המשבר עם איראן: סעודיה בוחנת את האמריקנים

מדוע זה קורה דווקא עכשיו? ומיהם הגורמים בתוך סעודיה שמרוויחים מההסלמה המהירה? ניתוח מאת ד"ר נחום שילה, מומחה למדינות המפרץ.

יורש העצר מוחמד בין נאיף ושר ההגנה האמריקני אש קרטר בימים יפים יותר. צילום: ממשלת ארה"ב

את פניה של השנה האזרחית החדשה קיבלה סעודיה בעריפת ראשיהם של 47 נידונים למוות. רובם המוחלט היו סונים קיצוניים, פעילי ארגון אל-קאעידה, אולם בין המוצאים להורג היה גם השיח' השיעי נמר אל-נמר – ממנהיגי האופוזיציה השיעית במחוז המזרחי בסעודיה, אשר שהה ולמד שנים רבות באיראן. משחזר לסעודיה, שימש אל-נמר כסמן הימני של ההתנגדות השיעית למשטר הסעודי.

הוצאתו להורג של השיח' הכניסה את סעודיה ואיראן למסלול מהיר של הידרדרות יחסים. ההתבטאויות החריפות והמאיימות של מנהיגי איראן שנשמעו בעקבות ההוצאה להורג הוציאו לרחובות המוני מפגינים, אשר הסתערו על הנציגויות הדיפלומטיות הסעודיות באיראן ואף שרפו את הקונסוליה הסעודית. בעקבות זאת הודיעה סעודיה על ניתוק יחסיה הדיפלומטיים עם איראן. עד לכתיבת שורות אלו הודיעו גם בחריין וסודאן על ניתוק יחסיהן עם איראן, בעוד שאיחוד האמירויות הודיעה על הנמכת דרג היחסים הדיפלומטיים עם הרפובליקה האסלאמית. והיד עוד נטויה.

שרשרת האירועים הזו מהווה שיא חדש בהידרדרות היחסים בין סעודיה ואיראן, אשר ממילא קיימו ביניהן יחסי יריבות על רקע ניגודים דתיים (סונים מול שיעים) ואתניים (ערבים מול פרסים) עתיקי-יומין. שתי המדינות הללו נאבקות זו בזו מזה מספר שנים על ההגמוניה במזרח-התיכון, והכוחות הנאמנים להן נלחמים אלו באלו במספר זירות ובראשן תימן וסוריה. הסעודים חוששים עד מאוד מהגמוניה איראנית במזרח-התיכון, בעיקר על רקע הסכם הגרעין, שתוצאותיו צפויות לאושש את כלכלת איראן ולהפוך מדינה זו לעשירה ורבת-כוח; ואילו האיראנים רואים בסעודים את התומכים העיקריים בארגוני הטרור הסוניים אשר מסבים מדי יום ביומו אבדות כבדות לכוחות האיראניים בסוריה ולגרורותיה של איראן ברחבי האזור. לכך יש להוסיף תקריות ישירות שאירעו בין שתי המדינות, ובראשן אסון החג' בספטמבר 2015 שבו קיפחו את חייהם 464 עולי רגל איראנים.

קו פרשת המים?

המסגרת הגדולה של הסכסוך הנוכחי היא המצב החדש שנוצר במזרח-התיכון ובעולם לאור "האביב הערבי", וכתוצאה מהסכם הגרעין שחתמה איראן עם המעצמות. סעודיה, הרואה עצמה כמנהיגת העולם הערבי-הסוני, נאלצת לעבור ממדיניות פסיבית למדיניות אקטיבית באזור לאור חששה מהרחבת ההגמוניה האיראנית. הסעודים מעוניינים לגייס לצדם כמה שיותר מדינות באזור, וסולם ההסלמה הנוכחי מאפשר להם להבין אילו מדינות או גורמי כוח ניצבות לצדם, אילו "יושבות על הגדר" ואילו תומכות באיראן. המהלכים הסעודים האחרונים מאלצים את גורמי הכוח השונים באזור לחשב את חישוביהם; ויותר מכך – לקבל החלטה במי הם מצדדים. בפרט הדברים אמורים לגבי מדינות כמו קטר ואיחוד-האמירויות, שאינן ממהרות ליישר קו עם הסעודים, ובמקרים רבים אף נוקטות במדיניות השונה מזו של ריאד.

אין ספק שהעיתוי הנוכחי של הסלמת היחסים עם איראן ישמש עבור הסעודים כמקרה מבחן להערכת יחסיהם עם ארה"ב ולהערכת מידת הנכונות האמריקנית להמשיך ולשמש כשחקן מפתח במזרח-התיכון. סעודיה, על אף שלא הביעה מחאה קולנית נגד הסכם-הגרעין, חוששת מההתקרבות האמריקנית-איראנית ותוהה האם ארה"ב עודנה מחויבת אליה ולביטחונה, והאם היא עדיין מעוניינת למלא תפקיד בשמירה על ביטחון האזור. כל "גמגום" אמריקני במשבר הסעודי-איראני יחזק בלב הסעודים את התחושה שאי אפשר לסמוך כל-כך על ארה"ב ושלמעשה ארה"ב נוטשת את המזרח-התיכון ומוסרת אותו כפרי בשל למעצמות אחרות ובראשן רוסיה.

כאן יש להוסיף כי מזה תקופה שהיחסים בין סעודיה לארה"ב הופכים למורכבים יותר ויותר. זאת על רקע העובדה שארה"ב, אשר במשך עשרות שנים הייתה צרכני עיקרית של הנפט הסעודי, הצליחה בשנים האחרונות להגיע לעצמאות אנרגטית, בזכות גילוי מאגרי נפט חדשים ובזכות פיתוח מסיבי של תעשיית פצלי השמן. כך היא הופכת מלקוחה של סעודיה למתחרה שלה בשווקי הנפט.

הסעודים לא מחייכים; ג'ון קרי ושר החוץ האיראני זריף. צילום: מחלקת המדינה האמריקנית CC BY-ND 2.0
הסעודים לא מחייכים; ג'ון קרי ושר החוץ האיראני זריף. צילום: מחלקת המדינה האמריקנית CC BY-ND 2.0

המושכים בחוטים

סוגיית הנפט מחזירה אותנו לדיון בענייני הפנים של סעודיה וממחישה עד כמה ענייני חוץ ופנים שזורים אלו באלו. הירידה התלולה שהייתה במחירי הנפט בעולם, דלדלה עד מאוד את רזרבות המטבע הסעודיות, ובאה לידי ביטוי בשינויים דרמטיים בתקציב הסעודי לשנת 2016. פרשנים רבים, סעודים ומערביים כאחד, צופים שלא ירחק היום בו ממשלת סעודיה לא תוכל לספק יותר לאזרחיה את רמת החיים הגבוהה שממנה הם נהנו בעשרות השנים האחרונות, דבר שעלול לגרום לתסיסה בממלכה ולערעור יציבות שלטונו של בית המלוכה. הסלמת היחסים עם איראן עשויה לסייע לבית המלוכה הסעודי, גם אם באופן זמני, לתעל את רגשות הזעם בציבור כלפי השכנה השנואה במקום שזעם זה יתועל לפעילות נגד שלטון בית סעוד.

יתכן מאוד שהיחסים המתוחים עם איראן היו מידרדרים ממילא לכדי ניתוק יחסים, אולם לאור העובדה שבמקרה הזה היו אלו הסעודים אשר יזמו את המהלכים שהובילו למשבר, חשוב לבחון את ההתפתחויות תוך התמקדות בתהליכים המתרחשים בתקופה זו בסעודיה.

בשנה האחרונה חלו שינויים משמעותיים בהרכב ההנהגה הסעודית. מותו של המלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז בינואר 2015 הביא כצפוי לכס המלוכה את אחיו למחצה, המלך סלמאן. אולם יחד עמו הגיעו למוקדי הכוח בממלכה נסיכים שנמנים כבר על דור נכדיו של מייסד הממלכה, המלך עבד אל-עזיז: יורש העצר, מוחמד בן נאיף ושר ההגנה מחמד בן סלמאן. במקביל מונה, לראשונה בתולדות הממלכה, שר חוץ שאינו נסיך, הלא הוא עאדל אל-ג'ובייר. בחינת הרקע של שלושת האישים הללו מספקת לנו זווית מעניינת להבנת השינוי שחל במדינות החוץ והפנים הסעודית.

הדור החדש; עאדל אל-ג'ובייר (מימין) ומוחמד בן סלמאן
הדור החדש; עאדל אל-ג'ובייר (מימין) ומוחמד בן סלמאן

יורש העצר מוחמד בן נאיף, שעד כה שימש כשר-הפנים, הינו אויבם המושבע של הקיצוניים הסונים והשיעים כאחד. הוא ידוע כדמות הדומיננטית במאבק בארגון אל-קאעידה ואף כמעט נפל קרבן לניסיון התנקשות של אל-קאעידה בשנת 2009. כמו כן הוא היה אחראי, עוד בהיותו שר-הפנים, לדיכוי תנועות המחאה השיעיות במחוז המזרחי בממלכה. יורש-העצר, שבידו מאוגדות כיום כל סמכויות ביטחון-הפנים בממלכה, מעוניין להעביר מסר, הן לשיעים והן לסונים הקיצוניים, שבבוא היום, לכשישב על כס המלוכה, לא יאפשר להם לערער את יציבותה.

שר ההגנה הנסיך מוחמד בן סלמאן ושר החוץ עאדל אל-ג'ובייר מובילים קו אנטי איראני מובהק. בין היתר אחראים שני אישים אלו לשינוי שחל במדיניות החוץ הסעודית באזור – מעבר מפעילות פאסיבית הנעשית מאחורי הקלעים לפעילות אקטיבית, דבר שבא לידי ביטוי בפרט במעורבות הצבאית הסעודית בתימן ובמדיניות התקיפה שנוקטת סעודיה כלפי בעלי בריתה של איראן באזור, בדגש על משטרו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. למותר לציין, שעל-פי פרסומים רבים ניסו האיראנים בשנת 2011 להתנקש בחייו של אל-ג'ובייר כאשר שימש כשגריר סעודיה בארה"ב.

גורם נוסף שיתכן מאוד שהשפיע על ההחלטה להוציא להורג את השיח' השיעי הנו מערכת היחסים העדינה השוררת בין בית המלוכה הסעודי לאליטה הדתית. סעודיה עוברת בשנים האחרונות שינויים ביחסי מדינה-חברה שבמסגרתם מבצעים שליטי הממלכה רפורמות חברתיות וכלכליות. במטרה לשמור על המרקם העדין ביחסיהם עם הגורמים השונים בממלכה, מקפיד בית המלוכה לאזן כל צעד שנעשה למען החוגים הליברלים במהלך למען החוגים הדתיים השמרניים. בדצמבר 2015 למשל, הותר לנשים לבחור ולהיבחר לרשויות המקומיות. צעד זה הכעיס עד מאוד את הממסד הדתי בממלכה ויתכן שהוצאתו להורג של השיח' השיעי, שנוא נפשם של בכירי הממסד הדתי, נועד בין היתר לרצותם ולהפיס את דעתם.

המזרח התיכון, לאן

אין זה מן הראוי כמובן לנבא מה ילד יום ביחסי סעודיה-איראן, אולם אין ספק שהמהלכים הסעודיים האחרונים ישפיעו על כמה זירות התרחשו רלוונטיות ובהן המאבקים בתימן, מלחמת-האזרחים בסוריה, מרוץ החימוש הסעודי-איראני, מערכת היחסים הבין-ערבית ומערכות היחסים בין מדינות-המפרץ. לכך יש להוסיף כמובן את ההתרחשויות במחוז המזרחי בסעודיה, ולבחון האם האוכלוסייה השיעית תכיל את הוצאתו להורג של השיח' אל-נמר או תסלים את מאבקה נגד שלטון בית-סעוד.

_________

ד"ר נחום שילה, מומחה למדינות המפרץ ולתימן, הנו עמית מחקר וחבר בדסק לחקר רשתות חברתיות במרכז דיין באוניברסיטת תל-אביב.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. שלוש הערות

    הצמד אובמה -קרי החליט לנטוש את האזור, כשהוא 'מבטיח' את יציבותו
    באמצעות מסירת המפתחות לרוסיה ולאיראן. אין לסעודים סיבה לבחון האם ארה'ב תמשיך לעמוד לצידם. היא לא.

    סביר שבשלב הבא טורקיה תתיצב לצד סעודיה ומדינות החסות שלה (בחרין, ירדן, מצרים …) מול איראן ורוסיה. נראה שמתבשלת פה מלחמת עולם

    מדינות רבות יזמו מלחמות כשמצבן הכלכלי החמיר. מצבן הכלכלי של סעודיה ואיראן הולך ומתדרדר בשל ירידת מחירי הנפט. אולי זה המניע הכלכלי למאבק הדתי בין הסונים לשיעים

    1. הפוך גוטה הפוך המאבק. והשנאה בין השיעים לסונים קים כבר1400 שנים והמניע הכלכלי יכול להיות רק מאיץ אבל השנאה הסונית שיעית היא נתון קבוע שרק עוצמתו והנפיצות שלו עולה או יורדת במהלך ההיסטוריה.כרגע זה מתקרב לפסגה חדשה

    2. בקשר להערה הראשונה, ייתכן שהמטרה של הסעודים היא לייצר מצב של איום אירני ישיר כדי לחלץ התחייבות מהנשיא האמריקאי הבא לפני שאמריקה מתרחקת סופית לכיוון השיעי

    3. הכל נכון אך צריך לזכור שימיו של צמד הכסילים הללו קצוב וייתכן שהנשיא החדש והקבינט שלו ייטוו מדיניות שונה ואולי אף יחזירו עטרה ליושנה

  2. אני רואה כאן הזדמנות עליונה לפלסטינים והירדנים הסונים לקשור את עתידם עם ערב סעודית. הסעודים זקוקים לאוכלוסיה מקצועית ומתקדמת כדי לפתח תשתית שלא בנויה על שאיבת נפט והסונים הירדנים והפלסטינים זקוקים לבית חם ויציב שלא מאוים ע״י דאע״ש בירדן ועתיד לא מבטיח במיוחד עם .הרשות הפלסטינית

    1. קח בחשבון כמה עובדות:
      א. דמוגרפיה- סעודיה היא לא מדינונת דלת-אוכלוסין כמו כווית והמפרציות. זו ואחד מדינה עם כ-30 מיליון אזרחים. ממילא, המדיניות שלהם כבר עשורים היא לקדם את האוכלוסיה של עצמם, ופחות לתת משרות קריטיות לזרים. נניח, הרושם שלי הוא שבאיחוד האמירויות תמצא פקיסטנים וכו' בצבא עצמו, ובסעודיה- רק כעובדי קבלן בבינוי, אחזקה וכו'.
      http://tribune.com.pk/story/639766/uae-national-day-pakistan-helped-evolve-uae-armed-forces-says-consul-general/

      ב. פוליטיקה: יש מידה מסוימת של עוינות בין הרשות (הרדיקלית) לסעודיה (השמרנית). יש גם עוינות בין ירדן ההשאמית לסעודיה (סעוד, אביו של המלך הנוכחי, הדיח את סבא-רבא של עבדאללה מכס המלוכה החיג'אזי). מן הסתם, זה משפיע על מדיניות הענקת האשרות. .

    2. מניסיוני במזרח התיכון: אם אתה מייחל למשהו – סימן שהוא לא יקרה

  3. סעודיה יכולה לקנות נשק
    מסין רוסיה צרפת פקיסטן
    שבדיה בריטניה ארהב
    והיא אינה מוגבלת מבחינת הרכש
    כמו כן קל לה לכרות ברית
    בפרט שרוב העולם המוסלמי
    הוא סוני