אולי לא צריך להלך בגדול? אולי להיות ולא לחדול? יום הזיכרון מציף שאלות יסוד חשובות, שצריך רק להיזהר לא לטבוע בהן. וגם: מלחמה, ניצחון וחלל גדול בעקבות בטהובן
הַפִּרְפּוּר בַּצִּיר מִשְּׁתֵּי הָרוֹאוֹת
דֶּרֶךְ הַגָּרוֹן אֶל הָרֵאוֹת.
הַמִּטְעָן בְּצַד שְׂמֹאלוֹ שֶׁל הֶחָזֶה
הַהוֹלֵם בּוֹלֵם חוֹבֵט חוֹזֵר.
הַהִתָּקְלוּת הַמְּעוֹרֶרֶת תְּהִיָּה עַל נוֹשָׁנוֹת
כְּאִלּוּ בְּיָדֵינוּ לְשַׁנּוֹת.
כַּמָּה עוֹלָה הַגְּאוּלָה,
שֶׁמָּא הִיא עוֹד נְעוּלָה,
מָה הָיָה אִלְמָלֵא,
בַּמֶּה הָאֵל מָלֵא,
מָה הַהַצְדָּקָה,
לָמָּה מְחִיר מֻפְקָע,
אוּלַי לֹא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ בְּגָדוֹל,
אוּלַי לֹא לִהְיוֹת אֶלָּא לַחְדֹּל,
אֵיךְ מַבִּיטִים בְּעֵינֵי הַנּוֹשֶׁה,
שֶׁשִּׁלֵם בְּמַטְבֵּעַ קָשֶׁה –
יְבֹרַךְ הַיּוֹדֵעַ לִתְהוֹת וְלִשְׁאֹל
אִם לֹא יֶהֱמֶה אֶל הַשְּׁאוֹל;
אִם תִּהְיֶה הַתְּהִיָּה לוֹ תַּמְרוּר
שֶׁל כִּוּוּן וּבֵרוּר,
אִם תִּהְיֶה הַנּוֹסַעַת – אַךְ לֹא הַנַּהֶגֶת
וְלֹא הַהֶגֶה.
♦ ♦ ♦
הסימפוניה השלישית של בטהובן
בתי השיר מקבילים לארבעת פרקי הסימפוניה ההרואית. מתוך "תשע הסימפוניות של בטהובן", מחזור-שירים בכתובים.
סוּת אַרְגָּמָן לַגִּבּוֹר עַל חֲזֵהוּ.
סוּס מְאֻמָּן עַל גַּבּוֹ יַקְרִיבוֹ.
סוּרִי אֵימָתָה בַּקְרָב תֹּאחֲזֵהוּ.
סוּג שׁוֹשַׁנִּים הוּא יִצְדַּק בְּרִיבוֹ.
שַׂק וְשָׁנִי יְכַסּוּ אֶת הָאֵבֶל.
סַף הַדִּמְעָה כָּאן וְרֹב גְּאוֹנְךָ.
הוּא שֶׁדָּמָה לְעָפָר וּלְהֶבֶל
פְּרִי אֲדָמָה שֶׁעָלָה לְמִנְחָה.
שׁוּב וְהִתְגַּל אֶל הַצַּר הַגּוֹאֶה.
עַם זוּ תִּגְאַל נָע כַּצֹּאן בְּלִי רוֹעֶה.
שָׂא לַשָּׁעָה. אַל תִּשְׁעֶה לַמַּלְקוֹחַ.
סַע, נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ.
דְּרֹךְ, מְנַצֵּחַ. הָאָרֶץ נִמּוֹחָה.
רֹךְ בְּשָׂרָהּ הוּא לְךָ נַחֲלָה.
שִׁיר כִּי רָמִיתָ, שִׁיר מִי כָמוֹךָ,
שִׁיר וְלִבְּךָ חָלָל.
המשורר הלאומי
אולי בדור אחר, בו משורר לא יומלך לפי כמות הפרש, דציבל של רעש וכתפיים של מקרר – אתה היית הקול המוביל. קול השפיות הנועם והרוך. של מילים שאומרות הכול' והנפש יודעת בשקט, כאן האמת.