האייתוללות בוחרים בהילרי קלינטון

בעולם החופשי עוקבים בעניין רב אחר מערכת הבחירות המפותלת והדרמטית לנשיאות ארה"ב, אבל לא רק שם. מסתבר שלמנהיגי הרפובליקה האסלאמית של איראן יש העדפה ברורה בשאלה מי צריך להיכנס לבית הלבן בינואר 2017: המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון. כך למשל, בשלהי אפריל 2016 פרסם ערוץ התקשורת המזוהה עם משמרות המהפכה קריקטורה המתארת את טראמפ כ"אישיות המסוכנת ביותר בעולם" (ראו תמונה), ואילו אתר הנמנה עם מחנהו של הנשיא חסן רוחאני הסביר כי קלינטון תהיה נוחה יותר לאיראן, כיוון שתשמור על הסכם הגרעין.

אז נכון, ביטאון משמרות המהפכה, 'צבח-י סאדק', חזר על העמדה האיראנית המסורתית שלפיה מבחינת איראן אין כל הבדל בין המועמדים, כיוון ששניהם מחויבים לישראל ולביטחונה. ובכל זאת ניתן להבחין שהילרי קלינטון זוכה ליתרון מסוים בהשקפה האיראנית, למרות הביקורת המוטחת גם עליה.

למעשה, אין צורך להתאמץ יותר מדי כדי להבין מדוע האייתוללות מייחלים לניצחונה של מזכירת המדינה לשעבר קלינטון. הסכם הגרעין עם המעצמות, בדחיפתו ובהובלתו של ממשל אובמה, העניק לראשונה לתכנית הגרעין האיראנית לגיטימציה בינלאומית והסיר מעל הרפובליקה האסלאמית את חרב הסנקציות. זאת, על-אף שאיראן לא נדרשה לנקות את השולחן ולהציג את הצעדים שביצעה במסגרת תכנית הגרעין הצבאית שניהלה, לפי דוחות סבא"א, לפחות עד 2009. גם לאחר עסקת הגרעין מתפרסמים במערב ממצאים המתגלים בידי סבא"א, וקושרים את פעילות האתר בפרצ'ין לתכנית גרעינית צבאית.

כפי שהודה יו"ר "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר" באיראן, האשמי רפסנג'אני, פטרונו הפוליטי של הנשיא הנוכחי חסן רוחאני: העסקה הצילה את המשטר האיראני ממשבר כלכלי חריף. לפיכך, האינטרס האיראני הנוכחי הוא לדבוק בעסקת הגרעין ולמלאה, במיוחד כיוון שאיראן לא נדרשה לחשוף את מלוא תכניתה הגרעינית הצבאית. בהתאם לכך הצהיר חמינאי לאחרונה בפגישתו עם בכירי המשטר האיראני שאיראן תדבק בהסכם, אך תפר אותו רק אם דונלד טראמפ יממש את איומיו לבטלו לאחר שייבחר לנשיאות ארצות-הברית, אם וכאשר.

"אנו כמובן לא נפר את הסכם הגרעין", אמר חמינאי, "זה ידוע לכול, אנחנו לא מפרים אותו. אבל אם הצד שמנגד יפר אותו, כפי שכעת אחד המועמדים לנשיאות באמריקה מאיים לעשות, אנו נקרע את ההסכם לגזרים. אם הם יפרו אותו, אנו נצית אותו באש".

חמינאי מצווה, נסראללה מבצע

האמירה הזו של חמינאי מובילה לשאלה הבאה: באיזה תסריט עלולה איראן לנסות ולהצית, שוב, משבר בין חיזבאללה לישראל. נראה שתסריט כזה אפשרי אם טראמפ ינצח בבחירות, יבטל את הסכם הגרעין ויוביל במועצת הביטחון מערך של סנקציות משתקות נגד איראן.

איראן נערכת לאפשרות כזו בכמה מישורים: ראשית, היא פועלת ביתר שאת לחתימה מקסימלית של חוזי ענק עם חברות מערביות בתחומים רבים ובהם מטוסי תעופה, נפט ועוד. מטרתה היא לכבול את המערב בחוזים שאותם יתקשה לבטל. שנית, ברמה הצבאית נערכת איראן באופן קבוע לעימות נוסף בין חיזבאללה לישראל. במסגרת זו, כפי שחשף לאחרונה בכיר לשעבר באמ"ן, היא מכשירה בשטחה אלפי פעילים מ"כוח ההתערבות" של חיזבאללה. כוח זה אמור לנסות לכבוש שטחים בתוך ישראל, במגמה להעתיק חלק ממאמצי הלחימה של צה"ל לזירה הפנימית הזו ובכך להפחית את עוצמת האש שתופנה ללבנון. בנוסף, כפי שדיווחו בכירים במשמרות המהפכה, אנשי חיזבאללה מתאמנים במדבריות באיראן בירי טילים שונים ארוכי טווח, בהתאם לדגמים שסיפקה איראן לחיזבאללה, זאת במגמה לשפר את ביצועי הזרוע הטילית של הארגון השיעי.

במלאות עשור למלחמת לבנון השנייה עסקה התקשורת הישראלית בהרחבה בהיתכנות למלחמה הבאה בין ישראל לחיזבאללה ובהכנות שני הצדדים לקראתה. ואולם, מהניתוחים שפורסמו כד כה בלט בהיעדרו המרכיב האיראני, למרות היותה של איראן שחקן מרכזי בהקשר זה.

מאז סיומה של המלחמה מדגישים בכירים ישראלים את חשיבות ההרתעה שהושגה מול חיזבאללה בפרט ונסראללה בכלל, המונעת מהם ליזום סבב לחימה נוסף עם ישראל. בהקשר זה ציינו רבים את הצהרתו של נסראללה בתום מלחמת לבנון השנייה, שבה הודה כי אילו היה יודע שישראל תגיב במלחמה קשה נגד חיזבאללה בתגובה לחטיפת חייליה לא היה מורה על פעולה זו. עם זאת, ניתוח קצר של היחסים בין איראן לחיזבאללה מראה שלנסראללה לא הייתה ברירה אחרת, ושבעתיד הוא עלול לפעול באופן זהה אם יקבל הוראה לכך מאיראן.

חיזבאללה הוקם ב־1982 בסיוע איראן, שמאז הקצתה לטובתו לאורך השנים סיוע לוגיסטי, פיננסי וצבאי רב, במסגרת מפעל ייצוא המהפכה האסלאמית. זמן קצר לאחר הקמתו נשבעו בכירי חיזבאללה אמונים לחומייני בפגישתם עמו בטהרן, והביעו את ציותם המלא לשלטונו של חכם ההלכה, העומד בבסיס השקפתו הדתית של המשטר האסלאמי באיראן.

כפי שהודה נסראללה בנאום שנשא בעבר, ככל הנראה בסוף שנות השמונים, הארגון השיעי הלבנוני קשור לטהרן בקשר סימביוזי בל ינותק, והוא פועל לכינונו של סדר אסלאמי אזורי חדש בהנהגת הרפובליקה האסלאמית, מתוך ציות לשליט הדתי העומד בראשה. גם בכירי חיזבאללה האחרים חזרו על כך פעמים רבות, ובהם סגנו של מזכ"ל הארגון, נעים קאסם, בהצהרה שהשמיע בטהרן ב־2015.

מאז הקמתו פועל חיזבאללה בקשר הדוק עם "גיס לבנון", יחידה במשמרות המהפכה שהוצבה בלבנון לטובת הנושא. כך סייעה איראן לחיזבאללה להקים בהדרגה מדינה בתוך מדינה בלבנון ולייסד תשתית שלמה של מערכת שירותים מגוונים לציבור השיעי המקומי, מגני ילדים ועד קרנות צדקה ובתי נזקקים, שבאמצעותם מדיח חיזבאללה כל יריב שיעי פוטנציאלי במאבק על הבכורה בקרב העדה השיעית בלבנון.

הרתעה בכתובת הלא נכונה

מול הדומיננטיות האיראנית בתהליך קבלת ההחלטות האסטרטגיות אצל חיזבאללה, איבד הארגון השיעי מאז מלחמת לבנון השנייה שני מרכיבים בסיסיים שסייעו לו לקזז במידת מה את הבלעדיות האיראנית בצביונו: ב־2010 נפטר האייתוללה הלבנוני מוחמד חוסיין פדלאללה, שבמשך שנים שימש כמנהיג וכאב רוחני של חיזבאללה והצליח להדוף את שאיפתה של איראן להקים בלבנון רפובליקה אסלאמית, במסגרת מאבק הכוח שניהל מול חמינאי. במקביל, מאז פרוץ הקרבות הפנימיים בסוריה ב־2011, הנשיא בשאר אסד נחלש במידה משמעותית. אסד היה מרכיב חיוני בבניין הכוח של חיזבאללה, ועתה נותר תהליך ההתעצמות של חיזבאללה תלוי הרבה יותר בידי איראן.

הלחימה המדממת והמתמשכת בסוריה העמידה את חיזבאללה במבחן נאמנות קשה. כפי שנחשף בראיונות לתקשורת האיראנית, חברי פרלמנט איראנים שנשלחו לביירות על ידי המנהיג העליון חמינאי כדי להורות לחיזבאללה להצטרף למאבק להגנת אסד נדחו בתחילה על ידי נסראללה. לפי אותן עדויות, מזכ"ל חיזבאללה אמר להם שמדובר בקרב אבוד וכי גורלו של אסד נחרץ. בתגובה מסר חמינאי לנסראללה שעליו לציית להוראתו ולהיכנס למעגל הלחימה בעל כורחו. לנסראללה לא נותרה ברירה אלא לבצע את הפקודה מלמעלה. מאז נתון חיזבאללה לביקורת רבה מצד החברה הלבנונית בכלל ומהעדה השיעית בפרט, כיוון שהתערבותו במשבר גררה פיגועי תופת רבים שבהם שילמו לבנונים רבים בחייהם. ואולם, ההחלטה לערב את חיזבאללה במשבר סוריה נפלה בטהרן, לא בביירות.

לפי אחת התיאוריות בנוגע לפרוץ מלחמת לבנון השנייה, כפי שהוצגה על-ידי נשיא ממר"י יגאל כרמון, איראן עמדה מאחורי חטיפת החיילים וחימום גבול לבנון־ישראל ב־12 ביולי 2006. מטרתה של טהרן הייתה למנוע את הדיון שתוכנן להתקיים לראשונה במועצת הביטחון באו"ם בנושא הטלת הסנקציות נגד איראן, בעקבות מאמציה להשיג פצצת גרעין. מבצע ההסחה הזה הצליח ומועצת הביטחון מיקדה את תשומת לבה במלחמה שפרצה, אך בסופו של דבר הסנקציות על איראן הוטלו בדצמבר 2006.

אם תיאוריה זו נכונה, ניסיונה של ישראל לבנות הרתעה ישירה נגד חיזבאללה הוא עקר וחסר חשיבות מהותית, כיוון שהשחקן הראשי בתהליך קבלת ההחלטות של הארגון יושב בטהרן. ישראל מכוונת אפוא אל המטרה הלא נכונה, תרתי משמע. במשך העשור שחלף מאז המלחמה הצליחה איראן לשמור במידה מסוימת על מעמדה כשחקן בלתי מעורב בחילופי האש הספורדיים בין ישראל לחיזבאללה. זאת אף שהמשיכה לחמש את הארגון השיעי באלפי טילים כבר מסיום מועד הלחימה, בניגוד להחלטה 1701 של מועצת הביטחון, כפי שהודה בריש גלי בכיר בלשכת חמינאי.

אפשר אם כן לסכם ולומר כי איראן, הנהנית עדיין מתדמית של שחקן צדדי בעימות המתמשך בין ישראל לחיזבאללה, עלולה לנסות ולהבעיר את הזירה בצפון ישראל אם טראמפ, כנשיא ארצות-הברית, יבטל את הסכם הגרעין ויוביל מהלך של סנקציות משתקות נגד איראן. הסיכויים לכך לא ברורים לפי שעה, אבל איראן כבר נערכת לכך.

______

יוסי מנשרוף הוא דוקטורנט בחוג להיסטוריה של המזרח-התיכון וחוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה.