המהלך המסוכן של איראן נגד קנדה

האיראנים הגדירו את הצי הקנדי כארגון טרור, ויש למדינת ישראל מה לעשות בנידון

אימון של חיל הים האיראני. הגדרת הצי הקנדי כארגון טרור היא אמתלה לתקיפות ולהצקות (תמונה: sayyed shahab-o- din vajedi, רישיון CC 4.0).

בשבוע האחרון החליט משטר האייתוללות, הסנדק הגדול של הטרור העולמי, להגדיר את הצי המלכותי הקנדי – אחד הצבאות המקצועיים והשקולים במערב – כ"ארגון טרור". מי שמתפתה לחייך בביטול מול הרטוריקה הפרסית, מחמיץ את כובד המשקל של האירוע. בזירה הימית, שבה החוק הבינלאומי הוא לעיתים קרובות בגדר המלצה בלבד, מילים הופכות מהר מאוד לטורפדו.

המהלך האיראני אינו גחמה אלא פעולת תגמול מחושבת להחלטת קנדה מיוני אשתקד להכניס את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור. אך בעוד המהלך הקנדי היה משפטי ומוסרי, המהלך האיראני הוא אופרטיבי. האיראנים אינם מחפשים צדק בבית הדין בהאג; הם מחפשים עילה משפטית-פנימית לתקוף ספינות בלב ים.

משחקים ב"נדמה לי" במיצרי הורמוז

כמי שמכיר את הדינמיקה הימית מקרוב, אני מזהה כאן דפוס פעולה מוכר. איראן פועלת בשיטת "הלוחמה הא-סימטרית המשפטית". ברגע שגוף צבאי של מדינה ריבונית מוגדר בטהראן כארגון טרור, חיל הים של משמרות המהפכה (NEDSA) מקבל למעשה "אור ירוק" לפעול נגדו תחת הכסות של "לוחמה בטרור".

המשמעות המיידית היא סיכון דרמטי לכל כלי שיט הנושא דגל קנדי, או כזה הנמצא בבעלות חברות קנדיות, המשייט במפרץ הפרסי. אך הסכנה רחבה יותר. בעולם הספנות הגלובלי, הבעלויות הן סבוכות. ספינה יכולה להניף דגל ליברי, להיות מבוטחת בלונדון, ולשייך את הבעלות האמיתית שלה לקרן פנסיה מטורונטו. האיראנים, המחזיקים במערך מודיעין ימי לא מבוטל, יודעים "לדוג" את המטרות הללו.

התרחיש הסביר אינו בהכרח הטבעת משחתת קנדית – צעד שעלול לגרור מלחמה כוללת – אלא הטרדה שוחקת. השתלטות עוינת על מכליות אזרחיות בבעלות קנדית בטענה שהן נושאות "אמל"ח לטרור", שליחת נחילי סירות מהירות (Swarm Tactics) להטריד נתיבי שיט, או שימוש במוקשים ימיים "תועים" שנתיבם יצטלב במקרה עם אינטרסים מערביים. איראן בודקת את הגבולות, וקנדה היא כרגע שפן הניסיונות של המערב.

הים אותו ים: הזווית הישראלית

עבורנו בישראל, האדישות אינה אופציה. מה שמתחיל כהודעה דיפלומטית נגד קנדה, הוא חלק מאסטרטגיית החנק הימי שאיראן ושלוחיה מנסים להטיל על העולם החופשי ועל ישראל בפרט.

ישראל היא "מדינת אי". כ-99% מסחר החוץ שלנו מגיע דרך הים. האיראנים כבר הוכיחו באמצעות החות'ים בים האדום שהם מסוגלים לחנוק נתיבי סחר חיוניים. ההכרזה על הצי הקנדי כארגון טרור היא עוד לבנה בחומה: נורמליזציה של פגיעה בחופש השיט המערבי. אם מותר לתקוף את הצי הקנדי בשם "המלחמה בטרור", הרי שתקיפת ספינות בבעלות ישראלית (כפי שכבר קרה בעבר עם המרסר סריט ואחרות) הופכת ללגיטימית עוד יותר בעיניים המעוותות של ציר הרשע.

יתרה מכך, איראן מנסה לייצר הרתעה מול מדינות מערביות נוספות ששוקלות ליישר קו עם הסנקציות. המסר לאירופה ברור: תגדירו את משמרות המהפכה כטרור, והספינות שלכם במפרץ יהפכו למטרות נעות.

חיל הים הישראלי מחזיק ביכולות ובידע שאין שני לו בהתמודדות עם הטרור הימי האיראני. זה הזמן להדק את שיתוף הפעולה המודיעיני עם בעלות בריתנו ב־ CENTCOM(פיקוד המרכז האמריקאי). ישראל צריכה לספק את "העיניים" שיזהו את ההכנות האיראניות לפעולה נגד המערב (וקנדה בתוכו). זהו אינטרס ישראלי בדיוק כפי שזה אינטרס של כלל המערב.

בטהרן כבר מזמן הסירו את המסכות. הם אינם פועלים עוד כמדינה המכבדת נורמות, אלא כארגון פיראטים המחזיק בטריטוריה. אם המערב, וישראל בתוכו, ימשיכו למצמץ מול הבריונות הימית הזו, ההשלכות עלולות להיות חמורות.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. מאמר מוזר ביותר,
    אם קנדה יכולה להכריז על איבר שילטוני של איראן כארגון טרור, אז מדוע לא איראן? הרי ברור שאי אפשר להפריד פעילות זרוע שילטונית אחת מהשלטון כולו.
    קנדה תקבל סיוע מהמודיעין האמריקאי ואין לה שום צורך בסיוע מודיעיני ישראלי.

    1. אין שום סתירה בין סיוע מודיעיני אמריקני לסיוע מודיעיני ישראלי. תתפלא לשמוע כמה מדינות מקבלות סיוע מודיעיני ישראלי במקביל.

  2. איראן היא אויב חיצוני ברור ומזוהה, הסיבה שלא נלחמים בו כראוי היא פנימית ותלך ותחריף בכל העולם כשהדמוקרטיות בראש.
    האויב הפנימי הוא האיסלאם, החופשיים נתנו לו להפוך לפנימי וממשיכים לאפשר לרוע חופש פעולה בשם פסדו ערכים שהקומוניזם עודד את צמיחתם בתוכנו כמו שעודד כל הלך רוח או מהלך שיפורר את החברה מבפנים.
    בזמן ששניים נאבקים – דמוקרטיות והקומוניזם – השלישי לוקח – האיסלאם…