המדינה מפקירה את החיילים הנוצרים לאלימות והתנכלויות

ביום רביעי שעבר (1.7), בשעות הערב, ר' בת ה-19 צעדה לביתה שביישוב מעיליא יחד עם אביה ואמה. לפתע התנפל עליה א', גבר ערבי תושב הכפר, ירק עליה, קילל אותה וקרא לה "בוגדת". מה פשעה ר'? ובכן, היא ומשפחתה נמנים על העדה הנוצרית-ארמית בישראל. ר' משרתת בשירות סדיר כחיילת בחיל האוויר. רק לאחרונה סיימה את הטירונות. "הוא צעק עליה: 'איך את מעזה ללכת עם מדים של צבא ברחוב?" מספר ל'מידה' אביה, שהיה עד לכל האירוע. "הוא איים עליה ואמר ש'אם אני אראה אותך שוב עם מדים אני אשבור לך את שתי הרגליים'".

זו לא הפעם הראשונה שהתוקף א' עושה זאת. למעשה, מספר האב, זו כבר הפעם השלישית שהוא מגיש נגדו תלונה, לאחר שאיים על בִּיתו בעבר. למרות זאת, בכל פעם מחדש א' חוזר לרחובות, וממשיך להטיל את חתתו על חיילי וצעירי העדה הנוצרית-ארמית ביישוב מעיליא. "לצערי, כל פעם מחדש המשטרה עוצרת אותו – ומשחררת אותו הביתה תוך חמש דקות" אומר לנו אביה של ר' בחוסר אונים.

התוקף, כאמור, מוכר היטב למשטרה. רק לפני שלושה וחצי חודשים א' תקף מילולית קצין מג"ב נוצרי, חבר בכיר בדסק הביטחון של 'פורום גיוס העדה הנוצרית' בישוב מעיליא, על רקע פעילותו. אך הוא לא עצר בכך: א' תקף גם את אשתו של הקצין, הפעם פיזית. היא נפצעה, ונשלחה לקבל טיפול בבית החולים בנהריה. לאחר שנעצר, התוקף גם איים בפני הקצין כי יפגע באב גבריאל נדאף יו"ר 'פורום גיוס העדה הנוצרית' והמנהיג הרוחני של הנוצרים הארמים בישראל. תלונה הוגשה במשטרת עכו. התוקף נעצר ומעצרו הוארך – לא לאורך זמן, כפי שניתן להבין.

"לפני חודשיים הוא תקף חייל נוסף והוגשה תלונה נגדו" מספר אביה של ר', ומביע תמיהה מדוע, אחרי כל האירועים הללו, א' עדיין מסתובב חופשי: "ישבתי אצל מנהל תחנה וקצין חקירות ושני רכזי מודיעין. הם אמרו לי שהבעיה היא בגזרת בתי המשפט. עניתי להם 'בסדר, אבל מה עם ההרתעה? הנה, עובדה, הבאתם את הבנאדם, נחקר חמש דקות, השתחרר, חתם על ערבות 3,000 שקל ושלום על ישראל. יש לך עדים לתקיפה, מה עוד אתם צריכים?'. אמרתי לשוטרים: 'בכל מעיליא יש רק 3,000 איש, רק הוא עושה צרות בכפר. איך אתם לא יכולים להשתלט עליו? הוא רק בנאדם אחד!'. עכשיו, עוד שבוע שבועיים זה יחזור על עצמו. אז מה עשינו? עד מתי?".

את שמו של א' לא ניתן לפרסם מכיוון שהוא מעולם לא הורשע בבית משפט וכי התלונות נגדו עדיין פתוחות. את שמה של ר' לא נפרסם מסיבה אחרת: חשיפת שמה עלולה לסכן את ביטחונה האישי. אביה מספר שעוד לפני שהתגייסה כבר נאלצה להתמודד עם איומים. "היא קיבלה טלפונים בלילות ואמרו לה שיהרגו אותה. היא הייתה צריכה להחליף מספר טלפון. שמו בפייסבוק תמונות שלה ולכלכו עליה. היא הייתה מאוד מזועזעת והסתגרה בחדר שלה".

הנוצרים מותקפים והשיירה עוברת

גם האב גבריאל נדאף, מנהיגה הרוחני של העדה, שזכה בעבר, כאמור, לאיומים על חייו מצד א', מזועזע מהסיטואציה האבסורדית אליה נקלעו הוא ובני עדתו. "אני לא מבין מה הולך פה", הוא אומר ל'מידה'. "הבחור שמדובר עליו במעיליא נעצר, נחקר, שוחרר ושוב חוזר על אותו מעשה. זה בלתי נתפס. האדם הזה איים עלי, תקף אשתו של קצין ואיים על חיילת שחיה ביישוב. כיום היא החיילת היחידה בכל הכפר. אם עוד צעירים יראו שלא מטפלים באנשים האלה כמו שצריך הם יפחדו ויהססו להתגייס. אז מה עשינו בכל המהלך שלנו?".

ואכן, יש לאב נדאף על מה להסתמך בחששותיו. מעבר לפגיעה בביטחונם האישי של המשרתים בצה"ל מן העדה הנוצרית, העובדה שאנשים כמו א' לא מוצאים את עצמם מאחורי סורג ובריח כבר גוררת השלכות בשטח.

מאז שהוקם לקראת סוף שנת 2012, 'פורום גיוס העדה הנוצרית' הצליח להעלות את מספר המתגייסים הנוצרים לצה"ל, לשירותי הביטחון ולשירות הלאומי מעשרות למאות בכל שנה. אך אוזלת היד של רשויות המדינה בהגנה עליהם מפני לאומנים ערביים אלימים כנראה עושה את שלה, והשנה ניכרת ירידה קלה במספר המתגייסים לצה"ל. אביה של החיילת ר' מעיד על התחושות ממקור ראשון: "הבן שלי בן 17 עכשיו, עוד שנה צריך להתגייס. אחרי שראה מה קרה עם הבת שלי הוא שואל אותי – 'אבא, אם אני עכשיו מתגייס יעשו לי אותו דבר?'. אמרתי לו שלא יעשו כי הוא גבר ולא בחורה. מה אני עוד יכול לומר לו? אחיין שלי עכשיו בכיתה י"ב, מפחד להתגייס. גם בגלל אותו בנאדם. הוא מפחד שיתנכל לו. הסברתי את זה למפקד תחנת המשטרה, מה אני אעשה מעבר לזה?".

לדברי האב נדאף, המשטרה עושה את עבודתה נאמנה ועוצרת את החשודים, אך הטיפול בתופעה נתקע ברמת הפרקליטות והתביעה. "אני לא מבין מה קורה שם. הבחור מאיים והמשטרה ממליצה להגיש נגדו כתב אישום. אז איך אותו אדם חוזר על אותם מעשים ולא מעמידים אותו לדין?". נדאף טוען כי אותה מגמה חוזרת על עצמה גם בשאר המקרים, ואפילו מחמירה. "אותי זה ממש מאכזב. אני מצפה ממערכת המשפט, אכיפת החוק וכל הממסד שייקחו יותר ברצינות את המהלך שלנו ויפעלו כדי שהוא יצא לפועל. אחרת, הרבה אנשים יפלו קורבן לקיצונים הללו".

'פורופ גיוס העדה הנוצרית' נמצא בקשר ישיר עם הפרקליטות ומטפלת בכל התיקים הרלוונטיים. "כל פעם מספרים לנו שם על כמה תיקים שנסגרו, כמה תיקים תקועים, כאלו שהחזירו אותם למשטרה להשלמת חקירה וכד'. זה המצב. בינתיים הקיצוניים משתוללים", אומר נדאף בתסכול.

מעבר ליתרון הברור שמפיקה מדינת ישראל מתוספת מבורכת של חיילים ומתנדבים נאמנים לצה"ל, לשירותי הביטחון ולשירות הלאומי, חשוב לזכור שהפעילות של האב נדאף תורמת לא מעט גם לתדמיתה. וכולנו יודעים כמה אנו זקוקים לכך, בעיקר בימים אלו. נדאף עורך לא מעט מסעות הסברה ברחבי העולם, בעוד מדינת ישראל מתגאה לא פעם בכך שהיא מקלט בטוח לנוצרים בסביבה רוויית דמים ורדיפת מיעוטים. "ישראל היא המקום היחיד שבו נוצרים במזרח-התיכון הם בטוחים." אמר נדאף עצמו לפני כשנה מעל בימת מועצת האו"ם לזכויות אדם, אל מול פניהם המתכרכמות של הנציגים הערביים. עתה מסתבר כי המציאות אינה כה חדה וברורה, כפי שהיינו מצפים ממדינת חוק.

"לא קל לחיות בתוך מגזר שמגנה אותך, רודף אותך ומאיים עליך, כאשר אתה מוסיף ומניף את הדגל של המדינה שלך, שאתה מאמין בה, ומבשר בשורות חדשות – שאתה רוצה דו-קיום אמיתי והשתלבות בחברה", נאנח נדאף. "לא ברור לי איך קורה שהמדינה מזניחה את הנושא החשוב הזה במשך כל כך הרבה זמן. הפעילות שלנו קיימת כבר שלוש שנים. בשום מדינה בעולם לא ראיתי חייל שמפחד להסתובב ברחובות של המדינה שלו על מדים. רק פה, חייל חוזר ומפחד להסתובב ברחובות ובשכונות. על הגבול הוא "גבר". בשכונה שלו הוא פחדן. יש פה משהו חמור ומעוות. אני לא רוצה להפנות אצבע מאשימה לאף גורם ספציפי, אבל מישהו צריך להרים את הכפפה ולהתחיל לטפל בנושא הזה ברצינות".

"אני, בתור איש דת, שלקחתי על עצמי את המשימה הלאומית והנוצרית העצומה הזאתי, שבגללה אני סופג את כל סוגי האיומים וההכפשות, שאתה אפילו לא מתאר לעצמך, ואני עדיין מחזיק מעמד וממשיך בדרכי. מנגד יש פה מדינה חזקה, שיש לה הכלים לגרום לתנועה הזו להצליח. אז אם למרות הפעילות שלנו יש ירידה בגיוס – מישהו אשם בזה".

סכנה ברחובות

חשוב להכיר כי תופעת תקיפת חיילים ומשרתים מן העדה הנוצרית-ארמית מלווה אותם מאז החלה ההתארגנות ואינה עוצרת בגבולות מעיליא. רק לפני כחודש, בליל שישי ב-12 ביוני, התרחש מקרה שכמעט והסתיים באסון, כאשר ח' בן ה-20, המשרת שירות סדיר בשירות בתי הסוהר, נהג במכוניתו עם חבר ביישוב שפרעם. "פתאום עצרו אותנו שני צעירים בדואים, שאלו אותי 'אתה חייל?'. עניתי שכן. אמרו לי בא צא רגע מהאוטו אנחנו רוצים לדבר איתך".

איך הוא ידע שאתה חייל? לבשת מדים?

"לא. יש לי רכב מאוד ייחודי ומכירים אותו ביישוב. בכל מקרה, הרגשתי שמשהו לא בסדר אז נתתי גז. פתאום אני שומע 'בום'. הסתובבתי וראיתי שהוא דפק לי בלוק בחלון האחורי, ניפץ אותו לגמרי. ברחתי הביתה ומיד הזמנתי ניידת. עכשיו אני אחליף רכב, כדי שלא יזהו אותי שוב".

זו פעם ראשונה שח' חווה תקיפה על רקע שירותו באופן אישי, אך הוא כבר נתקל בתקיפות דומות בעבר בקרב חבריו. "צעקו עליהם. היה גם אחד שתקפו אותו. אבל לא מפרסמים את זה. אני החלטתי לדבר כדי שידעו שהדבר הזה קורה".

לאחרונה גיבשו ב'פורום גיוס העדה הנוצרית' מסמך פנימי שהוגש לחברי כנסת, שרים וגורמים רלוונטיים נוספים, המאגד שורה ארוכה של אירועי דומים שאירעו בעבר, זאת בהתבסס רק על מקרים שפורסמו בתקשורת. כך למשל היה המקרה בנצרת, שהתרחש בדצמבר של השנה החולפת, ערב חג המולד. כפי שדווח גם ב'מידה', ב-24 לחודש הקיפו פורעים מוסלמים את ביתו של א', חייל מצטיין בחטיבת 'כפיר' בן העדה הנוצרית, ורגמו אותו באבנים כאשר כל בני המשפחה שהו בבית. באותה העת א' החזיק בביתו רימוני הלם, והוא השליכם לעבר התוקפים. החייל נעצר בעוון החזקת נשק לא חוקית. ובאשר לפורעים? עד כמה שידוע לנו, הם כלל לא נתפסו. "אין ספק שהוא עשה טעות [כשגנב נשק מהצבא – א.ג] ועבר עבירות חמורות", נכתב במסמך של 'פורום גיוס העדה הנוצרית', אך "המקרה שלו הוא מקרה שצריך להיות תמרור אזהרה בולט, שמתריע לאן דברים יכולים להידרדר כשחיילים סובלים מאלימות מבלי שהם מרגישים שהמערכות מטפלות בעניין בכובד ראש ונותנות מענה שישאיר אותם ואת בני משפחותיהם בטוחים".

והרשימה רק הולכת ומתארכת. באותו חודש דצמבר הותקף חייל נוצרי נוסף באבנים בצומת המוסכים בנצרת ונזקק לטיפול רפואי; ביולי 2014, במהלך מבצע 'צוק איתן' הותקפה חיילת נוצריה בחיפה, כאשר אישה ניגשה אליה וסטרה על פניה. תלונה הוגשה למשטרה, אך לא ידוע מה עלה בגורלה. חוויה דומה נאלצה לעבור גם נרדין תומא, נוצרייה מגוש חלב המשרתת במסלול שח"מ והתגייסה בשנת 2013. בראיון לעיתון 'במחנה' היא סיפרה כי קיבלה איומים בפייסבוק, ומספר שבועות לאחר גיוסה הושלך רימון הלם לעבר ביתה.

נדגיש כי אלו רק מקרי האלימות הפיזית שפורסמו. בנוסף אליהם יש עוד מספר רב של מקרי פגיעות פיזיות, איומים והתנכלויות מסוגים שונים, רובם כלל לא מגיעים לידיעתו של הציבור. עבור העדה הנוצרית ארמית, הסתה כבר הפכה להיות סוג של מציאות בלתי נמנעת, עמה צריך להתמודד כל חייל, משרת ומועמד לשירות ביטחון.

מי יקרא את הכתובת שעל הקיר?

חברי כנסת רבים מכירים היטב את התופעה. אבי הנערה ממעיליא סיפר ל'מידה' כי היה בקשר הדוק עם השר אופיר אקוניס וח"כ אורן חזן, שהבטיחו לסייע. בעבר נפגשו האב נדאף וחברי 'פורום גיוס העדה הנוצרית' גם עם השר לביטחון פנים לשעבר יצחק אהרונוביץ', ואף עם ראש הממשלה נתניהו. ח"כ מירי רגב, שכיהנה כיו"ר ועדת הפנים בכנסת הקודמת, וכך גם ח"כ יריב לוין עסקו לא פעם בסוגיית גיוס הנוצרים.

העבודה שנעשתה בעבר הניבה פירות, אך האתגרים עודם קיימים. עתה מוטלת המשימה לפתחם של הגורמים הרלוונטיים בממשלה החדשה – השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שרת המשרד החדש לענייני מיעוטים גילה גמליאל ושרת המשפטים איילת שקד, שמלווה את 'פורום גיוס העדה הנוצרית' מתחילת דרכו ואף אמורה להיפגש בקרוב עם האב נדאף. בתגובה לפנייתנו היא הודיעה כי תפנה גם לפרקליטות בנידון ותברר את הנושא לעומק.

אך במשכן הכנסת אין תמימות דעים ביחס לסוגיה. מן הצד השני של המתרס עומדים חברי הכנסת הערביים, שלוחמים ללא הרף בגיוס לצה"ל מן המגזר הערבי (ממנו מבקשים הנוצרים הארמים להבדיל עצמם). הללו מטיפים נגד הגיוס בבתי ספר נוצרים, ואף התבטאו בחריפות לא פעם כלפי האב גבריאל נדאף. כך למשל במהלך דיון שנערך בוועדת הפנים צעק ח"כ באסל גטאס (בל"ד/הרשימה המשותפת) על נדאף שהוא "בוגד, חלאת אדם וסוכן שב"כ"; חברו לסיעה ח"כ ג'מאל זחאלקה כינה את יו"ר 'אגודת הארמים בישראל' והקצין במיל' שאדי ח'לול בשם "אויב"; וח"כ חנין זועבי אף איימה על ח'לול שלא יוכל להביע את עמדותיו ברחובות הכפרים הערביים.

תנועת גיוס הנוצרים לצה"ל מוכיחה שהמיעוט דובר הערבית בישראל לא עשוי מקשה אחת. וזה מאוד מטריד את הח"כים הערבים. לכן, אין להתפלא כאשר אליהם מצטרפים גם גורמים בשמאל. כך למשל בדיון שנערך בעבר בכנסת בנושא אלימות והסתה, התנגדה ח"כ תמר זנדברג ממפלגת מרצ לבקשתו של האב נדאף מהמדינה להשוות בין זכויות וחובות. "אני ייצגתי את עמדת מרצ המתנגדת להפרד ומשול בין נוצרים למוסלמים בציבור הערבי ומתנגדת להתניית זכויות בחובות" הסבירה אז את עמדתה.

לטענת חברי 'פורום גיוס העדה הנוצרית' הדברים הללו של ח"כ הכנסת הערבים ושותפיהם נחשבים בגדר הסתה של ממש והם מלבים את האלימות נגדם. בין אם אכן יש קשר בין הדברים ובין אם לאו, המציאות מדברת בעד עצמה. במקרה שלפנינו הכתובת שעל הקיר צבועה בענק ובצבע אדום. על הגורמים הרלוונטיים במדינת ישראל להתעורר מהר, לפני שיהיה מאוחר מדי.

תגובות:

מן המשרד לביטחון פנים נמסר בתגובה:

מדינת ישראל והמשרד לביטחון הפנים, מחוייבים בשמירה ובהגנה על המיעוטים הדתיים המתגוררים בארץ ישראל ובייחוד המיעוט הנוצרי.

המשרד לבט"פ פועל רבות להעצים את הקשר שבין הממשלה ובני העדה הנוצרית בארץ ובעולם. בין השאר, הוקם לאחרונה במשרד לבט"פ, על-ידי ראש דסק מיעוטים, פורום לשיפור ולהעצמה של היחסים בין הממשלה וארגוני הנוצרים בארץ. בפורום שותפים כל משרדי הממשלה ונציגות מגוונת של ארגונים פעילים ונציגים של הקהילות הנוצריות.

יש להדגיש, כי רק לאחרונה הוקמה נקודת משטרה חדשה בהר ציון, לטיפול בין היתר, בסוגיית שמירה על הסדר הציבורי וצמצום החיכוך באזור רגיש זה.

בהתייחס לאירועים במעיליא מסר דובר המשטרה בתגובה:

התלונות שהתקבלו טופלו על ידי תחנת מעלות בצורה מיידית וללא דיחוי. ככלל אין המשטרה מפרטת את פעולות החקירה שביצעה בתקשורת.

מדובר בשני תיקי חקירה, אשר הראשון טופל מיידית והחשוד נעצר על-ידי שוטרי תחנת מעלות ושוחרר על-ידי בית משפט. בתיק הנוסף, החשוד עוכב כשעתיים לאחר התלונה ונחקר בחשד לעבירות. יש לציין כי התיק עדיין בחקירה ולא ניתן להוסיף מעבר למה שנכתב.

המשטרה פועלת רבות למיגור כל תופעת אלימות על כל רקע שהוא. הטיפול לא נתקע, כל תלונה מקבלת את הטיפול המהיר במגבלות החוק. מבוצעות פעולות חקירה גלויות וסמויות בטיפול בעבירות אלימות על מנת להפסיק את שנמסר.

פניה בנושא נשלחה גם למשרד המשפטים, אך נכון לעכשיו לא נענתה.