השר היוצא פירון אולי הספיק להתעלל במערכת החינוך, אך לא סיים את המלאכה. אלו הדרכים שבהן נפתלי בנט יוכל להחריב אותה סופית.
נפתלי בנט נלחם בכל מאודו שלא לקבל את תיק החינוך, אך לפתע הוא "התאהב בו". ממש כמו כלה בתרבויות מסוימות, שמתאהבת בחתן שאבא שלה הכריח אותה לשאת. בכל מקרה, עתה יש להניח שכבוד השר הנמרץ ישב, ילמד את החומר ויצעיד את המשרד לעבר עתיד חדש וטוב יותר. כלומר, זה מה שניתן היה לצפות לאור זעקות השבר מצד שמאל על הקומיסר הגזעני הצפוי, זעקות שבדרך כלל מלמדות על שר מוצלח במיוחד בדרך.
ועדיין, ייתכן שבנט דווקא לא רוצה בהצלחת המשרד, אולי מתוך שאיפה נסתרת להפיל את הממשלה ובסופו של דבר לעמוד בראשה (אחרי הצלחה מסחררת בבחירות, שתוביל אותו לעמוד בראש גוש ענק ומאוחד של ארבעה מנדטים). למקרה הזה, אני מתכבד להשיא שלל עצות לכבוד השר, כיצד להרוס ולחרב את מה שנותר ממערכת החינוך. וזה ודאי לא יהיה קל, בהתחשב בעיי החורבות שהותיר אחריו השר הקודם; אין ספק שרק שר ופוליטיקאי נמרץ וחדור כוונות טובות ואידיאלים אפילו עוד יותר מפירון יכול להתעלות עליו.
וכעת, לעצות:
1. בטל את גיוון הזרמים בחינוך. חינוך, כידוע, חייב להיות אחיד ומאוחד לכולם. מדינת ישראל צריכה להיות כור היתוך! חינוך תורני, חינוך ממלכתי דתי, בתי ספר דמוקרטיים, בתי ספר לאמנויות, ועוד שאר מרעין בישין המפלגים את העם ונותנים לכל אחד להתייחד במה שמעניין אותו במקום ללמוד את מה שהמדינה חושבת שהוא צריך ללמוד. לסגור, ובהקדם!
2. היאבק להגדלת תקציב החינוך. תקציב משרד החינוך הוא זעיר ממש, רק 46 מיליארד ש"ח, בסך הכול המשרד הגדול ביותר בממשלה (יותר מתקציב הביטחון, משום שהפנסיות התקציביות אינן מגולמות בו). זה לא מספיק! החינוך הוא הדבר החשוב ביותר עבורנו, ובפרט עבור המדינה, שצריכה להחליט עבור כל אחד מאזרחיה הצעירים מה טוב עבורו. יש לדאוג לשכבה עבה במיוחד של פקידים ובירוקרטים, ועדות וועדות משנה. אחרת, כיצד ידע האזרח הקטן שכספי המסים שלו מתבזבזים כדבעי?
יש להרבות בפרויקטים ראוותניים ומיותרים, שימחישו עד כמה החינוך נמצא בראש. הכסף שיילקח מהאזרחים ימנע מהם גם כל מיני רעיונות עיוועים כמו להשתמש בו לחנך את בניהם כרצונם – שניים במחיר אחד!
3. הרחב את חוק חינוך חובה עד לגיל אפס, ועדיף עוד מן הרחם. הרעיון שלפיו במהלך שלוש שנותיו הראשונות של הילד, השנים הקריטיות ביותר בעיצובו, חינוכו ניתן בידיהם הוולגריות וחסרות האחריות של הוריו, במקום בידיהן המיטיבות והרחומות של פקידי המדינה, הוא בלתי נסבל ממש. יש לדאוג שכל תינוק יוצא מחזקת הוריו בהקדם לבתי ילדים מסודרים ומפוקחים. גם עבור כל הגילאים מכאן והלאה, יש לבטל אפשרות של חינוך ביתי ושאר מרעין בישין.
4. קבור את רעיון "שיטת השוברים" עמוק עמוק באדמה. שיטת זו, לפיה כל הורה יוכל לבחור את החינוך המתאים לו, תמיט אסון על מערכת חינוך השואפת לייצר ילדים בהזמנה ולמידה משמעותית ואחידה עד כמה שניתן.
5. המשך את דרך קודמך ואל תאפשר לרשויות מקומיות להקטין את כיתות הלימוד. הרעיון שילדים מסוימים יוכלו ללמוד בכיתות לימוד צפופות פחות, עם יחס אישי יותר, בעוד אחרים לא יזכו לתענוג הזה, הוא שערורייתי. יש לדאוג שכולם יסבלו באותה מידה מחינוך גרוע ככל הניתן. אחרי הכול, שוויון הוא הדבר החשוב ביותר בחיים, ולעזאזל החינוך.
6. היה מגזרי ככל הניתן. אל תשכח שנשלחת בידי עסקונת המפד"ל כדי להוריד את שכר הלימוד בחינוך הדתי. זכור: הרעיון שעל חינוך טוב צריך לשלם ההורה במקום המדינה, הוא רעיון חסר תוחלת. יש להחדיר בהורים את המסר ששירות של מורים טובים, שעות לימוד ארוכות ופנימיות מגיע לכולם במחיר המינימלי האפשרי, על חשבון משלם המסים.
7. שלח את כולם למערת המכפלה ולכותל גם אם מדובר בחילונים שמאלנים. שייצור אצלם אנטגוניזם. מה קרה, שהם יחנכו את הבנים שלהם לשמאלנות? המדינה צריכה למנוע מצב שכזה!
8. כפה לימודי ליב"ה על כולם. שחרדים יחנכו את הבנים שלהם כפי שהם רוצים? איפה שמענו דבר שכזה?
9. כפה חינוך מעורב על כל בתי הספר. אל תשכח, אתה היית מדריך בבני עקיבא, ומה שטוב לבני עקיבא, טוב גם למגזר התורני וגם למגזר הערבי.
10. והכי חשוב: אל תתן למנהלי בתי הספר, למורים ולהורים להחליט עבור עצמם. המשך את מלאכתו הברוכה של קודמך בתפקיד, והקם כמה שיותר ועדות כלליות שיפיקו תוכניות לימודים גרנדיוזיות וינחיתו אותן על המנהלים והמורים. כי מה שעבד גרוע עד עכשיו, אין סיבה שיפסיק להיות גרוע מעכשיו.
אני יודע, כבוד השר, שהמשימה הזו יכולה להיראות גדולה עליך. אבל אל תדאג, זה לא כזה מסובך כמו שאתה חושב. כל מה שצריך זה פשוט המון המון המון רצון טוב, ובעיקר הבנה שכולם חייבים לחשוב ולהתחנך בדיוק כמוך. בהצלחה.
צודק בכל הסעיפים פרט לסעיף 8.
לימודי ליב"ה הם הכרחיים וצריכים להיות תנאי למימון, לא משנה אם בשיטת השוברים או בשיטה אחרת.
אין לימודי ליב"ה = אין מימון
לימודי ליב"ה (לימודי יסוד בחינוך הממלכתי) הן עריצות הרב.
נניח שהממונה על לימודי הליב"ה היה מחליט שכל תלמיד ילמד 40 שעות שבועיות שח.
שח משחק נחמד, מפתח חשיבה מועיל במידה מסוימת.
האם גם אז היית מפקיע את הזכות של ההורה לחנך את ילדיו לטובת החלטות של הפקיד המכובד?
ואם היה מחליט שבמקום אנגלית צריך ללמוד סינית? החלטה עם מעוף צופה עתיד – בכל זאת סין הכלכלה הראשונה בגודלה.
אבל מה יקרה אם סין תשקע כמו יפן?
אם כל תלמיד יבחר מה ללמוד, חלק ילמדו סינית. ככל שסינית תהיה יותר משתלמת כך יגדל מספר לומדי הסינית.
עדיף שהתלמידים תוך התייעצות עם הוריהם ומוריהם יבחרו מה טוב בשבילם.
כצעד משלים צריך להגביל קצבאות רק למי שלא יכול להתפרנס מסיבות רפואיות. במצב זה מי שיהמר על לימודים לא כלכליים יישא בתוצאות ויחיה בעוני.
לימודי ליב"ה הם מתמטיקה, אנגלית ומדעים. על הדרך מוסיפים עברית, תנ"ך, ספרות והיסטוריה. זה לא הרבה.
אתה כנראה לא מבין מהם לימודי ליב"ה, שהם הבסיס של הבסיס של איזשהו סטנדרט, אבל כל מה שמוסיפים לזה שיהיה חופשי, בין אם זה דמוקרטיה, פלורליזם, יהדות, סיורים במערת המכפלה, שיעורי חקלאות, חינוך להתנדבות וכו'.
בושה השי פירון הזה.
להעניק חינוך חינם לפעוטות כדי לשחרר את האימהות לצאת לשוק העבודה?!? מי שמע דבר כזה?!? ועוד אומרים שזה יועיל לכלכלה.. קומוניסטים מסריחים
וללמד ילדים מתמטיקה?! מהזה פה, אמריקה?? גוועלד. אסור לתת להם הזדמנות להיות אזרחים שווים ותורמים לחברה!! רק כאברכים חסרח השכלה מקצועית הם יכולים לממש את עצמם! ולא סתם המצטיינים! לא, לא.. כל מי שנולד לאברך אני, צריך להישאר אברך עני בעצמו! זוהי חירות אמיתית.
וחלילה! חלילה שלא תחשוב על הזרמת כספים נוספים להעלאת שכר המורים! אנשים איכותיים עוד עלולים
להגיע לשם..
(:אירוניה, יקירי, עובדת לשני הכיוונים
תודה על הדוגמאות:
1. חינוך חינם לפעוטות לא נקבע ע"י שי פירון, אלא ע"י ממשלת נתניהו שלפני האחרונה, ע"י נתניהו ושטייניץ: http://www.themarker.com/career/1.1608357
התוצאה היתה הגברת העומס על הגננות בלי תוספת מתאימה של כח אדם ומבנים:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/683/376.html
התכנית החדשה היא לא חינוך חינם לבני 3 – 4, אלא חינוך *חובה* חינם לבני 3 – 4:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Gil3
גם לפני חינוך חינם לגיל 3 היו מעונות יום של משרד התמ"ת, של נעמ"ת ועוד, וגם משפחתונים פרטיים.
הם לא בחינם, אבל הם משחררים אמהות לעבודה.
2. אתה יכול לקרוא כאן:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Portal/Mazhap/TochnitHliba/TochnitLiba.htm
את תכנית הליבה (נכון ל2003) ולהחליט האם היא נועדה להכשיר ילדים לשוק העבודה הטכנולוגי, או "לשמש ככור היתוך חברתי וכאמצעי לקידום הומוגניות ואינטגרציה…"
יש אברכים רבים שמשתלבים בשוק העבודה. הם לומדים את המקצוע כשהם צריכים ומסתדרים למרות שלא למדו אנגלית בכתה ג'.
3. אם יש לך זמן וסבלנות, קרא את תקציב משרד החינוך:
http://meyda.education.gov.il/files/MinhalCalcala/hazat_takziv_2015.pdf
התקציב ב2014 היה 43,595 מליוני ש"ח. כמה מזה הגיע למורים וכמה לרפורמות? לי אין כח או סבלנות, אז אני לא יודע… (יש ניתוח הוצאות עיקריות בעמוד 65, ובעמוד 68 ניתוח שכר, אם הבנתי [כנראה שלא] נראה שכ26 מיליארד הם הוצאות כח אדם, לא יודע כמה מתוך זה משכורות)
מעורבות הרשות המקומית בחינוך (סעיף 6) בעייתית מאוד.
בפרט שמערכת החינוך שאחריה (ההשכלה גבוהה)נתמכת בידי המדינה.
הרי מה קורה? שמעון ולוי מגיעים לגיל 12 עם יכולות דומות; שמעון- בעיר מבוססת, ולוי- ביישוב פחות מבוסס.
שמעון ייזכה להשכלה טובה יותר, מכספי הארנונה של הוריו ושכניו.
ואז הוא יתקבל לאוניברסיטה (ציבורית) מצויינת, ויילמד על חשבון המיסים של לוי- שייאלץ להסתפק במכללה פחות טובה
לוי והוריו לא יכולים לעבור דירה ליישוב עם מערכת חינוך טובה, כי דירות שם עולות הון תועפות
הדרך היחידה היא לשלוח את לוי לבית ספר טוב מחוץ ליישוב שלהם (אורט, אזורי, פרטי) כפי שרבים עושים.
כלומר, הבעיה אינה רק האם המדינה תאפשר לשמעון לרכוש חינוך (פרטי או דרך הרשות המקומית), אלא האם היא מאפשרת לו לרכוש קדימות בקבלת משאבים ציבוריים.
(אתה מתכוון לסעיף 5, סעיף 6 הוא סעיף המגזריות)
אין דרך הגונה למנוע מבעלי אמצעים לדאוג להשכלה טובה יותר לילדיהם.
אם יוציאו בתי ספר פרטיים מחוץ לחוק, הם ידרשו מראש הרשות לפתוח כיתות נוספות בבית הספר הממלכתי.
ואם שר החינוך ימנע מרשות מקומית מבוססת לפתוח כיתות נוספות:
http://www.themarker.com/news/education/1.2305377
אז הם ישכרו מורה פרטי שילמד את הילד מה שהוא לא מצליח ללמוד יחד עם עוד 39 ילדים בכיתה.
ואם יאסרו עליהם לשכור מורה פרטי הם ילכו לבג"ץ כי פוגעים בחופש שלהם ובחופש העיסוק של המורה, ואז הם ישכרו "שמרטף" שילמד אותו לקרוא ולחשב.
במקום להתמקד בשוויון, משרד החינוך יכול לתת לרשויות מבוססות להסתדר לבדן, ולנסות לעזור לרשויות חלשות.
או בדוגמא שלך – במקום להפריע לשמעון לזכות להשכלה טובה, אפשר לנסות לשפר את ההשכלה שמקבל לוי, ולקדם מלגות שעוזרות לתלמידים מרשויות חלשות להתקבל לאוניברסיטאות.
ההשקעה בחינוך נועדה לאפשר לשמעון ולוי להתמודד מול הסיני והיפני והאמריקאי בכלכלה הבין לאומית הפתוחה אחרת שניהם יצטרכו בעתיד לנסוע לטפל בזקנים בתאילנד ובסין בשביל להתפרנס ולפרנס את המשפחות שלהם. עם כל הכבוד לגניוס היהודי.
הרצון במקום לשפר לכולם לפגוע בכולם ולגרום לכולם ללמוד בתת תנאים עברייניים בשם השיויון הוא מגוחך
במקום לקד
שכחת להכניס: הפיכת לימודי מתמטיקה לכלי ל"חינוך לערכים". לדוגמא – עיסוק במשברי זהות מתוך לימוד שברים עשרוניים, חינוך לשוויון ולצדק חברתי מתוך לימוד על משוואות ריבועיות, חינוך לשלום מתוך לימוד על חפיפת משולשים
:וכמובן שכחתי
מאבק עיקש בהצטיינות. על מערכת החינוך להילחם בנחרצות בתופעה המגונה והמסוכנת של תלמידים מצטיינים. יש למשוך בכל האמצעים את התלמידים המצטיינים למטה , וכך נגיע לשוויון המיוחל
לחייב את כל התלמידים מגיל 3 לאכול מזון מועשר בהרבה עופרת. זה יהפוך את כולם למטומטמים במידה שווה וכך נגיע לשיוויון המיוחל.
כל בית ספר חייב להתקין אנטנה סלולרית על הגג וגם קוי מתח גבוה ליד הכיתות. אסור לבצע בדיקות סביבתיות ואם מבצעים רק בחדר המורים.
להחזיר את הבדידים או שיטה מופרכת אחרת. כל שנה להחליף לשיטה יותר מופרכת שהמורים לא יוכלו להתמקצע בהן. כמובן להחליף ספרי לימוד פעמיים בשנה כדי לתמוך בתעשיית הנייר המקומית.
למנוע שיעורי העשרה. רק כדורגל
למנוע נוכחות מורים במסדרון בזמן ההפסקה. רק מצלמות אבטחה. לא להתערב באלימות של תלמידים – זה טוב זה מכין אותם לצבא. אפשר לחמש את התלמידים זה יפתור את בעיית הצפיפות בכיתות. אבל רק בנשק קר או חצי אוטומטי.
אין מספיק מפקחים ופקידים ומי שישנו כבר שחוק. להוציא את כולם לפנסיה תקציבית מגיל 50 (הם כבר שחוקים) ולקלוט במקומם עובדים חדשים.
הכיתות לא מספיק צפופות. בכיתה של 40 תלמיד הילד בשורה הראשונה עלול לקלוט משהו. לעבור לכיתות של 60 תלמיד.
להחריב, לא קשה ולא חוכמה.
לבנות, לי יש עצה אחת: חופש: חופש בחירה וחופש לימוד.
מדוע ?
כי החופש מזין את האופי, את התרבות ואת הלמידה !
בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.
ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים — אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.
אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !
התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת — וגם לאלימות — היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר — ועל הסטודנטים באוניברסיטה — כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר — חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.
נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר — למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי הספר הדמוקרטיים ( https://www.youtube.com/watch?v=awOAmTaZ4XI ), אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.
בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.
—————–
* ראו: דו"ח ועדת הררי, בראשותו של פרופ' חיים הררי – "מחר 98" (שימו-לב, שנת 1998 !!).
ראו גם,
קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע !
http://cafe.themarker.com/topic/2236986/
לדעתי בנט צריך לפעול לצמצום מערכת החינוך לאיזה משרד במשרד הכלכלה, להפריט ולהתפטר.