היהודים של תנועת ה-BDS במלכודת האנטישמיות

ארגון השמאל הרדיקלי "קול יהודי לשלום" מהווה את החותמת היהודית לתנועת הבינלאומית לחרם על ישראל • ניסיונם של הפעילים לשמור על תדמית נקיה מאנטישמיות עולה בתוהו, כאשר נחשף חלקם בשיתופי פעולה עם גזענים אנטישמים הדוגלים בעליונות לבנה

בסוף השבוע שעבר ארגן דני קושמרו לאזרחי ישראל היכרות עם פעילי הארגון הרדיקלי "קול יהודי לשלום" (JVP). בכתבה בערוץ 2 הזדעזע קושמרו עד עמקי נשמתו מהמפגש עם יהודים אמריקנים צעירים הקוראים להחרים את ישראל, תומכים בזכות השיבה הפלסטינית ומתעבים עד עמקי נשמתם את המדינה היהודית. בכל אותה כתבה ארוכה (15 דקות בלי עין הרע) לא נאמרה מילה אחת שרלוונטית מאוד לדיון אך נשארה מרחפת ללא ביטוי בטקסטים של הנפשות הפועלות והיא: "אנטישמיות".

הביטוי הקיצוני ביותר שהושמע בכתבה בערוץ 2 הובע על-ידי מתנדבת של ארגון תגלית נגד "קול יהודי לשלום", שטענה כי מדובר בארגון "מסוכן" כלפי תומכי ישראל. קושמרו היה זהיר מאוד שלא לכנות ארגון של עשרות אלפי יהודים בכינוי המעליב והפוגעני. אחרי הכול, מדובר בארגון של עשרות אלפי יהודים וכיצד אפשר להגדיר את כולם כאנטישמים? הם בסך הכול יהודים טועים ומתעים.

אנטישמיות, לא בבית ספרנו   

"קול יהודי לשלום" מודע היטב לטענת האנטישמיות והשנאה העצמית שמופנית נגדם על-ידי ארגונים יהודים ציוניים מימין ומשמאל. זו הסיבה שהם יוצאים מגדרם כדי להוכיח ולהסביר שהם אינם אנטישמים. כדי להכשיר את החרם על מדינת אחת בעולם שהיא במקרה מדינת היהודים ולא מדינות אחרות כמו איראן, סין צפון קוריאה וסעודיה הם נוהגים להשתמש ברטוריקה שמטהרת את פעולת החרם מכל רבב של אנטישמיות. החרם הוא כלי שאומץ על-ידי הפלסטינים והם בסך הכול תומכים ברצון הפלסטיני להשתחרר מ"הכיבוש", נוהגים לומר בארגון היהודי-אמריקני. העובדה שהם פועלים להפוך את מדינת ישראל למצורעת ולהביא לארץ מיליוני פליטים פלסטינים ובכך לאיין את מדינת היהודים מכל ריבונות יהודית לא אומרת שהם אנטישמים מוצהרים.

אך כשכל כך מתעבים את המדינה היהודית והופכים להיות חלק משמעותי מהזרם העכור של ה-BDS, האנטישמיות והאנטישמים נדבקים בבגדים, ולא יעזרו כל התעלולים הרטוריים. המקרה עם הגב' המהוללת אליסון וויר, שפתחה מלחמת ארגוני BDS זה בזה בארה"ב, יוכיח.

אליסון וויר היא פעילה אנטי ישראלית העומדת בראש הארגון "If Americans Knew" ("לו האמריקנים ידעו"). היא אוחזת בשלל השקפות קונספירטיביות כלפי ישראל והתנועה הציונית. כך למשל הייתה שותפה לעלילת הדם שצה"ל קוצר אברים של פלסטינים ומשתמש באיבריהם, והאשימה את צה"ל בהריגת פלסטינים על-ידי גז רעיל. היא נוהגת לדבר ולהתראיין על הלובי היהודי כאחד הארגונים שמסובבים ומנהלים את וושינגטון. המלחמה בעיראק למשל, נבעה בגלל שארה"ב נגררה על ידי האספירציות האלימות מדינת ישראל. כמובן, שאחת מהמטרות של ארגונה הוא לסתום את הגולל על הקשרים בין ארה"ב לישראל. מכל הסיבות הללו ואחרות נבחר ארגונה של וויר לככב ברשימת עשרות הארגונים האנטי ישראלים של הליגה נגד השמצה. אגב, גם "קול יהודי לשלום" מככבים באותה רשימה. מבחינת הליגה נגד השמצה מדובר בארגון אנטישמי למהדרין.

בין "קול יהודי לשלום" לארגונה של וויר היו שיתופי פעולה. וויר הייתה אורחת של כבוד בתאים של ארגוני "קול יהודי לשלום" ומנגד חומרים של הארגון היהודי האנטי ישראלי היו מופצים על-ידי וויר באתר האינטרנט שלה. אלא שבחודשים האחרונים עבר חתול ציוני שחור כנראה בין שני הארגונים הקיצוניים ומלחמת חורמה נפתחה בין השניים, זאת לאחר ש"קול יהודי לשלום" החליטו להחרים ולנתק מגע מארגונה של אליסון וויר.

"כח לבן" והיהודים

הסיבה לכך היא הנטייה של וויר להתראיין לערוצי תקשורת התומכים בעליונות לבנה. אליסון וויר, מסתבר, לא בוחלת להפיץ את משנתה גם בערוצי תקשורת בזויים במיוחד. וויר התראיינה בתוכנית הרדיו של קליי דאגלס, טיפוס גזעני במיוחד שאוחז בדעות בזויות ביותר על "הכוח היהודי" ששולט בארה"ב ובתקשורת האמריקאית ובבנקים, בבחינת גזען מטונף ומתגאה בכך. דגלאס דוגל בכוח לבן ושלטון האומה הלבנה באמריקה. כפועל יוצא ממשנתו האדוקה הוא שונא כל דבר שלא לבן טהור: שחורים, יהודים, הומוסקסואלים וכיוצא באלו. עם זאת, יהודים הוא שונא במיוחד.

ובכן, אליסון וויר, האקטיביסטית החשובה, התראיינה אצל הטיפוס הלא חביב הזה כמה וכמה פעמים במהלך השנים האחרונות. כאמור "קול יהודי לשלום" פועל לא מעט על מנת להרחיק מעצמו כל צל צילו של אנטישמיות ולכן ההודעה על ניתוק הקשרים עם אליסון וויר והחרמתה לא אחרה לבוא ופורסמה לפני מספר שבועות. הארגון היהודי האשים את וויר באנטישמיות וגזענות ובכלל הנהגת הארגון הייתה המומה מהעובדה שאקטיביסטית שפועלת להרבות שלום בעולם למען העם הפלסטיני המדוכא מתנחלת בתוכנית רדיו של אחרון הקו קלוקס קלאן, פעם אחר פעם.

לכאורה, צריך לומר כל הכבוד ל"קול יהודי לשלום" שהצליחו להתנקות מגב' אליסון וויר ומרבב האנטישמיות שעלול היה לדבוק בבגדיהם, לא? ובכן ממש לא. בשבועות האחרונים מתנהל קמפיין נגד ראשי "קול יהודי לשלום" על האקט הציבורי שנקטו נגד אליסון וויר. מי שמנהל את הקמפיין אלו פעילי "קול יהודי לשלום" שזועמים על היחס של ראשי הארגון נגד האקטיביסטית שמתארחת באולפנים של הגזענים הלבנים. עצומה אורגנה, עליה חתמו פעילים של ארגון "קול יהודי לשלום", אקטיביסטים פלסטינים ופעילי זכויות אדם, המפצירה בשני הארגונים להפסיק לירות בתוך הנגמ"ש ולא לשכוח מיהו האויב האמיתי – הלא היא מדינת הציונים.

כך למשל שתי פעילות בולטות של ארגון "קול יהודי לשלום", מולי הוגן ואליס דיאנה קיש, שלחו מכתב נוזף לראשי הארגון היהודי רדיקלי בו הן מביעות את כעסם על המכתב הציבורי נגד וויר. השתיים כתבו שהן האזינו לתכנית הרדיו של דגלאס קליי ולא שמעו אף אמירה אנטישמית מצד אליסון וויר, אם כי הודו שגזענותו של דגלאס קליי בצבצה מכל שורה. הן טענו כי הסיבה שגב' וויר עלתה לשידור אצל הגזען הייתה לנסות לפתוח לו "אופקים חדשים" לשיחה ורעיונות נוספים. בנוסף טענו השתיים כי הן עוקבות אחרי אליסון וויר לאורך השנים ומעולם לא זיהו סממני אנטישמיות אצל הגברת שמאשימה את צה"ל בקצירת אברים והן אף מרבות לפרסם את מאמריה המחכימים ברשתות החברתיות.

מולי הוגן ציינה כי לא מעט פעילים בארגון היהודי "אוהבים לעסוק בהטפות אבל אליסון וויר נכנסת למה שאני מכנה 'העולם האמיתי' ומחנכת על הדיכוי של הפלסטינים". אליסון וויר, לדידה, אינה גזענית שמתראיינת אצל מנחים רדיקליים אלא מחנכת עממית(!) היורדת אל העם ואינה מפלה אף ציבור שמעוניין לשמוע על העוולות ב"שטחים הכבושים". ומה יותר אקטיביסטי מזה? השתיים האשימו את "קול יהודי לשלום" שלא השכילו להבחין בין אנטי ציונות לאנטישמיות. אגב, זו טענה ש"קול יהודי לשלום" מרבים לטעון כלפי מי שמאשים אותם באנטישמיות.

ה-K.K.K לא, והציונים כן?

שתי הפעילות בקשו לבחון מחדש את החלטת החרם על אליסון וויר. בשולי מכתבם הוסיפו השתיים שתי נקודות חשובות מדוע ארגון השמאל הקיצוני צריך לחזור בו מהגינוי לאליסון וויר.

אחת, היא הטענה שאולי קליי דגלאס הוא גזען מטונף שאין ליצור איתו קשרים, אך מצד שני "קול יהודי לשלום" מקיים דיאלוג גם עם ציונים למהדרין שתומכים ברעיון של מדינה יהודית. אם כן, טוענות השתיים ומקבילות בין הטיפוס הנאלח דאגלס ליהודים ציונים, יש כאן מימד של צביעות בלתי ניתנת להסברה. הנקודה השנייה היא ש"קהילת הסולידריות הפלסטינית" קטנה ונטולת משאבים וכל מריבה פנימית היא ירי בתוך הנגמש ולכן צריך להכיל טיפוסים כמו אליסון וויר.

שתי הפעילות הללו לא לבד. למעשה הצהרת הגינוי של "קול יהודי לשלום" נגד וויר הודלפה לבלוגרים שמאלנים על-ידי פעילי הארגון לפני פרסומה הרשמי. מטרת ההדלפה הייתה לתקוף את החלטת ראשי הארגון היהודי שהחליטו להחרים את וויר. כך, פעילה יהודיה אחרת שגרה מכתב בו כתבה כי "קול יהודי לשלום הוא ארגון חשוב אבל טעות זו טעות. אנחנו עדיין לא כל כך הרבה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות אויבים. יש מספיק מאלו שהיו שמחים לראות אותנו דוקרים אחד את השני בגב. אסור שמקרה כזה יחזור על עצמו".

פעיל אחר פרסם, כאמור, עצומה הקוראת ל"קול יהודי לשלום" לחדול מהתקפות על אליסון וויר וארגונה. על העצומה הזו שמפארת את אליסון וויר חתומים פעילים ידועים למען הפלסטינים כמו פרופ' ריצ'ארד פאלק, מי שהיה "הממונה על זכויות האדם בשטחים הפלסטינים הכבושים" מטעם האו"ם, ואקטיביסטים יהודים ופלסטינים. כמות נכבדת מהחותמים על העצומה הם פעילי הארגון "קול יהודי לשלום" שיוצאים נגד הארגון בו הם חברים.

בסך הכול מדובר "בהבדלי גישה וסגנון" בין הארגונים השונים, נכתב בעצומה. וכמו שיש אנשים שיסתייגו מלדבר עם אנשים "שאינם מגדירים את עצמם כ'ליברלים' או 'פרוגרסיבים', אחרים עשויים להסתייג מעבודה עם קבוצות ציוניות". הנה כי כן, פעילי ארגון "קול יהודי לשלום" המרימים את "השלום" וה-BDS על ראש שמחתם מתגייסים להגן על אנטישמים מופרעים, בעלי הזיות קונספירטיביות שבעיקר מלאים בשנאה ליהודים ולמדינתם.