היום שאחרי דאע"ש

לפני כשבועיים החלה מתקפה צבאית משולבת נגד דאע"ש. כוחות מגוונים משתתפים במתקפה, והיא ממוקדת בשני מוקדים עיקריים משני קצותיה של המדינה האסלאמית – האחד במחוז חאלב שבסוריה, במתקפה על העיר מנביג'; והשני במחוז ענבר שבעיראק, במתקפה על העיר פלוג'ה. מדובר במתקפה המאסיבית ביותר שנערכה עד כה נגד דאע"ש, והיא מצטרפת לשורה של הפסדים טריטוריאליים שהארגון נוחל באופן עקבי בשטח בתקופה האחרונה. ביניהם הכשלון במצור על קובני הכורדית, הנסיגה מהעיר העתיקה תדמור בסוריה, והתבוסות שנחל הארגון ברמאדי וסינג'אר בעיראק. במרץ השנה הודיע הפנטגון כי דאע"ש איבד מאז שיא כוחו ב-2014 כ-40% משטחו, והספירה נמשכת.

ההחלטה על אימוץ קו מיליטנטי יותר נפלה בוושינגטון לאחר שהניסיונות הדיפלומטיים להביא להפסקת אש בשטח נכשלו כשלון חרוץ. המעורבות הרוסית לטובת ממשל אסד כנגד המורדים, החל בספטמבר 2015, היטתה את יחסי הכוחות לטובת משטר אסד וקיעקעה את הניסיון האמריקני למוטט את המשטר העלאווי. הנשק המערבי שהושקע במורדים המתונים זלג לטרוריסטים סלפיסטים, שתולים של אל-קאעידה וערב הסעודית. ולמרות ההתקפות האוויריות המסיביות של הקואליציה נגד דאע"ש, הארגון כמעט שלא נפגע ואפילו הצליח לרשום לעצמו הישגים טריטוריאליים חדשים.

כך, נותרה ארצות הברית ללא כל השפעה מדינית או צבאית בשטח. יתכן מאוד כי החשש העיקרי של וושינגטון מפני אובדן היוזמה לטובת רוסיה, ושעון החול ההולך ואוזל עד תום כהונת אובמה, דוחקים אותה לשלוף מהמגירה תכנית ב' למיטוט המדינה האסלאמית. עם התנעת התכנית, אמריקה ורוסיה נכנסות למירוץ צבאי מי הראשונה לכבוש בעזרת בני בריתה את א-רקה שבסוריה, בירתה של המדינה האסלאמית, ובכך לזכות בהכרה כ"מצילת העולם הנאור".

הברית הכורדית-אמריקנית

כדי להוביל את המהלך הצבאי נגד דאע"ש בשטחי סוריה, האמריקנים החליפו את בני חסותם – המורדים המתונים של 'צבא סוריה החופשית' שהלכו והדלדלו – בקואליציה חדשה יחסית שנקראת 'הכוחות הסורים הדמוקרטים' (SDF). ניצניה של הקואליציה החלו להתגבש בראשית 2015, לאחר שארצות הברית נחלצה לעזרתם של הכורדים ששהו תחת מצור של דאע"ש בעיירה קובאני. כמובן, למורת רוחו של נשיא טורקיה ארדואן, שמאוד לא אהב את הפגנת הלאומיות הכורדית בקובאני על גבולותיה הדרומיים של טורקיה, וקיווה שדאע"ש יטפלו בבעיה.

ההכרזה הרשמית על הקמת קואליצית SDF פורסמה בחורף 2015 כאשר הלוחמים הכורדים (Y.P.G) מהווים בו רוב מכריע. כדי להעניק לארגון לגיטימיציה רחבה בשטח ולאפשר לו לשחרר מעוזי דאע"ש סונים מובהקים, ארצות הברית מנסה לצרף לשורות הארגון כמה שיותר פעילים סונים. במהלך החודש האחרון, ככל שגוברים הישגיו של הארגון כך עורקים לשורותיו יותר ויותר פעילים שאינם כורדים.

בתחילת החודש נפוצו הידיעות על תחילת המתקפה של SDF על העיר מנביג'. על אף שגורמים אמריקניים הודיעו כי הנוכחות הצבאית בשטח היא רק לשם הדרכה והכוונה, פורסמו תמונות של חיילים אמריקנים המעורבים בלחימה ונושאים תגים של הכוחות הכורדיים (Y.P.G). התמונות הובילו לעימות גלוי בין אנקרה לארצות הברית, שבמהלכו דרש ארדואן להסיר את התגים. העימות הדיפלומטי הגלוי הוא רק קצה הקרחון של משבר היחסים ההולך ומחריף בין אנקרה לוושינגטון על רקע התמיכה האמריקנית בכורדים.

ארדואן טוען שהאמריקנים כבר הכירו בכך שהכוחות הכורדים (Y.P.G) משתפים פעולה עם המחתרת הכורדית הטורקית (P.K.K), שחזרה להפעיל פיגועי טרור בלתי פוסקים בטורקיה. כך למשל פיגוע טרור שיוחס ל-P.K.K ביום שלישי האחרון, שבו נהרגו 11 אזרחים במחוז באיסטנבול. לפי שעה הקואליציה של SDF הצליחה לכתר את מנביג' משלושה צדדים, ומאיימת לנתק את ציר האספקה של דאע"ש אל העולם דרך הגבול עם טורקיה.

המתקפה על פלוג'ה

בעיראק מפעילים האמריקנים קואליציה "אנטי-דאע"שית" צבאית המבוססת על צבאו הדל של חיידר אל-עבאדי, ראש הממשלה השיעית-עיראקית, יחד עם המיליציות השיעיות. כיעד צבאי ראשון נבחרה העיר פלוג'ה, בתור הכנה לשחרור עיר הדגל של דאע"ש בעיראק – מוסול. אולם, פלוג'ה היא אגוז קשה למדי לפיצוח אם לשפוט לפי ההיסטוריה של העיר.

מאז ומתמיד נחשבת העיר פלוג'ה למעוז דתי סוני אדוק, הרביעית בגודלה בעיראק. עם נפילתו של משטר הבעת' של סדאם חוסיין ב-2003, התבצרו בפלוג'ה פליטים רבים מצבא עיראק וגורמים סונים סלפיסטים, ומשם הם הפעילו רשת טרור כנגד הנוכחות האמריקנית בעיראק. לאחר שהאמריקנים נכשלו בניסיון למגר את הטרור בעיר, הם יזמו מהלך המתקפי חסר תקדים בעוצמתו שהפך את העיר לעיי חורבות. הפצע הפתוח של תושבי פלוג'ה והאיבה הגלויה שלהם לממשלת הבובות העיראקית-אמריקנית, סייעה לאל-קאעידה להשתלט על העיר בקלות לאחר נסיגת הכוחות האמריקניים ב-2011. ביום ההכרזה על שלטון החליפות – היה זה המעוז הראשון והנאמן של דאע"ש בעיראק.

הפלישה הקרקעית לפלוג'ה החלה ב-23 למאי. תחילה נכבשה העיירה גארמה, צפונית לפלוג'ה, על-ידי המיליציות השיעיות. עדויות של אזרחים מלמדות שבשטח רוססו כתובות גרפיטי שבהן נכתב – "תודה לך, איראן. תודה לך, קאסם סולימאני". חוליה נוספת שקישרה את סולימאני, מפקד כוח 'אל-קודס' של משמרות המהפכה האיראניים לאירוע, היא תמונות שבהן מופיע סולימאני יחד עם מפקדים של המיליציות השיעיות כהכנה לפעולה.

לאחר כיבוש גארמה החלה הפלישה הקרקעית של צבא עיראק מדרום לעיר. הכוחות פלשו לשכונת השוהאדה, כיתרו את העיר ממזרח ומדרום, ניתקו את נתיבי האספקה והותירו את תושביה במשבר הומינטרי תחת אש וללא מזון. לוחמי דאע"ש מצדם, התכוננו היטב לקרב ומלכדו איזורים נרחבים במטעני חבלה. אזרחים רבים שנלכדו בצבת שבין הלוחמים ניסו לנוס על נפשם, אך הוצאו להורג על-ידי פעילי דאע"ש. חיידר עבאדי, ראש ממשלת עיראק, הורה על האטה בפלישה לתוך העיר מדרום בשל המשבר ההומניטרי שנגרם לתושבים. זאת למורת רוחן של המיליציות השיעיות.

לפי שעה לא נרשמה הכרעה כלשהי בקרב בפלוג'ה, ופעילי דאע"ש מתבצרים כעת בעיר ומשתמשים באזרחים כמגן אנושי. יכולת ההישרדות של דאע"ש בעיר תשפיע במידה רבה על יכולת הישרדות הארגון במרחב – לכל הפחות על מידת הדומיננטיות שלו כגורם מרכזי בשטח.

מי הפרטנרים של האמריקנים?

למרות הצהרותיהם של בכירים בממשל האמריקני על כך שארצות הברית משתפת פעולה אך ורק עם "גורמים שיעים מתונים", אין להתפלא כלל שתביעות אצבעותיו של קאסם סולימאני נחשפות במהלך הצבאי.

כדי להבין עם מי בדיוק לוחמים האמריקנים כתף אל כתף, צריך להכיר קצת טוב יותר את קלסתר הפנים של המיליציות השיעיות העלומות. המיליציות הללו הן התאגדות של הרבה ארגונים שיעים חמושים. רובם פועל בשטח עוד לפני הדחתו של סדאם חוסיין, בתור ארגונים מחתרתיים לוחמים. בעקבות פאתווה שהוציא האייתוללה עלי אל-סיסתאני למלחמת ג'יאהד בדאע"ש, והודות להיחלשות הממשלה העיראקית, זכו הארגונים הללו לעדנה מחודשת של שגשוג והתחזקות.

המפקד העליון של המיליציות השיעיות, מהאדי אל-מוהנדיס, הוכר ב-2009 כמפקד של ארגון הטרור 'באדר' על-ידי ארצות הברית, ונכון להיום הוא יועצו הבכיר של קאסם סולימאני. סולימאני הוא המפקד הבכיר ביותר של איראן האחראי על "יצוא המהפכה" מחוץ לגבולותיה. הלה כפוף ישירות למנהיג הרוחני העליון של איראן האייתוללה עלי חמינאי, ופיקד על שורה ארוכה של פעולות טרור ברחבי העולם. בין היתר היה אחראי לביצור חיזבאללה בבעל בק בלבנון והשתלטותם על המדינה, ולהעברת כספים ונשק לחמאס ולג'יאהד האסלאמי. סולימאני הפעיל פיגועי תופת בבנקוק, ניו-דלהי ותאילנד, וכן את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה ב-94', שבמהלכו נהרגו 85 בני אדם. סולימאני מאמן וחונך את מפקדי המיליציות השיעיות העיראקיות.

מאמר שפורסם לאחרונה בעיתון הטלגרף הבריטי, חושף דו"ח המשרטט תמונת מצב אפשרית ליום שאחרי דאע"ש. בדו"ח מובאות עדויות של גנרלים בצבא העיראקי הטוענים כי לאחר התבוסה האחרונה של דאע"ש ברמאדי וסינג'יר, מאזן הכוחות בעיראק השתנה לטובת המיליציות השיעיות. בעוד שהצבא העיראקי נתפס בציבור כזרוע המבצעת של ממשלת בובות אמריקנית, המיליציות השיעיות זוכות לדימוי יוקרתי בשל הקרבה שלהן לקאסם סולימאני ולמשטר האייתוללות.

למעשה, הקואליציה הצבאית נגד דאע"ש מורכבת מיחסי כוחות של-70/30 אחוזים לטובת המיליציות השיעיות. אם וכאשר המדינה האסלאמית תקרוס סופית, יהיה זה רק האות לתחילתה של המלחמה הבאה – מלחמה פנים שיעית בעיראק בין המיליציות בחסות איראן לצבא עיראק.

עולה הרושם כי האסטרטגיה של הממשל בוושינגטון מכוונת להישגים קצרי טווח. הפעם ההישג הנכסף הוא לחזות בקריסתה של המדינה האסלאמית. לשם כך משתפים האמריקנים פעולה עם בני ברית שונים וסותרים בעיראק ובסוריה, כאילו היו עולמות נפרדים. אולם ההתחזקות הכורדית תאיץ את מרחץ הדמים עם טורקיה וממשלו של אסד, וההיסטוריה מוכיחה שהצדדים הניצים לא יהססו לדכא את האוכלוסיה הכורדית ללא פשרות או פתרונות דיפלומטיים מיותרים. כאשר מוסיפים לכך את כיסי ההתנגדות הסוניים הרבים, אשר פזורים בשטח וצפויים להילחם בשיעים עם דאע"ש או בלעדיו, הרי שמלחמה ארוכה צפויה בחבלי הארץ של סוריה ועיראק.