הסורים מגלים את העוצמה הרוסית

המטוטלת במלחמת האזרחים בסוריה ממשיכה להתנדנד וכעת היא נוטה שוב לכיוונו של משטר אסד. זה לקח אמנם מספר חודשים, אך בשבועות האחרונים החלה המעורבות הרוסית להניב תוצאות עבור הקואליציה השיעית, שמחזיקה בחיים את משטרו המתפורר של בשאר אל-אסד. לאחר ריכוך אווירי רוסי מתמשך, ובזכות אספקה של אמצעי לחימה רוסיים מתקדמים, הצליחו הצבא הסורי והכוחות התומכים בו לכבוש ערי מפתח באזור הצפוני של מחוז לטקיה ולסלק ממנו את כוחות המורדים, שנאלצו לסגת לכיוון הגבול עם תורכיה. במקביל, בדרום המדינה, הצליחו הכוחות התומכים במשטר לכבוש את העיירה שיח' מיסכין, השוכנת בקרבת העיר דרעא וחולשת על הציר הראשי המחבר בין דרעא לדמשק. בכך שברו כוחותיו של אסד את המצור שהטילו המורדים על דרעא, שנותרה כאחד המאחזים הבודדים של המשטר בדרום המדינה.

אך ההתפתחות החשובה ביותר של הימים האחרונים היא כנראה השתלטות הכוחות הנאמנים לאסד על האזור הפרברי שמצפון לעיר הצפונית חלב. מהלך זה מעניק למשטר ולבעלי בריתו שליטה מוחלטת על המעברים לעיר, ומציב את כוחותיהם בעמדת מפתח שעשויה לסייע בניתוק קו האספקה מתורכיה למורדים באזור זה. הצפי הוא כי כוחות המשטר לא ינסו לכבוש את חלב במהלך מהיר אלא יטילו מצור על העיר וירעיבו את תושביה תוך כדי הפצצות מהאויר, עד שכוחות המורדים ייכנעו או ייקרסו פיזית – טקטיקה שמשמשת את המשטר בהצלחה באזורים רבים במדינה.

המורדים בצרות

עד ה-30 בספטמבר 2015, עת נכנס הדוב הרוסי למערכה, הייתה זו שנה מוצלחת מאוד מבחינת המורדים הסורים וקשה מאוד מבחינת המשטר. המעצמות הסוניות שתומכות במורדים הצליחו, כנגד כל הסיכויים, להגיע להבנות ביניהן ולאחד שורה ארוכה של ארגוני מורדים למספר קואליציות הטרוגניות אך יציבות. מדינות אלו, ובעיקר ערב הסעודית, קטר ותורכיה, הגבירו את הסיוע הצבאי והכלכלי למורדים, מה שאפשר להם לכבוש אזורים אסטרטגיים בצפון המדינה, ביניהם הערים אידליב, אריחא וג'יסר א-שוע'ור, ולהשתלט על שטחים חשובים באזור חומס וחמאה. המורדים הצליחו אף להשיג שליטה כמעט מלאה בחלקיה הדרומיים של סוריה, ולהשתלט על מעבר הגבול לירדן, על אף שניסיונם לכבוש את העיר דרעא נחל כישלון חרוץ. במזרח המדינה, נפלו הערים תדמור ואל-סוחנ'ה לידי כוחות דאע"ש. גם הגברת המעורבות של חזבאללה ומיליציות שיעיות אחרות בלחימה, ושליחתם של כוחות משמרות המהפכה האיראניים, לא הצליחו לעצור את השחיקה במעמדו של אסד.

כניסתה של רוסיה למערכה שינתה לחלוטין את מאזן הכוחות. למורדים אין כל מענה לכוח האווירי שמפעילה רוסיה כנגדם והאספקה המאסיבית של נשק רוסי מתקדם מאפשרת לכוחות הקרקע לממש ייתרון זה גם בשטח. יתר על כן, המעורבות הרוסית חשפה מספר חולשות מובנות בקרב ארגוני המורדים. חוסר התאום בין הקבוצות השונות, שבא לידי ביטוי במערכה הכושלת לכיבוש דרעא, החל לקבל ביטוי גם בחזיתות הצפוניות. קבוצות מורדים מאזור אידליב סרבו באחרונה לשלוח כוחות לסייע לבעלי בריתם באזור צפון לטקיה, וזו נפלה לידיו של אסד לאחר שלוש שנים בשליטת המורדים. במחוז אידליב נרשמו לאחרונה אפילו עימותים חמושים בין כוחות של ג'בהת א-נוסרה ואחראר א-שאם. המחסור בלוחמים בשורות המורדים הביא לאחרונה את מנהיגי "ג'יש אל-פתח", אחת מקואליציות המורדים החשובות בצפון המדינה, לשגר קריאה ללוחמים זרים להגיע לסוריה ולסייע בלחימה. קריאה זו תרמה אף היא למתחים הפנימיים שכן עוררה חשש מפני השתלטות של גורמים המזוהים עם אל-קאעידה על הקואליציה.

על הנחיתות הצבאית והפילוגים הפנימיים יש להוסיף את היעדר יכולת המשילות של ארגוני המורדים. האזורים שתחת שליטת המורדים סובלים לא רק מההפצצות האויריות ומחביות הנפץ של כוחות המשטר אלא גם מהיעדר תפקוד בסיסי בניהול חיי היום-יום, כולל ליקויים באספקה של מים, וחשמל, שירותי חינוך ובריאות, ואפילו שיטור ואכיפת חוק. החיים תחת משטר אסד הם אולי סיוט, אך מה שנותר ממנגנוני המדינה ועדיין מתפקד מאפשר חיים נורמליים ביחס לאלו באזורים שאינם בשליטת המשטר.

גיבוי בינלאומי מהוסס ומבולבל

לאחרונה הופיעו דיווחים שונים לגבי אי-הסכמות ומתחים בין מרכיביה השונים של הקואליציה התומכת באסד – המשטר, חזבאללה, רוסיה ואיראן. יהיו אלה אשר יהיו, לכידותה של הקואליציה הפרו-אסדית חזקה בהרבה מלכידותה של הקואליציה התומכת במורדים. לכל מדינה במערך הבינלאומי הרופף הזה אינטרסים משלה ובעלי ברית מועדפים שונים בתוך סוריה. סעודיה וקטר רוצות לראות בנפילת אסד בכל מחיר, ולשם כך מוכנות לחמש גם גורמים אסלאמיסטים רדיקליים, כולל כאלו הקשורים לאל-קאעידה. ארצות-הברית מצדה, ממשיכה לנקוט במדיניות ההססנית שמאפיינת את ממשל אובמה מאז תחילת המלחמה. בוושינגטון מסתייגים, מן הסתם, מתמיכה בגורמים קיצוניים ומעדיפים לתמוך במה שמכונה "מורדים מתונים", אף שספק אם יש מי שמבין מה בדיוק כוללת הגדרה זו, וממילא חלקם של האסלאמיסטים בשורות המורדים הוא ללא ספק הדומיננטי ביותר.

מעבר לכך, בראש סדר העדיפויות של ממשל אובמה ובעלי בריתו במערב עומד כעת המאבק בארגון 'המדינה האסלאמית', והאסטרטגיה עליה השליכה אמריקה את יהבה בתקופה האחרונה היא אימון וחימוש של כוחות ה-YPG  הכורדיים. אלו הוכיחו את יעילותם בלחימה בדאע"ש בצפון-מזרח סוריה, בעיר קובני ובחסכה, ולאחרונה כבשו שטחים נוספים מידי הארגון גם באזור חלב. אלא שתמיכתה של ארה"ב בכורדים עוררה את זעמו של נשיא תורכיה ארדואן, שרואה ב-YPG  בעל ברית של ארגון ה-PKK, עמו נמצאת תורכיה בעימות צבאי בדרום מזרח המדינה – עימות שהחריף בשנה האחרונה. תורכיה חוששת בעיקר מהתבססותה של אוטונומיה כורדית בסוריה, שלראייתה עשויה להגביר את השאיפות הבדלניות של הכורדים בתורכיה עצמה.

ארדואן גם חושש כי השטח הכורדי בסוריה יהווה עורף אסטרטגי עבור ה-PKK, ואף כי נשק אמריקני המיועד למלחמה בדאע"ש יגיע לידי הארגון הכורדי בתורכיה. לכן, אחת ממטרותיה העיקריות של תורכיה היא להרחיק את הכורדים מאזור הגבול, מטרה שמבחינת ארדואן מקבלת עדיפות על פני המאבק ב"מדינה האסלאמית". באוקטובר האחרון הפציצה תורכיה מטרות כורדיות באזור תל-אבייד, הסמוך לגבול  הסורי-תורכי. ארדואן גם גינה בחריפות את ביקורה של משלחת דיפלומטית אמריקנית בעיירה קובני בתחילת השבוע, והאשים את ארצות-הברית בחבירה ל"טרוריסטים".

זאת ועוד, המעורבות הרוסית גם הגבילה את יכולותיהן של המדינות התומכות במורדים לפעול בסוריה מבלי להיכנס לעימות ישיר עם מוסקבה. המתחים בין רוסיה לתורכיה, שהתגברו מאז הפלת המטוס הרוסי בשמי תורכיה בחודש נובמבר האחרון, צפויים להגביל את יכולתה של תורכיה ליזום מהלכים משמעותיים בצפון סוריה. מדיניות החוץ של ארדואן לא מתאפיינת ביתר זהירות, אך גם הוא יודע כי תורכיה אינה מוכנה לעימות חזיתי עם הרוסים. ספק גדול גם אם הממשל האמריקני יהיה מוכן להתעמת עם רוסיה בזירה הסורית, וייתכן שיעדיף להגיע עם פוטין להבנות שיאפשרו את קידום המאבק בדאע"ש, על חשבון המורדים הסורים ומאבקם במשטר אסד. נראה כי התכניות להקים אזור חיץ, או אזור בטוח בחסות תורכית-מערבית בגבולה הצפוני של סוריה, נזנחו לעת עתה.

רחוקים מהכרעה

למרות האמור לעיל, אין להסיק כי מצבו של אסד מצוין. רחוק מכך. הצלחותיו האחרונות של המשטר עוד רחוקות מלחפות על התבוסות שספג במהלך השנה. הצבא הסורי חלש ומותש, והצטמק לכדי שישית מגודלו טרם המלחמה. התחמקות מגיוס הפכה לתופעה אדירת ממדים בקרב צעירים סורים החיים תחת שלטון אסד, על אף ניסיונותיו של המשטר לטפל בתופעה ביד קשה. למעשה, מבחינת כוח יבשה, אסד תלוי כמעט לחלוטין בחיזבאללה ובמיליציות השיעיות הנאמנות לאיראן, כמו גם במיליציות מקומיות הנאמנות לו. אך גם אלו ספגו אבדות כבדות בשנה האחרונה, ולא ברור מה תהיה יכולת העמידה שלהן לטווח הארוך.

בנוסף, גם ארגון 'המדינה האסלאמית' ממשיך לגלות עמידות ושומר על מעוזיו העיקריים במזרח המדינה, למרות שכוחו נשחק לאחרונה תחת הלחץ המערבי-כורדי-רוסי הגובר. הפיגוע בעיירה סיידה זיינב מדרום לדמשק, שהביא למותם של מעל 70 בני אדם בסוף ינואר האחרון, שלח תזכורת כואבת לכך שדאע"ש הוא עדיין שחקן משמעותי בסוריה, והמחיש את מידת פגיעותו של המשטר באזורים הרגישים לו ביותר.

נוסף על כך, האופוזיציה הבינלאומית לאסד לא אמרה עדיין את המילה האחרונה. סעודיה הודיעה השבוע כי היא מתכוננת לאפשרות של שליחת כוחות קרקעיים לסוריה, לכאורה לטובת המאבק בדאע"ש. עם זאת, סביר להניח כי במידה וכוחות סעודיים אכן יישלחו, המטרה תהיה סיוע במאבק נגד משטר אסד. הסבירות שתרחיש זה יתממש עדיין לא ברורה, אך יש להניח כי הסעודים לא יוותרו בקלות על המערכה הסורית, שהיא בעיני ריאד בלב המאבק האזורי מול התעצמותה של איראן. לאורך זמן (וכאמור המערכה רחוקה מאוד מנקודת הכרעה), התפתחויות שונות בזירה הבינלאומית יכולות להטות את המאזן בסוריה לכיוונים שונים ובלתי צפויים.

דיפלומטיה ללא סיכוי

הסיכוי למצוא פתרון מדיני לסכסוך בסוריה נראים בשלב זה אפסיים. בסוגיית הליבה – מעמדו של אסד ביום שאחרי – לא הושגה עדיין כל התקדמות משמעותית לקראת פשרה. המורדים והאופוזיציה אינם יכולים להסכים לכל פתרון שיכלול את הישארותו של אסד בשלטון, מה שיהפוך את המאבק כולו למיותר מבחינתם. אסד בעמדתו המשופרת תחת חסות רוסית, בוודאי שלא יסכים לוויתורים שלא הסכים להם לפני כן. הפשרה שמנסים למצוא הדיפלומטים והמדינאים המעורבים בשיחות בז'נבה, אמורה לכלול תהליך מעבר הדרגתי שבסיומו אסד יעזוב. אך כאמור האפשרות למציאת נוסחה מוסכמת בשלב זה אינה ריאלית. גם המתווך מטעם האו"ם, דה מיסטורה, הבין כי אין טעם לקיים "שיחות רק לשם השיחות" כדבריו, והקפיא את התהליך עד ל-25 בפרברואר. אך כדי שתהיה פשרה צריך להתקיים מצב בו שני הצדדים אינם מאמינים עוד ביכולתם להגיע להכרעה צבאית. כל עוד המטוטלת הסורית נמצאת תמיד בצד אחד של הקונפליקט, מרחץ הדמים יימשך.

__________

ארז שטרים הוא מנהל האתר 'מגזין המזרח הקרוב'.