"גבירתי מזכירת המדינה, את לא כשירה להיות הנשיאה"

סנדרס מצליח בניגוד לציפיות, קרוז מצמצם פערים, והמועמדים המובילים – קלינטון וטראמפ – מתחילים להילחץ: לקראת הפריימריז בניו יורק, המועמדים בשתי המפלגות מסירים את הכפפות

ראש בראש; קלינטון וסנדרס בעימות. צילום מסך

בזמן שכולם עסוקים בטראמפ, בינתיים, בצד השני של המתרס, גם מפלגת החמור לא חפה ממהומות. האחרונה שבהן פרצה אך לפני מספר ימים, עם כותרת הוושינגטון פוסט: "קלינטון מטילה ספק בכשירותו של סנדרס להיות נשיא". לאחר מכן הסבירה קלינטון לדיילי ניוז כי סנדרס "לא עשה את שיעורי הבית שלו. רואים שהוא מדבר על נושאים שונים כבר שנה ועדיין כנראה לא יודע על מה הוא מדבר… זה מעלה הרבה שאלות".

סנדרס לא נותר חייב ומיהר לירות בחזרה: "אני חושב שדווקא היא לא כשירה להיות הנשיאה. תראה את כל הכסף שהיא מקבלת מהסופר פאקס ('Super PACs) והתאגידים הגדולים, תראה את ההחלטות הגרועות שהיא תמכה בהן, שהיו קטסטרופליות עבור השכבה הבינונית; ומעל הכל ההחלטה להיכנס לעיראק ב-2002, שהייתה אחת מההחלטות הגרועות ביותר בתולדות ההיסטוריה של ארה"ב". הוא הוסיף ועקץ כי אחרי שהוא ניצח בשש מתוך שבע הפריימריז והאספות האחרונים, קלינטון בלחץ. "אני מתכוון לנהל קמפיין שהוא מבוסס נושאים, ואנחנו נדבר על הנושאים עצמם. אבל אם יתקפו אותי, לא נשב בחיבוק ידיים – אנחנו נתקוף בחזרה. אל תחשבו שבגלל שאנחנו ממדינה קטנה אנחנו לא יודעים להלחם".

סנדרס מזהה היטב את המצוקה. לקראת הפריימריז שיערכו בקרוב בניו יורק, בהם יחולקו 293 צירים דמוקרטים, קלינטון באמת מודאגת. היא כבר רוצה להיפטר מהמטרד של סנדרס, ולהתמקד בבחירות הכלליות. אלא שסנדרס לא הולך לשום מקום. קלינטון מובילה כעת עם 1,756 צירים לעומת 1,068 של סנדרס, אך שאם מורידים את צירי-העל, צירים שיכולים לתמוך במי שרוצים, קלינטון מובילה רק ב-250 צירים (1,287 לקלינטון, 1,037 לסנדרס). כלומר קלינטון מחזיקה 469 צירי-על, ואילו סנדרס רק 31. ובלי צירי-העל, יש עוד כ-1,700 צירים שעדיין לא חולקו. מסתבר אפוא כי המירוץ עדיין פתוח.

בנוסף, צירי-על, גם אלה שכבר תומכים לכאורה בקלינטון, יכולים לשנות את דעתם לפני הוועידה. סנדרס מאמין שאם הוא יצליח להשיג או להתקרב לקלינטון במספר הצירים הרגילים, כמה מצירי-העל יחשבו פעמיים על תמיכתם בקלינטון, במיוחד לאור העובדה שציבור המצביעים הדמוקרטיים גילה את דעתו. ההנחה היא שהרבה מצירי-העל תמכו בקלינטון כי לא חשבו שלסנדרס יש סיכוי, ולא ספרו אותו כמועמד רציני. אלא שעתה פני הדברים השתנו, וייתכן כי כך גם נקודת המבט של אותם צירים.

הקושי של סנדרס להשיג את קלינטון נובע מהעובדה שכל הפריימריז בצד הדמוקרטי עובדים לפי השיטה הפרופורציונלית (הצירים מתחלקים, והמנצח במדינה לא לוקח הכל). לכן גם אם סנדרס מנצח במדינה כלשהי, כל עוד לא מדובר בניצחון של עשרות אחוזים – קשה לו לצמצם את הפער. ואכן, רוב הניצחונות של סנדרס אינם בפער גדול, לעומת המדינות בהן ניצחה קלינטון, שהיו בהפרשים גדולים יותר.

אחר כל זאת, עדיין, ניצחון של סנדרס בניו-יורק יהווה מכה קשה לקלינטון. זו כנראה הסיבה שקלינטון לא נשארה חייבת, והקמפיינרים שלה שלחו את כלב התקיפה שלהם, כתב הניו יורק טיימס פול קרוגמן, להצליף בסנטור על כך שההערות שלו הן "מכות מתחת לחגורה". הערותיו של סנדרס, כתב קרוגמן, מעידות כי הקמפיין שלו איבד את היציבות הערכית שלו. בתגובה תהה סנדרס: "מתחת לחגורה?! דיברתי על המיילים שלה? אף לא מילה אחת! דיברתי על גיוס הכספים לקרן יוזמת קלינטון?!".

ובכן, נאחל בהצלחה לשני הצדדים.

"קרוז משתמש בטקטיקה של הגסטפו"; קרוז וטראמפ. צילום מסך
"קרוז משתמש בטקטיקה של הגסטפו"; קרוז וטראמפ. צילום מסך

טראמפ מדשדש

הפריימריז האחרונים שהתקיימו בוויסקונסין היו חשובים מאוד עבור המועמדים הרפובליקנים. לפני הפריימריז נאמר, כי אם טראמפ ינצח הוא ישיג קרוב לוודאי את הצירים הדרושים כדי להיות המועמד הרפובליקני בלי ועידה מתווכת. לצערו, הוא נכשל כישלון חרוץ.

הסיבות לכישלונו לא היו רק אלקטורליות, אלא נבעו בעיקר מתוך ההתנגדות העצומה לטראמפ במדינה. היה לו שבוע גרוע מאוד לפני הפריימריז: בוויסקונסין טראמפ ביקר בחריפות את המושל הפופולרי, סקוט ווקר, וניסה להשמיץ את מנהיג הרוב, פול ראיין, בכנס בעיר מולדתו. הארגונים שפועלים נגד טראמפ היו מתואמים היטב במאמציהם לעצור אותו, וגם תוכניות הרדיו השמרניות התגייסו נגדו. בנוסף, טראמפ הצליח לחולל סערה ולחטוף חיצים מכל הכיוונים בשל ההתבטאות שלו על נושא ההפלות, זאת לאחר שאמר כי צריך להעניש נשים שמבצעות הפלה. אם לא די בזאת, הוא הכניס לזירה את אשתו של טד קרוז, היידי, ושצייץ תמונה לא מחמיאה שלה ליד תמונה של אשתו הדוגמנית לשעבר. כישלונו של טראמפ, אם כן, אינו הפתעה גדולה. אם טראמפ היה מנצח למרות כל זאת, כולם היו מודים שהוא "סופרמן" ושאי אפשר לעצור אותו.

עבור קרוז מדובר בניצחון מכריע, ולא לחינם הוא כינה אותו "נקודת מפנה בבחירות". כעת, טראמפ זקוק לכ-58% מהצירים שנותרו כדי להשיג את מספר הזהב, ובכך למנוע ועידה מתווכת. עד עכשיו טראמפ זכה ב-46% מהצירים, ואם ימשיך כך לא יגיע ל-1,237 צירים. לעומת זאת, טד קרוז חייב לנצח ולקחת כ-81% מהצירים הנותרים, מה שוודאי לא יקרה. לכן, הטקטיקה של קרוז וקייסיק היא בראש ובראשונה למנוע מטראמפ להגיע ל-1,237. בשלב השני, קרוז ירצה לצמצם את הפער בינו לבין טראמפ כמה שיותר, כדי שאם יבחר בוועידה מתווכת זה לא יראה מופרך לחלוטין. בשלב זה טראמפ מוביל על קרוז ב-198 צירים, ואם קרוז יזכה בכ-60% מהצירים שנותרו הוא יסיים את הפריימריז עם מספר כמעט שווה לזה של טראמפ.

אחרי הפריימריז בוויסקונסין, טראמפ אמר שקרוז "גונב את הבחירות", שהוא "בובה של הממסד" ואף "סוס טרויאני". אנשי הקמפיין של טראמפ מתחילים להילחץ. על-אף שצפוי כי הוא יהיה המועמד המוביל בזמן הוועידה, הם דואגים מוועידה מתווכת ומהאפשרות הסבירה שהם יפסידו בה. מסיבה זאת טראמפ שכר את שירותיו של פול מנפורט, אסטרטג רפובליקני ותיק, שיוביל את המאמץ לזכות בצירים לפני הוועידה ובמהלכה. ההתארגנות של קמפיין קרוז הוכיחה את עצמה כבר בכמה מדינות: בקולורדו, צפון דקוטה, ועוד מדינות בהן ההתארגנות בשטח חשובה. מעבר לכך, חלק מעבודת השטח היא לדאוג לגבש רשימות שמות של צירים פוטנציאליים אמינים בכל מדינה ובמחוזות השונים, אנשים שניתן לסמוך על הצבעתם במידה ויהיה סיבוב שני בהצבעה בוועידה מתווכת. וכך קרוז עשה. תגובתו של הקמפיינר הטרי של טראמפ, פול מנפורט, לא אחרה לבוא, והוא הספיק כבר להחדיר מסר חדש: קמפיין קרוז משתמש בטקטיקה של הגסטפו כדי לזכות בצירים.

ניו יורק, ניו יורק

הניצחון של קרוז חשוב גם משום שקיימת הפסקה של שבועיים בין הפריימריז של וויסקונסין לניו יורק. הניסיון מלמד כי ככל שיש מרווח זמן רחב יותר בין האירועים, הרושם שהותירו הפריימריז האחרונים מתחזק. קרוז נמצא כעת "על הגל": הוא ניצח בגדול בוויסקונסין, וגרף 36 מתוך 42 צירים. כמה ימים לפני כן הוא זכה ב-18 מתוך 25 צירים בצפון דקוטה (אלו פריימריז לא-קונבציונליים, מעין ועידה קטנה של המפלגה). בנוסף, קרוז גרף את כל 34 הצירים במדינת קולורדו. הפריימריז הבאים, כאמור, יתקיימו ב-19 באפריל בניו יורק. שבוע לאחר מכן במרילנד, פנסילבניה, קונטיקט, דלוור, ורוד איילנד.

ספק גדול אם המומנטום יעזור לקרוז בניו יורק, שם טראמפ כבר התחיל להזכיר לכולם שוב ושוב מה קרוז חושב על "ערכי ניו יורק". קרוז מודע לכך, ולכן הוא נוקט באסטרטגיה אחרת. בפריימריז בניו יורק יש 95 צירים. 81 מהם מחולקים ב-27 מחוזות, שלוש לכל אחד. בכל מחוז, מי שמסיים במקום הראשון מקבל שניים משלושת הצירים, ומי שמסיים במקום השני מקבל את הציר השלישי. אם אחד מהמועמדים מסיים עם יותר מ-50% מהקולות במחוז, הוא זוכה בכל שלושת הצירים. לכן, האסטרטגיה של קייסיק וקרוז היא להתייחס לכל מחוז כאילו מדובר בפריימריז קטן כשלעצמו ולהתארגן כיאות ברמת השטח בכל מחוז ומחוז. בנוסף לכך קיימים 11 צירים מדינתייים, המחולקים בצורה פרופורציונלית, אלא אם כן מועמד אחד זוכה ביותר מ-50% מהקולות, כאמור לעיל. בינתייים אנחנו נמשיך לעקוב.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *