ליברמן לא מספק את הסחורה

מערכת הבחירות הנוכחית היא כנראה הגרועה ביותר עבור מפלגת ישראל ביתנו. שנה אחרי שאביגדור ליברמן מצא עצמו מזוכה מהאשמות שרדפו אותו שנים ארוכות, ואמור היה לסחוף את מפלגתו אל הישג משמעותי, שאיפתו של ליברמן להיות מומלץ ריאלי לראשות ממשלה נראית היום כסאטירה שנונה. המהלך עליו הוא חתום להעלאת אחוז החסימה חוזר אליו כבומרנג כפול: מצד אחד בחלק מהסקרים הוא מגרד את אחוז החסימה עם 4 מנדטים בלבד, מצד שני הוא שומע את חברי הכנת הערבים לועגים לו כי במו ידיו הוא הגדיל את הייצוג הערבי בכנסת ואולי העלים את מפלגתו שלו.

מלבד שני ההסברים הנפוצים כיום לירידת כוחה של 'ישראל ביתנו' — פרשת השחיתות לכאורה בה מעורבת יד ימינו של ליברמן, פאינה קירשנבאום, והצטמצמותה של ההצבעה המגזרית "הקול הרוסי" — אני רוצה להציע כאן הסבר נוסף, מהותי יותר: 'ישראל ביתנו' היא מפלגה בלתי אפקטיבית, שאינה מקדמת את הסוגיות שהיא עצמה מעלה על סדר היום וגם חבריה, ובראשם ראש המפלגה אביגדור ליברמן, אינם מוצלחים במיוחד.

 נבחרי ציבור לא מספקים

הרכב הרשימה של ישראל ביתנו נקבע בלעדית ע"י ליברמן, בדומה למתרחש במפלגות של כחלון ולפיד. למען האמת, לא ברור אם ליברמן עצמו מרוצה מהאנשים שהוא בוחר, שכן תחלופת חברי הרשימה בין מערכת בחירות אחת לאחרת גדולה יחסית למפלגות אחרות. במערכת הבחירות הנוכחית, התרחשה עזיבה המונית של שרים וח"כים, כמו יאיר שמיר, עוזי לנדאו, יצחק אהרונוביץ' ודוד רותם.

עזיבתו של רותם את הכנסת לא תהווה אבידה גדולה לרשות המחוקקת, בלשון המעטה.  רותם, שכיהן בשש השנים האחרונות, כיו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, החליף את פרופ' בן-ששון, שנחשב כיו"ר ועדה מוצלח במיוחד שהצליח להביא את הועדה אל סף ניסוח חוקה לישראל. עם כניסתו של רותם לתפקיד הוא איפס את הדיונים הקודמים והוריד לטימיון את עבודת הנמלים של בן ששון לעבר חוקה. גם אם רותם היה מעוניין בנוסח חוקה שונה במעט מזה שבו היה מעוניין בן-ששון, קשה לקבל את העובדה כי היה עליו למחוק את כל ההישגים של קודמו בתפקיד.

 בנוסף, 'ישראל ביתנו' סיפקה לכנסת ישראל כמה מחברי הכנסת המביכים יותר שראינו –אנסטסיה מיכאלי, ששפכה מים על ח"כ ראלב מג'אדללה, שכרותו (ועתה גם חשדות לשחיתות) של סטס מיסז'ניקוב והצהרות מפוקפקות מאסתרינה טרטמן.

גם במשרדים הממשלתיים שבידי המפלגה לא נרשמה התנהלות מזהירה. קל לתת כדוגמה את המשרד לביטחון פנים, בראשו עדין עומד יצחק אהרונוביץ': פרשות הטרדה מינית של בכירי המשטרה נחשפות כמעט מדי יום; מידת שביעות הרצון והאמון במשטרה נמוכה במיוחד; והעובדה שמפלגת 'הבית היהודי' הפכה את קבלת המשרד לביטחון פנים לסוגיה בבחירות אלו מראה כמה טעון שיפור המצב.

במשרד החוץ, בראשו עומד ליברמן מאז 2009, המצב רחוק מלהיות מספק: איום בצונאמי מדיני, יחסי עבודה גרועים בתוך המשרד, ושלל ביקורות על תפקוד שירותי החוץ מלווים את כהונתו של ליברמן. בנוסף, בשש השנים האחרונות עוד ועוד מדינות הכירו במדינה הפלסטינית – ביניהן רוסיה אותה הגדיר ליברמן כיעד חדש של מדיניותו במשרד החוץ. למעשה, ציפי לבני כשרת החוץ הצטיינה יותר מאשר ליברמן – וקשה לחשוב על עלבון גדול מזה. .

לא מקדמים אג'נדות

לישראל ביתנו יש כמה סוגיות שנחשבות ל"דגלי" המפלגה, אך באף אחת מהן לא חלה התקדמות משמעותית בשנים בהן המפלגה היתה בשלטון: ברית הזוגיות (עברה רק הצעת חוק מקוצצת), חוק הנאמנות-אזרחות (ישראל ביתנו לא הצליחה לקדם אפילו הצעת חוק הצהרתית בנושא), גיוס חרדים וערבים לצבא (חרדים בקושי גויסו, ערבים כלל לא), חילופי שטחים עם הפלסטינים הכוללים גם את אזור המשולש (התכנית בלתי ישימה כל עוד ליברמן הוא זה שמציע אותה). סלילת ציר עוקף לואדי ערה עבור תושבי עפולה היתה יכול לקדם את תכנית חילופי השטחים, אך כנראה שכמו כל תכנית או אג'נדה אחרת – גם את זו ליברמן לא מנסה ליישם.

הסוגייה היחידה שניתן לומר שקודמה על ידי ישראל ביתנו היא שיטת הממשל – שבאופן אבסורדי עלולה להותיר את המפלגה מחוץ לכנסת הבאה. אך גם בסוגיה זו ליברמן עשה רק שליש עבודה, כשהצהרותיו בעד מעבר למשטר נשיאותי, או החלת החוק הנורבגי — לא גובו במעשים בממשלה הנוכחית. עם זאת, חשוב לציין כי בממשלת שרון השניה התפטר ליברמן מהכנסת.

בעצם, מפלגה לא חשובה

מאשימים את ליברמן לעיתים כי הוא ימני קיצוני ולעיתים כי הוא עלול להמליך ממשלת שמאל, אך כנראה שהתיאור המדויק ביותר לשר החוץ שלנו הוא זגזגן. המגוחך ביותר היא תדמית ה'פרגמטי' או זה ש'מביא תוצאות' שדבקה משום מה בליברמן. האמת היא שיהיו עמדותיו והצהרותיו אשר יהיו – ליברמן בעיקר לא מצליח ליישמן.

האם ישראל ביתנו תעבור את אחוז החסימה? כנראה שכן. על מי ימליץ ליברמן לראשות הממשלה? אולי הוא עצמו יודע– אך מומלץ לא לסמוך עליו, לא מימין ולא משמאל. אך האם תהיה למפלגה זו איזו השפעה אמיתית על סדר היום של הכנסת הבאה או של מדינת ישראל? כנראה שלא, מלבד, כמובן, עוד מילים והצהרות ריקות.