משבר לימודי המתמטיקה בישראל

לימודי המתמטיקה בישראל נמצאים במשבר מתמשך: פחות ופחות תלמידים ניגשים לבחינות ב-5 יחידות לימוד ורמת הלמידה יורדת בעקביות.

ירידה ברמת הלימודים. מבחן במתמטיקה. צילום: פלאש90

לימודי המתמטיקה בישראל מצויים בשנים האחרונות בצניחה מתמדת. כפי שהראנו בעבר ב’מידה‘, דוח מבקר המדינה מלפני כשנה הצביע על ירידה דרסטית בין השנים 2012-2006 בכמות הנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה: מ-12,891 ניגשים ב-2006 עד ל-8,869 ניגשים ב-2012. מדובר בירידה של 31.2% תוך שש שנים בלבד, ובהתחשב בעלייה במספר התלמידים במערכת החינוך בתקופה זו הרי שמדובר בירידה ריאלית של 34.9%. במקביל, מספר הנבחנים ב-4 יחידות מתמטיקה ירד גם הוא, בשיעור ריאלי של 9%. אם עד כה, היה ניתן לטעון שאין לנתונים אלו חשיבות יתירה, הרי שמחקר חדש של פרופ’ אייל קמחי ואריק הורוביץ ממכון טאוב, בשיתוף קרן טראמפ, מפריך טענה זה.

בשלב הראשוני של המחקר נבחן שכרם הממוצע של בוגרי מערכת החינוך לפי יחידות הלימוד במתמטיקה: הממצאים מעלים כי שכרם הממוצע של בוגרי 5 יחידות במתמטיקה עומד על 11.6 אלף שקלים בחודש – לעומת 8.2 אלף שקלים לבוגרי 4 יחידות, 6.7 אלף שקלים לבוגרי 3 יחידות ו-5.5 אלף שקלים למי שאין לו כלל תעודת בגרות. ניתן לראות שהפער המשמעותי ביותר קיים בין בוגרי 5 יחידות לבוגרי 4 יחידות.

על מנת לבודד את ההשפעות השונות שאינן קשורות ללימודי 5 יחידות מתמטיקה, ניטרלו החוקרים את שאר המשתנים מלבד תחום הלימוד בהשכלה הגבוהה (כי הרי לימודי 5 יחידות מגבירים את היכולת ללמוד תחומי לימוד מסוימים). בסופו של דבר הוצגה השוואה בין תלמידים זהים מבחינת כל יתר הנתונים: ציוני בגרות זהים ביתר המקצועות ורקע סוציו-אקונומי. במצב זה היה פער שכר של 10% בין תלמיד שלמד 5 יחידות לתלמיד שלמד 4 יחידות. אפילו כאשר הוסיפו לכך את נטרול תחום הלימוד בהשכלה הגבוהה, והשוו בין תלמידים בעלי מאפיינים דומים שלמדו את אותו תחום הלימוד, נצפה פער של 5% בשכר.

גם אם ניתן לטעון כלפי המחקר כי קשה לבודד בין הסיבה ובין התוצאה, נראה שהמחקר מלמד על עובדה שאמורה להיות ברורה באינטואיציה פשוטה: כדי להתקדם בחלק גדול מענפי התעסוקה המתגמלים בשכר יש צורך במיומנות גבוהה במתמטיקה. עבור תחומי לימוד כמו הנדסה, מדעים מדוקים וכלכלה, מיומנות מתמטית אינה רק סמל סטאטוס של מאמץ, אלא ממש גוף ידע הנדרש על מנת להצליח.

מהנדס
צורך חיוני לתעשייה. צילום: פלאש90

בחזרה להצטיינות

אז מה משרד החינוך יכול לעשות בנידון? קודם כל, להכיר בקיומה של בעיה מהותית ולא רק טכנית. בתגובתו לדוח מבקר המדינה בשנה שעברה טען המשרד כי הירידה בכמות התלמידים נובעת מעליית רמת הקושי של מבחן 5 היחידות. למעשה, הנתונים מספרים סיפור אחר: כפי שהראתה מירב ארלוזורוב ב’דה מרקר‘, במקביל לירידה במספר הנבחנים במתמטיקה ברמות הגבוהות, נרשם זינוק בכמות המצטיינים (ציון מעל 85) בכל קטגוריה, אם רמת המבחנים השתנתה, הרי שהיא רק ירדה. בשנת 2012 שיעור המצטיינים ב-3 יחידות לימוד עמד על 37%, ב-4 יחידות על 42% וב-5 יחידות על 55%. ככה זה במדינת ישראל, מצד אחד כולם דיסלקטים, אך במקביל כולם גם מצטיינים…

למעשה, ייתכן שבמשרד החינוך התחילו להפנים את הבעיות. בשנה האחרונה הושקה תוכנית “מתמטיקה תחילה” לה שותפים משרד החינוך, משרד ראש הממשלה וכמאה גופים אזרחיים, בהם קרן רש”י, קרן טרמפ, מט”ח וחברת אינטל, שיספקו מעטפת סיוע חיצונית עבור התלמידים והמורים – הן מבחינה תקציבית והן מבחינת יישום התוכנים עצמה. עלות התוכנית היא כ-60 מליון שקלים לחמש השנים הקרובות ומיקודה יהיה בתגבור שעות במתמטיקה עבור תלמידים הניגשים לבחינת בגרות של 5 יחידות.

עם זאת, במשרד החינוך בחרו עד כה שלא לנקוט בצעדי מדיניות פשוטים וללא עלות, שיכולים לסייע עד מאוד בקידום המצוינות המתמטית: שינוי תמריצי ההישגים בבגרות עבור בתי הספר והתלמידים. כיום, בתי הספר נמדדים בעיקר על בסיס נתוני הזכאות לבגרות הכלליים. כך, נוצר לבתי הספר תמריץ לגרום לתלמידים שלא להשקיע מאמץ ואף לעודד אותם לגשת לבחינות בגרות קלות יותר, שהרי הסיכוי שייכשלו בהן נמוך יותר. עצם העובדה שהנתונים הבעייתיים בתחום המתמטיקה נחשפו לציבור הרחב רק בדוח מבקר המדינה מלמדים על כך שמשרד החינוך לא מספק לציבור מדד מינימאלי המלמד על איכות תעודת הבגרות.

ברמת התלמידים, יכול משרד החינוך לפעול עם ועד ראשי האוניברסיטאות, ולשנות את שיטת הבונוסים של הבגרות. כיום, תלמיד שהשיג ציון בינוני בבחינת 5 יחידות מתמטיקה מתוגמל, מבחינת תנאי הקבלה לאוניברסיטאות, פחות מאשר תלמיד שהשיג ציון גבוה בבחינת 4 יחידות מתמטיקה. בטכניון, למשל, הבינו את חוסר ההיגיון שבדבר, ולפני מספר שנים בחרו בשיטת בונוסים שונה מזו המקובלת במשרד החינוך, כך, תלמיד שהשיג ציון בינוני ב-5 יחידות מתמטיקה ייחשב בטכניון הרבה יותר מאשר תלמיד שהשיג ציון גבוה בבחינת 4 יחידות.

דוח ממשלתי של צוות בין-משרדי בראשות המועצה הלאומית לכלכלה שעסק במחסור בכוח אדם בענף ההייטק הצביע על תופעה מעניינת: המחסור הקיים בשוק איננו במהנדסים אלא במהנדסים מיומנים וברמה גבוהה. חברות מעדיפות שלא להעסיק מהנדס, מאשר להעסיק מהנדס ברמה נמוכה ובעל יכולות נמוכות. נראה שכדי לשפר את המצב הבעייתי הזה יש להתחיל כבר במערכת החינוך שצריכה לשים דגש על לימודי מתמטיקה ברמה יסודית וגבוהה, גם אם לימודים כאלה אינם עומדים בתו התקן של הלמידה המשמעותית. לתשומת לבו של שר החינוך הנכנס.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

5 תגובות למאמר

  1. הבעיה מתחילה ביסודי. המורות מחוייבות לממוצע כיתתי מסויים אותו דורש האגף לחינוך יסודי. ילדים מוכשרים פשוט מוותרים מהר מאד על מתמטיקה משום שהלמידה מתבססת בעיקר על תרגול ולא על חשיבה מתמטית. צריך גם לבדוק את תכניות הלימודים ביסודי. שנים ארוכות חיסלו את החשיבה המתמטית בשיטת אחת, שתים, שלוש. (המחשה, תרגול, המחשה. לא אשכח את בני הבכור נדהם כשהוסבר לו ש2 פירושו אדום, בלי להסביר את המושג הכמותי שמייצג המספר). בעשור האחרון יש נסיון לעבוד יותר על חשיבה מתמטית ולהערכתי יש שיפור מסויים. עדיין, כדי לפתח חשיבה מתמטית ברמת חמש י”ל יש להתחיל בגילאים נמוכים הרבה יות, לחלק לקבוצות הומוגניות שייאפשרו התקדמות בקצב אישי(סליחה על חוסר ההתחשבות בפוליטיקלי קורקט), ו….לדרוש תרגול. לא התרגול הבסיסי שנלמד בכיתה. תרגול מותאם לרמה. מאתגר, מרתק,ומקנה מיומנ

  2. הבעיה אינה בחלוקה לרמות 3,4,5 יח”ל, אלא ברמת התוכן עצמו.
    יש להודות באמת – המתמטיקה הנלמדת בתיכון אינה שימושית מחוץ לכותליו ולכן המקצוע אינו נתפש כאטרקטיבי. התלמידים של היום שואלים את עצמם (ובצדק) שאלות שאנחנו בדור הקודם לא שאלנו. שאלת השאלות “מה ייצא לי מזה?” היא שאלה לגיטימית לחלוטין והתשובה של כותב המאמר (“שכר גבוה”) מרחיקה את התלמיד מהמענה הערכי והמהותי שהוא מבקש לעצמו. תלמיד, באשר הוא אדם, מחפש משמעות, רוצה לגלות את כישוריו האמיתיים ולא ללכת שבי אחר מוסכמות שהגדירו בעלי אינטרסים, גם אם הם משלמים.

  3. הירידה באחוזים בבגרות במתמטיקה מתחילה משנות ה2000.
    נ.ב למה לא לבטל את הבגרות באנגלית ולהסתפק בבגרות בעל פה, ויותר למקד את הזמן לדחוף את התלמידים למינמום 4/5 יחידות מתמיטקה ויותר למקצועות ראליים ועיוני היותר הכרחיים??

    1. א. על פי הנתונים בדו”ח המבקר (http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_248/afbac200-9404-4280-8003-39e7d8d78953/224-ver-4.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1 עמוד 31 לוח 1) מ-2001 עד ל-2006 הייתה עלייה קלה באחוז הנבנחים גם ב-4 וגם ב-5 יחידות.
      ב. אנגלית היא השפה החשובה היום בעולם, בטח ובטח שבעולם המערבי. אמנם אין לי נתונים בנושא, אבל הרושם שלי הוא שחלקים ניכרים גדולים מבוגרי 4/5 יחידות באנגלית לא יכולים לנהל שיחה שוטפת. הרושם שלי הוא שהצ’כי הממוצע מדבר אנגלית הרבה יותר שוטפת מהישראלי הממוצע. שינוי של מבנה הלמידה בארץ נראה הכרחי, אבל ביטול וקיצוץ של שעות המוקדשות ללמידת אנגלית נראה לי מסוכן.

  4. בחטיבת הביניים בה אני מלמד, תלמידים מקבלים תעודת הצטיינות על סמך הציונים, ללא קשר לרמת הקבוצה.
    ברור שיותר קל להצטיין ב 3 יחידות מאשר ב 5 יחידות.