רכישת גולן טלקום בידי סלקום היא תוצאה הכרחית של רפורמת הסלולר שהוביל כחלון. האם שוק הדיור צפוי לעבור תהליך דומה?
בני אדם רודפים אחרי התהילה והנצח ושר ההיסטוריה צוחק. דוגמאות יש למכביר. האציל הבריטי ג'ון מוטנגיו למשל. אדם ששירת כאדמירל הראשי של צבא הוד מלכותה ושר החוץ של בריטניה לצפון אירופה, אך טבוע בזיכרון הקולקטיבי של האנושות כממציא הכריך. את הרעיון לעטוף תקרובת מזון בשתי פיסות לחם, הגה בשל חוסר רצונו לקום ממשחק קלפים לארוחת צהריים, וזה מה שנשאר ממנו. הרוזן סנדוויץ'.
דן קוויל, סגן נשיא ארצות-הברית תחת ג'ורג' בוש האב, נחרט בתודעה האמריקנית כפוליטיקאי רפה שכל, "בזכות" תחרות איות במהלכה תיקן צעיר בן 12 שאיית בצורה נכונה "תפוח אדמה". סרטון בן 16 שניות שמתגלגל ברשת, מנציח את הרגע שהגדיר את חייו של אדם שבע הישגים שעומד בימים אלו בראש אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם.
אלא שהדוגמא רבת המשמעות ביותר לאופן המשונה בו עובדת התודעה ההיסטורית היא גריגורי פוטיומקין, גנרל ומושל רוסי ומאהבה של הצארינה יקתרינה הגדולה, אותה סייע להביא לשלטון בהפיכת חצר שהדיחה את הצאר פטר השלישי. פוטיומקין היה הרוסי הראשון שסיפח את חצי האי קרים – 230 שנה לפני ולדימיר פוטין – אך הוא ייזכר לעד בזכות תרגיל מוצלח ונכלולי ביחסי ציבור. במסגרת ההכנות לביקור של הצארינה בקרים, הורה פוטיומקין על בנייה של חזיתות בתים שנראו מרחוק ככפרים שלמים. למרות השגות בנוגע לנכונות ההיסטורית של הסיפור, הפכו "כפרי פוטיומקין" לשם נרדף לתצוגות ראווה רבות רושם ומחוסרות תוכן. הגנרל, המאהב והמושל הפך במחי החלטה (ואולי מעשייה כפרית) לאחד מהנוכלים המפורסמים בהיסטוריה.
רפורמת הסלולרי: כפרי הפוטיומקין הישראלי
ומשם לכאן. השם, היוקרה והמוניטין של שר האוצר משה כחלון מזוהים עם שורת צעדים אותם הנהיג כשר תקשורת בשנים 2009-2011 ונצרבו בתודעה כמחוללי שוק חופשי ותחרות בשוק הסלולר. אלא שצעדים אלו שהובילו לירידה של חשבונות הסלולר ממאות רבות של שקלים בחודש לעשרות שקלים בודדות, היו למעשה לא הרבה יותר מצמד כפרי פוטיומקין ארעיים – אחד מצג שווא של תחרות, והשני מצג שווא של מתחרים.
ראשית כל, ובשולי הסיפור המרכזי, הטיל כחלון שורה של הגבלות רגולטוריות על חברות הסלולר במטרה לשפר את יכולת ההתמחרות של הצרכנים והשחקנים חדשים. הוא הקטין בחקיקה את יכולתן של החברות להחתים צרכנים על חבילות התקשרות ארוכות טווח, אסר עליהן בחקיקה למכור מכשירים הנעולים אך ורק לשימוש ברשתות שלהן, חייב אותן לאפשר ניידות מספרים, ובעיקר – החדיר לשוק שחקנים חדשים.
ב-2010 הוציא משרד התקשורת מכרז שמטרתו – לכאורה – הכנסת שני שחקנים לשוק הסלולר. החברות הזוכות: גולן טלקום והוט, שילמו למדינה קרוב ל-1.1 מיליארד שקלים, עבור הזכות לשחק ולהתחרות במשחק של הגדולים. משחק שדורש לכאורה השקעה של מאות מיליונים בתשתיות ותדרים, ותחרות כשווה מול קונצרנים ענקיים.
לכאורה. רק לכאורה. כניסתה של הוט כמפעיל הייתה למעשה דלת מסתובבת. מצד אחד יצאה מירס שבבעלותה מהמשחק, כשבאותה שנייה נכנסת הוט מובייל – כמותג חדש. גולן טלקום לעומת זאת, הבשורה הצרכנית החדשה היחידה, השיקה את פעילותה במאי 2012 – פחות משנה לאחר זכייתה במכרז – כמעט ללא אנטנות משלה. בחסות הבריונות של משרד התקשורת ועל בסיס ההבטחה שיום יבוא והיא תבנה רשת משלה, גלשו לקוחות גולן טלקום על התשתית של פרטנר וסלקום. גולן טלקום, שהקימה 700 אנטנות בלבד עד לסוף 2013 (פחות משליש מהכמות הנדרשת לפריסה מלאה), החלה לפרק אותן ב-2014 והתבססה רוב ימיה על תשתיות סלולריות של חברות סלולריות ותיקות.
במילים אחרות, המתחרים החדשים שהכניס כחלון לשוק היו כפרי פוטיומקין של חברות סלולר חדשות אמיתיות. היה להן את המותג, הפרסומות, החבילות והמוקדים הטלפוניים. אלא שמאחורי תצוגת התכלית המרהיבה שהוצגה בבמה המרכזית, ישבה תשתית שנרכשה מחברות ותיקות או הופקעה בכוח המדינה, מידיהם של שחקנים ישנים.
אלא שלא רק המתחרים החדשים היו מתוצרת פוטיומקין, אלא גם התחרות עצמה.
תחרות או הפקעה?
על פי תנאי המכרז, למעלה מ-98% מ-1.1 מיליארד שקלים אותן שילמו שתי החברות הסלולריות החדשות בתמורה לתדרים – נכס ציבורי מוגבל ויקר – יוחזרו להן תוך חמש שנים, בכפוף להגעה ליעד של 7% מהלקוחות הפרטיים. במקום שהכסף שלכם יעבוד בסלילת כבישים או הורדת מסים, הוא יועבר כסובסידיה ממשלתית לחברות סלולריות פרטיות, כדי ליצור מצג של תחרות אמיתית.
למעשה, מחירי החדירה האטרקטיביים שקבלנו מגולן טלקום ומהוט, אינם תולדה של אסטרטגיית חדירה לשוק, אלא תוצאה של הפקעה שקטה ואלימה של נכסים עסקיים, ובעיקר סובסידיה למשקיעים מיליונרים, שיסייעו למדינה ליצור "תחרות פוטיומקין" רבת רושם, שתוסיף לכיסם ולכבודו של השר כחלון.
בדיוק כך. הדמיון בין איש הצבא הרוסי מחצי האי קרים לפוליטיקאי הישראלי ממשרד התקשורת לא מסתיים רק באמצעים אלא גם במטרות. בעוד הגנרל פוטיומקין ביקש לעשות רושם על הצארינה יקתרינה כדי לבסס את כוחו ומעמדו, ביקש כחלון להצטייר כמושיע כלכלי בעיניי העם – הריבון של ימינו אנו – להרף העין שבין ההוצאה לפועל של מדיניותו הנכלולית, ועד לבחירות.
החמרמורת שאחרי
ההודעה על רכישתה של גולן טלקום על-ידי סלקום, נתפסת בטעות כסופה של התחרות בשוק התקשורת. תחרות שלא הייתה מעולם, ולא תהיה בין אם גולן תירכש, תתמזג, תתפרק או תחשב מסלול מחדש.
הסיבה לתחזית העגומה הזו מרוחה בדיו אדום לאורכם של דו"חותיה הכספיים. גולן, ששתתה סובסידיות ממשלתיות של 400 מיליון שקלים, שלא מחזיקה בתשתית סלולרית, ושחייבת לסלקום כ-450 מיליון שקלים בעבור שימוש ברשת הסלולרית שלה בתעריף מוזל, הצליחה, אחרי כל הסוכריות האלה, לרשום במחצית הראשונה של 2015 רווח נקי אפסי של 2 מיליון שקלים בלבד.
כעת, בסיום הסובסידיה, תקופת החסד שהוענקה לה לבניית רשת והגרייס על חובה המפלצתי לסלקום, האפשרויות העומדות בפניה הן מכירת בסיס המנויים שלה לסלקום, התפרקות או הקמה של חברה סלולרית אמיתית – מה שידרוש ממנה להתחיל מאפס תשתית, מינוס ארבע מאות וחמישים מיליון שקלים בבנק, ונכס מפוקפק בדמות מאות אלפי לקוחות שיתעוררו בקרוב לחשבון סלולרי מהחיים האמיתיים.
מיזוג, פירוק, הלאמה או חמת הזעף המיניסטריאלית של כחלון לא ישנו את התמונה. תקופת הטירלול הסלולרית בדרך לסיומה.
כחלון, אל תיגע בדיור!
כותב שורות אלו, המצטיין בדרך כלל בצניעותו (כמו גם בחכמתו, יופיו ואוסף דו"חות חנייה), מבקש לציין כי התרחיש המתואר בשורות אלו אינו חכמה שבדיעבד. במאי 2011, על רקע השקת גולן טלקום, פרסם הכותב תחזית לקריסתה של התחרות המזויפת והמסובסדת בשוק הסלולר.
זה לא ממש שינה משהו. ירידת המחירים עשתה את שלה, כחלון הוכתר לגיבור, ובמקום לקחת את המקום הראשון בפריימריס (כמו שחזתה הכתבה) גרף עשרה מנדטים של ישראלים שעדיין מצפים ממנו לעשות לשוק הדיור, הבנקאות והמזון את מה שעשה לענף הסלולר. ועל זה נאמר, אוי ואבוי לנו. עוד כפר כחלון שכזה, ואבדנו.
לא נעים לקלקל את החגיגה, אבל אני בכלל לא מבין מה הכותב רוצה לומר.
מדינת ישראל לא השקיעה מכספה מליארד שקל, היא בסך הכל אמרה שהחברות יוכלו להתחרות כאן בחינם במידה והם יגיעו לכמות מסוימת של לקוחות. אני לתומי חשבתי שהליברלים שמרבים לכתוב באתר הזה בעצמם חושבים שהמדינה צריכה לאפשר לכל חברה שרוצה להתחרות שלוש וחצי שנות חסד שלעשות זאת. אבל נניח שהמדינה סבסדה מליארד שקל מכיסה לטובת שלוש וחצי שנות חסד של מחירים נמוכים. האם זה לא היה שווה? אין לי סטטיסטיקות בנושא, אבל אני לא אתפלא אם משק בית ממוצע בישראל חסך 100 שקל בחודש כתוצאה מכך, מדובר בחיסכוך של הרבה יותר ממליארד שקל אם מחשבים את החיסכון הכולל. שלא נדבר על כך שגם אם עכשיו גולן טלקום תימכר לסלקום המצב לא יחזור להיות מה שהיה פעם.
על פי אותו היגיון המדינה צריכה לעשות רפורמות דומות בכל שוק. לדוגמא, בקמעונאות היא צריכה לסבסד סופרמרקטים חדשים בכדי להוריד את הישנים על ברכיהם, היא צריכה להתחיל לייבא מכוניות ביבוא מקביל, לייצר קוטג' ולתמוך בבנק מסובסד שיקרע את הבנקים הקיימים. הבעיה היחידה שבמדינה כזאת רק מטורף ישקיע ויעשה עסקים. אם מדינת ישראל תאוות חיים, היא מוכרחה להגן ולקדש את כללי המשחק של השוק, אם היא תמשיך להשתולל היא תמצא שכבר אין משוגעים שרוצים להשקיע כאן. את הסלולר שחטנו, את הגז כבר הברחנו, אז אולי לא כדאי להמשיך באותו תוואי הרסני
המדינה כן השקיעה מליארד שקל, כי האוויר, כמו הקרקע, שייך למדינה. יש שם תחום מוגבל של תדרים, כך ששימוש בתדר בתומחר במליארד שקל
אבל זה מה שכל אלופי הקפטילזם אומרים לא? שהמדינה צריכה להפשיר הרבה אדמות, לאפשר לכל מי שרוצה להקים ערוצי טלוויזיה ורדיו וכו'.
בכל מקרה, שוב, נניח שזה סבסוד – זה עדיין סבסוד שהצליח.
אם היה אפשר לעשות את זה בכל שוק, הייתי תומך שיהיה אפשר לעשות את זה בכל שוק. אני בספק אם זה אפשרי. הקשקוש הזה על משקיעים שלא יבואו לא משכנע בעליל, חברות באות לאן שהן יכולות לעשות רווחים. הסינים וההודים מתערבים בכלכלה הרבה יותר מהישראלים, זה לא מונע מהחברות לרוץ אליהן בכל פעם מחדש משום שהן יודעות שיש שם הרבה כסף. חברות סלקום, פלאפון ואורנג' סחטו את הציבור הישראלי במחירים גבוהים משמעותית מהמחיר שהן דורשות עכשיו, והן עדיין מרוויחות. זו בעצם ההוכחה הנצחת לכך שכל העניין עם משקיעים שלא יבואו הוא פשוט קשוקוש. הנה, סלקום אונג' ופלאפון כולן עדיין כאן, מה הן עושות כאן? הן מרוויחות כסף, וגם אם סלקום תקנה את גולן היא לא תוכל להחזיר את המחירים למה שהם היו והיא יודעת את זה – וזה ההוכחה שהרפורמה הזו כן היית מוצלחת.
אני זוכר את המאמר ההוא, "המרוץ למיליארד", וזוכר שהוא היה מאמר כמעט יחיד ברוח זו. רוב הדעות התלהבו מכניסת "מתחרה חדש" לשוק. קנית בזכות את הלגיטימציה להגיד "אמרתי לכם".
בסוף המאמר ההוא יש פסקה גם על מתווה הגז (הראשון, של ששינסקי), לפיו אף משקיע לא יבוא לחפש גז אחרי המתווה. גם שם אתה יכול, בצדק, להגיד "אמרתי לכם".
יש לי תחושה קשה שעסקינן בכתבה "מטעם" ולא כתבת תחקיר אמיתית. אם חברות הסלולר המרכזיות שדדו את האזרח במאות ש"ח לחודש יכלו להמשיך לשרוד גם כשהן גובות רק כמה עשרות ש"ח לחודש, והכול רק תוצאה של התחרות של גולן טלקום רמי לוי ואחרים, אזי אנו למדים שהתחרות הועילה, שהציבור זכאי היה להרוויח וכי כחלון עשה מהפיכה אמיתית. אינני מאוהדיו של כחלון, אך אני בעד יושר והגינות. והכתבה הזו באה לשרת את חברות הסלולר הותיקות ששדדו אותנו משך שנים ואיננה משרתת את הציבור.
איך אפשר להגיד שהתחרות הואילה כשהיא קרסה *מחוסר רווחיות* לחברות אחרי שנתיים וקצת?
חירות>תחרות
שלום צודק!
החברות עשו מיליארדים כל שנה, והיו פרת המזומנים של כמה טייקונים.
הפחתת הרווחים פגעה קשות בנוחי דנקנר. למשל.
ועדיין – החברות מרוויחות לא רע בכלל. במושגים ישראלים.
בסופו של יום מסתבר שגולן טלקום היו מעין קבוצת רכישה
עבור הלקוחות
לפני 5 שנים, אבא שלי, אמא שלי, אחי, אחותי ואני הוצאנו יחד כ-2,000 ש"ח בחודש על חשבונות של 5 טלפונים סלולריים (אנשים בוגרים במשקי בית נפרדים), בלי אינטרנט ועם ידיעה שכל שיחה עולה לנו כסף ושכדאי לקצר (ולכן תחושות "אשם" על שיחות "ארוכות"). כיום אנו מוציאים יחד פחות מ-400 ש"ח בחודש, עם אינטרנט ושיחות חופשי והודעות חופשי. גם אם נידרש לשלם עוד 500 ש"ח בשנה פר קו (ועוד מע"מ, סה"כ 250 ש"ח בחודש לחמישתנו), מה שיאפשר להזרים מיליארדי שקלים לחברות הסלולר (שכביכול זקוקות להם וגם זה לא בטוח), מזה מאות מיליוני שקלים לחברת גולן טלקום (שכלל לא ברור מדוע היא צריכה להקים 2,000 אנטנות ולא יכולה להמשיך ולהסתמך על תשתיות קיימות), עדיין מדובר בשיפור עצום בהשוואה לתקופה שקדמה לרפורמה. הרפורמה של כחלון הייתה הרפורמה הצרכנית הטובה ביותר שנעשתה מאז שאני זוכר את עצמי. הרפורמה הרגילה את הציבור הישראלי שתשלום עבור סלולר, אין פירושו תשלום פר שיחה והלקוח מצפה וגם מקבל שיחות ואינטרנט ללא הגבלה. הרפורמה חשפה שחברות הסלולר יכולות לגבות סכומים דו-ספרתיים, במקום שלוש וארבע ספרתיים, תמורת מוצר טוב בצורה דרמטית ועדיין לכסות את הוצאותיהן, וגם אם הרווחים נמוכים מלאכותית, מה שיוצר עיוות כלכלי, את בעיה זו אפשר לתקן בעלות של מיליארדים בודדים בשנה (כמה עשרות שקלים לחודש פר לקוח). אשר לעלות כביכול (דמי סחיטה בסך 1.1 מיליארד שקלים עליהם המדינה ויתרה לחברות הסלולר החדשות), היא מסתכמת בכ-450 ש"ח לחודש למשק בית, שזה קרוב לוודאי מה שמשק בית ממוצע היה משלם בפרק זמן של שבועיים או שלושה על שירות נחות יותר בהיעדר הרפורמה. וכל זה מבלי להיכנס לתועלת החברתית העצומה בכך שמוצר מותרות (סמארטפון עם אינטרנט ושיחות ללא הגבלה) הפך בעצם לנחלת הכלל, ומה זה אם לא אי של קפיטליזם בים של סוציאליזם. נכון רותם, היינו מעדיפים רפורמה יותר "קפיטליסטית" ופחות "סוציאליסטית", אבל היצע הפוליטיקאים הקפיטליסטים לא ממש קיים, זה מה יש וזה עדיף על פני האלטרנטיבה. משה כחלון הוא פוליטיקאי בלתי נסבל וצפוי לגרום לנזקים גדולים בדיור (פחות בבנקאות), אבל הרפורמה שלו היא בעלת תועלת עצומה עבור הציבור הישראלי וספציפית עבור החלשים בחברה ולדעתי גם "התרסקותה" לא תשנה זאת.
מי שתכנן את הרפורמה של סלולריים היה אריאל אטיאס בש"ס מהתקופה שזה היה שר תקשורת בממשלת אולרמט.
החברות לא שילמו למדינה 1.1 מיליארד שקל אלא העמידו ערבויות בנקאיות של 1.1 מיליארד שקל, שכפי ההסכם ייוחזרו אליהם לכשיגיעו ל 7%. יש הבדל.
נכון שהתחרות לא הייתה תחרות חופשית, אבל אי אפשר להימנע מהצלחת כחלון להוריד את מחירי הסלולר בסדרי גודל. . מי שציפה שיתווספו מיליארד ש״ח לאוצר המדינה לא בא על סיפוקו. אולם מטרת כחלון הושגה.
הוא הכניס ברוז למערכת. ביקש ממנו ערבויות גבוהות אותם הוא מחזיר לו כרגע. אבל בסופו של דבר הברוז הזה יצר רעשים שהורידו את המחירים בסדרי גודל.
המחיר יעלה כעת אך לא נחזור לנקודה בה התחלנו. האם זו הדרך הטובה ביותר? לא ברור. אבל הלוואי שכולם יעשו, ויטעו, ויתקנו. ככחלון!! לפחות כך מתקדמים. זה עדיף על אי החלטה. ובמקרה זה אני חושב שהוא עשה והצליח. נכון שהיה תעלול שיווקי וכלכלי בתוכנית אבל זה הצליח. וחשבונות הסלולר ירד ממאות שקלים לעשרות וכמעט יעלה אולי למאה אחת.
נקווה שיהיו עוד כחלונים
נכון שהתחרות לא הייתה תחרות חופשית, אבל אי אפשר להימנע מהצלחת כחלון להוריד את מחירי הסלולר בסדרי גודל. . מי שציפה שיתווספו מיליארד ש״ח לאוצר המדינה לא בא על סיפוקו. אולם מטרת כחלון הושגה.
הוא הכניס ברוז למערכת. ביקש ממנו ערבויות גבוהות אותם הוא מחזיר לו כרגע. אבל בסופו של דבר הברוז הזה יצר רעשים שהורידו את המחירים בסדרי גודל.
המחיר יעלה כעת אך לא נחזור לנקודה בה התחלנו. האם זו הדרך הטובה ביותר? לא ברור. אבל הלוואי שכולם יעשו, ויטעו, ויתקנו. ככחלון!! לפחות כך מתקדמים. זה עדיף על אי החלטה. ובמקרה זה אני חושב שהוא עשה והצליח. נכון שהיה תעלול שיווקי וכלכלי בתוכנית אבל זה הצליח. וחשבונות הסלולר ירד ממאות שקלים לעשרות וכמעט יעלה אולי למאה אחת.
נקווה שיהיו עוד כחלונים
כחלון אכן הצליח להוריד את המחירים – זמנית. לפני ששוק הסלולר יתייצב, לא ניתן לסכם שבזה תם ונשלם. לאילו רמות מחירים נגיע ?
ממ ושלום,
אמנם מחירי הסלולר ירדו, ובזה הכותב לא מתעסק, הוא נכנס לנק' שרצינו שחקן אמיתי חדש שישבור את העליטה בתחום התקשורת, ועל זה מדובר שקיבלנו מצג שב.
הכיס הפרטי האישי שלי אמנם ירד בפרק הזמן הזה, אך כאשר נסתכל קדימה יותר לא קיבלנו שחקן חדש באמת.
גולן טלקום זכתה במכרז ולא עמדה בתנאיו. אני מקווה שלא תהיה תספורת או תוכנית חילוץ ושהמדינה פשוט תפעל לפי החוק, תקנוס את החברה גולן טלקום כמו שקונסים קבלן שלא סיים סלילה של כביש בזמן.
ותוציא מכרז חדש.
גולן טלקום אם תשרוד תוכל לפעול כמותג של סלקום או שתיסגר ורק המותג יימכר לסלקום ובכסף הזה היא תשלם את הקנסות שלה ואת שאר החובות לספקים ולעובדים
האדון סלע צודק בביקורת שלו על ההתערבות הממשלתית בצורה של סובסידיה, והמגיבים צודקים בביקורת שלהם על החוסר בהתערבות ממשלתית שגרם למחירים הגבוהים לפני הרפורמה. הפתרון פשוט: הממשלה, כמייצגת את האינטרס של האזרחים, תקצה תדרים (שמהווים אמצעי ייצור ציבורי בדומה לאדמה) לחברות שמשרתות את האינטרסים הציבוריים בצורה הטובה ביותר, מבחינת איכות השירות והמחירים. חלוקת התדרים תתבצע מחדש מידי 5 שנים, בהתאם לדירוג חברות אובייקטיבי. ככל שחברה תספק שירות טוב יותר במחירים זולים יותר, כך יגדלו סיכוייה לקבל הקצאת תדרים. כך, בלי שום שימוש בתחרות מלאכותית ובסובסידיות, הציבור יהנה משירות סלולרי זול ואיכותי, והחברות יהנו מרווחים צודקים המבוססים על יכולת החברה ולא על שום מרכיב אחר.
אם אתה מחשיב הקצאת תדרים חינם כסובסידיה, אזי שגם אתה מציע פה סובסידיות. סך הכל אתה מציע לחלק אותן באופן שונה, אין כאן שום הבדל מהותי מהבחינה הזו.
לא מבין בכלכלה..מה שכן מבין זאת העובדה שלפני הרפורמה יצא לי 3000 לכל המשפחה ואחרי הרפורמה 500.
טרם הרפורמה, משפחה ממוצעת הכוללת 4 נפשות הוציאה מדי חודש בסביבות ה-1,000 ש״ח על תחום הסלולרי לבדו.
היום, אותה המשפחה מוציאה מדי חודש כ-150 ש״ח (וגם זה כבר נחשב גבוה).
אם זאת הגדרתך לרפורמה כושלת, מעניין אותי כיצד אתה מגדיר רפורמה מוצלחת.
בכל מקרה, כן ירבו רפורמות ״כושלות״ כאלו.
היו מי שהזהירו מפני הרפורמה הזו וצפו שמדובר בבלוף זמני שסופו להתנפץ. כמובן שלא הקשיבו להם.