ערב בחירות ופתאום מבול של דו"חות וחקירות. הפקידים טוענים כי הם עושים את עבודתם נאמנה, אך צריך להיות תמים כדי לקבל זאת.
ניקוי אורוות במגזר הציבורי הוא דבר טוב. מצעד הניצבים והתנ"צים במשטרה לחדרי החקירות של מח"ש, ואולי משם הלאה למחוזות אחרים, מבשר על תיקון חשוב במוסד בעל מורל ירוד, גם אם הוא מגיע באיחור של שנות דור. כשכוחות שלטון החוק פועלים ללא מורא, ללא פניות ובצורה שקופה נגד בעלי שררה שסרחו, הדבר מגביר את אמון האזרח בדמוקרטיה הישראלית: בסופו של דבר, הכל שווים בפני החוק.
אך צריך להדגיש את מילת המפתח בפסקה הקודמת: "ללא פניות". כשפקידים האמונים על אכיפת החוק מפגינים לכאורה יחס מפלה כלפי ציבור מסוים או נבחריו, הציבור הרחב מתרשם כי לא מדובר באכיפת נורמות של טוהר המידות אלא בהיפוכה: שימוש פוליטי ואינטרסנטי בנכסי ציבור – במקרה זה, השררה הניתנת לשוטר, פרקליט או מבקר. אין הבדל עקרוני בין ראש עיר המנצל את סמכותו או את כספי הציבור כדי לתגמל את ידידיו הפוליטיים ולפגוע ביריביו, לבין פרקליט המנצל את סמכותו לחקור ולתבוע לאותה מטרה. אך מתי שמעתם בפעם האחרונה על פרקליט שהועמד לדין משום שפעל בניגוד עניינים?
ים של דו"חות ולא רואים יבשה
מערכת הבחירות הנוכחית מלווה במבול של חקירות ודו"חות. קודם הסירה המשטרה את הלוט מעל חקירתה נגד בכירי מפלגת 'ישראל ביתנו'; בהמשך פרצה לעיתונות פרשייה חמורה ביותר של מחזור בקבוקים. אגב, טרם הושלמה החקירה לגבי גורלן של כל הפקקים, שמא מישהו, באופן בלתי-אחראי בעליל, השליך אותם ברחוב במקום למחזר אותם כראוי?
אחר כך הגיע עובד בית ראש הממשלה והטיח במעסיקו האשמות קשות לגבי שחיתות. מפכ"ל המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה הנהנו בראשם ואמרו כי מדובר בסוגיה רצינית שיש לבדוק אותה. מתברר למפרע כי אין לאותו עובד מה לומר על התנהלות נבחר הציבור הדר באותו בית, אבל המפכ"ל והיועץ כבר צולמו מהנהנים. אתמול הגיע ההיילייט האחרון בדמות דו"ח מבקר המדינה חמור על מחדלי הממשלה הנוכחית שגרמו לעליית מחירי הדיור. ושוב מתברר כי לא כל האחריות היא של הממשלה הנוכחית, ולא כל מעשיה היו מחדל. אבל אחרי שהכותרות עשו את שלהן, עכשיו את מי זה מעניין?
האמת היא שאיש אינו יכול לומר היום עד כמה באמת חמורות החקירות המשטרתיות שנחשפו בחודשיים האחרונים (בשביל זה יש בתי משפט, לא?). מה שכן אפשר לומר הוא שהפקידים הבכירים ששחררו את החקירות והדו"חות למרחב הציבורי יודעים היטב מה הם עושים ומה עשויה להיות ההשפעה של המבול המצטבר. כמובן, כל אחד מהם יגיד כי הוא רק עושה את העבודה שלו, שזה רק במקרה שכל החקירות והדו"חות הושלמו לאחר שנפתחה מערכת הבחירות ולפני שניתן לבחון לעומק הטענות לניהול כושל או ללבן את ההאשמות הפליליות בבתי משפט. אי אפשר להוכיח כי טענות אלו אינן נכונות, אך דרושה מידה הרואית של תמימות כדי לקחת אותם ברצינות.
כשבג"ץ גוער ביועץ המשפטי לממשלה
היועץ המשפטי לממשלה הוא פיינשמקר בכל הנוגע לתפקוד הנורמלי של ממשלה נבחרת בתקופת בחירות. נטייתו לאסור פעולות ממשלתיות שגרתיות בתקופה זאת כבר זיכתה אותו בגערותיו של בית המשפט העליון. משום מה הפיינשמקריות הזאת אינה חלה על פעולותיו הוא או של המשטרה, וההתבטאויות הפומביות המלוות את מעשיהם. אפשר לחשוב על תקנות או חקיקה שיוכלו למנוע את התופעה המלווה את מערכת הבחירות הנוכחית – למשל, להתיר פרסום חקירות פליליות או דו"חות ביקורת עד היום הפותח מערכת בחירות או לאחר הרכבת ממשלה חדשה, אך לא בתקופה שביניהם.
אך עצם העובדה שיש מקום לדיון על חקיקה שתמנע מפקידים בכירים, ממונים על שלטון החוק וטוהר המידות, להתערב במערכת הבחירות לטובת הפתקים שהם, כאנשים פרטיים, מתכוונים לשים בקלפי, כבר מצביעה על משבר אמון חמור במערכות החקירה והביקורת. קשה מאוד להאמין להם, וחוסר אמון זה יישאר נחלת המרחב הציבורי בישראל הרבה לאחר שבחירות 2015 יעלו מנצחים ומפסידים.
___________
ד"ר יצחק קליין הוא ראש המחלקה למחקרי מדיניות ב'פורום קהלת'. הדעות במאמר הן על אחריות המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדות הפורום.
בית המשפט, הפרקליטות, הפקידות הגבוהה בכל משרדי הממשלה, הבוהמה, פרס ישראל, התקשורת, בעלי ההון, התאגידים המסחרים והחקלאים – כולם בידי האליטה הישנה והסמולנית שלא מוכנה לוותר על כוחה ולשחרר את האחיזה שלה על גרוננו. ועוד מספרים לנו שאנו חיים בדמוקרטיה כשבפועל הדמוקרטיה כאן היא כמו באיראן – לא משנה כ"כ מי נבחר, רוחני או אחמדינגאד, יש קבוצה אחרת שמחליטה באמת – המולות של איראן
התופעות המתוארות במאמר מעוררות סלידה ודאגה. אבל אין טעם להכביר מילים על המוסר של השמאל, כי ממילא אין מה לצפות מהם.
ולכן מה לביבי כי ילין עליהם. מי הכניס את לבני ראשונה לממשלה, ועוד נתן לה את תיק המשפטים? ומה הוא עשה במהלך כל כהונתו כנגד בעיית הפרת האיזון בין רשויות החוק?
ים כל הצער שבדבר, היום נתניהו משלם את מחיר ההזנחה בטיפול בבעיה זו.