בלי רגשי נחיתות בבקשה: ישראל היא שותפה אסטרטגית של ארה"ב

סיוע אמריקני לישראל? ממש לא. מדינת ישראל היא ההשקעה הביטחונית הטובה ביותר של ארה"ב, עם תשואה חסרת תקדים לאורך השנים במודיעין, בטכנולוגיה ובסייבר. לא מאמינים? תשאלו את האמריקנים בעצמם

בת ברית לכל דבר. צילום: פלאש 90

את המשא-ומתן על שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארצות-הברית כדאי לנהל בחכמה ובמתינות, ובעיקר להיזהר משלושה מכשולים עיקריים: אין לנהל אותו בחיפזון לפי לוח הזמנים של המירוץ לנשיאות ארצות-הברית; אין להתעלם עבורו מעמדת הקונגרס האמריקני, שהוא הציר המרכזי והחיובי של הקשר שלנו עם ארה"ב; ואין להקריב במסגרתו אינטרסים ארוכי-טווח על מזבח צרכים ופופוליזם קצרי-טווח, ובטח שלא מתוך תחושת נחיתות ומצוקה.

שכן לפי המציאות האסטרטגית של השנים האחרונות, אין מדובר כלל ב"סיוע חוץ" למדינה פושטת-יד, אלא בהשקעה אמריקנית בבעלת-בריתה האמינה, היציבה והיעילה ביותר, הנושאת תשואה גבוהה במיוחד.

זו בדיוק הסיבה שהקונגרס האמריקני – השולט בתקציב לפי שיטת הממשל האמריקנית – הביע תמיכה גורפת בהוספת 600 מיליון דולרים לשיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל בפיתוח טכנולוגיות טילים בליסטיים. התמיכה הזו נובעת מהבנה והכרה בתרומתה הייחודית של ישראל לביטחון הלאומי ולתעשיות הביטחוניות של ארצות-הברית בתחומי מחקר, פיתוח וייצור מערכות הגנה מתקדמות נגד טילים, כגון 'חץ 2/3', 'קלע דוד' ו'כיפת ברזל'.

כדאי להפנים: ב-2016 ישראל אינה עוד נושא חוץ קלאסי של האמריקנים, אלא נושא חוץ-פנים הזוכה לאהדה סוחפת ועקבית משני צדי המתרס הפוליטי בציבור ובקונגרס בארצות-הברית. מדינת ישראל אינה נמנית על קבוצת המדינות הנצרכות דוגמת אפגניסטן, פקיסטן, מצרים, ירדן, דרום סודן, קניה או סומליה, המשוועות לסיוע חוץ כספי וביטחוני מאמריקה.

ב-2016 ישראל מהווה בזכות עצמה יצרנית בכירה של ערך מוסף ביטחוני, טכנולוגי וכלכלי, המעניק לארצות-הברית תשואה צבאית ואזרחית הגבוהה מכל תשואה מקבילה על השקעות אמריקניות ברחבי העולם.

התשואה הישראלית עולה בערכה הדולרי על ההשקעה השנתית בישראל בסך 3.1 מיליארד דולרים. השקעה לכל דבר, המוגדרת – בטעות – כסיוע חוץ (Foreign aid). ישראל אינה Foreign, זרה, אלא מהווה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה, המוסר, התרבות והערכים היודו-נוצריים של ארה"ב מתחילת המאה ה-17 (כפי שמעידים, למשל, שמונת פסלי משה רבנו בבית המשפט העליון, ופסלי יהושע, דוד ויהודה המכבי במכללה הצבאית 'ווסט פוינט'). ישראל גם אינה פושטת יד ל-Aid.

סייבר, לווינים ותעופה

ב-21 ליוני 2016 נחתם הסכם בין ישראל לארצות-הברית להעמקת שיתוף הפעולה בשדרוג אבטחת ולוחמת סייבר. ישראל, האחראית ל-10% מכלל יצוא טכנולוגיות הסייבר בעולם, איננה נזקקת כאן, אלא שותף עסקי-ביטחוני לכל דבר. ולא מדובר רק בסייבר.

מדינת ישראל וארה"ב הן המובילות בעולם בתחומי מחקר, פיתוח, יצור ושיגור לווינים זעירים (עד 100 ק"ג), קטנים (עד 300 ק"ג) ובינוניים (עד 1,000 ק"ג), וכן מטוסים זעירים ללא טייס, תקשורת חלל, רקטות מחקר, בלוני ביון וחלל ועוד. נשמע מוגזם? לדברי ראש סוכנות החלל בארה"ב, צ'ארלס בולדן, "הסכם שיתוף הפעולה בין ארצות-הברית וישראל, מ-15 לאוקטובר 2015, מאפשר לארצות-הברית למנף את היצירתיות חוסכת-האנרגיה בישראל לקראת המסע למאדים…".

ממערכת יחסים חד-סטרית התפתחו יחסי ישראל-ארצות-הברית למערכת יחסים דו-סטרית ופוריה לתועלת שני הצדדים. ארצות-הברית בתפקיד השותף הבכיר וישראל בתפקיד השותף הזוטר, באותה שותפות גיאו-אסטרטגית החורגת בהרבה מרצף העימותים הקשים בין כל נשיאי אמריקה – מטרומן ועד אובמה – לבין כל ראשי ממשלות ישראל – מבן-גוריון ועד נתניהו – בהקשר הצר-יחסית של הסכסוך הערבי-ישראלי. זאת ועוד, היא אף משגשגת לשיאים חדשים למרות המתחים הללו.

לדברי הגנרל אלכסנדר הייג, שהיה המפקד העליון של נאט"ו ומזכיר המדינה האמריקני, "ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה זקוקה לחיילים אמריקנים, אי-אפשר להטביעה, והיא עוגנת באזור קריטי לביטחון הלאומי, לביטחון הפנים ולכלכלת ארצות-הברית. אלמלא ישראל באגן המזרחי של הים התיכון, היה על ארצות-הברית לשלוח למזרח התיכון עוד עשרות אלפי חיילים ומספר נושאות מטוסים אמיתיות בעלות של 15 מיליארד דולרים לשנה למשלם המסים האמריקני". נטל תקציבי זה נחסך מארצות-הברית בזכות ישראל.

זאת ועוד. מדינת ישראל משתמשת במאות מערכות נשק וביטחון אמריקניות בתנאי קרב ייחודיים, הרלוונטיים גם לארצות-הברית. למעשה, ישראל הפכה למעבדת האיכות המובילה של התעשיות הביטחוניות של ארצות-הברית, למאגר המודיעין המוביל בעולם על הטרור האסלאמי ועל מערכות נשק עוינות לארה"ב, ולמוצב קדמי המאריך את הזרוע האסטרטגית האמריקנית. תרומה ייחודית זאת יקרה שבעתיים נוכח הקיצוצים הדרקוניים בתקציב הביטחון של ארצות-הברית, מגמת הנסיגה של כוחותיה, הכרסום בהרתעה הבינלאומית שלה, הקצנת איום הטרור האסלאמי עליה ועל בעלות בריתה הערביות, זעזועי "האביב הערבי" וטלטלות המזרח התיכון, הרפיסות האירופאית, השינויים במדיניות תורכיה, והחרפת התחרות הגלובלית בין התעשיות הביטחוניות.

ישראל מעבירה באופן שיטתי לחיל האוויר האמריקני וליצרניות מטוסי ה-F16 וה-F15, חברות הענק 'לוקהיד-מרטין' ו'מקדונל-דאגלאס', לקחי מבצעים, תחזוקה ותיקונים, הנובעים מהניסיון הייחודי של חיל האוויר הישראלי. טייס קרב אמריקני אמר לי פעם: "נסיון הקרב החיוני ביותר נרכש בתמרונים משותפים עם טייסים ישראלים, הטסים תמיד בתחושת לחיות-או-למות, המייצרת בקרבם כושר תמרון יצירתי ונועז והכרה משודרגת של יכולות המטוס".

ביוני 2015 נחתם הסכם להעמקת שיתוף הפעולה בין שני חילות האוויר, שהתבטא בהקמת 12 קבוצות עבודה לשדרוג האימונים המשותפים, הבטיחות, הרפואה האווירית, המודיעין, התחזוקה ועוד. לדברי מנהל מפעל הייצור של ה-F16: "הלקחים של ישראל הביאו ל-700 שדרוגים של המטוס, לשיפור דרמטי של המחקר והפיתוח, הייצוא, התעסוקה והביטחון הלאומי. הבונוס ליצרן נמדד במיליארדי דולרים". אפשר להניח שיצרנית ה-F15 נהנית מדברים דומים.

לקחים אלו הם באופן כללי מנת חלקה של התעשייה הביטחונית האמריקנית, דוגמת חברת הענק 'נורת'רופ גראמן' המייצרת רובוט לנטרול חומרי נפץ. רכישת הרובוט על-ידי ישראל היתה מאיץ להרחבת היצוא, והשיחות השבועיות עם המומחים הישראלים משדרגות את ביצועי הרובוט ואת תחרותיות המפעל בשוק העולמי.

נכס ביטחוני לאמריקנים; חיילים ישראלים ואמריקנים ליד 'כיפת ברזל'. צילום: שגרירות ארה"ב בתל אביב
נכס ביטחוני לאמריקנים; חיילים ישראלים ואמריקנים ליד 'כיפת ברזל'. צילום: שגרירות ארה"ב בתל אביב

נכס מודיעני חסר תחליף

הגנרל ג'ורג' קיגן, שהיה ראש מודיעין חיל האוויר האמריקני, טען שתרומת המודיעין הישראלי לחשיפה ויירוט של יכולות האוויר, הטילים והמכ"מ של גורמים עוינים, "עולה על תרומת ה-CIA כפול חמש…. יכולות חיל האוויר וחילות השדה האמריקניים נובעות, במידה רבה, מהמודיעין הישראלי. הלה תורם לארה"ב יותר מכל מדינה אחרת". הסנטור דניאל אינוייה, שהיה יו"ר ועדת ההקצבות וועדת המודיעין, העריך "שהיקף וערך המודיעין שארצות-הברית מקבלת מישראל עולה על סך המודיעין המתקבל ממדינות נאט"ו". הגנרל מייקל ויין, שהיה סגן מפקד ההדרכה של צבא ארצות-הברית, טען שהניסיון הישראלי הניח את המסד ללוחמת ארצות-הברית בטרור.

ואם כבר הזכרנו את הטרור, מפקד ה'מארינס' לשעבר, הגנרל צ'אק קרולאק, העיד כי "גיבוש תורות הלחימה של הכוחות המזוינים של ארצות-הברית מתבסס על הניסיון הישראלי. במלחמת המפרץ הראשונה נלחמתי מול הטנקים הסובייטים של עיראק כפי שלמדתי ממלחמתכם בטנקים הסובייטים של מצרים".

'המארינס' האמריקני משתמש במתקנים ישראליים בארצות-הברית ובישראל למינוף הניסיון הישראלי שנרכש בלוחמה בשטח בנוי בלבנון, עזה ויהודה ושומרון. כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב מתאמנים בישראל בדרכם לעיראק, אפגניסטן ותימן, ומפיקים לקחים מהניסיון הישראלי מול מתאבדים, מכוניות תופת ומטעני צד. עם הגיעם לזירת הקרבות הם נהנים מטכנולוגיות ישראליות בתחום המזל"טים, הגנה פאסיבית ואקטיבית של טנקים ונגמ"שים, תחבושות מתוחכמות, ועוד.

אמנם, ב-1952 דחו הנשיא אייזנהאואר, מזכיר המדינה דאלאס ומזכיר ההגנה ווילסון את המלצת הרמטכ"ל האמריקני, עומאר בראדלי, לשדרג את מעמד ישראל מנטל לנכס אסטרטגי נוסח תורכיה ואיראן. הם עשו זאת בעקבות תקדימים היסטוריים ולקחי מלחמת השחרור ב-1948.

אך מלחמת ששת הימים הביאה למהפך ביחס האמריקני לישראל. הניצחון הישראלי העניק יתרון אסטרטגי דרמטי לארצות-הברית ומהלומה לברית המועצות. ישראל חשפה את פגיעותן של מערכות הנשק הסובייטיות, ריסקה את צבאו של נאצר (בעל הברית של הסובייטים), וחילצה משטרים ערביים פרו-אמריקנים, כגון סעודיה, ממלתעותיו של נאצר. עשרות מומחים אמריקנים הגיעו לישראל ללמוד את לקחי המלחמה ואת מערכות הנשק הסובייטיות, ותרמו לביטחון הלאומי והתעשיות הביטחוניות של ארצות-הברית.

בשנים 1969-70 העבירה ישראל לארצות-הברית את לקחי חיל האוויר מהלוחמה מול טילים סובייטים קטלניים ב"מלחמת ההתשה", שצמצמו את אבדות האמריקנים בוויטנאם. ב-1970 הפגינה ישראל תדמית הרתעה משודרגת, כאשר הביאה להסגת הפלישה הסורית לירדן שאיימה להפיל את המשטר ההאשמי הפרו-אמריקני, ולגרום לפעולת שרשרת נגד משטרים פרו-אמריקניים במפרץ הפרסי. חשיפת השריר הישראלי ותרומתו הייחודית לארצות-הברית, שהייתה שקועה בבוץ הוויטנאמי, שינתה באופן דרמטי את יחסו של הנשיא ניקסון לישראל מאדישות וביקורתיות להערכה אסטרטגית. זו הביאה להחלטתו לספק לישראל מערכות נשק חיוניות במלחמת יום הכיפורים ולהגדיל את הסיוע לישראל – בהיקף חסר-תקדים – לאחר המלחמה.

עם תום מלחמת 1973 – ובעקבות התועלת שהופקה ב-1967 – הגיעו לישראל כ-50 מומחים אמריקנים בראשות הגנרל דון סטארי, מפקד בית הספר לשריון, לשישה חודשי הפקת לקחים שהעניקו לארצות-הברית יתרון אסטרטגי מול הסובייטים ושדרגו את ההגנה על אירופה.

והרשימה עוד רחוקה מלהגיע למיצוי: ב-1966, 1969, ו-1989, ישראל השתלטה על מיג-21 סובייטי, מערכת התראה סובייטית מתקדמת P-12, ומיג-23 סובייטי. לדברי הסנטור אינוייה, תרומת מערכת ההתראה הסובייטית לשיפור יכולות התעשייה הביטחונית האמריקנית הייתה שלושה מיליארד דולרים, בנוסף לערך המודיעיני והאסטרטגי שניתן לארצות-הברית באירועים הללו. ב-1981, למרות לחץ ואיומים אמריקניים, השמידה ישראל את הכור הגרעיני בעיראק, ובכך תרמה ליציבות משטרים ערביים פרו-אמריקנים במזרח התיכון, ומנעה מארצות-הברית עימות גרעיני מול סדאם חוסיין ב-1991.

ב-1982 השמידה ישראל 20 סוללות טילי קרקע-אוויר ותחנות מכ"מ סובייטיות שהוצבו בבקעת הלבנון וברחבי העולם, ונחשבו כבלתי-ניתנים לחדירה. במהלך המבצע – שפגע במוניטין מערכות הנשק הסובייטי – הפגין חיל האוויר יצירתיות מבצעית ולוחמה אלקטרונית חדשנית, ויירט 89 מטוסי מיג 23 ו-21 וסוחוי-20. היכולות הללו הועברו לאחר מכן לארצות-הברית.

ב-2007 השמידה ישראל את הכור הגרעיני הסורי-איראני-צפון קוריאני, פגעה קשות בטרור האסלאמי, וחסכה מהעולם את הטראומה של "אסד גרעיני". באותה שנה קבע מפקד כוחות נאט"ו, הגנרל ג'ון קראדוק, כי "ישראל היא בעלת-הברית הקרובה ביותר של ארצות-הברית במזרח-התיכון, המסייעת בשיטתיות לאינטרס הביטחוני האמריקני".

בלי רגשי נחיתות בבקשה

ב-2016 מדינת ישראל אינה חברה ב"מועדון נצרכי סיוע החוץ האמריקני", אלא מהווה את המכשול האפקטיבי ביותר לטרור האסלאמי. ישראל אינה נטל, אלא נכס. היא מהווה את המשענת האמינה ביותר של בעלות בריתה הערביות של ארצות-הברית, מקור לטכנולוגיות פורצות דרך של התעשיות האזרחיות והביטחוניות בארצות-הברית, והשותפה האזרחית והצבאית היעילה והאמינה ביותר שלה.

אילו ישראל היתה ממוקמת במפרץ הפרסי, היה משלם המסים האמריקני חוסך מיליארדי דולרים בשנה המממנים את בסיסי הכוחות האמריקניים בסעודיה, בחריין, עומאן, כווית, איחוד האמירויות ובאוקינוס ההודי…

לא סיוע אפוא, אלא השקעה. לא בת-חסות אמריקנית, אלא בת-ברית ישראלית.

____________

יורם אטינגר הוא מומחה ליחסי ישראל-ארה"ב, שגריר בדימוס ומנכ"ל 'במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 תגובות למאמר

  1. אם ישראל היא נכס אסטרטגי ממדרגה ראשונה, נשאלת השאלה מדוע האמריקאים באופן עיקבי
    מנסים לכרסם בנושאת המטוסים הכל כך חשובה הזאת ולתת חלק ממנה לגורמי טרור עוינים סונים-פלסטינים
    שזה אומר לירות לעצמם ברגל ולהינזק באופן משמעותי..האינטרס שלהם הוא להגדיל ולהרחיב את הנכס הזה. כמובן שזה מורכב יותר ויש פה סוגיות אחרות ובעיקר פנים-ישראליות שמבלבלות את האמריקאים עוד יותר

    1. לא סוגיות פנים-ישראליות משפיעות כאן, אלא סוגיות פנים-אמריקניות. השמאל הקיצוני בארה"ב מתעב את ישראל בדיוק מפני שהיא מועילה לארה"ב ומסייעת למה שחומסקי, סנדרס, אובמה ודומיהם תופשים כ"אימפריאליזם האמריקני". לכן הם מנסים ככל יכולתם לפגוע בישראל, לקצץ את הסיוע הניתן לה ומעל לכל להשחיר את דמותה. לתפישתם המעוותת, החלשת ישראל תוביל להחלשת ארה"ב, ודבר זה חיוני לשיפור המצב בכל שאר העולם. איך בדיוק ישתפר המצב אם ארה"ב תחלש ואולי אפילו תתמוטט? ספק אם גם הם יודעים. מבחינתם, העיקר הוא להצליח במלאכת ההרס, ואחר-כך, הדברים כנראה כבר יסתדרו מעצמם.
      אם השקפת העולם הזו נשמעת אידיוטית, זה מפני שהיא אכן אידיוטית. אבל כך מתנהלים הדברים בממשל אובמה, ואת התוצאות רואים כולם.

  2. ולמה אנחנו צריכים את הסיוע הזה? איפה האינטרס שלנו נכנס פה בכל הסיפור?

    1. שיתוף הפעולה בין ישראל וארצות הברית היה הרבה יותר מושלם אם ארצות הברית הייתה לוקחת על עצמה לשלם את משכורות הגנרלים של צה״ל והמוסד העובדים עבורה.

  3. אם ישראל היא אכן נכס אסטרטגי, מדוע ארה"ב מנצלת דורסת ומענישה תמורת מה אנחנו צריכים את התערבותה בניהול המדינה? אולי בגלל שאנחנו איפשרנו יחס כזה מלכתחילה? בגלל שלראשי המדינה שלנו הם חסרי חוליות במיוחד של עמוד השדרה? ואל תספרו איך ביבי עמד מול אובמה כבר 8 שנים, היחסים הגרועים הם לגמרי ביוזמת אובמה.

  4. אם האמריקנים היו רואים בישראל נכס ולא נטל בטחוני, היינו רואים תחרות מטורפת בקונגרס בסנאט ובממשל להגדיל את "ההשקעה" הבטחונית בישראל, כלומר את הסיוע הבטחוני, כפי שישראל מבקשת. שהרי אם הסיוע הוא השקעה כל כך מוצלחת מה מונע להשקיע בישראל עשרה מיליאר ולא רק שלושה? אבל כמובן שהמציאו רחוקה מאוד מהפנטזיות של הכתבה והראיה היא שהאמריקנים – משתי הסיעות – לא מאוד נלהבים להגדיל את הסיוע והם כנראה לא רואים בו השקעה כל כך מוצלחת כמו יורם אטינגר.

    1. הפנטזיות הן לא בכתבה, אלא במוחותיהם הקודחים של הרדיקלים האמריקניים, מבית מדרשם של אובמה-קרי-סנדרס. זה מה שמעוות את הבנת המציאות שלהם, וכנראה שלא רק את ההבנה שלהם…
      זה באשר למפלגה הדמוקרטית. ובקשר לרפובליקנים, רק טראמפ הביע רצון לקצץ בסיוע החוץ, אבל לא רק לנו כמובן, אלא לכל המדינות שארה"ב מסייעת להן. והסיבה לכך פשוטה ומובנת – אחרי שהגרעון התקציבי של ארה"ב כמעט והוכפל, תודות לניהולו הכלכלי "המבריק" של אובמה, פשוט אין לאוצר האמריקני די כסף וצריך לקצץ בהוצאות, בכל התחומים.

  5. ותודה לדתיים המשתמטים שלא תרמו דבר למאמץ המלחמתי.
    (כולל הדתיות המשתמטות).

    1. הציונות הדתית היא כ- 40% בקורס קצינים ז"א כפול משיעורם באוכלוסיה…
      אתה כפוי טובה כלפי המגזר שהקריב כמה מבניו הטובים בממדים גבוהים!

  6. טוב, לא קראתי את הכל, אבל הבנתי את הכיוון.
    הנה מה שאני חושב:
    1. הכסף שאנחנו מקבלים לא גבוה בכלל. הוא לחלוטין לא שווה את הריתוק לארה"ב (הרי בזכותו אסור לנו לקנות או למכור מענ"שים למדינות אחרות). 1 מיליארד בשנה זה חצי מתקציב רשות השידור, שהיא עניין של מותרות, בערך.
    2. הכסף בכל אופן הוא קופון, לF-35, שהוא פח אשפה מעופף, או לכיפת ברזל שהיא מבחינה מהותית מיותרת ומהווה כישלון אסטרטגי.
    3. מה שאנחנו נותנים תמורת ההשקעה שלהם, זה את הלגיטימציה שלהם להתערב לנו בחיים. מריגול בריש גלי ועד ההתנצלות העלובה דהאידנא.

  7. הברית הזאת חשובה מאוד לישראל מקנה לה ביטחון יציבות והרתעה צריך לטפח אותה ולהגיד תודה לשותפים הנדיבים שלנו. נכון גם הם מרויחים.
    מה שהכותב לא מזכיר במפורש:

    ההשקעה הזו מניבה לאמריקאים הקשבה ציות ונאמנות כמעט מוחלטים של ראשי צהל לאינטרסים שלהם.
    וגם יציבות – ישראל לא תתגלגל להרפתקאות שהם לא יתמכו בהן.
    מינוף לא רע לשלוט בעזרת שני מיליארד דולר במערכת שעולה למשלם המיסים הישראלי עשרים מיליארד.
    והכסף ברובו גם מתגלגל ישירות בחזרה לתעשייה האמריקאית.
    בנוסף יש להם פה בסיסים ששייכים להם כמו גיטמו בקובה (להבדיל)

    לשם השוואה הם הוציאו 1000 מיליארד ! בשביל לתמוך בבנקים שלהם ועוד אלף מיליארד! בשביל תעשיית הרכב.
    אפשר גם להשוות כמה עלה לפוטין לתמוך בסוריה והאם אי פעם הוא ייראה את ההלוואות שלו.

  8. חשוב לציין שההרפתקאות הצבאיות בעירק ואפגניסטן עלו למשלם המיסים האמריקאי כ- 1000 מיליארד דולר, כלומר- כמו 300 שנים של סיוע לישראל.

    ומה קיבלו האמריקאים כתמורה?
    בעירק יש גרורה שיעית של אירן, שמאמצי הג'נוסייד והטיהור האתני שהיא מבצעת בסונים העלו את דאע"ש לשלטון במחצית עירק וסוריה.
    כלומר: תמורת מאות מיליוני דולר קיבלו האמריקאים שתי מדינות טרור, מהן אחת גם יצואנית טרוריסטים רצינית. כשהשניה משמשת גם מתחרה בשוק הנפט העולמי, בו ארה"ב היא כבר יצואנית ולא יבואנית.
    באפגניסטן המצב לא שונה בהרבה, אם כי הנזק השולי הנובע משם קטן יותר, ונובע בעיקר מפיטום והשבחת שוק ההרואין העולמי.
    דומני שהיה עדיף לארה"ב להשקיע סכומים אלו בישראל.

    1. אתה לא צריך לשכנע את אובמה שאפגניסטן ועירק הן שגיאה אסטרטגית,
      ובעיקר בזבוז משאבים שהיה מעדיף להוציע על צדק חברתי.

      המחלוקת היא שמבחינתו, גם תמיכה בישראל היא שגיאה אסטרטגית (כי היא מרגיזה מוסלמים וגורמת לארה"ב להיראות כמו כוח קולוניאליסטי); ושגיאה עם מחיר קטן במשאבים היא עדיין שגיאה.

      לגבי המאמר עצמו- הוא ממחזר טענות מלפני 30-40 שנה, שחלקן כבר לא נכונות.
      למשל, בשנות ה-70' וה-80' היה לישראל ניסיון בלחימה נגד נשק סובייטי מתקדם, שארה"ב היתה צריכה. כיום לארה"ב יש ניסיון מהלמאנד, פקיסטן ופלוג'ה והיא פחות צריכ את הניסיון הישראלי ממרון-א-ראס ובית-חנון.
      דוגמא נוספת- בשנות ה-80' ישראל היתה חלוצה עולמית במזל"טים טקטיים, וארה"ב גיששה בתחום; כיום ישראל חזקה בתחום, אבל ארה"ב מפעילה סד"כ גדול פי כמה של פלטפורמות מתקדמות מאוד. שוב, היא פחות צריכה את ישראל.

  9. נראה שיש פה לקות בהבנה כלכלית. אם מזה רעב במדבר מקבל לחם אחיד פרוס תמורת 6.90 אז עשו לו טובה גדולה למרות שהמוכר קיבל את המחיר ההולם. ישראל זקוקה למטריה של ארה"ב – בנשק ובאו"ם, הרבה יותר משארה"ב זקוקה לסחרי החליפין עם ישראל. זאת אומרת שארה"ב יכלה לתמחר את תמיכתה בהרבה יותר מהתקבולים שהיא מקבלת, והעובדה שהיא מוכנה למכור לישראל בשער השוק היא תרומה.

  10. מה שבולט בתמונה הוא איך החיילים האמריקאים עומדים זקופים עם ידיים מאחורי הגב ולעומתם הקצינים הישראלים שממול…