העוף יקר? חה"כ איילת ורבין תעשה לכם דיאטה

חברת הכנסת איילת ורבין רוצה להיכנס לכם לצלחת, ולהציל אתכם מאכילה של עוף מזיק.

דואגת לכם לאוכל בריא; איילת נחמיאס ורבין. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בשבועות האחרונים עוסקות ועדות הכנסת בהיבטים השונים של תקציב הממשלה, וכך צפוי להיות עד לאישור התקציב במליאה. במסגרת דיונים אלו התקיימה הבוקר ישיבה בוועדת הכלכלה בעניין קרטל העוף (שבפקידותית מדוברת מכונה 'פטם').

נייר שהוציא משרד החקלאות העריך כי מחירי העופות בישראל התייקרו תוך שנתיים בעשרים וחמישה אחוזים, כאשר מדד המחירים באותה תקופה עלה בשלושה אחוזים בלבד.

למרות שמעמד זה עוגן בחוק כבר בעבר הרחוק, משק העופות החל לתפקד כקרטל רק לפני שנים בודדות. לאור ההשפעות הדרסטיות על המחיר, ממליץ האוצר לפתוח את שוק העופות לתחרות פנים ארצית, ועל כך דנו חברי הכנסת אתמול.

אך בעוד שנשמעו שלל טיעונים בעד ונגד הקרטל – בצער בעלי חיים, פרנסת החקלאים, איכות הסביבה ויוקר המזון – חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), הפתיעה בנימוק פטרנליסטי במיוחד:

"התזונה בישראל במצב לא טוב. צריך להגיד את האמת, כל ילד רביעי סובל מהשמנת יתר. אחת הבעיות שלי עם הרפורמה הזו, מעבר לכל הדברים שנאמרו פה… הדבר העיקרי אבל, שלי יש תחושה שאין הסדרה של מהי תזונה בריאה בישראל… אני מצפה ממשרדי הממשלה ובעניין הזה זה גם אתם וגם משרד הבריאות לבוא ולהסדיר ענפים על-פי מה שכל ילד בישראל צריך לאכול".

עופות הם מזון לא בריא, גורסת ורבין, ועל כן חובת הממשלה להרחיק מזון כזה מצלחותיהם של האזרחים.

בתוקף תפקידה כדיאטנית הממלכתית, ורבין "מצפה" ממשרדי הממשלה שיתערבו באופן אקטיבי ויבואו "להסדיר ענפים" שלמים במשק כדי להתערב לאזרחים בצלחת. האליטה הנבחרת שתפקידה להוביל את ההמון הבור אל האור, לא מסתפקת בהחלטות לגבי מהי "תרבות ראויה", אלא מתיימרת לדעת גם מה נכון למטבוליזם שלנו.

התכנון המרכזי כבר נכשל

הרצון לחטב את האזרחים באמצעות רגולציית מחירים הוא חסר תקדים. היו שהזכירו שהממשלה פעלה כך גם בעבר בתקופת הצנע, אז הונהגו בישראל הקצבות מזון, אך אלו טענות שאינן ממין העניין, אילוץ אינו פטרנליזם.

שיטת התכנון המרכזי שפשטה את הרגל ברוב העולם עדיין ממשיכה לשמש עיקרון אידאולוגי אצל חלק מחברי הכנסת, וחברת הכנסת ורבין פשוט לוקחת אותו אל הקצה.

ח"כ ורבין זכורה לנו מדיון בוועדת הכלכלה בתום המושב הקודם, אז הציגה ניתוח יסודי ומרשים של דו"חות הממונה על ההגבלים העסקיים בפרשת מכירת מלון הנסיכה באילת, ואף התעמתה עם עמדת הממונה שלא עמדה בקנה אחד עם ממצאיה.

מחברת כנסת מעמיקה ויסודית היינו מצפים ללמוד גם את תוצאות התכנון המרכזי בהיסטוריה האנושית, ולא להסיג את חירויות הפרט עשרות שנים אחורה.

מלשכת חברת הכנסת טרם נמסרה תגובה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. מבחינה מסוימת אני דוקא מסכים עם ח"כ ורבין.
    מדוע קמח מחיטה מלאה יקר יותר מקמח לבן (שאין בו תועלת תזונתית ביחס לקמח מלא, ואף יש בו נזק בריאותי)?
    מדוע שמן זית יקר מאד בישראל, למרות שזהו שמן מהטובים והבריאים ביותר (בודאי ביחס לשמן קנולה)?
    מדוע סוכר לבן מסובסד?
    מדוע מדינת ישראל לא מקדמת אכילת בטטות במקום תפוחי אדמה?
    מדוע מדינת ישראל מאפשרת לאזרחים לרכוש קולה (רעל בתוספת סוכר) ללא הצגת תוית שעל האריזה, כפי שיש תוית על קופסת סיגריות?
    אפשר להוסיף דוגמאות אין ספור למזונות שהמדינה מקדמת, למרות שאותם מזונות נחשבים, וזה הרע במיעוטו, ללא מועילים מבחינה תזונתית.
    יש חשיבות שהמדינה אכן תהיה יותר מעורבת בתזונה של תושביה, ובמיוחד ילדיה.
    ילד שמעת הולדתו אוכל ושותה רעל שנמכר במחיר מסובסד בכל סופרמרקט, הוא ילד שיסבול מגיל צעיר מהשמנה (במקרה הפחות גרוע) וממחלות קשות. האם כותב המאמר מסכים תומך בזכותו של ההורה להרוס את בריאות ילדו, ובלבד שמדינת ישראל לא תתערב?
    מה דעת כותב המאמר על העלויות הכרוכות בסיבסוד מזונות מועילים ובריאים, לעומת הנזק הכלכלי שנגרם למדינה כתוצאה ממחלות הנובעות מתזונה לקויה (ירידה בכושר העבודה, טיפול בבני משפחה חולים, מחלות כרוניות ומחלות סופניות למשל)?
    האם לדעת כותב המאמר, מדינת ישראל צריכה לעודד את הטיפול הרפואי שניתן בה, ע"י סיבסוד מזונות רעילים שיגרמו לעליה במספר החולים הזקוקים לטיפול רפואי? תכלס, בסופו של דבר זה מה שקורה.
    אגב, בשנים האחרונות עלה נושא האחריות הפיננסית האישית של תושבי ישראל, כלומר ממשלת ישראל רוצה לספק לתושביה חינוך פיננסי בכדי שהתושבים יוכלו לנהל את כספיהם בחכמה ובאחריות. האם כותב המאמר רוצה שתושבי מדינת ישראל ישארו בורים כלכלית, רק בגלל שלמדינה אסור להתערב?
    ואם התחלתי בנושא החינוך, אמשיך. מה דעתו של כותב המאמר על ההתערבות של מדינת ישראל בנושאי חינוך ילדים? אם הורה כלשהו מחליט שילדו לא צריך ללמוד בכיתה א' בגיל 6 אלא רק מגיל 10, האם לדעת כותב המאמר המדינה צריכה להתערב או לא?
    ————-
    למרות שאני ימני וקפיטליסט בדעותי, יש עדיין אנשים בשמאל המדיני וגם בשמאל הכלכלי שכדאי להקשיב להם ולהחכים מהם. לא בכל דבר צריך להסכים עימם, אולם לפעמים גם הם אומרים דברי חכמה.

    1. נשמע שאתה תומך בחיסול בסבסוד של שטויות, ולא בהגדלת הסבסוד על מוצרים שאתה, אני, ואיילת ורבין מסכימים שהם בריאים. תן לכל אחד להחליט מה הוא אוכל. זה הגוף שלו והכסף שלו.

    2. למומו ורבע, לא מדויק.
      אני תומך בהסרה מוחלטת, אם כי הדרגתית, של סובסידיות למזונות שאינם מועילים, ובקצב מהיר יותר למזונות שמזיקים.
      עם זאת, אני דוקא ארצה לראות סובסידיות למזונות מועילים, ביחד עם עבודת פירסום מטעם הממשלה בדבר חשיבות צריכת מזונות מועילים, תוך כדי התעלמות ישירה מהנזק שנגרם ממזונות מזיקים. הכוונה היא שהממשלה תפרסם את התועלת הבריאותית, והכלכלית (פחות צורך לבזבז כסף על תרופות עבור היקרים לנו, שממילא כל אחד רוצה שהיקרים לו יהיו בריאים), ומאידך, כבדרך אגב, לרמוז על הנזק שנחסך מתזונה לקויה.
      אין לי בעיה שכל אחד יחליט מה הוא אוכל. מצד שני, אין שום סיבה שאממן (באמצעות סובסידיות שמגיעות מהממשלה, כלומר כסף שלי) את הרעלים שהוא מכניס לגופו.
      אני מניח שלא תרצה שהממשלה תסבסד סיגריות, ואם כך, אין שום סיבה שהממשלה תסבסד סוכר לבן.
      כמו כן, אני מניח שלא תרצה לסבסד טיפול רפואי לנרקומן שנפגע בעת שהזריק לעצמו מנת יתר.
      אותו הדבר למעשנים. אין שום סיבה שאני, וכמוני כל מי שלא מעשן, ייאלץ לסבסד טיפול רפואי במעשן שלקה בסרטן ריאות.
      מי שרוצה לאכול מאכלים מזיקים, שיהנה. רק לא על חשבוני. שיממן בכוחות עצמו את הטיפולים הרפואיים שלהם הוא נזקק עקב המזונות הרעילים שהוא צורך.
      עוד יגיע היום בו מישהו יגיש תביעה יצוגית כנגד המדינה בטענה שהמדינה דחפה אותו לאכול מאכלים מזיקים (ע"י סיבסודם), ובכך פגעה בבריאותו, במקום שיתנו לו את החופש לבחור בין מאכלים מזיקים למועילים.

    3. המדינה לא צריכה להתערב בשום דבר שקשור לתזונה שלנו. זאת אומרת שהיא לא צריכה להסכים לקרטלים, הגבלות יבוא, תקנים, וכו. לאדם יש חופש לבחור מה לאכול. אם הוא רוצה להינות מאוכל ולהיות שמן אז זו זכותו. אם הוא רוצה לאכול בריא זו זכותו. אבל המדינה לא תקבע לי ולך מה לאכול ע"י סבסוד וקרטליזציה. היחס הזה של אנשים למדינה כאילו היא הבייביסיטר האישי שלנו הוא לא מוסרי ואף מזיק. הורים צריכים לגדל את ילדיהם כראוי ולא לזעוק למדינה שהילד שלהם שמן ולא בריא. הסרת האחריות מהפרט מזיקה לנו כציבור. אנשים חושבים שכל דבר רע אצל הילד שלהם הוא אשמת המדינה ולא טורחים לחנך בכלל.
      חינוך פיננסי זה לא התערבות של המדינה, כמו שחינוך תזונתי הוא לא התערבות. חינוך זה תמיד טוב. להסתמך על מחקרים בשביל לומר לציבור מה עדיף לו זה ראוי. אבל חס וחלילה לא לכפות עליו דבר.
      התכנון המרכזי הוא מדרון תלול. אתה נותן למדינה כח להחליט מה טוב עבורנו ואז הכח העצום של המדינה להחליט מי בריא ומי לא יגרור שחיתות (חברת אסם למשל תפעיל לחץ אדיר כדי להשאיר את שקדי המרק תחת ההגדרה "בריא", חברת קוקה קולה תעשה הכל כדי להשאיר את הקולה במחיר תחרותי). כל מצב שבו המדינה מחליטה איזה עסק הוא טוב ואיזה עסק הוא לא טוב יגרור עוד מיסים, עוד שחיתות, עוד ויתור על החופש האישי שלנו ועוד צעד לעבר מדינת ונצואלה. במקום זה עדיף לתת לציבור להחליט מה טוב לו. זה לא עולה שקל, זה מוסרי וזה עובד די טוב.

    4. לאיתמר, אין לי ויכוח איתך לגבי האחריות האישית, וכבר כתבתי לגבי הסיבסוד שיוצא מכיסי למזון רעיל ולטיפול בנזקי המזון הזה, שצריך למעשה לצאת מכיסם של אלו הרוצים במזון כזה ונאלצים לטפל בתוצאות. זוהי אחריות אישית.
      עם זאת, המדינה כן צריכה לכוון את אזרחיה לאורח חיים נכון יותר. כפי שהמדינה מתערבת בכישורי הנהיגה של התושבים, בכדי שלא יפגעו בעצמם או באחרים (למה זה צריך בכלל להיות חשוב למדינה? שהנהג יעשה מה שהוא רוצה, לא?), כך המדינה צריכה להתערב בתחום שיש בו הרבה נזק, הן לתושב והן לצבר התושבים במסגרת שנקראת מדינה.
      אם לשיטתך המדינה לא צריכה להתערב בחיי התושב, אז אין צורך לסבסד סוכר לבן, וקמח לבן וכו', ואין צורך במבחן נהיגה. מי שרוצה לצרוך רעל, שישלם, הן בעת הרכישה, והן בעת הטיפול הרפואי שמתחייב בעקבות צריכת הרעל. אני לא צריך לממן לא את זה ולא את זה.
      זה בדיוק מה שהמדינה עושה עם סיגריות – מעלה מסים, כך שאו שהמעשן מפסיק לעשן, ובכך מונע מעצמו נזק בריאותי, או שהוא ממשיך לעשן אבל הוא צריך לשלם עבור הטיפול הרפואי בנזק שהוא יצר.
      ולגבי אסם וקוקה קולה, אף חברת סיגריות לא הצליחה לגרום לממשלה כלשהיא שהסיגריות הן מוצר בריא שכדאי לעודד את צריכתו (אולי למעט בשנות מלחמת העולם השניה אולי, משום שסיגריות במצב שכזה יכולות להרגיע את המעשנים, וזה מה שממשלות צריכות בתקופות מלחמה).
      אסם מצדי יכולה לקבל אישור ממשלתי ששקדי המרק הן מזון בריא ומועיל, בתנאי שהרכיבים שבשקדי המרק ואופן הייצור והצריכה הינם בריאים ומועילים.
      כל עוד אסם לא עומדת בכך, אין שום הבדל בינה ובין רמדיה.
      ולגבי קוקה קולה, אין לי שום בעיה שאנשים ימשיכו לצרוך את המוצרים שלהם (האם מישהו שם לב שאין בכלל פירסום של יצרני משקאות כאלו, המעידים שהמשקאות בריאים ומועילים?), כפי שאין לי בעיה שאנשים ימשיכו לעשן. אלו גם אלו צריכים לשלם את מחיר הנזק שהם גורמים לעצמם ולסביבה שלהם. ומכיון שבקולה יש רכיבים רעילים, על המדינה להתערב ולקבוע שעל כל בקבוק קולה צריכה להיות אזהרה מטעם משרד הבריאות, כפי שיש על גבי חפיסות סיגריות. אז, מי שיצרוך קולה יוכל להחליט אם הוא רוצה לצרוך רעל ולשלם את המחיר המלא, או שהוא מוותר.

    5. מה זה מזון בריא? בטוח שאנחנו יודעים?
      כשהייתי ילד אהבתי מאד חמאה (טוב, נו, גם היום…)אימי, שדאגה לי מאד ורצתה שאוכל רק דברים טובים ובריאים, ניסתה למנוע ממני את החמאה בהתבסס על מה שכולם ידעו אז: החמאה היא שומן מן החי והיא ממש לא בריאה. אז מה אוכלים המקום חמאה? מרגרינה כמובן. זה ממש בריא!
      היום כולנו יודעים שמרגרינה מכילה שומן טראנס והיא מאד לא בריאה, והחמאה עדיפה עליה. אולי מחר נגלה שהעוף והסוכר הלבן דווקא בריאים משחשבנו ואילו הטופו והסאיטן לא כל כך בריאים?
      נקודה למחשבה…

  2. למוקי, כלומר יש סיכוי שבעתיד יגלו שהמבורגרים של מקדונלד'ס הם שיא הבריאות? וששימוש בקוקאין מועיל לבריאות (כך חשבו כבר בסוף המאה ה-19)? ושנהיגה במהירות 200 קמ"ש ברחוב מוספיה שנות חיים לנוהג, בזכות האדרנלין שממריץ את זרימת הדם?
    כמה נקודות למחשבה…

  3. העוף מסוכן, הירק מסוכן, ההודו מסוכן, הפשטידה מסוכנת. הכל הכל מסוכן.
    אז תסבירו לי בבקשה:
    איך זה שרמת החיים עולה ? י
    איך זה שתוחלת החיים עולה ? י
    איך זה שילדינו גבוהים מאתנו ? י
    איך ואיך ואיך ? י
    אני בתחושה שכל המגבילים למינהם הם שרלטנים, רמאים, גנבים, חמסנים, ורואים רק את טובת עצמם. י
    ואם זה יוצא במיוחד מח"כ, אחת על כמה וכמה שאין אמון !!! י