השמאל וגורמים בקהילת הלהט"ב פתחו במתקפה נגד ח"כ אמיר אוחנה, כיוון שסרב לרקוד על-פי החליל שלהם. תוך כדי כך חשף "המחנה הנאור" כי אינו טוב יותר מאותם "הומופובים" שנגדם הוא נלחם
שלל צבעי הקשת של דגל הגאווה נצבעו אתמול בשחור, בין השאר על-ידי אנשים צבועים. המתקפה על ח"כ אמיר אוחנה מצד השמאל ואנשי קהילת הלהט"ב היא מופע נוסף של רדידות, שטחיות ופוליטיקה קטנה. ויותר מכך – אם היה מושג כזה שנקרא "הומופוביה", הרי שאותם צדקנים שיצאו נגד אוחנה התגלו כסוג של הומופובים בעצמם.
והרי תקציר האירועים. אתמול נפלו במליאת הכנסת שתי הצעות חוק מטעם 'המחנה הציוני'; הראשונה, של ח"כ ציפי לבני, ביקשה הכרה רשמית של המדינה בזוגות להט"ב במסגרת "ברית הזוגיות". השנייה, של ח"כ רויטל סוויד, דורשת כי המדינה תכיר בזוגות חד מיניים כהורים שכולים. הראשונה נפלה בפער של שבעה ח"כים (47-41) והשנייה בפער אף יותר גדול של תשעה ח"כים (46-37).
ניכר אפוא שהאופוזיציה לא בדיוק מאוחדת מאחורי ההצעות הללו. מההצבעה השניה, למשל, נעדרו חברי כנסת מטעם 'ישראל ביתנו', וכמובן – רובם המוחלט של הח"כים הערבים מ'הרשימה המשותפת'. ח"כים מהאופוזיציה גם התקזזו עם ח"כים מהקואליציה, וכאן המקום להזכיר שבין השתיים יש הבדל של שני ח"כים בלבד. אבל השמאל מצא לו את המטרה האולטימטיבית להכפשה – ח"כ אמיר אוחנה, איש מפלגת 'הליכוד'.
אוחנה, חבר מפלגת השלטון, עמד בציפיות, הפגין נאמנות למפלגתו ולממשלתו ונעדר מההצבעה. קוראים לזה כללים ומוסכמות – מושגים שהשמאל מפר באופן שיטתי. יתרה מכך, כדי לא להצביע נגד חוקים שהוא מסכים איתם אידאולוגית, הוא ביקש להתקזז. זה המהלך ההגיוני והמתבקש ביותר אל מול הצעות חוק חסרות סיכוי. הרי בממשלה הזו, למקרה ששכחתם, יושבים גם יהדות התורה, ש"ס והבית היהודי. שותפים בכירים גם בכל האפשרויות התאורטיות להקמת ממשלת שמאל.
טהרנות וצביעות
"קישוט ורוד" של נתניהו, כינה אותו בפייסבוק ד"ר תומר פרסיקו. "מצעד האכזבה" קראו כנגדו בפרויקט השנאה 'שישים ואחת' מבית 'מולד' ובחסות 'הקרן החדשה לישראל'. וגורמים שונים בשמאל ובקהילת הלהט"ב ציפו ל"נאמנות" מצד אדם שנבחר "על גב הקהילה".
אז קודם כל, בואו נסגור את הפינה הזאת: אמיר אוחנה נבחר בפריימריז בזכות 1,198 קולות של מחוז ת"א, מתוך סך של 3,248. הוא גבר על מועמדים ותיקים ו"דילים" חזקים בזכות עמדותיו ואישיותו. אין בידי פילוח שמצביע כמה מהם להט"בים, אך בהתבסס על העובדה שאחוז הקהילה בישראל עומד – על-פי ההערכות המחמירות ביותר – על כ-3% מהאוכלוסיה (כן, 10% זה מיתוס), הרי שניתן להניח בוודאות כי רוב המצביעים של אוחנה לא נמנו על חבריה.
אוחנה רחוק מלהיות אדם חד-ממדי. הוא גם לא רץ בבחירות רק על "טיקט" של נטיותיו המיניות. מי שנחשף לדעותיו גילה אדם לאומי, ביטחוני, איש שב"כ לשעבר, רב סרן במיל' ואיש הכלכלה החופשית. אוחנה היה עד לא מזמן עו"ד מצליח ואיש עסקים – רחוק מכל קלישאה פרוגרסיבית. וזו אולי הבעיה הכי קשה שלהם איתו.
השמאל וקהילת הלהט"ב מתגלים כצרי מוחין, אנשים שרואים בזהותו המינית של אדם את כל כולו. אך מעבר לנטיות מיניות, יש לבני אדם עולם רחב של רגשות, השקפות עולם ומאוויים. יש כינוי גנאי למי שמתייחס לבני אדם הומוסקסואלים על-פי נטיותיהם המיניות בלבד: קוראים לזה "הומופובים", שנאת הומואים באשר הם הומואים.
מבחינתם, אמיר אוחנה צריך לקבל החלטות לא רציונליות ולא ישימות, ולהקריב את עצמו על מזבח הג'נדר. שישרוף את המועדון, ואולי בדרך גם יפיל איזו ממשלה – זה באמת בונוס נחמד. העולם שלהם הוא שחור ולבן, וכמו בכל נושא ועניין, גם את עניין זכויות הלהט"ב הם רוצים לכפות על הציבור בכוח, באמצעות חקיקה.
והרי החדשות: אוחנה בחר בדרך אחרת. הדרך הנכונה והבריאה לקדם שינויים חברתיים היא דרך הדרגתית, מתונה, שנעשית מתוך הסכמה. מי שאומר שלא חל שיפור במצב הגאים מאז שאוחנה נכנס לכנסת, לא יודע על מה הוא מדבר. רק כדי לסבר את האוזן: מי חלם עד לפני שנה על מתנחלים דתיים שמקבלים הומוסקסואל מוצהר, נשוי ואב לתאומים שנולדו בהליך פונדקאות, בחיבוק, הערכה והקשבה?
עכשיו, אותם אנשים שנלחמים כל חייהם למען זכויות גאים מתנפלים על המייצג החשוב והמשפיע ביותר של הקהילה הגאה בכנסת. יש מילה יפה בעברית לאנשים מן הסוג הזה – "טהרנים". ויש גם מקום נחמד ששמור במיוחד עבורם ועבור נציגי הציבור שלהם במשכן הכנסת. קוראים לו "האופוזיציה".
לייק גדול
1. התגובה של השמאל לעצם אפשרות אפשריותו של אדם כמו אמיר אוחנה מראה עד כמה מדובר בעסקת חבילה הכוללת: להטביות, נגד אקיבוש, נגד ביבי ובמיוחד שרה, אתיאיזם גם הולך, נגד מתווה הגז, בעד ברלין וכל זה מעורבב יחד. אין חריגות! מי שחורג, ייהרג! ייצלב בכיכר העיתון והרשת.
2. אמיר אוחנה, עם כל הכבוד לליכודיותו, ויש לי כבוד לכל אדם, עושה מה שבא לו. קבע, עו"ד, הומו, ילדים בפונדקאות, שב"כ, וגם ארץ ישראל. מה יש?
אבל ארץ ישראל מחייבת ערכים, הרבה ערכים, וביניהם גם ערכי המשפחה כפי שהיהדות רואה אותם. לא אופנות מערביות כנעניות. "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו וכמעשה ארץ כנען לא תעשו". צרתנו היא שאנו נאחזים בארץ ישראל עדיין רק במובן הבטחוני ולא רואים אותה כיום כיוצרת אדם יהודי חדש ישן, המחובר לערכי העם, התורה והמסורת היהודית וגם האוניברסליות במובן מזוקק, שאינו מאמץ אורח חיים הזר ליהדות. הייתי מוותר על תמיכתו של אוחנה, שמייצג באורח חייו ערכים המנוגדים לטהרה שארץ ישראל מחייבת.
אמיר אוחנה – "אפעל ביתר שאת מתוך שורות הקואליציה למען שוויון חירויות לקהילת הלהט"ב בישראל"
מצעד האכזבה • רק לפני מספר חודשים ח"כ אמיר אוחנה, יו"ר התא הגאה בליכוד, הסביר לציבור: "אני יכול להגיד בלב שלם שהליכוד זו המפלגה הכי פלורליסטית שיש היום בישראל". הוא לא הצליח להסביר מאז למה ממשלת נתניהו הפלורליסטית כל כך מפילה כבר שנים הצעות לקידום שוויון זכויות לקהילת הלהט"ב, אבל היום הוא נאלץ לבחור בין פעילותו למען הקהילה לבין המפלגה ההומופובית בה הוא יושב • מי ניצחה? הפוליטיקה הקטנה • ח"כ אוחנה עמד היום למבחן בפעם הראשונה, מול סדרה של הצעות חוק שמקדמות שוויון זכויות לקהילה הגאה. הליכוד והקואליציה כולה התנגדו לכולן בלי למצמץ. ואוחנה? למרות שנכח במשכן, מיהר לברוח מהאולם ברגע שהצעות החוק הנוגעות לחבריו לקהילה עלו להצבעה • הצעת החוק הראשונה, מטעמה של ח"כ רויטל סויד, ביקשה להכיר בזוגות חד-מיניים כהורים שכולים כמו כל זוג אחר. אנחנו בטוחים שאוחנה, אב להט"בי בעצמו, לא מאמין שהשכול של חברי הקהילה שווה פחות משכול של סטרייטים, או שזוגות גאים כואבים פחות את מות ילדיהם. עם זאת, ברגע האמת, מי שנבחר במטרה לקדם את זכויות קהילת הלהט"ב – הפנה עורף לבוחרים שלו ולחברים שלו, ובחר בקומבינה הפוליטית שתקדם אותו אישית • אף אחד מאיתנו לא היה מעלה בדעתו שבצלאל סמוטריץ', למשל, יצביע נגד ההתנחלויות. זה מובן מאליו. אף אחד לא מצפה שחברי הכנסת החרדים יימלטו מהמליאה כשעולה להצבעה חוק שקשור איכשהו למצביעים שלהם. משמעת קואליציונית, קואליציה צרה, תיפול הממשלה – כך או כך, זה פשוט לא היה קורה. אבל אוחנה בחר אחרת • כבר שנים שהליכוד משקר שהוא דואג לעניים, משקר שהוא מקדם שוויון בנטל, משקר שהוא יביא ביטחון לאזרחי ישראל, משקר שהוא מטפל בפריפריה ומשקר שהוא תומך בקהילה הגאה. לכל זה כבר התרגלנו. אבל חבר כנסת חדש וצעיר, שנבחר בגלל פעילותו למען הקהילה, עוד לא עברו חודשיים מאז שאתה בכנסת – כבר הספקת למכור הכל ולשכוח את האזרחיות והאזרחים ששלחו אותך?
פעם הבא אריק גרינשטיין תחשוב .
אוה, וואו! להדביק כאן את הפוסט הדמגוגי של 'שישים ואחת'! איך לא חשבתי על זה בעצמי! יודע מה, צודק. אני כבר מוריד את המאמר מהרשת.
נו באמת.
אוה וואו! לצעוק שמאל שמאל שמאל במקום להתייחס לטענות את זה קשה לך לחשוב ! יודע מה אני כבר צועק ימין ימין כמוך !!
ושכתי להוסיף במה שונה הפוסט שלך מ 61 בגלל שזה באתר מידה? הפוסט שלך יותר דמוגיגי ורדוד מ61
אמת בסלע
מציע לא להכנס לויכוח בין אוחנה ולחבריו. רוב הציבור סולד בשקט מכל הקבוצה הזו, לא מתערבים בענינים הפרטיים שלהם אבל שישארו פרטיים. לא מתערבים במה שמתרחש בסוריה ולא באוחנה וחבריו
מהטורים ההומופובים והחשוכים ביותר שקראתי לאחרונה.
למה?
כאשר הכותב טוען שנאמנות למפלגה, טומנת בחובה לא להצביע לחוקים שאתה מסכים אידיאולוגית איתם, זה איכשהו נסבל בהבנה שהפוליטיקה היא גם אמנות הפשרות (על אף שגם להסכמיות הזו יש גבולות). אך האם טיעון המורכבות נותן לך להשתמש בציניות מביכה ולגנות את הקהילה הלהט"בקית כ"קהילה שמעזה להתייחס לבני אדם בנטיותם המיניות- היא הומופובית"?! או כמו שאתה נהנה ללגלג עליהם "טהרנים"?! אולי כי אין לך מושג שמי שמשויך לה שורד מהשפלה להשפלה בחברה שלא מקבלת כל שוני מגדרי ומיני, אולי כי אתה לא מבין שכשיש נציגי ציבור שתפקידו לייצג אותם אז מצפים ממנו להילחם בשיניים כמו שהם עושים זאת יום יום, שעה שעה.
אז נכון, שינוי חברתי הוא בצורה הדרגתית, מתונה ובהסכמה כמו שאתה טוען. אבל, וזה אבל גדול- כאשר החברה והחוק מפלים באופן ברור ובוטה את זכויות האדם, את ההכרה במגדריות ובנטיות מיניות מגוונות, אין מנוס אלא לשבור את מנגנוני ההסכמיות והכלליות השמרנית, להיות תקיפים ולא מתגוננים, ולהגן על זכויות הציבור.
אצל אנשי כת התקינות הפוליטית יש מדרג ידוע. כל מה שקורה למי שמעל למישהו אחר, הוא באשמת כל מי שמתחתיו. כל מה שעושה מישהו , גבוה בדירוג, למישהו שמתחתיו, יוצדק.
אוחנה פשוט לא במקום הנכון. כן, הוא הומו, מה שאמור לשים אותו למעלה, אבל בחשיבות גבוהה יותר יש את המלחמה במערב ובישראל, מה שמדרדר אותו מאד במצעד התקינות. מאחר וכך מותר לעשות לו הכל. כן, אין בעיה לאיש שמאל לפלוט לעברך "הומו" בתור קללה, אם אתה מהימין. מנסיון.
מרגע שמבינים את העקרון הפשוט הזה, פעולות השמאל ברורות וצפויות.
דוגמאות מחו"ל:
http://pjmedia.com/instapundit/227566/
יש מילה יותר טובה בעברית לאנשים מהסוג הזה: צבועים
כל אפשרות הקיום שלנו בארץ שורשה בכיבוד המסורת היהודית ובשמירת זיקה לדת היהודית. בכל העולם בכל ארץ בכל מקום הדתיים שבין היהודים הם התומכים היותר נאמנים במדינת ישראל וביהודים היושבים בה, ככל שמתרחקים מהדת הזהות עם היהודים קטנה והולכת. אם השנוי החברתי נראה לכותב חשוב יותר מאפשרות הקיום היהודי בסביבה עוינת כל כך שיבושם לו. לי אפשרות הקיום חשובה יותר, ייטב לנו לכולנו אם אוחנה וחבריו יפסיקו להתחלק אתנו בבעיות שלהם, שיסתדרו ביניהם.
מרב מיכאלי ושות' במחנה הציוני ובמרצ מחבקים אנסים ועברייני מין שמאלנים שאונסים ערבים בני 14. הם לא נמצאים במקום לשפוט את הימני http://healworlds.blogspot.co.il/2015/10/blog-post_81.html
זה לא נכון שההומואיות שלו היא פריט שולי בזהות שלו. הוא היה ראש התא הגאה בליכוד, ככה שהוא לא סתם הומו, הוא אקטיביסט להט"בי. וככזה, לדעתי זה ביזיון שהוא קיפל את העקרונות שלו, שלפחות אחראים לחלק מהקולות שקיבל בפריימריז, בשביל משמעת קואליציונית. כל הפואנטה בתא הגאה בליכוד היא להוכיח שאפשר גם להיות ליכודניק וגם לפעול למען זכויות להט"ביות, וברעיון הזה הוא בגד. זה לא שיש כל יום יוזמות למען קהילת הלהט"ב, ואם הן ישנן, סביר להניח שהן יגיעו מהאופוזיציה, ככה שנראה שהוא לא הולך לעשות כלום בנידון כל הקדנציה שלו. ולא, זה שהוא הומו מוצהר עם ילדים מפונדקאות שמתקבל על ידי חברים בבית היהודי, זה לא נקרא "קידום זכויות להט"ביות". כל החיבוקים החמים מכל הכיוונים לא יעזרו בסופו של דבר לבן זוג של חייל שנפל להיות מוכר כשכול, ללא חקיקה.