למען הריבונות והדמוקרטיה: ישראל חייבת חוק עמותות

המימון הממשלתי הזר סותר עקרונות יסוד דמוקרטיים והריבונות הישראלית נרמסת: כל הסיבות לכך שישראל חייבת חוק עמותות חדש.

דה לגיטימציה מוחלטת של ישראל.; הפגנת שמאל רדיקלי נגד צה"ל צילום: גילי יערי, פלאש 90

השמאל הישראלי שונא את חוק העמותות. הוא כל כך שונא אותו שהוא פועל בכל דרך אפשרית מסביב לעולם על מנת להציגו כחוק אנטי-דמוקרטי. בשמאל דואגים שיתפרסמו מאמרים בעיתונות הזרה שיציגו את החוק כרדיפה של ארגוני זכויות אדם; בשמאל מנצלים את הקשרים עם המפלגה הדמוקרטית על מנת להוביל לתדרוכים של גורמים בממשל כנגד הצעת החוק; ובשמאל מאיימים עלינו שאם נעז לחשוף את המימון הנרחב שארגוניו מקבלים מממשלות זרות, הדבר יפגע במעמדה של ישראל בעולם. רק דבר אחד לא עושים בשמאל. הם לא טורחים לספק הסבר ענייני מדוע הצעת החוק פסולה ומדוע המימון האדיר שהם מקבלים מממשלות אירופיות זרות אמור להיות לגיטימי.

מכיוון שהשמאל נמנע בכל דרך אפשרית מקיום דיון רציני בנושא, אנו מציגים פעם נוספת את הסיבות המרכזיות לכך שחוק העמותות הנוכחי הוא פחות מהמינימום ההכרחי על מנת להתמודד עם היקפיה העצומים של החתרנות המדינית הזרה בתוככי הדמוקרטיה הישראלית.

1. כיצד האיחוד האירופי וארה"ב משפיעים על ישראל באמצעות ארגוני השמאל?

ממשלות אירופה מסתייעות בארגוני השמאל הישראלי לשם קידום האינטרסים שלהן באזור. ארגונים אלו משתמשים בכל הכלים העומדים לרשות אזרחי המדינה כדי להשפיע על הליך קבלת ההחלטות בה. הם יוזמים קמפיינים פוליטיים, עותרים לבתי המשפט ופועלים באמצעי התקשורת לקידום האג'נדה והאינטרסים של שולחיהם.

כך, זוכות ממשלות אירופיות בגופים רבי עוצמה הפועלים בתוככי ישראל במטרה לשנות את מדיניותה בכיוון ההולם את שאיפותיהן. העתירות הרבות לבג"ץ בנושאי ביטחון ומדיניות שהוגשו על-ידי ארגונים כמו 'האגודה לזכויות האזרח', 'יש דין' או 'בצלם' בנושאים דוגמת תוואי הגדר, סיכולים ממוקדים, המצור על עזה, היחס למסתננים ועוד ממחישים היטב את האופן שבו ממשלות זרות משפיעות על עיצוב המדיניות הישראלית.

ומדובר בסכומי עתק: ארגוני השמאל הקיצוני זוכים להון תועפות מממשלות אירופיות זרות. לפני כשבועיים חשף ארגון 'NGO מוניטור' כי בין השנים 2014-2012 זכו 27 ארגוני שמאל לתרומות של כ-261 מיליון ₪, כ-170 מיליון ₪ מתוכם הגיעו מממשלות זרות.

2. מימון ממשלתי זר לעמותות פוליטיות פוגע בריבונות:

ביחסים בין מדינות מקובל שעיסוק של מדינה אחת בנעשה אצל חברתה נעשה באמצעים דיפלומטיים. אולם, מימון ארגונים אזרחיים במדינה זרה עוקף את הדיפלומטיה, וההשפעה של המדינות הזרות חודרת לפנים החברה האזרחית באותה מדינה. באמצעות מערכת המשפט שלה, התקשורת שלה וחמור מכל – המערכת הפוליטית שלה. במקום לבוא במגעים דיפלומטיים ומדיניים עם ממשלת ישראל הנבחרת, מדינות אירופה וארה"ב משקיעות סכומים עצומים בארגונים ישראליים הפועלים להשפיע מבפנים על מדיניות הממשלה, על דעת הקהל בישראל ועל מעמדה של ישראל בעולם.

בנוסף, אין דרך יעילה יותר לפגוע בתדמיתה של ישראל ולבודד את ישראל מאשר לגרום לאלפי ישראלים להשמיץ את מדינתם בזירה הבינלאומית. התקציב הזר של ארגוני השמאל הקיצוני מאפשר להם לפעול כחוד החנית של התעמולה האנטי-ישראלית. בכל פעם שממשלה זרה וארגונים עוינים נדרשים להשיב על הטענה שהם נוקטים בסטנדרטים כפולים כלפי ישראל, הם משיבים שאין סיבה לבוא אליהם בטענות ושמדובר בביקורת לגיטימית שמגיעה אף מצד ארגונים ודוברים ישראלים.

כך, מדינות אירופה הבינו שבמקום לצאת בהצהרות נגד מדיניות ישראל, עדיף לממן ארגונים ישראליים שיאשימו את ישראל בביצוע פשעי מלחמה, באפליה או ברמיסת זכויות אדם. במקום לקבל תועמלן אירופאי חסר אמינות, מקבלות ממשלות אירופה אלפי ישראלים שמכפישים את ישראל בעולם, ומקבלים בתמורה משכורות נאות והזמנות לכנסים אנטי-ישראליים. זו לא דמוקרטיה. זו חתרנות מדינית.

תארו לעצמכם שישראל הייתה תומכת בארגונים ספרדיים הקוראים לעצמאות חבל הבאסקים או לבידודה של ספרד בזירה הבינלאומית. דמיינו תרחיש שבו ממשלת ישראל הייתה מעבירה כספים לארגונים איריים שרודפים בכירים בריטים ברחבי העולם. הדבר היה מוביל לסערה דיפלומטית אדירה ולאיום של ספרד ובריטניה בהחזרת שגריריהן לארצם, עד לפרסום התנצלות רשמית על התערבותה הלא לגיטימית של ישראל בענייניהן הפנימיים. ובצדק.

רומסים את הדמוקרטיה הישראלית בשם הדמוקרטיה. הפגנת פעילי הקרן החדשה לישראל. צילום: מרים אלסטר, פלאש90
רומסים את הדמוקרטיה הישראלית בשם הדמוקרטיה. הפגנת פעילי הקרן החדשה לישראל. צילום: מרים אלסטר, פלאש90

3. מימון ממשלתי זר לעמותות פוליטיות פוגע בדמוקרטיה:

המשטר הדמוקרטי מבוסס על עיקרון יסודי: אזרחי המדינה הם בעלי הסמכות והזכות לעצב את פני מדינתם ולהכריע בינם לבין עצמם על עתידם. האזרחות מעניקה לאזרחי המדינה את הזכות להשתתף בבחירת השלטון ובאמצעותה בתהליכי קבלת ההחלטות. צדה השני של הזכות לקחת חלק בהכרעות הפוליטיות היא התחייבות האזרח לקבל את ההכרעות הדמוקרטיות, גם אם יהיו בניגוד לדעתו וגם אם ימצא עצמו במיעוט. אנשי ימין הולכים להצביע ומקבלים עליהם את דין הבוחר במידה שהימין ינצח, וכן במידה שהשמאל ינצח. ולהיפך. אנו יושבים יחדיו באותה סירה, מקבלים הכרעות על-פי אותם כללים, ומקבלים על עצמנו את הברכות והקללות שיפלו עלינו בהתאם לטיב הכרעותינו כקבוצה.

הסיבה היסודית לכך שהמימון הממשלתי הנרחב שמעניקות ממשלות אירופיות זרות לארגוני השמאל הקיצוני הוא פסול מבחינה דמוקרטית, פשוטה: אזרחי שבדיה, גרמניה או נורבגיה לא יישאו בהשלכות המדיניות שתתקבל במידה שאותם ארגונים קיצוניים יצליחו לכפות את עמדתם. מי שיתפוצצו באוטובוסים במידה ש'שלום עכשיו' ו'בצלם' יצליחו לכפות על החברה הישראלית את עמדת שולחיהן מאירופה לא יהיו אזרחי גרמניה או שבדיה. מי שיסכנו את חייהם עם ידיים קשורות מאחורי הגב בעקבות פעילות 'שוברים שתיקה' לא יהיו צעירים דנים, אוסטרים או אירים, אלא צעירים ישראלים.

כאשר ארגוני השמאל הקיצוני פועלים בשירות ובמימון ממשלות זרות הם שומטים את הקרקע מתחת להסכמה הדמוקרטית לפיה אנו כאזרחים מעצבים את עתידנו יחדיו, ובמקומה מעבירים חלק מהיכולת לעצב את עתידה של ישראל לידי ממשלות זרות בעלות אינטרסים זרים.

4. אז למה לא לסמן גם ארגונים שמקבלים תרומות מאזרחים זרים או מקרנות פרטיות שיושבות בחו"ל?

הזירה הבינלאומית, כמו הפוליטיקה הפנימית, בנויה על הדדיות ושוויוניות. מדינות מכבדות זו את ריבונותה של זו ומנהלות מגעים מול מדינות אחרות, הנהנות מריבונות על שטחן ומבלעדיות בייצוג מדינותיהן כלפי חוץ. שונים מכך הם אזרחים פרטיים, המייצגים אינטרסים פרטיים ושאיפות פרטיות. במידה שלא מדובר בנתיני מדינת אויב, כשם שאזרחי המדינה הזרה רשאים לפעול עסקית בישראל, אין סיבה למנוע מהם גם לפעול אידאולוגית. אזרח אירופאי או אמריקני שמסיבות שונות רוצה להשפיע על דמותה של ישראל רשאי לעשות זאת באמצעות תרומות לפוליטיקאים, לארגונים ולמכוני מחקר. באותה מידה, אזרחי ישראל הנהנים מדלת פתוחה לפעילות במדינות ידידותיות, רשאים להשפיע על מקבלי ההחלטות במדינה זרה באמצעים שונים. ככה נראית הדדיות ביחסים.

ארגוני השמאל מבוססים באופן מסיבי על תרומות מדינתיות, ולא על יוזמות של יחידים. בכך הם מפירים את כללי היסוד של החברה האזרחית ומשבשים את ההליך הדמוקרטי.

יהודה שאול, מייסד 'שוברים שתיקה'. צילום מסך
יהודה שאול, מייסד 'שוברים שתיקה'. צילום מסך

 

5. בשמאל טוענים שמדובר בחוק מניפולטיבי שיחול רק על ארגוני שמאל:

שוב מדובר בשקר. החוק יחול על כל העמותות, מימין ומשמאל. כל ארגון ימין שיקבל בעתיד מימון מממשלה זרה, יצטרך לעמוד באותם סטנדרטים להם יהיו מחויבים ארגוני השמאל. העובדה שבמציאות הקיימת רק ארגוני שמאל מתוקצבים על-ידי ממשלות זרות היא סיבה לגינוי של ארגוני השמאל, לא של הצעת החוק.

6. מדוע השמאל מתקומם נגד החוק ורואה בו מסע רדיפה?

מכיוון שמדובר בפריבילגיה אנטי-דמוקרטית בשווי מאות מיליוני שקלים, שמעניקה לשמאל הקיצוני כוח פוליטי ועוצמה אדירה. השמאל מתנגד באופן טבעי: סימון הארגונים כסוכנים זרים יפגע באמינות שלהם וישבש את שיתופי הפעולה הרבים שיש להם עם גופי ממשל שונים. 'הקרן החדשה לישראל' מבינה שעתירה לבג"ץ בכותרת "ממשלת שבדיה נגד מדינת ישראל", לא תהיה אפקטיבית כמו "האגודה לזכויות האזרח נגד מדינת ישראל", והיא רוצה לשמר את המצב הנוכחי.

מי שרוצה להבין מדוע בוז'י הרצוג לא מסוגל לגנות את 'שוברים שתיקה', חייב להבין כי תקציבי העתק שזורמים מממשלות אירופה הן אחת הסיבות המרכזיות להקצנה של השמאל.

כך יש להבין גם את התנגדות 'המכון הישראלי לדמוקרטיה', שבעבר נסמך בעיקר על תרומות פרטיות, אך בשנים האחרונות החל גם הוא ליהנות ממענקים נדיבים של האיחוד האירופי (5 מיליון ש"ח בשנים 2015-2013). למרבה הצער, המימון המדינתי הוא צינור החמצן של חלקים נרחבים בשמאל הישראלי, והם רואים בהנהגת שקיפות, דיווח וסימון של המימון הזה איום על פריבילגיה שמעניקה להם עוצמה פוליטית.

7. בשמאל טוענים שאם החוק יעבור הדבר יפגע במעמדה של ישראל בעולם יותר מכל דבר אחר:

ארגוני השמאל ודובריו השונים הם שממתגים את הצעת החוק כאנטי-דמוקרטית והם שמתדרכים גורמים בתקשורת הזרה ובממשלים זרים כנגד הצעת החוק. מדובר בדפוס פעילות המאפיין עולם תחתון ומזכיר גובי פרוטקשן המאיימים על קורבנותיהם שלא יעזו להתלונן במשטרה. ארגוני השמאל פועלים בצורה פסולה בשירות אינטרסים זרים, וכאשר החברה הישראלית מתקוממת ומבקשת לחשוף את פעילותם – הם מאיימים שאם נעז לעשות זאת הם יפגעו במעמדה של ישראל בעולם.

לא לחינם מביעה מחלקת המדינה דאגה בנושא, ויש גם רמיזות ברורות מכיוון אירופה. זו הוכחה נוספת לנחיצות החוק: המדינות הזרות המנהלות בישראל מערכת ענפה של ארגונים "שתולים", מבינות שחקיקה בנושא תשבש את פעילותן. ארה"ב ואירופה מפעילות את כל כובד משקלן לבלום את חוק העמותות כדי לא לאבד השפעה נוחה, ומדובר בצעד חסר תקדים של מעורבות בענייניה הפנימיים של ישראל. במדינת ישראל יש אמנם לא מעט חקיקה השנויה במחלוקת ציבורית, אך נדיר שמתקבלות הערות מצד שגריר ארה"ב או האיחוד האירופי. המסקנה ברורה: כמו ארגוני השמאל עצמם, גם המדינות המממנות בלחץ מכיוון שהחוק ישבש את פעילותן. אם מישהו היה צריך הוכחה נוספת לנחיצות החוק, הרי שהוא קיבל אותה משגריר ארה"ב.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 תגובות למאמר

  1. כל מה שנאמר על נחיצות חוק העמותות משכנע ביותר. למעשה הוא משכנע שחוק העמותות הנוכחי הוא אנמי מדי, ונדרש חוק מחמיר יותר להקטנת הבחישה
    של ממשלות זרות ולצמצום הפגיעה באינטרסים ישראליים

    כל מה שנאמר על אי נחיצות חוק דומה לגבי תרומות מאנשים ומארגונים פרטיים
    לא משכנע. לפחות לא אותי. ממשלות הרי יכולות להעביר כסף דרך אנשים וארגונים פרטיים. חמור מכך, הוא 'מריח' מאינטרס להסתיר את זהות התורמים למפלגות ימין ולפוליטיקאים של הימין. כתוצאה מאינטרס זה אפילו חוק העמותות האנמי הנ'ל עלול להיכשל, והימין יחשד, ובצדק, בידים לא נקיות. אני יכולה רק לקוות שהפוליטיקאים של הימין ישכילו להציב את האינטרס הלאומי לפני האינטרס הפרטי שלהם

    .

    1. קמיליה, אם, כמו שאת אומרת "ממשלות הרי יכולות להעביר כסף דרך אנשים וארגונים פרטיים", הרי שהדבר יהיה עבירה של PERFIDY, כלומר "שקר". אם זה יקרה, הרי שלא ניתן יהיה להסתיר זאת והתרומות יחשבו תרומות של ממשלות זרות. שום חוק אינו חל על ה"צורה" (FORM) אלא על התוכן (SUBSTANCE), לכן אין פה שום בעיה.

      כמו-כן, מה הכוונה שלך ב"האינטרס הפרטי" של ה"פוליטיקאים של הימין"? אילו אינטרסים פרטיים (לא פחות!) כולים ליהיות לפוליטיקאים במצב כזה?

    2. לאשר פט

      פורסם שהסי.אי.אי (כלומר הממשל האמריקאי) מעביר כספים לכל מיני מטרות בעולם דרך קרן פורד. לכאורה קרן פרטית. קשה לצפות שהממשל האמריקאי יפתח בחקירה נגד עצמו. כנ'ל לגבי ממשלות אחרות המעוניינות להסתיר את מעשיהן

      ב'אינטרס של הפוליטיקאים' כוונתי לקבלת כספים ממקורות היוצרים תחושה קשה של אי נוחות, והפוליטקאים מעדיפים להסתיר אותם מקהל הבוחרים. לדוגמא מסוחרי נשק מפוקפקים, מהכנסיה האוונגליסטית, מטייקונים שהגיעו לעושרם בדרכים מפוקפקות ועוד

  2. אני מסכים לחלוטין עם קמילה. הטיעונים שמוצגים כאן בנוגע לפגיעה בריבונות והדמוקרטיה הישראלית תקפים בדיוק כלפי אדם פרטי ממש כמו לגבי ממשלה זרה. קח למשל את הטיעון שמשפיע החיצוני איננו יושב איתנו באותה הסירה. במקרה של תורמים אוונגליסטים המצפים למלחמת גוג ומגוג בעמק יזרעאל זה הרי מגיע לדרגת אבסורד. הניסיון כאן להצדיק מימון פרטי פשוט לא מחזיק מים

    1. מי שאינו מבין את ההבדל בין תרומה של איש פרטי למעורבות ממשלתית זרה אכן יכול לשמש כחבר נאמן בארגוני השמאל הקויזילנגי. .

    2. יופיטר – לא כל מי שלא מסכים איתך (או כלשונך – "לא מבין") הוא מיד בוגד.
      דוגמא הפוכה, שאולי תסכים איתה: לקראת הבחירות האחרונות פורסמה תעמולה נגד הליכוד והבית היהודי מטעם ארגון V15. הליכוד תבע את הארגון ואת מפלגת העבודה למשפט על כך שהם עוברים על חוקי מימון הבחירות, אבל התביעה נכשלה בגלל שלא הוכח קשר בין הארגון למפלגת העבודה. לכאורה – ארגון פרטי שמפרסם תעמולה מטעם "אזרחים שאכפת להם".
      מה ימנע מארגון אירופאי או אמריקאי, של "אזרחים שאכפת להם", לתרום לפעילי שמאל (או ימין) כדי לקדם מדיניות ש, בצרוף מקרים מופלא, מתאים למדיניות של הממשלה שבה פועל (או מופעל) אותו ארגון פרטי?

      (האם הטיעון הזה הופך אותי לנאמן קוויזלינג? אני מקוה שלא)

  3. עמותות השמאל הקיצוני וגם אלו שבתחפושת מקבלות מימון ממשלתי זר ותמיכה מהקרן החדשה-שתיל לא רק לפעולות האנטי-ישראליות שאנו שומעים עליהן חדשות לבקרים. הן גם פועלות נגד שילוב הנוצרים, נגד העדפה מתקנת לבני מיעוטים ששרתו, נגד שירות לאומי וקרב בני מיעוטים, נגד גיוס הנוצרים ונגד הזכות של הנוצרים בארץ להגדרה עצמית שלהם כקבוצה נפרדת שאינה נמצאת כמיעוט נדרס בתוך המיעוט הערבי אלא בעלת הכרה וייצוג משלה.
    העמותות האלה פועלות נגד דו קיום אמיתי ומובילות לבדלנות ולא להשתלבות. האגודה לזכויות האזרח, קרן אברהם, עמותת סיכוי,עדאלה,בלדנא, מוסאוא ואחרות.

  4. אין סיבה שלא תידרש שקיפות גם מתורמים פרטיים, ובכל זאת יש שני הבדלים מהותיים בין אנשים פרטיים לבין מדינות- 1. היקף המשאבים- על אף המשאבים הניכרים שיש לאנשים עשירים מסוימים הם אינם יכולים להגיע לרמת המשאבים שיש למדינה 2. אינטרסים מנוגדים מובנים- למדינות יש אינטרסים מובנים וממוקדים שיכולים להתנגש באלה של מדינות אחרות. אבל אנשים פרטיים מאזנים זה את האינטרסים השונים של האחר. אתה תתרום למטרה מסוימת-ואני למטרה מנוגדת. על כל שלדון אדלסון יש ג'ורג' סורוס העומד מולו. וזאת הסיבה שהתערבות של מדינות בעלות משאבים ואינטרסים זרים בענייניה של מדינה אחרת, היא חמורה כל כך. חוק העמותות הוא אכן אנמי

    1. יש תרומות שמגיעות מארגונים בינלאומיים שאינם מדינות, בעיקר כנסיות שונות. האם גם אלו זכאים לשקיפות של תורמים פרטיים?

    2. נקודה ראויה לדיון. לדעתי, עד שלא יוכח אחרת, לארגונים בין לאומיים אין את המשאבים שיש למדינה בעלת תל"ג סביר וגם לא אינטרסים מנוגדים מובנים-יתכן שיש להם אידאולוגיה פרו או אנטי ציונית, אבל אין מה להשוות את זה לאינטרסים מנוגדים של מדינות. זאת הסיבה לדעתי שתרומות מארגונים שונים מאזנות אחת את השנייה- מצד אחד אוונגליסטים פרו ציונים ומצד שני כנסיות מתודיסטיות ואחרות שתורמות רבות לארגוני השמאל- ואגב אינן מושפעות מחוק השקיפות
      אגב, איני בטוח כלל שמשאבי הארגונים האלה גדולים באופן מהותי משל אנשים פרטיים עשירים מאוד כמו סורוס או אדלסון. הנושא הזה צריך להיבחן תקופתית ואם יתגלה כי יש ארגון המשתווה למדינה מבחינת משאביו ועוצמת האינטרסים המנוגדים שלו-יש לחוקק חוק דומה שיחול גם עליו

  5. הטלת חובה על אדם או גוף לדווח על תרומה פרטית הינה פגיעה בזכות הקניין של כל אדם וכבודו. חובת דיווח לכשעצמה הינה פגיעה בחירות האדם. כך גם בחישה של מדינות זרות בהתרחשות הפנימית שבמדינת ישראל באמצעות תמיכה כספית בקויזלינגים המקומיים הינה פגיעה ברבונות של מדינת ישראל וחתירה תחת קיומה למדינה אין זכות קניינית לתרום לאיזו מטרה שלא תהיה, האדם הפרטי הוא הגוף היחיד בעל זכות הקניין לכן איסור על קבלת תרומה ממשלתית תורם לכשעצמו ברעיון חירות האדם וזכות הקניין.

  6. יש שאלה שמציקה לי מזמן.
    מה האינטרס של מדינות אירופאיות במימון הקרנות הפועלות כאן באג'נדה פוליטית ברורה כל כך, בד"כ באופן בוטה נגד המדינה.
    ושלא ינסו למכור סיפורים על זכויות אדם. אותן מדינות משקיעות סכומי עתק בפיתוח הסחר שלהן עם המדינות החשוכות ביותר בעולם.
    אני מנסה לדמיין האם אזרח ישראלי יוכל לקבל מימון במיליונים של עמותות הפועלות נגד משטרים דמוקרטיים אחרים במערב, במקום להגדיל את סל התרופות. בחיים לא.
    אני גם מתקשה לראות את שר החוץ שלנו פועל לטובת צד מסויים בסיכסוך מסויים שאינו קשור אלינו כלל. סליחה, אנחנו האזרחים משלמים לו משכורת כדי לשמור על האינטרסים שלנו בלבד.
    עיקרון בסיסי ביחסים בין לאומיים הוא שכל מדינה פועלת למען האינטרדים שלה.
    אז מה האינטרים של ממשלת שוייץ, לדוגמא?
    אשמח לתגובות מושכלות.

    1. יואב,

      נימוק נוסף לשאלתך
      מדינות שמאל מסייעות לתנועות שמאל במדינות אחרות על נמנת ליצור רשת של מדינות עם יעדים מדיניים משותפים וכך להגיע ותמיכה הדדית להשגים מדיניים
      דוגמא לכך סיוע של משטר וונצואלה למפלגת השמאל הקיצונית של ספרד – PODEMOS

  7. ליואב

    אין לי תשובה מלאה לגבי האינטרסים של מדינות זרות, אך גם תשובה חלקית טובה מכלום

    א. אמונתם שתמיכה במאבק הפלסטינאי בישראל תקנה להם נקודות זכות רבות בקרב מדינות ערב / המדינות המוסלמיות. מדינות המספקות להם משאב חיוני של נפט, רוכשות מהן ציוד וידע, קולות הצבעה רבים בכל פורום בינלאומי, יכולות להשפיע על פעולות טרור שיעלולות להתבצע בשטחם ועוד ועוד. כל ההישגים והיתרונות הנ'ל במחיר פעוט של כמה מיליוני דולרים ומורת רוח של מדינה קטנה אחת

    ב. אמונתם שהמצב הנוכחי בין ישראל ופלסטין מסכן את שלום העולם ועלול להביא לפריצת מלחמת עולם שתערב את ארה'ב ורוסיה, כולל גרירת נאטו למלחמה בשל הקשר בין מדינות אירופה, ארה'ב וטורקיה. אחרים תופסים את הסכנה בהמשך המצב הקיים בחוסר שביעות הרצון של מיליארד וחצי מוסלמים העלול בסופו של דבר להתפרץ ולערער את היציבות באזור
    לשמחתנו מלחמות החורף המוסלמי ואי היציבות במזרח התיכון מחלישים תפיסה זו שישראל היא מרכז חוסר היציבות העולמי

    ג. אמונה כנה שישראל (המערבית החזקה) מנצלת, רוצחת, משעבדת ומאמללת ילידים פלסטינאים חסרי ישע. ישראל היא המוקד האחרון של קולוניאליזם בעולם המודרני. הדרך היחידה לכפר על העוולות שעשו בעבר המדיניות שהתעשרו מקולוניאליזם וסחר עבדים היא לתמוך במאבק השחרור של הילידים הפלסטינאים האומללים במדינה הקולוניאליסטית האחרונה עלי אדמות. ישנם אמנם עוד מספר מוקדי עוול ורשע בעולם, לדוגמא בטיבט, אך כנגדן לא ניתן לפעול. אף אחד לא יעז להסתבך עם סין, רוסיה או ארה'ב רק בכדי לחוש מוסריים וצדיקים. מול ישראל ניתן לפעול

    ד. אנטישמיות חבויה, שלמרבה הפלא לא חלפה מהעולם באמצע המאה ה 20, המסווה עצמה כמלחמה בישראל ולא כמלחמה ביהודים. לכך ניתן להוסיף את רצונם להתמודד עם רגשי האשם שלהם על רצח העם היהודי. אם יצליחו להוכיח שהיהודים אינם טובים מהנאצים, אזי הניסיון להשמיד עם זה היה מוצדק. או, לכל הפחות, ליהודים אין זכות לבוא אליהם בהאשמות, ולמנוע מהם לשכוח את עברם המוכתם, כיון שאינם טובים מהם

  8. תוספת לנקודה הדנה ביכולת לחוש כצדיקים מתקני עולם בלי לשלם על כך מחיר כבד מדי : הזדמנות להצטרף למאבק המוסרי הנעלה באפרטהייד של דרום אפריקה, לכל מי שפספס את ההזדמנות הקודמת

  9. זה לא מספיק בכלל.
    הבעיה היא לא רק המימון. הבעיה היא שמערכת המשפט בישראל דנה

    בכל התביעות ההזויות שלהם ולא דוחה אותן על הסף. יש להוכיח
    חותרות תחת מדינת ישראל והן אפילו בגידה במדינה. יש להוציא אותן מחוץ לחוק ולמצות את הדין עם הבוגדים. – גם דין צבאי וגם אזרחי.

    לאחר שכל הארגונים הרעים האלה יצאו מחוץ לחוק כמובן שלא ניתן יהיה לממן אותם, לא באופן פרטי ולא על ידי מדינות.

    הגיע הזמן לחשוף את הנזק שהן עושות, את האנטישמיות המסתתרת מאחורי המימון ולדרוש חד וחלק להוציא אותן מחוץ לחוק.

  10. הכי טוב שתקראו את הספר "תפוס ת יהודי" ותבינו איך המנגנון המשומן הזה עובד.
    קודם כל מפרסמים שקרים שאין להם קשר למציאות, אז מקבלים כסף מהארגון כדי לעשות עוד פרובוקציות ולהפיץ עוד שקרים ולקבל עוד כסף.

    בסופו של דבר אנשים משלמים בחייהם (אזרחים וחיילים שלנו) מכל ההסתה השקרית הזאת הממומנת על ידי מדינות והרקע שלה הוא פשוט אנטישמיות ותו לא.

  11. מה עם מס הכנסה ?
    האם העמותות הללו פטורות ממס ?
    אולי נדרש מס על כל עמותה פוליטית
    בנוסף לשקיפות.