שאלה של תרבות: מי באמת אשם במצבה של ג'סר א-זרקא

חוסר אחריות אישית או "נישול" ו"קולוניאליזם תכנוני"? פרופ' ארנון סופר יוצא בחריפות נגד עיתון 'הארץ' ביחס למצבה של גס'ר א-זרקא.

נישול או חוסר אחריות אישית?; ג'יסר א-זרקא. צילום: משה שי, פלאש90

כבר שנים לא מעטות שיחסיו של הפרופ' ארנון סופר עם עיתון 'הארץ', אותו הוא מקפיד לכנות "העיתון האנטי ציוני, הצבוע והנורא" עכורים עד מאוד. סופר כבר קבע בליבו להתעלם מ"העיתון לאנשים חושבים", אלא שכתבה על תכנית המתאר החדשה של ג'סר א-זרקא בעיתון הצליחה שוב לקומם אותו ולעורר מלחמת מכתבים בינו לבין אחד מעורכי העיתון, ולא רק בגלל ש'הארץ' סרבו לפרסם את מאמר תגובתו על הכתבה על המועצה המקומית הערבית השוכנת סמוך לקיסריה וחוף הים.

הכותרת של כתבתו של אמנון דירקטור היא "תוכנית המתאר החדשה של ג'סר א-זרקא: כך מנשלת מדינת ישראל את הערבים מאדמותיהם". מה שמעניין בכותרת הזו היא העובדה שתכנית המתאר דווקא מבקשת להוסיף שטחים נוספים (כ-270 דונם) למועצה הערבית על חשבון האדמות החקלאיות של מושב בית חנניה הסמוך. ובכל זאת משמיע דירקטור על-ידי מרואייניו טענות על "נישול", "קולוניאליזם תכנוני" וקיפוח שיטתי של המגזר הערבי.

דירקטור, שמביא בעיקר את קולותיהם של אנשי ג'סר א-זרקא ואנשי תכנון מעמותות שמאל (״במקום, מתכננים למען זכויות תכנון״, ו״המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי״), טוען כי ג'סר א-זרקא הוא מקרה מובהק של אפליה רבת שנים. "סיפורה של התוכנית הוא דוגמה לשיטה שנוקטים המדינה וגופי התכנון שלה ביחסם לאזרחים ולאזרחיות הערבים", הסביר דירקטור והוסיף כי היישוב, "סופג יחס מפלה מצד השלטון הישראלי וגם התנכרות מצד המגזר הערבי עצמו".

הכתבה של דירקטור מתחילה עם התיאור על הקושי הרב להגיע לג'סר א-זרקא מכביש 2. הכותב ציין שבשביל "להגיע לכפר, אחד המוזנחים ביותר בישראל, השוכן בצמוד לכביש החוף, יש לרדת במחלף קיסריה ולעבור לכביש חיפה־תל אביב הישן, משם להמשיך בנסיעה עוד כעשר דקות ולהקפיד שלא להחמיץ את הפנייה הקטנה שמאלה. לאחר הפנייה עוברים ליד מושב בית חנניה ולבסוף מגיעים לכניסה הראשית לג׳סר, שאינה אלא מנהרה קטנטונת, עם נתיב אחד בלבד אך דו־סטרי, החפורה מתחת לכביש הראשי". לתיאור התווסף תצלום של הכניסה הראשית שבאמת נראית כמו כניסה לכפר בעולם שלישי.

נישול? תירוץ שחוק

אבל פרופ' סופר אומר כי הרישא של הכתבה מעידה על כולה. הוא פותח בביקורת עובדתית פשוטה: יש עוד כניסה לכפר, והיא נגישה ומודרנית כמו לכל יישוב בישראל. "כיצד נכנסים לכפר", כתב סופר במכתב התגובה שלא פורסם, "יש לנו תמונה בעמ' 96 הנראית יותר כגשר ביוב ולא ככניסה ליישוב של אלפי תושבים. כיצד נכנסים אוטובוסים, משאיות ועוד? אבל אמנון דירקטור מבורות או בזדון לא דיווח כי ישנו כביש גישה מודרני לכפר החולף מעל כביש 2. כך מתחיל סיפור מקושקש זה. כן, זהו אותו גשר מעל כביש 2 ממנו נזרקה אבן קטלנית במאורעות 2000 ממנה נהרג יהודי בנוסעו למטה בכביש 2. כיצד מתאר הכותב אמנון את האירוע: נפגע מאבן שנזרקה סמוך לג'סר א-זרקא (אני מדגיש "סמוך", זה לא נוגע להם!)".

יאמר לזכותו של עיתון 'הארץ' שאמנם סרבו לפרסם את מאמר התגובה של פרופ' סופר אך השיבו לו במכתב אישי על-ידי אחד העורכים הבכירים שביקש לדחות את טענותיו של הדמוגרף הוותיק. אם כי בעניין של העדר הפרסום אודות כביש הגישה הנוסף הודה העורך, אהוד בן גיל, כי הכותב אכן שגה, אך למרות זאת התעקש כי "תמונה של מנהרת הכניסה מראה כתובות צבעוניות 'ברוכים הבאים אל ג'סר אל-זרקא', מה שמותיר רושם שזאת אכן הכניסה הראשית".

פרופ' סופר טוען כי ג'סר א-זרקא היא מקרה מובהק של תושבים שלא מנצלים את הפוטנציאל הנדל"ני האדיר שלהם והאשמות על הממשלות היהודיות שמפלות הן בעיקר תירוצים שחוקים.

"עיתון אנטי ציוני"; פרופ' אמנון סופר. צילום: משה שי, פלאש90
"עיתון אנטי ציוני"; פרופ' ארנון סופר. צילום: משה שי, פלאש90

כך למשל, דירקטור מרבה לתאר את הצפיפות הרבה וההזנחה הקיימת בג'סר א-זרקא. "שטח השיפוט של ג'סר הוא 1,566 דונם ואוכלוסייתו מונה כיום כ-14,200 נפש. הוא נחשב לאחד הכפרים העניים והמוזנחים ביותר בארץ. המועצה המקומית מדורגת באשכול 1 מתוך 10 בדירוג החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יחד עם רהט, ביתר עילית ולקיה. על פי הערכה, עד שנת 2030 יתגוררו בג'סר יותר מ-20,000 בני אדם; עלייה של 48%, יותר מזו הצפויה ביישובים בגודל דומה", הסביר דירקטור.

פרופ' סופר מהיר להשיב: "ועוד מספר לנו דירקטור – צפוף בכפר. 9,000 נפשות לכל ק"מ רבוע צפיפות מאד דומה למרחב תל אביב. זה הרבה או מעט?", תוהה סופר ועונה, "נציץ בנתוני למ"ס (2011) ונגלה כי בבני ברק 22,000 נפשות לק"מ, בגבעתיים 17,000 נפשות, בבת ים 15,500 נפשות. בהשוואה ליישובים יהודים רבים, מצבם לא רע בכלל, הצפיפות לא צריכה להסביר בעצם שום דבר, יש לחפש סיפורים אחרים להבנת מה שעוד ייכתב בהמשך", קובע סופר.

"יש דברים שהערבים אשמים בהם"

דירקטור מרבה לתאר את תחושת הסגירות והמצור שאנשי היישוב סובלים. הים ממערב, כביש החוף ממזרח. קיסריה העשירה מדרום ומצפון שמורת הטבע נחל תנינים ובריכות הדגים של מעגן מיכאל. אין לאן להתרחב. תוכנית המתאר אגב, מבקשת להסיט את כביש 2 מזרחה על מנת להוסיף שטחים לג'סר א-זרקא. עלות התכנית היא 700 מיליון שקלים והיא זוכה להתנגדויות מכל הכיוונים. פרופ' סופר מבקר את הגישה, שבאה לידי ביטוי גם בכתבה עצמה, של ביטול הדרישה מתושבי היישוב הערבי לבנות לגובה.

"מה לא מספר לנו הכתב שאינו מבין הרבה בנושא, כי גם בני ברק, בת ים, ת"א, רמת גן גבעתיים ועוד עשרות יישובים, חנוקים, סגורים מכל עבר ואינם יכולים להתרחב", טוען סופר, "יש שתי דרכים להתמודד עם בעיות כאלו – האחת לבכות, להתלונן, להאשים את האחרים. השניה לבנות לגובה, ואם צריך לבנות עוד יותר לגבוה כמו בנתניה, חדרה, תל אביב. כמו בכל מקום בו צפוף ואפילו בקהיר, בדמשק ובעזה ובכל יתר ערי המזרח התיכון שם מרבית האוכלוסייה המתגוררת בגורדי השחקים הם מי שהיו עד לא מכבר פלחים".

עורך 'הארץ' בן גיל לא נשאר חייב לטענות של פרופ' סופר. "אין הצדקה להשוות כפר שהתפתח לעיירה, לערים כבני ברק, גבעתיים או בת ים, שבהן מספר הרבה יותר גדול של תושבים. מוצדק להשוותו ליישובים בסדר גודל דומה, שהתפתחו מיישוב כפרי ליישוב עירוני". ובטענה לסוגיית הבנייה לגובה כתב בן גיל לסופר: "גם כאן אתה משווה כפר שגדל לעיירה, לכרכים עתירי תושבים כקהיר, דמשק ועזה. ומצד שני, טוען אמנון דירקטור, אתה מתעלם מכך שתוכנית המתאר של ג'סר א-זרקא אינה מתירה בנייה של יותר מ-5-4 קומות, וגם לשם כך יש צורך, קודם כל, לפתח תשתיות מתאימות. בנוסף, טוען דירקטור, אין בתוכנית המתאר שום התייחסות לאזורי תעשייה, מסחר ותיירות אשר יכלו לפתח את הכפר וליצור מקומות עבודה לתושביו".

בשיחה עם "מידה" מבטל  פרופ' סופר את הדברים הללו ואומר כי "אי אפשר לעשות כתבה על תכנון ועוני בלי לגעת בסוגיות קריטיות שקשורות לתרבות הערבית". אחת היא סוגית ההעדר התכנון שאופייני לערים ערביות בכל העולם וסוגיית העוני שקשורה קשר הדוק לעובדה של ריבוי ילדים כאשר נשים מוסלמיות בוחרות שלא לצאת לעבודה.

"תסלח לי אבל יש דברים שהערבים אשמים בהם", אומר בשיחה פרופ' סופר, "מי שמביא עשרה, שמונה ילדים בין אם הוא גר בכפר ערבי או באלעד או מאה שערים לצורך העניין הם 'דפוקים' במובן הזה שחייבים לחלק את הכסף בין כל הנפשות. כשהאישה לא עובדת ויש עשרה נפשות, אתה כבר עני בלי קשר להתנהלות המדינה. תוסיף לזה את העובדה שהיהודים באים עם תרבות רבת שנים של משטר מסודר ותרבות בנייה ותכנון ואצל הערבים הכול פארטאצ' בין אם זה בביירות, קהיר מקנס או ג'סר א זרקא והנה לך 'אפליה'. לא יתכן שאתה תבנה יישוב שכולו רק בתי וילות כאילו אתה נמצא בברלי הילס עם השחקניות הכי עשירות בעולם. בבברלי הילס אפשר לעשות את זה אבל כפרים שלמים רק וילות – למה אתם לא עולים לגובה? אז אין ברירה צריך להצטופף. תעלו לגובה – מה אתה יושב ובוכה לי כל הזמן".

לא נותנים למציאות להפריע; הכניסה לג'סר א-זרקא. צילום: משה שי, פלאש90
לא נותנים למציאות להפריע; הכניסה לג'סר א-זרקא. צילום: משה שי, פלאש90

פערים תרבותיים

"צריך להבין שג'סר א-זרקא היא הפופיק של המדינה. גם פורדיס ובאקה אל גרביה. שתי האחרונות, אגב, פורחות, למה ג'סר תקועה? זה קשור גם לעובדה שתושבי היישוב הזה מקורם מסודן והם נחשבים לכבשים השחורות של המגזר", טוען סופר.

גם כתב 'הארץ' מציין את מקורם של תושבי ג'סר א-זרקא. "המתיישבים הראשונים בכפר באו ממצרים ומבקעת הירדן והתפרנסו בעיקר מדיג בבצות ובים התיכון", כתב דירקטור. גם כאן, טוען סופר, הכתב אינו מדייק לגמרי כי עיקר מקורם של תושבי ג'סר א זרקא הוא שבטים בדואים מסודן ומצרים שהתיישבו באזורי ביצות בארץ ישראל.

"בוודאי שיש חשיבות למוצא", מסביר פרופ' סופר, "ראשית יש הבדלים משמעותיים בין מי שמגיע מעולם שלישי בלתי מפותח כמו תושבי ג'סר א-זרקא, שמה לעשות הם מתקשים להדביק את הפער בדיוק כמו הפערים בין עדת הייקים לעדות שבאות ממקומות לא מפותחים. זו מציאות. במרחב הערבי תושבי ג'סר נחשבים למבודדים אפילו מנודים. הם מתחתנים בתוך עצמם. ולבדידות יש מחיר. להתעלם מכך ומהמחירים שנגבים לתושבי ג'סר א-זרקא זו התעלמות מהמציאות, תכונה שבעיתון 'הארץ' מאמצים בחום".

"אם אתה רוצה לטעון שההתנכרות הזאת אחראית למצב של ג'סר, הדבר עומד בסתירה לטענתך שהאחריות למצבם מוטלת על תושבי ג'סר", השיב לטענה של סופר העורך הבכיר, "ואם אתה טוען שאין להתנכרות קשר למצב של ג'סר, אז זו שאלה משנית לכתבה". במכתב השני של פרופ' סופר עונה על כך הדמוגרף כי ודאי שיש קשר להתנכרות בין תושבי ג'סר א-זרקא למגזר הערבי למצבם הכלכלי של הראשונים והמדינה איננה יכולה להיות אחראית על סכסוכים חברתיים בין מגזרים.

גם הטענות על ההשתכרות הנמוכה של תושבי ג'סר א-זרקא והלכלוך והזוהמה ברחובות היישוב הערבי זוכים לביטול מצד סופר. "רוצים ניקיון? שיאמצו כמודל את כפר כמא (צ'רקסים) הנקי, המפותח והיפה ביישובי גליל תחתון. שיאמצו כמודל את כפר ברא (מוסלמים) או את מעיליה, או פסוטה בצפון הרחוק (נוצרים). שואל דירקטור ובצדק – הרי הם ליד חוף ים, ליד כביש 2, כביש 4 ליד יישובים פורחים, מדוע הם בפיגור? שואל ואינו משיב. הוא לא משיב כי יהיה עליו לחזור לכפר ולאנשים המתגוררים בתוכו. וראו את פרדיס שלידם! היכן יזמות? מנהיגות? מדוע יש להם שכר מינימום כאשר אתם ממוקמים במרכז המדינה וליד הים וליד אור עקיבא, זיכרון-יעקב, חיפה וחדרה ומדוע כפר כמא ומעיליה בפריפריה הרחוקה נראים אחרת? אולי באדם נמצא כל הסיפור?".

לא כל אפליה היא קולוניאליזם

כאשר עורך 'הארץ' טען נגדו כי סופר מתעלם מכך ש"רק במקרים נדירים מצליחות קהילות במקומות כאלו להתארגן לשיפור מצבן – בלי סיוע מאסיבי של רשויות העירייה או המדינה",  פרופ' סופר המשיך והביא עוד דוגמאות ליישובים ערביים אחרים שמצליחים לנהל מדיניות תברואתית מושקעת למרות הקשיים התקציביים. "יש להדוף בכיינות על עליבות ויש להאזין לבכי ענייני", חרץ פרופ' סופר.

עורך 'הארץ' תהה האם לדעת פרופ' סופר כל האשמה מוטלת על התושבים הערבים במצבם. "מרוב מאמציך להטיל את כל האחריות על התושבים הערבים, לא הבנתי: האם אתה טוען ברצינות שהערבים אינם סובלים, ולא סבלו, משום אפליה, הפקעת קרקעות, סחבת באישור תוכניות מתאר? האם לממשלות ישראל ("היהודים" בלשונך) אין שום אחריות למצבם?". תשובת פרופ' סופר לטענה זו היא כי ישנה אפליה "כמו שיש אפליה בין הפריפריה לתל אביב. המדינה מפלה כל מי שלא גר בתל אביב. אבל לתושבים שגרים בפריפריה הגיאוגרפית והתרבותית יש את היכולות לשנות את מצבם. ודאי וודאי שתושבי ג'סר א זרקא היו יכולים להפוך את אזורם לפנינה אבל בשביל זה הם צריכים להפסיק להאשים את המדינה ולהביט אל עצמם".

"הכתבה הזו מאוד אופיינית ל'הארץ'", אומר סופר ל"מידה", "שילוב של שמאל רדיקלי, השמצות חסרות בסיס, היתממות וחוסר הבנה במציאות מסביב. ההיתממות של הכתב מהעובדה שבאירועי אוקטובר נהרג יהודי מאבן שנזרקה מאותו גשר שמוביל לג'סר א-זרקא. אותו אדם שזרק את האבן יצא מג'סר א-זרקא. למה להיתמם ולכתוב אבן שנזרקה סמוך לג'סר א-זרקא. אלא שמדובר בעוד מנוף להשמיץ את מדינת ישראל. זה לא עוד סיפור על האפליה של המגזר הערבי אלא עוד כתבה אופיינית מבית המדרש של עיתון הארץ".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 תגובות למאמר

  1. אגב, לא הוזכר כאן שג'סר א-זרקא הוא אחד הכפרים הערביים המעטים שהוקם בעצם על ידי יהודים! הדבר קרה בעקבות ייבוש הביצות בסביבה והצורך באדמה חלופית

  2. גם עזה ממוקמת על שטח עם פוטנציאל תיירותי מדהים מה שהמדינה יכולה לתרום לג'סר זה הקמת מלונות על החוף ובכך לספק פרנסה לאלפי תושבים

    1. לא ידעתי שמדינה "מקימה מלונות". לתומי חשבתי שיזמים עושים זאת בעיקבות פריחה וביקוש

  3. שלום
    תגובתי לכתבה היא שסופר מגזים כשהוא טוען לבכיינות יישוב כמו גסר זרקא שמונפקים רק 10 היתרי בנייה לכל היישוב איך מצפים שיתפתח הרי בנייה לגובהה יכולה להיות רק תשובה של אנשי התיכנון אך בפועל ועדות התיכנון אינן מאשרות בנייה בגובהה רציתי כאן להתערב איתך ובמידה שאתה מוצא היתר בנייה אחד בן חמש קומות אז אנא הציג אותו, הערתך לגבי הכניסה ליישוב אכן המנהרה הקטנה היא הכניסה הראשית של היישוב הכניסה המודרנית הוקמה ככניסה לשמורת נחל תנינים וזה ניתן לבדיקה הכניסה הוקמה יחד עם הכרת שמורת נחל תנינים , אכן רב התושבים משתכרים שכר מינימום לכן נמצאים אנשים סרבני תשלומים כמו ארנונה וזה יכול להשפיע על מצב היישוב והתפתחותו בנוסף שקיים משבר גדול בין הרשות לתושבים ,לבסוף אני חושב שהדרישות של פרופ סופר הינן מוגזמות ואינן לעניין
    תודה
    ראפע אבו עסבה

    1. ראפע, אני חושב שתגובתך הגיונית ומקווה שמידה יסייעו ביצירת דיאלוג שישפר את המצב. עלינו לנצל כל הזדמנות לשיח רגוע ולא מתלהם . תודה

    2. אחלה תגובה, אני מניח שיש אמת כאן וכאן, אבל דברייך מאירים באור אחר את הדברים שסופר אומר

    3. נו וודאי שכאשר תושבים לא טורחים להגיש תוכניות בניה, הן גם לא תאושרנה בוועדת התכנון והבניה. כי יותר קל פשוט לבנות בחאפריות…

    4. אני חושש מאד ממה שמשתמע מדבריו של ראפע.
      האם ייתכן כי תושבי ג׳סר א-זרקא הם כל כך מסכנים ועלובים עד כי אינם יכולים לשפר את מצבם לבד אפילו בקצת? נניח שאכן הכל נכון. האם לא היו יכולים התושבים לבדם להרים את היישוב לפחות מעשירון 1 לעשירון 3 או 4? האם הם לא יכולים לעשות כלום בלי עזרת היהודים?

      לצערי, דברים דומים מאד אנחנו שומעים מגזעני הימין הקיצוני. שהערבים נחותים, אלימים וטפשים. שאינם יכולים להקים לבדם מדינות, ולתחזק כפרים. רק בעזרת האדם הלבן הם יכולים לעשות משהו מועיל למען עצמם.

      תושבי ג׳סר א-זרקא יכולים למוטט את טיעוני הגזענים. ואל תייללו על אפליה. היהודים תמיד היו מופלים, והצליחו. גם הערבים יכולים. בטח ברמת האפליה הזניחה עד לא קיימת בישראל.

    5. אני מצטרף בכל לב לרב ערך. למשל, נושא הניקיון נמצא לחלוטין בשליטת תושבי הכפר. בכלל, צריך כישרון מדהים לחיות על חוף הים היפה בארץ ולגור ביישוב שדומה (ר' תצלום בכתבה) למחנה פליטים. זה משהו הרבה יותר עמוק מבירוקרטיה של אישורי בנייה לגובה.

    6. לרפאע, האם לצבוע קיר ולסיידו גם צריך אישור בנייה?
      האם לשתול עץ מצריך תקציב?
      האם להתארגנות של תושבים למבצע נקיון בכפר צריך אישור ממישהו?

      די להתבכיין, לפחות חצי מהדברים שיכולים להיעשות כדי לשנות את פני הכפר לא מצריכים אישור, תכנון, או תקציב.
      צריך שינוי גישה, שינוי תרבותי ויוזמה.

      לדוגמה, קח מהגרים אסיאתים שהגיעו חסרי כל לארצות הברית, כעבור שני דורות הם משגשגים, לעומת הקהילה השחורה שנותרת בעליבותה.
      למה? אלה משקיעים בלימודים ואלה במותרות, אלה יוצאים לעבוד ואלה מסתמכים על סעד,אלה ממושמעים ואלה כל האיש הישר בעיניו יעשה.

      להאשים ולזרוק את האחריות לעבר האחר זה הכי קל.

  4. נתחיל בעובדה שהמגיב ראפע צודק בדבריו, אך לצערי הפרופסור שלכאורה נשמע מבין את מצבו ומצוקתו של הכפר (לפחות בכותרת ובתיאור התכנית העתידית. אולם הוא בחר לא לציין שבאמת כול הסיכויים נגד חסרי הישע. כביש החוף חוצה שטח עצום ומלא ביציאות ובמחלפים (במקרה גסר אין לה מחלף ועוד אנו אשמים)
    הקפיטליזם הקיסרי אינו מסוגל להביט לשכניו מכוערי ההתנהגויות והצורה ובכך להיזכר בטעות ההיסטורית של ההתיישבות. פתרון זה לא בעייה לפחות מצדם.
    סוללה יש. כנראה שיש מדינה חדשה או לפחות אוטונומיה אז חובה גבולות

  5. המשך
    אם תעיז לפנות צפונה דיר באלק יש אוצרות ליהודים. בריכות דגים ומפעלי פלסטיק. אבותינו קבורים ליד ובתוך מכרה הזהב מעגן מיכאל. אתם יודעים מה נותר לנו. רק הים נוכל לגור שם כשנטבע והעוגן יהיה בקרקעית ים. אז הפרופסור המכובד יבין את מצוקתו של החלש. וכול הטוענים שיש בכיינות כנראה צריכים ללמוד מחדש כדי להתחיל להבין מה זה בן אדם בתענית.

    1. אז מה, חוסיין, הם לא מנקים את הכפר כי למעגן מיכאל יש בריכות ומפעל פלסטיק?
      הם לא צובעים את הקירות כי אין מחלף מכביש 2
      הם חסרי ישע כי מאחוריהם יש ים?
      התגובה שלך, עד כמה שאפשר להבין מה אתה מנסה לומר, היא . היא התבכינות לשמה, והיא מבישה, בין אם מקשיב לה קלוניאליסט אדוק או סוצילישט מושבע. כתבת ולא אמרת דבר.

  6. היום ביקרתי בחוף הים בכפר , כאשר חזרתי לרכבי, מצאתי אותו עם חלון שבור , הטלפון הנייד שלי נגנב ,בנוסף הורידי לי את האוויר בגלגלים.
    הרכב שברשותי הוא רכב חברה עם לוגו בעברית , וקל מאוד היה לזהות שאני זר.

    חבל מאוד.

    לעולם לא אחזור לשם.