דאע"ש מציג: גיהנום אסלאמי בשידור חי

שריפת הטייס הירדני על-ידי דאע"ש לא התרחשה בחלל ריק, אלא נשענת על מסורת מוסלמית עתיקת יומין • במדינה האסלאמית לא נחים על זרי הדפנה ומאיימים על טייסים ירדנים נוספים: אתם הבאים בתור • וגם אנחנו חלק מהמשוואה: ישראל וירדן מוצאות את עצמן בשוחה אחת מול ארגון המבקש להביא את אש הגיהנום למזרח התיכון

ארגון 'המדינה האסלאמית' פרסם השבוע סרט מזעזע בן יותר מ-20 דקות, שבשיאו מוצא להורג הטייס הירדני מעאד' אלכסאסבה בשריפה. הסרט מנסה להצדיק את העונש הזה על ידי תיאור חלקה של ירדן במלחמה נגד "מדינת האסלאם", וחלק זה מלווה בתצלומי תקריב של חללי מדינת האסלאם, גברים, נשים וילדים, בעיקר כאלה שנשרפו למוות.

בהמשך הסרט מתאר הטייס הירדני את פעילות חילות האוויר של ירדן, איחוד האמירויות, סעודיה, קטר, בחריין, כווית, מרוקו, ארה"ב, והוא מזכיר את העובדה שהמטוסים האמריקניים ממריאים מבסיסים בטורקיה.

הסרט ערוך בצורה מקצועית, ומלווה באפקטים קוליים וויזואליים מרשימים המעידים על היכולת המקצועית הגבוהה של עורכי הסרט. דקות ארוכות מוקדשות לביקור חרישי שעורך הטייס הירדני בחורבות בית גדול, כנראה מטה מפקדה של מדינת האסלאם שהותקף על ידי מטוסי הקואליציה, ואולי על ידי המטוס של הטייס הירדני עצמו.

כל הסרט נועד להצדיק את שיאו המגיע לקראת סופו: שריפת הטייס הירדני בחיים. האירוע הוכן בקפידה: הוא הושם בתוך כלוב ברזל כדי שלא יוכל לברוח מהאש, והבגד בצבע כתום שהוא לובש לאורך כל הסרט הוספג בדלק. גם החול שמתחת לכלוב הוספג בדלק ושובל של דלק הוספג בחול עד מקום שבו עמד חייל דאע"ש עם לפיד ספוג בדלק בקצהו. חייל אחר הדליק את הסחבה, היא הבעירה את הדלק בשובל, האש התקדמה אל הכלוב והבעירה את הדלק שמתחת רגלי הטייס. אחרי שהטייס נשרף, הגיע דחפור וכיסה את הכלוב באבנים.

בדאע"ש מנסים למצוא צידוק תאולוגי לשריפה

מה שהסרט מציג איננו דבר חדש לכל מי שמכיר את המקורות האסלאמיים. אלו מציינים שעלי בן אבי טאלב, בן הדוד של מוחמד שנשא את ביתו פאטמה והיה גם הח'ליף הרביעי, שרף למוות שני כופרים. יש וויכוח בין חכמי האסלאם אם נכון לעשות כך, והמתנגדים מבססים את עמדתם על הקביעה שרק האל מוסמך לשפוט כופרים באש, כלומר בגיהנום. מדינת האסלאם – שבראייתה נועדה להקים מחדש את מדינת האסלאם המקורית – הולכת בדרכו של עלי בעניין שריפת האויבים, ומתירה להעניש בשריפה גם בעולם הזה.

עניין זה חשוב מאוד לממונים על התעמולה של מדינת האסלאם: המסר המשודר מהסרט הוא,  שמדינת האסלאם תביא את כל מי שיתקיף אותה אל הגיהנום כבר בעולם בזה, ואם הוא לא יודע איך נראה הגיהנום ומה שקורה בו לרשעים אזי שיביט בסרט ויראה במו עיניו מה קורה לרשעים בגיהנום. רק לשם ההשוואה: ברשת הופצו סרטונים המציגים את לוחמי מדינת האסלאם מדברים על קבלת נערות יזידיות למטרה ברורה, והמסר ברור: מי שמצטרף למדינת האסלאם מקבל את גן העדן כבר בעולם הזה.

סיבה נוספת לשריפת הטייס היא העיקרון המשפטי "אלמועאמלה באלמית'ל" – ההתייחסות באופן דומה – הקובע שהעונש של פושע הוא שייעשה לו מה

שהוא עשה לקרבנו, כלומר הדדיות. במקרה של הטייס הירדני מקפיד הסרט להציג קרבנות של מדינת האסלאם, כולל ילדים, שנשרפו בהתקפות של מטוסי הקואליציה. הצגה זו של קרבנות שרופים נועדה להצדיק את שריפת הטייס, על פי עיקרון ההדדיות. בנוסף, המדינה האיסלמית הוציאה היום פאתווא, המופיעה משמאל לטקסט, השוללת לכאורה את הטענה כי הנביא מוחמד אסר על הוצאה להורג בשריפה.

דבר חשוב נוסף המופיע בסרט הוא רשימה ארוכה של טייסים ירדנים, חלקם עם תצלום וציון כתובותיהם האזרחיות, כדי לעודד ירדנים המזדהים עם מדינת האסלאם לנקום בטייסים אלו, וכדי להרתיע את הטייסים מלהשתתף הפעולות נגד מדינת האסלאם. ללא ספק, מכונת המלחמה הפסיכולוגית של מדינת האסלאם עובדת והיא מקצועית מאד.

אלא ששריפת הטייס הירדני איננה נשק תעמולתי חדש שהמציאה מדינת האסלאם, כפי שציינתי היא מתועדת במקורות האסלאם הקדום. יש פרשנים המתחרים ביניהם מי יעשה למדינת האסלאם וללוחמיה דמוניזציה קשה יותר. אלא שהתייחסות הזו אל לוחמי מדינת האסלאם היא בדיוק מה שהם מתכוונים, כי הם רוצים לזרוע פחד בקרב אויביהם. הדמוניזציה משחקת לידיהם ומגבירה את הפחד בקרב אוכלוסיות רבות, בעיקר בעולם המערבי.

נכון יותר לעשות ניתוח קר של האסטרטגיה כדי להתמודד איתם בנקודות התורפה שלהם. לדוגמה: לוחמי מדינת האסלאם מאמינים שאם אישה תהרוג אותם הם לא יהיו שהידים על כל ההטבות הכרוכות בכך. הצבא הכורדי בצפון עיראק, הפש-מרגה, מנצל עניין זה היטב: הוא גייס נשים ללחימה, וכשהן מתקרבות למוצב או מקום שבו נמצאים לוחמי דאע"ש הן משמיעות צעקות וצהלולים. אנשי דאע"ש בורחים מפני הכורדיות כדי שלא ייהרגו בידי אישה. יש גם אמצעים אחרים לשכנע את לוחמי דאע"ש לוותר על המלחמה, אך זה לא הנושא כרגע.

ישראל וירדן במלחמה

מייד כשנודע על הוצאתו להורג בשריפה של הטייס הירדני, הוציאה ירדן להורג בתלייה אישה וגבר שהשתייכו לאל-קאעדה. המלך עבדאללה השני נשא נאום קצר לאזרחי ירדן, ובו הוא הבטיח לנקום את דמו של הטייס במלחמה נגד מדינת האסלאם. המלך לא גילה פרטים על המלחמה שהוא מתכנן נגד אלו ששרפו את הטייס, אבל משתמע מדבריו שירדן תגביר את ההתקפות שלה על מדינת האסלאם.

מצד אחד קיימת האפשרות להגביר את הפעילות האווירית במסגרת הקואליציה, אך ייתכן שנראה בתקופה הקרובה פעילות קרקעית של כוחות ירדניים נגד מדינת האסלאם. המלך חייב לצאת למלחמה נגד מדינת האסלאם, שאם לא כן הוא יחשוף את עצמו לביקורת מצד השבטים הבדווים, שנקמת דם אחיהם הטייס היא עבורם חובה קדושה. המסר לבדווים וההזדהות עם כאבם הומחשו באמצעות כאפייה בדווית אדומה שחבש המלך על ראשו במהלך נאומו הקצר.

מצד שני, המלך חייב גם לאותת לאותם ירדנים המזדהים עם מדינת האסלאם – ויש לא מעט כאלו – שידו הארוכה והקשה תשיג אותם. ייתכן שאם תהיה הסלמה בין ירדן ומדינת האסלאם תעצור משטרת ירדן מספר לא קטן של אזרחים הנחשדים בנטייה למדינת האסלאם, ובמיוחד בקרב תושבי העיר הדרומית מעאן והפליטים הסורים שבמחנה אל-זעתרי בצפון המדינה.

ישראל תצטרך לעקוב מקרוב אחרי המלחמה המתפתחת בין ירדן ומדינת האסלאם, שכן תוצאותיה יקבעו מי יעמוד מולנו מעבר לנהר הירדן: מדינה שיש לנו איתה הסכם שלום, או ארגון רצח בע"מ, שאין לו מגבלות אתיות. ישראל וירדן מוצאות את עצמן בשוחה אחת במלחמה הזאת, נגד ארגון השואף להביא את אש הגיהנום אל המזרח התיכון כדי לחסל את כל מי שאיננו מתאים לתפיסת העולם שלו.