אַךְ אֶל יְרוּשָׁלַיִם
בָּחַרְנוּ בּוֹא, אֶחַי,
בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה עִם
הַמֵּת וְעִם הָחַי.
המשורר והסופר הבריטי הנודע רודיארד קיפלינג פרסם גרסאות ראשונות של השיר "ציוֹן" בסתיו 1916, זמן לא רב לאחר ששכל את בנו בקרבות מלחמת העולם הראשונה. לימים ציין בראש השיר את השנים 1914–1918, להדגיש את קישורו למלחמה כולה. בדרכו האופטימית והמחויכת העמיד קיפלינג בשיר ניגוד בין החיילים השומרים על "ציון", לבין מגיניו של "הבעל" – ובמשתמע, בין חיילי אנגליה ושאר מדינות ההסכמה, הנלחמים למען מטרה נעלה, לבין חיילי מעצמות המרכז המגנים על הרוע, הרודנות ואהבת המוות. הראשונים, למרות המציאות הטרגית במלחמה האמתית ולמרות מות חלקם הנרמז בבית השלישי, נהנים על פי השיר הזה מחסד האל ועל כן מנינוחות ומעליצות.
לצד הרכיבים הקדמוניים שזרע בשיר, מדגיש המשורר בבית השלישי את העכשוויות שלו, נכון למועד כתיבתו. דגש אקטואלי זה של קיפלינג, יחד עם האקטואליות המיוחדת, החדשה, המתלווה לשיר בשבועיים האחרונים העוברים על ירושלים, נסכו את רוחם על הנוסח העברי החדש המוצע כאן. השיר זכה בעבר לגרסאות עבריות אחרות, שהדגישו יותר את ההיבטים העתיקים שלו ואשר שמרו פחות על הקצב המקורי, המהיר והבוטח והעולץ-משהו. התרגומים הקודמים נצמדו למילה "ציון" שבמקור, וכך הפסידו את האפקט המלעילי של המילה האנגלית Zion המשווה לשיר את אופיו. זו הסיבה העיקרית לכך שכאן הועדפה "ירושלים" המלעילית. הכוונה, על כל פנים, זהה.
התרגום נעשה בהצעתו של יהודה ויזן, עורך כתב העת הספרותי 'דחק', והוא עתיד להיכלל בגיליונו הקרוב שיופיע בחורף.
ירושלים
רודיארד קיפלינג
נוסח עברי: צור ארליך
שׁוֹמְרֵי יְרוּשָׁלַיִם,
הֵם לֹא תָּמִיד עוֹמְדִים
מְמֻגָּנִים בְּתַיִל,
מְשֻׁכְפְּצֵי מַדִּים;
בּוֹטְחִים בִּירוּשָׁלַיִם
וּבְסִתְרֵי חִנָּהּ
הֵם בְּצִלָּהּ יִשְׁלָיוּ:
נָחִים בִּירוּשָׁלַיִם,
שְׂמֵחִים בִּירוּשָׁלַיִם,
בָּאִים בָּהּ בְּרִנָּה.
אֲבָל שׁוֹמְרֵי הַבַּעַל,
לָהֶם אֵין הֲקָלָה.
כִּי בָּא עֲלֵיהֶם בַּעַת
וְעַל שְׂפָתָם קְלָלָה.
כִּי הַכְּבוּלִים לַבַּעַל
הַמַּקְרִיבִים לָרִיק,
מִקְצֵה קַסְדָּה עַד נַעַל
מְטֻרְטָרִים לַבַּעַל,
מְחֻרְחָרִים לַבַּעַל
שֶׁרַעַל בָּם יַזְרִיק.
אַךְ אֶל יְרוּשָׁלַיִם
בָּחַרְנוּ בּוֹא, אֶחַי,
בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה עִם
הַמֵּת וְעִם הָחַי.
בְּחֵיק יְרוּשָׁלַיִם
מְבֹרָכִים נַרְגִּישׁ;
נִשְׁלֶה בִּירוּשָׁלַיִם,
נִשְׁתֶּה בִּירוּשָׁלַיִם
מֵי מַר אוֹ כַּד שֶׁל יַיִן –
כָּל מָה שֶׁהִיא תַּגִּישׁ!
פשוט מצוין
צור
תודה על עוד פיסה של הרחבת אופקים לכבוד שבת. כל הכבוד.
קבל עוד פיסה של הרחבת אופקים:
רודיארד קיפלינג על הציונות (בעקבות ביקור בציון): "יקירתי, יש הרבה גזעים שפלים, אך היהודי, כשהוא מצוי במאסה במקום הולדתו, הוא הנתעב מכולם".
תרגום מקסים לשיר נהדר