השבוע בכנסת: ראשי הבית היהודי גילו לנו שכסף, כנראה, כן גדל על עצים. ואיך אפשר בלי להזכיר את אורן חזן?
בעל הבית השתגע?
הבית היהודי הפתיע השבוע במגוון הכרזות פופוליסטיות תמוהות. ראשי המפלגה, שהטיבו לנווט בממשלה הקודמת ברוח זכויות הקניין ומדדי יעילות, בפרט שר הכלכלה לשעבר שפעל לשנות את הפרדיגמה שבה נחלצת המדינה לטובת עסקים כושלים, פתאום התבלבלו.
כך, שר החינוך בנט הכריז על הוספת סייעות לגנים (הבטחת בחירות של המחנה הציוני), וכנגד החששות מתשלום נוסף, הכריז שהמימון "לא יגיע מההורים" כי אם מתקציב משרד החינוך והרשויות המקומיות. פירוש הדבר שהתשלומים יגיעו מהארנונה של כולנו ומהמיסים של כולנו, במילים אחרות, לא רק ההורים ישלמו אלא כלל הציבור ישלם. במילים אחרות, בין אם מדובר בקיצוץ שירותים אחרים ובין אם ההשלכות הן העלאת מיסים, המשמעות היא שהציבור ישלם יותר.
ובעוד היוזמה של בנט נמצאת בתוך מרחב הפעולה הלגיטימי של שר, איילת שקד, שרת המשפטים החדשה, הציבה עצמה השבוע בגלימת רובין הוד ממש. יוזמת שמיטת החובות שהיא מקדמת, לוקחת בעלות על זכויות הנושים בצורה בוטה. הצעת החוק המדוברת נועדה למחוק חובות בהוצאה לפועל כלפי אנשים בשכבות מצוקה מסוימות. נשמע יפה? ובכן מה יעשה מי שחייבים לו כסף, והחייב שלו עומד בקריטריונים החדשים? ובכן, שאלנו את השרה, והיא ענתה שהוא יוכל להגיש התנגדות לוועדה מיוחדת שתקבל החלטה אם לבטל את החוב או לא. כלומר, לפי הצעת החוק, החובות הפרטיים המנוהלים בלשכות ההוצל"פ יולאמו למעשה ללא תמורה. נתת הלוואה למישהו והוא לא החזיר? פתחת תיק בהוצאה לפועל? אם החייב עומד בקריטריונים החוב ימחק, וכספך יאבד.
ההשוואה לשמיטת החובות מהתורה, מכריחה אותנו להזכיר לשרה גם את תקנת הפרוזבול. גם הנימוק של חוסר התוחלת בגבייה טיפין טיפין דרך ההוצאה לפועל לא רציני. אם כך הדבר, מוטב שהשרה תייעל את הליכי האכיפה והגביה כנגד חייבים ולא תקבל החלטה בשם הנושים על מחיקת החוב. בכלל, המשוואה של חייב=מסכן ונושה=חזק חייבת לעבור מן העולם. ונסיים בעוד ציווי הלכתי: אסור לגנוב. גם מעשירים. שקד, שלפני מספר חודשים מחתה בפנינו כנגד כלכלת בחירות של הליכוד, פותחת קדנציה בחקיקה פופוליסטית. חבל.
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
תור ארוך השתרך ביום שני השבוע בשער פולומבו של הכנסת, עדות לתחילת פעילות סדירה של הוועדות. המוזמנים השונים המתינו קרוב לשעה כדי להיכנס.
ועדת העבודה הרווחה והבריאות התכנסה לישיבתה הראשונה השבוע. יו"ר הוועדה הח"כ הטרי אלי אלאלוף (כולנו), בחר לפתוח את הדיון הראשון באירוח שר הרווחה החדש חיים כ"ץ, והדיון הוקדש בעיקרו לחוק שכר המינימום. השר, שכיהן בקדנציות הקודמות כיו"ר הועדה, הרגיש בבית והתקבל בלבביות. באווירה האדומה שהתפתחה בוועדה ביקש השר מהחברים לאשר כמה שיותר מהר את התקנות של חוק שכר מינימום, שעליו עמל קשות בתנאי ממשלת מעבר בקדנציה הקודמת. השר הבטיח לחברים לפעול להסדרת מימון העלאת התקציב לעובדי הסיעוד המועסקים על-ידי אזרחים פרטיים, בהתאם לדרישות שכר המינימום החדש.
חברת הכנסת שלי יחימוביץ' השתפכה במחמאות כלפי השר כ"ץ והיבול החקיקתי של הוועדה בראשותו. בעבר, הצמד יחימוביץ' את כ"ץ העביר לא מעט חוקים יחד – והאידיליה הסוציאליסטית חגגה. מסתבר שבשש שנות כהונתו כיו"ר הוועדה העביר ח"כ חיים כ"ץ 180 חוקים שונים, לא כולל תקנות, לרווחת המוחלשים. אם זה טוב ואם זה רע, אין ספק שהכ"צים בליכוד מייצרים תפוקה מרשימה.
-
מכה על חטא; איתן כבל. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
ועדת הכלכלה
בניגוד לאידיליה בוועדת הרווחה, הדיון בוועדת הכלכלה סער הרבה יותר. בראש הוועדה ניצב ח"כ איתן כבל, שגבר על ח"כ יחימוביץ' במאבקים הפנימיים במחנה הציוני. הוועדה עסקה בחוק לסגירת רשות השידור, והרוחות בחדר להטו. אולי בהשראת ח"כ יואב קיש שפועל לביטול חוק הספרים, הוועדה השתעשעה במחשבה לבטל את החוק לסגירת רשות השידור. כבל, פתח את הישיבה בהכאה על חטא – תמיכתו בחוק הנזכר שהובילה למצב הנוכחי. ח"כ עיסאווי פרג' (מרצ) האשים את מובילי החוק בתרמית כלפי הח"כים, וחשף כי איתן כבל שכנע אותו לתמוך בחוק.
מדברי הגורמים המקצועיים עלה כי בעקבות ביטול האגרה תקציב הרשות קוצץ, ועל כן בסוף החודש הרשות לא תוכל יותר לכבד את התחייבויותיה הכספיות. חברי הוועדה תבעו מהאוצר לממן את הגירעון שנוצר ולפעול לקיום הרשות עד הקמת גוף שידור ציבורי חדש. כמה זמן זה יימשך? הממונה על הקמת הגוף החדש העריך שמדובר על תקופה מינימלית של 15-12 חודשים עד להעמדת תשתית פיזית בלבד, כלומר כל נושאי התוכן שהם לב רשות השידור אפילו לא קיבלו התייחסות.
בוועדה שררה תמימות דעים תמוהה על הצורך בשידור הציבורי, למעט יעקב פרי (יש עתיד) שפקפק באיכות התכנים. בעידן של ריבוי ערוצי טלוויזיה מסחריים – תוכן שהציבור מוכן לצרוך בתשלום – עומד השידור הציבורי בנבדל שבאמת מעורר תהיות על נחיצותו. נראה כי הנוכחים הבינו כי אין אפשרות להשיב את האגרה בשל ההתנגדות הציבורית. את הפנינה של הדיון סיפק יו"ר אגודת עיתונאים בירושלים אחיה (חיקה) גינוסר, ברעיון שאולי מקפל בתוכו את תמצית הטקטיקה הקומוניסטית. הציבור לא יקבל את החזרת האגרה, הבעיה היא מראית עין, אמר, "לו גבינו את האגרה דרך הביטוח הלאומי, גובה האגרה היה אפסי". לא נגענו.
מנגד, מצוקת הספקים החיצוניים שלא קיבלו את שכרם היא אכן בעיה אמתית, שדורשת פתרון מיידי. הדיון הסתיים בהסכמה על הקמת ועדת משנה לבחינת החוק ומעקב אחר מצב הרשות.
ספרים רבותי, ספרים
חוב קטן מהשבוע שעבר. חוק הספרים שעמד לדיון ביוזמת ח"כ קיש הוזכר גם במערכת הבחירות. לפני הבחירות, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, הכיר בחוסר התועלת של החוק, וגם שר הכלכלה החדש, אריה דרעי ציין שהחוק פוגע בשכבות החלשות. שאלנו אותם השבוע אם בדעתם לתמוך ביוזמת קיש לביטול החוק. מלשכת הרצוג נמסר שנדרש לערוך בחוק שינויים אך אין לבטל אותו. דובר השר אריה דרעי הבטיח שיציג עמדה מגובשת בשבוע הבא. נמתין.
אורן חזן
הבטחנו להזכיר גם את ח"כ אורן חזן, אז הנה – קיימנו.
לגבי גני ילדים: השנה הייתה מכה במדינה בגילאי 3. בריחות מהגנים היה הדבר שתפס את התקשורת. זה יותר מזה. הילדים פשוט מתקשים לשלוט בעצמם בגיל הזה, בטח להיותמותאמים למסגרת. אם תרצו לקרואללסייע/ת נוספ/ת בגן כיבוי שרפות, אתם צודקים. העניין שמדובר בשרפה שצריך לכבות כעת ולא רק בתכנון ארוך טווח. זה אחד הדברים המיידיים ששרי חינוך צריכים לעסוק בהם לקראת שנת הלימודים הבאה.
כנראה שמבחינתכם לאפשר מרחב פעולה גדול ככל הניתן לגנים פרטיים יהיה פתרון טוב.. יכול להיות. יש בכך הגיון רב בכל מקרה המצב השנהדורש פעולה
נפתלי בנט ואיילת שקד הם חיילים של נוני מוזס: דתיים כמו ניסים משעל וימניים כמו יאיר לפיד. הם פועלים בשליחות השמאל לסכסך בין המפד"ל למפלגות החרדיות, להחליש את הליכוד ולהכשיל את נתניהו. כל פעם שבנט ושקד חושפים את פרצופם האמיתי ועוד מצביעי מפד"ל מבינים מי השתלט בעורמה על הבית שלהם – מתגייסת התקשורת לעזרתם ותוקפת אותם כאילו הם "דתיים" מדי או "ימניים" מדי, כדי להסתיר את מטרותיהם האמיתיות.