורך השנים. מכתב שהפיצו השבוע בכירים בלשכת עורכי הדין, חושף את הרקע להחלטה זו. כאשר קוראים את הדברים ומשוחחים עם עורכי דין הבקיאים בנעשה בלשכה, קשה להמעיט בחומרת העניין.

"מדובר בעניין עקרוני מהמעלה הראשונה, פגיעה מכוונת בגוף הייציג על-פי דין של 58,000 עורכי הדין, ולמי שנבחר להנהיג אותם על-פי דין". כותבים עו"ד יראון פסטינגר, חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, ועו"ד זכי כמאל, המשנה לראש הלשכה. "גם בעבר היו למערכת המשפט חילוקי דעות עם לשכת עורכי הדין… אולם לא זכינו לבחישה גלויה, פוליטית ובלתי-יאה מצד מערכת המשפט בעניינים הפנימיים-הפוליטיים של לשכת עורכי הדין", הם כותבים.

השופטים נוקטים צד

הרקע לדברים הוא יריבות פנימית שקיימת בתוך לשכת עורכי הדין בין מחנה יושב ראש הלשכה עו"ד דורון ברזילי, לבין מחנה האופוזיציה המובל על ידי עו"ד יורי גיא-רון ואפי נווה. בבחירות הקודמות לראשות הלשכה, זכה מחנה ברזילי ברוב הקולות לראשות הלשכה, אך מחנה גיא-רון זכה ברוב המושבים במועצת הלשכה, שלה סמכויות רבות. אנשי גיא-רון, לא השלימו עם התוצאות האמורות, ופעלו נגד ההנהגה הנבחרת. הם הטילו חרמות על פעילויות שארגנה הלשכה ואף ניסו לא פעם להקים לשכה אלטרנטיבית, בהתבסס על ועדים מחוזיים של הלשכה.

ללא ספק, מדובר בתופעה חמורה: לשכת עורכי הדין אינה התארגנות וולנטרית. הלשכה הנה גוף רשמי שמעמדו מוסדר על-פי חוק, וכך גם הליכי הבחירות וההתנהלות בתוכה. הלשכה ממונה על מתן רישיונות לעיסוק בעריכת דין, קובעת את הקריטריונים הנדרשים לכניסה למקצוע ויכולה אף לשלול את הרישיון במקרים מסוימים. בנוסף, הלשכה שולחת שני נציגים לוועדה לבחירת שופטים, המונה 9 חברים בסך הכל, דבר המעניק ללשכה השפעה רבה על עיצוב מערכת המשפט בישראל. כדי להבין את חשיבותה של הוועדה, כדאי לזכור שהיא מאשרת גם את קידומם של השופטים המכהנים, כך ששליטה בוועדה פירושה גם שליטה בשופטים. לטענת פסטינגר וכמאל, מעשיהם של סיעת גיא-רון וחבריו מהווים לכאורה עבירה על החוק ופגיעה קשה בהתנהלות התקינה של המערכת.

לסכסוך ישנן משמעויות פוליטיות מרחיקות לכת. יורי גיא-רון נחשב מקורב לחוגי שמאל, הוא נמנה על חברי ועדת ההיגוי של תכנית המשפטנים של ה'קרן החדשה לישראל', היה פעיל ב'אגודה לזכויות האזרח' והעניק שירותי ייעוץ לארגוני שמאל שונים. גיא-רון, שכיהן כראש הלשכה בין השנים 2011-2007 נחשב לממשיך דרכו של עו"ד שלמה כהן, חבר המועצה הבינלאומית של 'הקרן החדשה לישראל', 'האגודה לזכויות האזרח' וב'צלם'. מי שמכיר את שיטות הפעולה של הקרן ואת החשיבות שהיא מייחסת לאקטיביזם השיפוטי יכול להבין מדוע השפעה על עמדות המפתח של מערכת המשפט כה חשובה להם.

אך הסיפור נעשה חמור שבעתיים כאשר מערכת המשפט עצמה מתערבת, לכאורה, בפוליטיקה הלשכתית. כאשר הודיעה הלשכה ביוני האחרון על עריכת משוב ציבורי לשופטים המכהנים, נתקלו הללו בתגובה חריפה מצדה של השופט גרוניס, שהחליט לנתק את הקשרים עם לשכת עורכי הדין ומוסדותיה. דוברות בתי המשפט הודיעה אז כי "בנסיבות אלה החליטה מערכת בתי המשפט… כי עד להודעה חדשה ייפסקו כל המגעים והקשרים עם ראש לשכת עורכי הדין ועם הוועד המרכזי".

משמעות הדבר הוא כי על השופטים נאסר להשתתף בפעילויות של מכון ההשתלמויות של הלשכה, מוסדות בוררות וגישור של הלשכה, ימי עיון, טקסים ואירועים אחרים. אך השופטים לא הסתפקו בזאת, אלא הודיעו גם כי במקביל "יימשך הקשר עם ועדי המחוזות של הלשכה". במילים אחרות: השופטים, בראשות נשיא העליון גרוניס, נקטו לכאורה צד בסכסוך פוליטי בלשכת עורכי הדין, בניסיון לחזק את המחנה שהפסיד בבחירות. נשמע לכם מוכר?

אלו לא היו הצהרות בעלמא. שבוע לאחר הודעת החרם ערכו ראשי המחוזות – חבורת גיא-רון – כנס גדול באילת. השופטים לא היססו והגיעו בהמוניהם: לא פחות מ-38 שופטים, ביניהם הנשיא גרוניס, הגיעו לכנס וכיבדו את הנוכחים מחכמתם. דבר דומה אירע בטקס פתיחת שנת המשפט שארגנה הלשכה. עשרות השופטים שאישרו את השתתפותם בכנס נאלצו להודיע על ביטולה, בעקבות הנחיה שקיבלו מלמעלה. גרוניס, למקרה ששאלתם, הגיע לטקס האלטרנטיבי שארגנו אנשי גיא-רון, ונשא בו דברים בגנותו של ברזילי ומשוב השופטים.

גרוניס ידע כנראה למה הוא התנגד: תוצאות המשוב שפורסמו השבוע, דירגו אותו במקום האחרון בקרב שופטי העליון, עם 2.64 נקודות בלבד (מתוך 5). על כן, אין להתפלא כי בטקס הפרידה מגרוניס, שעתיד להתקיים מחר, לא ישתתף ראש הלשכה. יחד עם זאת, מהנהלת בתי המשפט נמסר כי "לא יהיה אדם אחר שייצג את ציבור עורכי הדין בטקס". גם זה משהו.

לשמור על הכוח

כשמוסיפים לתמונה את העובדה שהשנה נערכות בחירות לראשות הלשכה, ואת העובדה כי בסוף ינואר עתידה הלשכה לבחור נציגים מטעמה לוועדה לבחירת שופטים, למעורבותו הפוליטית של גרוניס יש משמעות מיידית: בחירתם של נציגים מערכתיים המצדדים באקטיביזם השיפוטי ובשלטון השופטים תאפשר לשופטים לשמר את שליטתם במנגנון המפתח של מערכת המשפט בישראל.

הדבר מעורר את זעמם של פסטינגר וכמאל, שהחליטו לא לשתוק ולתקוף בחריפות את המערכת: "חרם על לשכת עורכי הדין כשלעצמו הוא פסול מעיקרא ואין לו מקום כלל וכלל" הם טוענים, מכיוון שלשכת עורכי הדין ש"היא מוסד סטטוטורי במדינת חוק והמערכת המשפטית הינה יציר המדינה ואין לפסול אורגן זה על-ידי אורגן אחר בגלל סיבות אידאולוגיות". "לא נותר לנו כחברי לשכה מזה עשרות שנים אלא להביע את תדהמתנו ואכזבתנו, כי מערכת המשפט בראשותך בוחרת להתערב במאבקים הפוליטיים בלשכה באופן חסר תקדים תוך נקיטת צד ברור" הם כותבים, "וזאת בשעה שהצדדים הניצים בלשכת עורכי הדין מתמודדים על הנציגות בוועדות… ובבחירות בלשכה".

"לקראת סיום תפקידך הרם, תוך שאנו מאחלים לך הרבה אושר בריאות והצלחה בכל אשר תעשה", מסיימים פסטינגר וכמאל, "אנו פונים אל כבודו לבטל את החרם ולהורות על הפסקת מעורבות מערכת המשפט האגרסיבית בפוליטיקה הפנימית של לשכת עורכי הדין".

בעקבות פנייתנו, מערכת בתי המשפט השיבה לטענות במכתב מפורט. "הטענה בדבר מעורבות של מערכת בתי המשפט ב"פוליטיקה הפנימית" של לשכת עורכי הדין אינה נכונה כלל ועיקר", נאמר שם תוך שהם מפרטים צעדים שונים שננקטו לשמירה על קשר עם עורכי הדין. "התנהלות זו של מערכת המשפט היא ההיפך הגמור מחרם ונועדה לשמר פעילות שוטפת מול ציבור עורכי הדין, והצעד של ניתוק הקשר מראש הלשכה ומהוועד המרכזי מקורו בהחלטה החד צדדית של ראש הלשכה על קיום המשוב. דומה כי נכון יהיה לומר שאם יש התנהלות פוליטית מול מערכת המשפט הרי שזו דווקא היציאה למשוב הפוגעני ושעל פניו הוא חסר כל תוקף מחקרי".