מבקר ללא גבולות

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, ממשיך לחתור בכל הכוח לעבר מה שנראה כמטרתו האמיתית מיום כניסתו לתפקיד: אופוזיציה לוחמת לניגוח ראש הממשלה נתניהו, וניסיון להביא להפלת שלטונו.

היום פרסם שפירא את דו"ח המבקר לשנת 2015. אזרח מן השורה היה מצפה לקרוא תחילה בדו"ח על ליקויים חדשים במוסדות השלטון, על שחיתות ציבורית, על מינויים ממשלתיים לא תקינים וכן הלאה. בפועל? הדבר הראשון ששפירא דאג שהציבור ייחשף אליו, הוא דווקא אותה פרשה שחוקה ולעוסה עד זרא שכבר לא נותר בה כל עניין – פרשת "ביביטורס", אשר עדיין מסרבת לגווע הודות להנשמות מלאכותיות מצד המבקר וחבריו.

למרות שהחוק אוסר לצטט מדו"ח המבקר לפני מועד פרסומו הרשמי (היום ב-16:00), התיר משרדו של שפירא להקדים ולפרסם הבוקר הודעה לעיתונות. ההודעה עסקה בנושא אחד בלבד: מימון נסיעות נתניהו. מסתבר שאין נושאים אחרים על סדר היום הלאומי. העובדה שגם המבקר עצמו מודה שאין בפרשה משום חשדות לפלילים, אלא רק עניינים הנוגעים ל"מראית עין של טובות הנאה", מעניקה לכל העניין מראית עין של אובססיה מוחלטת.

זאת ועוד. מלבד הפרסום החריג והמגמתי בנוגע לנסיעות משפחת נתניהו, דווח כי גורמים במשרד המבקר הפרו את חובת הסודיות המוטלת עליהם בחוק – חובה אשר נשמרה בהקפדה רבה עשרות שנים. אותם "גורמים עלומים" מסרו לאחרונה לתקשורת מידע מקדים על החשדות שנבדקים במשרדי המבקר בפרשת "ביביטורס" ועל פנייתו של שפירא בנושא. ייתכן שהמבקר עצמו לא היה מודע לכך, אך ספק רב אם נכון לנקות אותו כליל מאחריות להדלפות שיוצאות מעובדי משרדו.

המבקר שהתבלבל

עיון בקטעים מתוך הדו"ח המתייחסים לפרשת "ביביטורס", מעלה את החשש שהמבקר כלל אינו מבין את מהות תפקידו. שוב נראה, ולא בפעם הראשונה, שהמבקר חורג מסמכותו ומשתעשע בתחומים לא לו. במקום לעסוק בניתוח וביקורת ענייניים של מוסדות המדינה, שפירא מכניס עצמו למאבקי כוח וכיפופי ידיים עם רשויות החוק האחרות, ומותח ביקורת גם על מוסד היועץ המשפטי לממשלה.

הסיבה? מתברר כי שני יועצים משפטיים לממשלה – הן יהודה וינשטיין והן אביחי מנדלבליט – מסרבים להתיישר עם עמדתו של שפירא בפרשה. לפי דיווחים בתקשורת, העובדה שוינשטיין ומנדלבליט, כל אחד בתורו, סברו שניתן לסגור את פרשת הנסיעות, גרמה ל"מקורבי" שפירא לתקוף אותם בבוטות ולהאשים אותם ב"טיוח" ובמשיכת זמן עד למועד ההתיישנות.

למי ששכח, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין, סגר בעבר את תיק "ביביטורס" והחליט שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו. וינשטיין בחן את הפרשה לעומק, אך לא מצא טענות של ממש בפרסומי התקשורת. למרות זאת שפירא, כאחוז דיבוק, נקט בצעד חסר תקדים והעביר את החומר לעיון נוסף של משרד היועץ החדש, מנדלבליט, בתקווה שאולי בכל זאת תיפתח חקירה פלילית.

בנקודה זו חשוב לזכור: גם לדעת שפירא אין מדובר בממצאים המעלים חשש לפלילים, אלא במיחזור של חומרים ישנים שאין לו דבר לחדש בהם. במצב כזה לא מוטלת על שפירא שום חובה חוקית להחיות מחדש את הפרשייה. אך הוא בחר בכל זאת לנקוט במהלך. חליפת הדברים בין שפירא לאנשי היועץ המשפטי לממשלה, המופיעה בדו"ח, מלמדת על מבקר שאינו יודע את מקומו ואת סמכויותיו, וגורם לזילות המשרד שהופקד עליו.

התערבות במערכת הבחירות

נוכח מה שנראה כמסע רדיפה שיטתי וממושך אחרי נתניהו, יש להניח שאמון הציבור במוסד מבקר המדינה לא צפוי להשתפר בשנה הקרובה.

רק לאחרונה פורסמה במתכונת מצומצמת טיוטת דו"ח המבקר אודות התנהלות הקבינט במבצע 'צוק איתן'. לפי הפרסומים והרמיזות בתקשורת, טיוטה זו כוללת ביקורת חריפה על נתניהו והאשמה בדבר הסתרת מידע מחברי הקבינט ואי-שיתוף מידע חיוני. חרף היותו של הדו"ח "סודי ביותר", הודלפו ממנו קטעים רבים לתקשורת, עוד לפני שהגיע לידי המבוקרים ועוד לפני שהמבוקרים זכו להגיב עליו. נניח בצד את העובדה שלמבקר המדינה יוסף שפירא אין כל הכשרה מתאימה לעסוק בסוגיות של ניהול מערכה צבאית, גם כאן חוזר דפוס ההדלפות וההתעמרות בנתניהו.

לזאת מצטרף הפרסום השערורייתי של דו"ח המבקר בעניין מעון ראש הממשלה ולאחריו בעניין משבר הדיור, שניהם בעיצומה של מערכת הבחירות האחרונה. למרות שלא הייתה שום בהילות בפרסום הדו"חות בעיתוי הרגיש הזה, נקט שפירא בצעד אנטי-דמוקרטי והתערב דה-פקטו במערכת הבחירות. צעד אנטי-דמוקרטי בעליל.

שפירא אם כן מתגלה כפקיד שיכור כוח, שאינו יודע את מקומו ואינו יודע להבחין בין דעותיו האישיות לתפקידו הממלכתי. במקום לחשוף שחיתויות ולעסוק בשאלות של מנהל תקין, מתנהל שפירא כאחרון האקטיביסטים הפוליטיים. לא מכובד ולא ראוי.