הדרוזים בישראל מסכנים את חייהם בשירות קרבי למען המדינה ומפגינים נאמנות יוצאת דופן. עתה הגיע הזמן שישראל תשיב טובה ותסייע לאחיהם בסוריה.
הם אזרחים שווי זכויות וחובות, המשרתים בצה"ל ובעיקר ביחידות לוחמות. שיעור ההתנדבות של דרוזים ליחידות קרביות גדול משיעור ההתנדבות של צעירים יהודים ליחידות אלה. דממת בתי הקברות הצבאיים בכפרי הדרוזים זועקת את שבועת האמונים שלהם למדינה במסגרת "ברית הדמים" שכרתה העדה הנפלאה הזו עם העם היהודי במדינתו המתחדשת. הם גם אחים, בני דודים ומחותנים של בני עדתם הדרוזים בסוריה, וברגעים אלה ממש הג'יהאד עוטה השחורים, רכוב על גב טיוטה, שועט לעבר קרובי משפחתם ומעמיד אותם בסכנת חיים.
הדרוזים בסוריה מונים כ-700,000 נפש, והם מרוכזים בשלושה ריכוזים עיקריים: בהר הדרוזים בדרום סוריה, סמוך לגבול ירדן, במובלעת ח'דר הנמצאת במורדות הדרום מזרחיים של החרמון וממזרח למג'דל שמס, ובמרחב חלב-אדליב בצפון סוריה, סמוך לגבול התורכי. אף אחד לא מצפה שישראל תגיע לצפון סוריה כדי לסייע לדרוזים החיים שם, אך רבים מאלה הגרים בדרום סוריה – בהר הדרוזים ובמובלעת ח'דר – מצפים שישראל תעשה משהו כדי להבטיח שסכיני דאע"ש לא יגיעו אל צוואריהם.
יש ממה לחשוש
הדרוזים בישראל מצויים בחרדה עמוקה בשל הסכנה המאיימת על אחיהם בסוריה מהשתלטות "מדינת האסלאם" על דרום המדינה. הם יודעים בוודאות שגורל הדרוזים יהיה כגורל היזידים בעיראק: הגברים יישחטו והנשים יימכרו בשוק כשפחות נרצעות. הדרוזים בישראל חוששים שהעולם יביט בשוויון נפש כמעט מוחלט על סבל אחיהם בסוריה, ולא יפעל בנחרצות ובמהירות, בדיוק כפי שלא פעל מול האירועים שכילו כמעט לחלוטין את העדה היזידית בהר סינג'אר בעיראק. המציאות של השנה האחרונה הופכת כל תסריט – איום ונורא ככל שיהיה – לריאלי ואפשרי.
הדרוזים אומרים לעצמם דבר פשוט: "אם תושבי הר הדרוזים היו יהודים, מדינת ישראל הייתה עושה הכול כדי להגן עליהם ולהצילם. אם יש ברית דמים בין היהודים והדרוזים, ברית זו עומדת היום לבחינה בהר הדרוזים ובמובלעת ח'דר". הסיבה פשוטה: "ברית דמים" איננה יכולה להיות חד צדדית, שבה רק דרוזים נלחמים, נפצעים ונהרגים למען מדינת היהודים. המצב בסוריה מחייב כיום את ישראל לנקוט עמדה ואת זו הביע היטב הנשיא ריבלין בקריאה שהפנה למזכ"ל האו"ם להגן על הדרוזים בסוריה. אלא שמילים אינן מה שיכול להציל את הדרוזים בסוריה, אלא מעשים, וככל שמעשים אלה יהיו נחושים יותר כך הם יהיו בעלי השפעה רצינית יותר.
נכון, יש בישראל מי שאומרים: "מה לנו ולדרוזים בסוריה, אחרי שהם היו לאורך השנים בני ברית של אסד, חאפז ובשאר, ואפילו פעלו נגדנו בהזדמנויות רבות? הדרוזים בגולן מעולם לא הפכו לישראלים ולא הסכימו לקבל אזרחות ישראלית". לאלה אני עונה: הדרוזים בגולן חששו כל השנים מאז 1967 שישראל תחזיר אותם יחד עם הגולן לסוריה ביום מן הימים, ואז הם ימצאו את עצמם במרתפי העינויים של אלמוח'אבראת הסוריים, וכדי להגן על עצמם ממרתפים אלה הם נשארו נאמנים לסוריה. מי יכול להאשים אותם?
לחשב מסלול מחדש
נדירות הפעמים שבה אומה חייבת לעשות "חישוב מחדש" של המסלול האסטרטגי שלה. ייתכן שמדינת ישראל מתקרבת לנקודה זו, אם עדיין היא לא הגיעה אליה. לדעתי, הנקודה הזו נמצאת ממש לפנינו, ומי שהביאו את ישראל אל ההכרה בקיומה הם הדרוזים בסוריה.
לדעתי לישראל חובה מוסרית לסייע למיעוט הדרוזי בסוריה לשרוד מול הכוחות האסלאמיסטים הקמים עליו לכלותו, בין אם זה "מדינת האסלאם" (דאע"ש), או אם זה ג'בהת אלנוצרה, שבינתיים ממתינה עם "הפתרון הסופי" לדרוזים. כאשר דאע"ש ישתלטו על ג'בהת אל-נוצרה, כל הבנה שיש לישראל עם ארגון זה תתנדף בדיוק כמו שהתנדפו ההסכמים שחתמה ישראל עם המשטר הסורי. על מדינת ישראל לראות בהר הדרוזים "שטח חיוני" לכל דבר ועניין, כמו שעליה לראות את תושבי ההר כאחים בדם לישראל ולעמה. אחרי המקרים הקודמים, שבהם – למרבה הצער – לא ידעה ישראל לסייע לאלו שסייעו לה (לדוגמה: צד"ל), על ישראל לנקוט כל צעד שיידרש כדי להוכיח שהיא נאמנה לדרוזים לא פחות משהיא נאמנה ליהודים, בארץ ובכל מקום בעולם. זו עמדה מוסרית עם היגיון אזרחי, פוליטי ובטחוני מוצק.
בפני ישראל קיימת קשת של דרכי פעולה אפשריות. ישראל יכולה לנקוט כמה צעדים, כולם או חלקם, בהתאם למצב המתפתח בשטח. אם נלך מהקל אל הכבד, הצעד הבסיסי ביותר הוא הקמת בית חולים שדה בגולן, שיטפל בדרוזים, כדי להפרידם מגורמים עוינים, והעברת סיוע צבאי ואזרחי (נשק, תחמושת, תרופות, מזון וכסף) ללוחמים הדרוזים בהר הדרוזים, על-פי הצורך.
אם המצב יגיע לכדי כך, אפשר גם להכין תכניות להתערבות מהאוויר נגד ריכוזי דאע"ש בסביבת הר הדרוזים. בתסריט קיצוני ניתן להקים יחידה צבאית, אולי על בסיס יחידת המיעוטים, שחייליה יהיו דרוזים, שתישלח לסייע להר הדרוזים אם וכאשר יתעורר הצורך. במקרה של קריסת מערכות שלטונית מוחלטת בסוריה והתפרקות המדינה, ישראל מסוגלת גם לתפוס באופן מיידי את השטח המשיק לגבול סוריה-ירדן כדי ליצור מסדרון יבשתי בין הגולן והר הדרוזים. מסדרון זה יאפשר להעביר את הדרוזים הפליטים לשטח ישראל, ולחלופין כוחות סדירים כדי להגן על הר הדרוזים.
כך או כך, ישראל לא יכולה לעמוד מנגד כאשר הדרוזים בסוריה עומדים בפני כליה והשמדה. זה לא מוסרי, לא אנושי ולא מועיל. את המחיר אנחנו נשלם כשנביט במראה ונחפש שם את בעל המוסר.
רק לאחרונה נשלח עוד דרוזי מלבנון, אחד סמיר קונטר, לארגן את התנגדות הדרוזים בסוריה. האם גם איתו יש לנו ברית דמים? האם גם בו צריך לראות אח? ומה לגבי הסיוע שהגישו הדרוזים תושבי רמת הגולן בזמן "הפגנת השיבה" בגולן לפני כשנתיים? האם זה הראה על מחוייבות למדינת ישראל?
מוטב לישראלים לשבת בשקט ולא לסבך עצמנו כפי שהסתבכנו בנכונתנו לסייע לנוצרים בלבנון בשנות ה80
ואם הדרוזים בדרום סוריה חפצים כ"כ בסיוע מוטב שיצהירו על כך במעשה… יצהירו על הקמת מדינה דרוזית עצמאית בשטחי הר הדרוזים ויבקשו את הכרת האו"ם, כשהכרה זו תינתן להם אז תעתר מדינת ישראל לבקשת האום לסייע למדינה החדשה
אותו סמיר קונטר זה אחד נתעב בישראל היו צריכים להוציאו להורג לפני שישחררו בבקשה ממך אל תעשה הכללה הרי יש הרבה יהודים שאני וידע עליהם שבגדו
במדינה שלהם ופגעו בביטחון המדינה
אנחנו הדרוזים בישראל לא רוצים שיהודים ילחמו
בשבילנו כמו אנחנו כן עושים רק יאפשרו לנו להכנס ותהיה בטוח שנעשה את
העבודה
אני מייד הולך לחרף נפשי על מנת להציל את הדרוזים הסורים!!
העניין הוא שאם הדרוזים בסוריה יהיו מזוהים כמשתפי פעולה עם ישראל- דמם בראשם
סליחה – לישראל יש ברית דמים עם הדרוזים שהם אזרחי ישראל. הם אלו המתגייסים לצבא ומסכנים את חייהם – ומגיעה להם כל התמיכה של המדינה. הרבה הרבה יותר מכפי שמתבצע כיום.]
.
בני דתם בארצות אחרות כרתו ברית דמים עם המשטרים בהם ישבו, כמו משטר אסד. לא איתנו. לפיכך גם הם נמנים על אויבנו.
למיטב ידיעתי חלק מחללי צה"ל במלחמת יום כיפור בגולן נהרגו בידי דרוזים סוריים
אז עכשיו מתאים להם לבקש שישראלים יסתבכו במלחמה נוספת בכדי להגן עליהם? .
טוב נעשה עם נפעל לטובת אחינו הדרוזים
טוב יעשו אחינו הדרזים עם יפעלו לקיום ישות שאינה מחוברת לסוריה אלה ישות עצמאית בהגדרת שטח וצביון לפי בחירתם
אז יכלו לכונן מערכת יחסים עם מדינת ישראל וגם להגיע לברית הגנה
מערכת יחסים שכזו תתרום לאחינו וגם לנו היש טוב מיכך
ואפשר גם שיבקשו אחינו את הגנתם ממדינת ישראל וזאת לאחר שיבקשו להסתפח טריטוריאלית ואזרחית למדינת ישראל ויכלו לזכות בהגנת המדינה שהיא גם מדינתם רק שיבקשו קודם מאחיהם הדרוזים בגולן לרוץ ולבקש אזרחות ישראלית כדי שנבחן כנות רצונם ובכלל אחים יקרים בדקו גם אתם את פעולות אחיכם קורים דברים רעים גם במשפחות טובות ובכלל לא כדאי למהר ף
הדרוזים בסוריה לא היו מעולם ידידי ישראל, ואין שום סיבה לסכן אפילו ציפורן של חייל ישראלי עבורם.
גם לנוצרים ניסינו לעזור בשנות השמונים,ואיך זה ניגמר כולנו זוכרים,הזכרת את אדון סמיר קונטר שניפץ את ראשה של ילדה יהודיה בת 4 אל הסלע..איתו ועם חבריו אנו יותר לכיוון של חשבון דמים…לדרוזים בלבנון יש ברית עם החיזבאללה ואלו שבסוריה שרתו את אסד ולחמו נגדנו בצבאו.הדרוזים ברמת הגולן הורשו לחזור אחרי ששת הימים לגולן לאחר שברחו,וקשה להגיד שהם מעריכים את זה,ההיפך צמחה שם ממש איבה לישראל
לכל מיעוט יש את האינטרסים שלו וצריך להיזהר (ב -1948 הדרוזים לחמו נגדנו,עד שהחליטו להחליף צד לקראת סוף המלחמה,אחיו של משה דיין נהרג בקרבות מולם)
ורק אל תדבר על הכנסת פליטים סורים לארץ בבקשה
אם ישראל רוצה להגן על מישהו שתתחיל מאשקלון, דרום תל אביב וירושליים. אם זה יצליח אולי נמשיך לסוריה ומשם העולם הוא מגרש המשחקים שלנו…
אין לנו שום ברית דמים עם הדרוזים הסורים הם נאמני ציר חיבאלה-אסד-איראן לכן אסור להתערב בשום צורה. עד עכשיו הערכתי את ניתוחיו של מרדכי קידר אך מהיום כבר לא. ד"ר גיא בכור הוא היחיד שיודע לקרוא את המציאות.
הדס, גם אני נוטה להסכים עם גיא בכור בעניין זה . חורה לי שקבלת החלטה שד"ר קידר לא רלוונטי מהיום… מה עם כל הניתוחים שלו במשך השנים? אל לנו להכתיר מלך יחיד שישפיע על דעתנו במצב המסוכן בו אנו חיים. שניהם ראויים .
הדס-גם אני מרגיש כמוך
צודק, גיא בכור הוא המזרחן מספר אחד. הדרוזים בסוריה הם אויבנו, לא מתאים לך מוטי קידר להמליץ לנו לעזור להם כאילו היו אחינו
הדרוזים בגולן לא כרתו איתנו שום ברית דמים והם לא מוכנים לקבל אזרחות אין לעשות הכללות בין דרוזים.. הדרוזים בגליל זה משהו אחד ואלו בגולן ובסוריה זה משהו אחר.. לא כדאי לקפוץ למסקנות נחפזות
אני לא מבין למה להם לבוא הנה, עם כל האפרטהייד שיש פה, וההתעלמות מזכויות אדם.
אז אולי לא כל כך נורא פה – אם כולם רוצים לבוא
למה אני מלא כבוד לדרוזים ?
כי יש להם כבוד עצמי וחוכמה !
הדרוזים יהיו נאמנים לשלטון בכל מדינה בה יחיו . אין להם שאיפות לאומיות אבל את כבודה של העדה וקשר הדם בין ה…דרוזים – הם ישימו תמיד בראש !
הדרוזים ילכו תמיד עם המנצח : ב-1948 הם הבינו שהיהודים מנצחים ומיד ביקשו לקשור גורלם עם המדינה. כך גם בסוריה ולבנון . ברגע שהם ירגישו ( ויש מהם כאלה שמזהים זאת כבר) שמדינת ישראל חלשה – הם פוזלים לעבר הפוטנציאל הבא.
הם אולי למדו מהיהודים את " דינא דמלכותא- דינא" אבל שיפרו זאת .
הסכנה הידועה במדינת ישראל : הדרוזים אגרו נשק ותחמושת בכפריהם , כמו עדה במצור שמתכוננת ליום פקודה.
הדרוזים הם אחים שלי – ללא ספק ! השאלה היא : האם בעת צרה לישראל הם ימשיכו להיות האחים שלי?!
"ויאמר שאול אל הקיני (=צאצאי יתרו): לכו סורו רדו מתוך עמלקי, פן אוסיפך עמו" (שמואל א טו, ו)
אם הדרוזים (צאצאי יתרו) בסוריה רוצים את עזרת ישראל הם חייבים להתנתק מאסד, חזבאללה וסמיר קונטר, להכרוז על נייטרליות/עצמאות ואז אפשר לדבר, אך לא לפני כן!
שיח דרוזי אמר לי שהדרוזים הולכים עם החזק.
לכן, אם ח"ו נדמם הם יצטרפו לצד החזק וישתמשו בנשקים שברשותם נגדנו
מאחר והברית בינו מותנת בהיותנן הצד החזק עדיף לא לקלוט פליטים דרוזים מסוריה הידועים כשונאי ישראל
האם ברית הדמים ביננו לבן הדרוזים בישראל מחוייבת בכל מצב? האם במצב מלחמתי מסויים הדרוזים יכולים לשבור את הברית ולעבור צד? אם התשובה היא כולנו מחוייבים בכל מצב, אז גם הדרוזים בסוריה מחוייבים לברית שלהם עם אסד בכל מצב! אפשר לעזור להם כל עוד העזרה הניתנת מחושבת מראש בכך שהיא לא תתהפך בחזרה נגדנו.
ניכר שהרבה מן המגיבים לא הבינו כלל מה קראו!!
ברית הדמים אינה עם הדרוזים בסוריה אלא עם הדרוזים בישראל
ואלו האחרונים מוסרים את נפשם בעבור ישראל, נלחמים עליה בחרוף נפש ונאמנים ברמח איבריהם. בני דתם מצויים בסכנה מוות ממשית.
השאלה המרכזית היא האם מדינת ישראל תפקיר את הדרוזים הישראליים בכך שתאפשר טבח בסוריה.
ישראל הייתה מתערבת עבור יהודים בכל העולם גם אם אלה לא בדיוק אוהדים את המדינה. כיצד הדרוזים שונים???
למיטב ידיעתי אף אחד ממנהיגי הדרוזים בסוריה לא ביקש שנעזור לו, לא התנער מאסד. אנחנו צריכים לרוץ אחרינו עם הצעות לעזרה? גם הם צריכים לתת תרומה מינימאלית
אגב, זכורה לי תמונה מ-82 של לוחמים דרוזים על רקע מרכבה בוערת בעזור שדה התעופה של ביירות. גם איתם יש לנו ברית?
יש צד אחר לסיפור, יותר פרגמטי: מה טוב למדינת ישראל? האם אנחנו רוצים שהמוסלמים הקיצונים יטבחו בדרוזים בסוריה, או שאנו מעדיפים שהדרוזים יעמדו מולם וישרדו את הגל הזה.
נראה לי שהתשובה ברורה – השמדה של הדרוזים היא נוראית ברמה האנושית, אבל היא גם רעה למדינת ישראל. הדרוזים אנשים מתונים יותר משכניהם המוסלמים ומהווים כח מאזן בסוריה. האויב שלי אויבי הוא ידידי. בנוסף, עזרה כזו תחזק את הקשר של הדרוזים בישראל למדינה, וגם זה אינטרס ישראלי מובהק.
גם אם רק דאעש ונוסרה ילחמו זה בזה, האינטרס שלנו שאף אחד מהם לא ישמיד את רעהו, אלא יישארו שניהם כוחות מנוגדים (הכי טוב שכולם ייעלמו, אבל אין תרחיש כזה). זה ישמור אותם קצת פחות חזקים וקצת פחות מטורפים, בשבילנו זה לא מעט.
אני גר בבית משותף, נקרא לו לצורך משל "מדינת ישראל".
בבנין הזה גרות כמה משפחות, הרוב יהודיות ומעט דרוזיות ונוצריות וגם מוסלמיות.
יום אחד האויב של המשפחות היהודיות (היהודיות דוקא ולא של המשפחות הדרוזיות והנוצריות והמוסלמיות) מנסה לכבוש את הבניין שבו אני מתגורר ולזרוק אותי ואת כל המשפחות היהודיות מהבית, ובדרך גם להרוס אותו ואת החצר היפה שהדיירים היהודים טיפחו ושכל הדיירים נהנים ממנה.
בלית ברירה, המשפחות היהודיות שהן המאוימות ביותר ע"י האויב נאלצות להילחם על הבית. המשפחת הנוצריות כמעט ולא תרמו למאבק, המשפחות המוסלמיות תרמו עוד פחות וחלק מהן אף סייע לאויב באופן פומבי (להזכירכם את שאגות השמחה שלהם כשנחתו טילים מעיראק ומלבנון בארץ ישראל). המשפחות הדרוזיות התגייסו בחלקן והשתתפו במאבק. בחסדי שמיים הצלחנו, הדיירים שהשתתפו במאבק, לנצח את האויב ולהרחיק את הסכנה.
כעת יש אויב חדש המתקרב, והוא מאיים על קרובים של המשפחות הדרוזיות המתגוררות בבנין. אותם קרובים מתגוררים בבנין השייך לאויב של היהודים בבניין שבו אני גר.
האם אני ושאר המשפחות היהודיות צריכים להתגייס למען קרובי המשפחה של הדרוזים הגרים בבניין שלנו, כשידוע שאותם קרובי משפחה פעלו גם נגדנו במסגרת האויב? הרי המשפחות הדרוזיות הגנו לא על הבניין של היהודים, אלא על הבניין שגם הן גרות בו. לו הבניין היה נכבש ונהרס, גם הן היו סובלות. אבל לנו היהודים אין עניין בבניין שלא קשור אלינו ואין לנו עניין להסתכן למען אויבינו, שאם היו מצליחים במזימתם היו שוחטים אותנו היהודים, מבלי להניד עפעף. אפילו אם אותם אויבים הינם קרובי משפחה של המשפחות הדרוזיות ששיתפו איתנו פעולה בכדי להגן על בניין שהן עצמן נהנות ממנו.
הרבה שאלות והרבה החלטות נחוצות בנושא:
מה עם הדרוזים בלבנון? האם גם עליהם נצטרך להגן בהמשך?
האם ניתן להצניע את הסיוע?
האם יהיה צורך במטריה אווירית?
האם רוצים להתחיל ולבנות קונפדרציה של ישראל עם ישויות אוטונומיות?
האם המודל יוכל להיות השראה לערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון…
אם אנחנו היינו חיים במדינה של דרוזים, האם היו הדרוזים מתגייסים כדי להציל יהודים שנמצאים בארץ אחרת, בו בזמן שהדבר מסכן אותם ומכניס אותם למערכה שלא שייכת להם?
אני חושבת שהבעיה בסוריה זו בעיה כלל עולמית שהמעצמות צריכות להתערב ולפתור, והדרוזים בארץ צריכים לפעול למען זה כדי להציל אותם
יקרים שלי כולכם כאחד. נחזור עשרות שנים אחורה לתחילת הקשר היהודי דרוזי. 1. הדרזים של ג'בל אלדורוז בעברית הר הדרוזים סיפקו נשק לישוב היהודי עוד לפני קום המדינה. 2.כאשר אבא חושי ז"ל נרדף ע"י המנדט הבריטי הדרוזים בכרמל החביאו אותו וכאשר המנדט הבריטי ידע על מחבוא הפציצו את הכפר הדרוזי,והדרוזים הלבישו אותו בבגדים של אשה דרוזית והבריחו אותו לדרוזים בסוריה שם הסתתר לתקופת זמן מה, 3, אדון ראש הממשלה המכובד מר נתניהו חייו ניצלו עקב לוחם דרוזי ממג'דל שמס.
4. בתקופת קום המדינה הדרוזים של סוריה עזרו פעמים רבות לישוב היהודי בכל התחמים מהומנטרי עד עזרה בלחימה. וישנם עוד הרבה דוגמאות כאלו.אז לכל מכובדיי שאינם יודעים מהי חובתם של מדינת ישראל והעם היהודי לדרוזים בסוריה עדיף לשמור על שקט. ( חיפוש קטן בגוגל יעזור לכם להשכיל )
רבותיי אין אנו הדרוזים הישראלים נצפה בשקט בכל ניסיון לפגיעה באחינו וקרובינו הדרוזים בסוריה. רבותיי בעת הצורך אנו הופכים להר געש שהעולם ירעד ממנו ורק בורא עולם יוכל להרגיעו. בזמן אמת נמחקים כל הגבולות. בוא נקווה שאחינו הדרוזים לא יצטרכו אותנו…..והשם ישמור אותם….
מר חמוד
א. האם תוכל לספר על האירוע בו הציל דרוזי ממג'דל שמס את ביבי? זו פרשיה שאינה ידועה לציבור הרחב. אשמח אם תפרט עוד!
ב.הדרוזים רדפו ורצחו את מתיישבי אצבע הגליל, ורצחו אחדים מאנשי המושבה מטולה, בימי ראשית המאה העשרים. גם זה היה. מערכת היחסים של העם היהודי
עם העדה הדרוזית היא מורכבת. להתכחש לכך זו פשוט שטחיות.
ג. עם המון הערכה לעדה הדרוזית בישראל ועם תרומתה לחברה, מדינת ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית ומודרנית שמקבלת החלטות על סמך אסטרטגיה וקבלת החלטות. לא יתכן שקבוצות בתוכה יאיימו איומים סחטניים ואלימים על "התפוצצות כהר געש" זה לא עובד ככה. יש דבר שנקרא שיח דמוקרטי, וזה לחלוטין לא מקובל בו.לאיים על המדינה שתיענה לתביעות של קבוצה אתנית אחרת היא תתפוצץ כמו הר געש.
ד. מדינת ישראל בתקופתו של רה"מ בגין המהולל הפקירה לחלוטין ובמודע את יהודי ארגנטינה לגורלם, תחת העינויים והרציחות של המשטר הצבאי האנטישמי הרצחני ששלט שם באותה התקופה.
אז להגיד מדינת ישראל לא תפקיר יהודים זה הבל. מדינת ישראל הפקירה ועוד איך. ועוד לא משיקולים אסטרטגיים או משהו כזה. סתם שהחונטה הצבאית היתה לקוח פרימיום לנשק ישראלי.
אז מה שצריך לעורר מודעות ואכפתיות, לא לאיים כמו עבריין.
ארתור – כל הכבוד! רג'א חמוד, כך לא מנהלים מדינה אלא אם יש לנו שאיפות להימצא ביום מן הימים במקום שבו נמצאת היום סוריה
צה"ל הוא צבא ההגנה לישראל וזה הדבר היחיד שיש לו מנדט לעשות להגן על ישראל.
יש לנו גם "ברית דמים" עם הבדואים בסיני?
הדרוזים הגברים משרתים בצה"ל – הדרוזיות לא משרתות בצה"ל – ולכן מגיע להם לפחות 50% מהזכויות.
לגבי הדרוזים בסוריה – ישראל הרשמית מפקירה גם את היהודים בסוריה ובתימן – מקסימום מסייעת להם בדרכים חשאיות.
הדרוזים בסוריה צידדו במובהק באסד ולכן אין להם ברירה והם צריכים להתבצר במחוז העלאווי ובהר הדרוזים .
עד היום וגם בעתיד האיסלמיסטים פעלו בהצלחה רק במקומות בהם היתה להם תמיכה מהאוכלוסיה המקומית.
וזה גם הגיוני – אפילו כח צה"ל אם הוא יושב בשכם ומותקף יברח כי הוא יפחד שהאוכלוסיה תתהפך עליו.
לעומת זאת אותו כח אם הוא מגן על ישובים יהודים יגלה הרבה יותר נחישות.
דאע"ש לא כבשו אף עיירה עלאווית ואף עיירה דרוזית או כורדית.
הבעיה היחידה של הדרוזים היא שהצבא הסורי נשלט ע"י עלאווים והוא נסוג ביחד עם הנשק – הדרוזים צריכים להתעקש שהצבא הסורי ישאיר להם נשק.
הדרוזים בסוריה הם אוייב. לאוייב לא עוזרים.
הדרוזים בישראל הם אחים שלנו ובשבילם אני מוכן לעשות הכל כולל הכל. גם להילחם למען קרובי המשפחה שלהם.
אני מאוד חלוק. מצד אחד הדרוזים הסורים הם לא אלו שכרתנו איתם את הברית, וגם לא הדרוזים בגולן שלא ממש תומכי ישראל, ובכלל הם נגדנו, ויהיו נגדנו, על אחת כמה וכמה אם נעזור להם ואז הם יואשמו בבגידה ע"י הערבים. יחד עם זאת, אם יגיע הרגע שבו כפריהם יעמדו בפני סכנת דאע"ש מוחשית, קרי רצח ושעבוד כפי שהתרחש ליזידים, והדרוזים בדרום סוריה יבקשו עזרה, ישראל בהחלט צריכה לעזור מוסרית, בזה אתה צודק, אבל אך ורק ב2 כיווני פעולה: מתן נשק ותחמושת וציוד ועזרה רפואית וכולי, והפצצות מהאוויר. בשום פנים ואופן אסור לגעת בגבול, אסור להכניס כוחות וכולי. חבל לנו להסתבך בדברים כאלו זה מיותר לחלוטין ויעורר עלינו ביקורת בינלאומית נוספת ולא חסר לנו כאבי ראש.
אין לשלוח את כוחות צהל כדי לעזור לדרוזים. אפשר לעזור להם בחשאי בנשק ובתחמושת.אין להכניס פליטים לשטח ישראל.
עד היום הערכתי את מאמריו של דר קידר. הפעם התאכזבתי קשות. הנימוקים שלו רגשניים ונאיבים לא עומדים בקו שנקט בו עד היום. לא מבין מהיכן הזיגזוג נובע. בעצמו כתב שאין בין עמים בריתות לעד. יש רק אינטרסים. הדרוזים כעדה קטנה וחלשה במזה״ת תמיד הולכת עם החזק. היכן היו הדרוזים הסורים עד היום?? שמעתם פעם על הפגנה לתמיכה בישראל בכפריהם? גם אלה החיים כאן התפרעו ושרפו רכוש רק לפני שלש שנים. ואלה שבגולן עזרו ל״פליטים״ הסורים להכנס למג׳דל שמס תוך רמיסת הגדר. זה קרה רק לא מזמן. איזו נאיביות שיש ברית דמים. הכל אינטרסים קרים. היום אוהב מחר שונא. ע״ז נאמר ״אהבה שתלויה בדבר סופה לבתבטל״
שירדן ולבנון יעזרו לתומכי אסדר וחיזבאללה, לא מקומנו לעזור לשונאי ישראל רק כי כמה קרובי משפחה שלהם גרים כאן
צריך להעמיד את הדרוזים המופרעים לדין. רוב הדרוזים לא מתנהגים כמו המסיתים המוסתים האלה. אחרי 70 שנות מדינה אין שום קשר דם משפחתי עם הדרוזים בסוריה ו/או בג'אבל דרוז. הדרוזים בגולן ובחאדר, נאמני אסאד, מרגלים ומחבלים, מבריחי סמים ושודדי בקר. ומספיק כבר עם ההצגות ההומניטריות. הבנו את הנקודה. אני מכיר לצערי את הערבים מעזה שמתאשפזים באיכילוב או שיבא. שום הכרת תודה, שום כבוד לצוות או לישראלים לידם במחלקות, שום תשלום, ואני משלם ומחכה בתור וסובל מחסכונות של קופת החולים ומשרד הבריאות. פעם ביום לזרוק להם ארגז שוקו ופלסטרים בקונייטרה, לדאוג לצלם ולשדר, ולשדר גם הסרט על הכתבים הזרים והחמאס.
אם הדרוזים בסוריה יעמדו בפני סכנת השמדה ישראל צריכה להתערב. אי אפשר להתבכיין כל הזמן על ה"עולם" ש"עמד מנגד" בזמן השואה ולהתעלם מרצח עם שאנחנו יכולים למנוע.
לדעתי ועם כל הכבוד, פרופסור קידר טועה, ובגדול! ראוי לדעתי להכין שעורי בית ולראות איפה עומדים הדרוזים שמעבר לקוו ומה הם באמת תרמו לבטחון ישראל. ראוי גם ראוי לעשות את ההבחנה שבין הדרוזים בישראל בין אלה המעט שאכן תומכים ורואים חלק בלתי נפרד … ולהבדיל מאלה ששונאים אותנו לכל דבר ועניין. בנסיבות אלו לצערי מצטרף לאלה שדעתם ותבונתם שונה משל פרופ' קידר!