מִשְׂרָד הֲכִי טָחוּן

בְּקֶבַע הַקָּבָּ"א קוֹבַעַת
וְגַם הַפָּזָ"ם הַנָּכוֹן,
אֲבָל הָעִקָּר הוּא הַוַּעַד
הַקָּרוּי גַּם מִשְׂרַד הַבִּטָּחוֹן.

בְּקֶבַע הַקָּבָּ"א קוֹבַעַת
וְגַם הַפָּזָ"ם הַנָּכוֹן,
אֲבָל הָעִקָּר הוּא הַוַּעַד
הַקָּרוּי גַּם מִשְׂרַד הַבִּטָּחוֹן.

הַוַּעַד שׁוֹמֵר הַשַּׁמֶּנֶת.
חָתוּל הַזָּקוּק לְאִתְחוּל.
בּוֹאוּ נַמְשִׁיךְ לְמַמֵּן אֶת
הַמִּשְׂרָד הֲכִי טָחוּן.

בְּצַהַ"ל יֶשְׁנָם עֲבָדִים
לְשָׁלוֹשׁ שְׁנוֹת טְחִינַת גַּ'בְּלָאוֹת –
וְיֵשׁ מוּגָנֵי וְעָדִים,
גְּלָמִים וְלוֹגְמֵי גִּמְלָאוֹת.

**File** Security Ministry Tower, Tel Aviv. April 27 2008. Photo by Moshe Shai/Flash90. **Maariv & Agencies Out** *** Local Caption *** ???? ???? ??????? ? ???? ? ?? ????
משרד הביטחון. צילום: משה שי /פלאש90

יֵשׁ דֶּרֶג, אוֹמְרִים, וְיֵשׁ תֶּקֶן.
הַנַּגָּד מְחֻבָּר לְעָטִין,
הַגִּמְלַאי מְסֻדָּר, מְחֻבָּר אֶל הַשְּׁטֶקֶר –
הַחַיָּל הַסָּדִיר יַמְתִּין.

אַךְ אַל תְנַסּוּ לְהַצִּיעַ
קְצָת סֵדֶר, וְלֹא קְצָת קִצּוּץ,
כִּי כּוֹחַ הַמַּחַץ יַפְצִיעַ
וּמֶלֶךְ הַוַּעַד יָצוּץ.

אַל תְּנַסּוּ לְסַמֵּן אֶת
הַיַּעַד הַבִּלְתִּי נִתָּן.
חָתוּל שֶׁנִּלְחָם עַל שַׁמֶּנֶת
הוּא שׁוֹר,
בַּרְדְּלָס,
סוּס אֵיתָן.

חָתוּל שֶׁנִּלְחָם עַל פְּרוֹטֶקְצְיָה
הוּא תַּן וְתִינוֹק וְתַנִּין.
הַרְבֵּה מְיַלֵּל, וּמַטֶּה קְצָת
לֵב וְחֶלְקֵי נְתוּנִים.

הַוַּעַד בּוֹכֶה לִי שֶׁצַּהַ"ל
בַּדֶּרֶךְ לִלְווֹת מִגְּמָ"ח
וּמוֹכֵר אֶת הַמִּכְנָסַיִם
כְּלוֹמַר אֶת הַדַּגְמָ"ח.

מוֹכֵר גַּם דַּגְמָ"ח וְגַם פֶּנְסִים,
מַפְסִיק לְאַמֵּן וּלְחַמֵּשׁ.
כִּי חַס וְחָלִילָה לָגַעַת בַּפֶּנְסְיָה
שֶׁל בְּנֵי אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ.

גְּבוּל גְּבָל וּמִדְיָן וּפְלֶשֶׁת
יֻפְקַר עִם גְּבוּל גְּשׁוּר וְאַשּׁוּר
כִּי זוֹ הַשָּׁעָה לְשַׁלֵּשׁ אֶת
פֶּנְסְיַת הַגִּשּׁוּר.

וְשָׁלוֹשׁ מִשְּׁנוֹתָיו כָּל עֶלֶם
יוֹסִיף לְהַקְרִיב, אַל יֶחְסַר,
כִּי יֵשׁ לָנוּ וַעַד עוֹבְדִים פֹּה בְּחֶלְם
וּבְרֹאשׁוֹ עוֹמֵד שָׂר.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. שנים רבות אני קורא את החמשירים שלך בהנאה, ואז קורה משהו ששובר את כל מה שחשבת על הכותב.
    אני עם מר ארליך סיימתי, מאמר שטנה כזה כבר הרבה זמן לא ראיתי . סוף סוף כתבת על משהו שאני מבין בו הרבה אבל הרבה יותר ממך, ואני רואה כתיבה סטראוטיפית שהנזק המצטבר שלה יכול לגרום לחורבן ממש, הפעם גרמת לי לבחילה, אין טעם להסביר לך מדוע כי הנושאים הם רבים ומקצועיים מכדי למצותם בתגובתי.
    רק דע לך שאני אתך סיימתי

  2. הכתיבה אכן סטריאוטיפית, אך קולעת.
    הצבא שמן ושבע, ולעם התחיל להמאס.