למרות ההצלחה בפריימריז, דונלאד טראמפ נתקל בקשיים תקציביים, והקמפיין הארצי מדשדש. הסיבה פשוטה: כשאתה נאבק באליטות, אתה מתרחק מהכסף. האם הוא יצליח להתרומם?
למרות הניצחון הסוחף שלו בפריימריז הרפובליקנים, דונלד טראמפ נמצא כעת בצרות. על רקע ירידה דרמטית בסקרים והתחלתו הלא-רשמית של הקמפיין הלאומי, המחייב השקעה אינטנסיבית, הקופה של טראמפ ריקה.
עד היום גייס טראמפ כ-66 מיליון דולר, מתוכם כ-45 מיליון מכספו הפרטי. מתוך סכום זה הוא כבר הוציא כ-64 מיליון דולר, ובשלב זה הוא עדיין לא הפיק ולו פרסומת אחת בטלוויזיה (וגם אין כזו בתהליכי הפקה). המטה של טראמפ מונה כרגע 70 איש.
הילרי קלינטון לעומת זאת, גייסה עד היום כ-334 מיליון דולר (יחד עם הקבוצות התומכות בה). בחודש יוני היא הוציאה כ-26 מיליון על פרסום טלוויזיוני, ועל פי הדיווחים יש לה כרגע יתרה של כ-130. בניגוד לטראמפ, הקמפיין שלה מנוהל כיום על-ידי מטה של 700 איש.
מצבו הקשה של טראמפ ניכר גם בהשוואה למועמדים רפובליקנים אחרים. מיט רומני למשל, גייס, עד לחודש יוני של מסע הבחירות שלו בשנת 2012 כ-438 מיליון דולר. כמעט פי שבעה מטראמפ.
מצבו הפיננסי של קמפיין טראמפ מציב אותו בנקודת זינוק בעייתית מאוד. הקמפיינים הנשיאותיים בארה"ב הם מכונה זוללת כסף אדירה. בבחירות 2012 המועמדים הוציאו יחד יותר מ-2.4 מיליארד דולר; ובבחירות 2008, יותר מ-1.8 מיליארד דולר. מדובר בסכומי עתק המצריכים מערך גיוס משומן ומנוהל היטב, שכרגע אין לטראמפ.
ככלל, ההיסטוריה של מימון הבחירות בארה"ב היא היסטוריה של סכומים שהולכים וגדלים עם השנים. מגמה זו קיבלה חיזוק משמעותי אחרי פסיקת בית המשפט העליון בשנת 2010, שאפשרה תרומות בלתי מוגבלות, מבחינת סכומיהן ומקורותיהן, ל-super PACs, ארגונים פוליטיים "עצמאיים", שיכולים לתמוך במועמד אך לא להיות קשורים אליו ישירות. דרך הארגונים האלו זורמים סכומי עתק לקמפיינים פוליטיים בארה"ב. הקמפיין של טראמפ, הזעיר בכמויות הכסף שגייס, הוא חריג מאוד בנוף הזה.
אמנם בסביבתו של טראמפ טוענים כי הוא גייס בימים האחרונים כ-11 מיליון דולר. אך זה רק טיפה בים לעומת הכסף שזורם אל קלינטון ואל קבוצות שתומכות בה, ואנשי טראמפ מודים במפורש שאין בכוונתם וביכולתם להתחרות בה בגיוס תרומות.
אין מימון עצמי
דבר זה כמובן לא צריך להפתיע. הרי טראמפ עצמו היה זה שהתרברב בכך שהוא מממן את הכל בעצמו, ושלכן הוא לא תלוי באף אחד ולא משרת אינטרסים זרים. האסטרטגיה שלו הצליחה לא רע בשלב הפריימריז, כאשר התקשורת העצימה את התבטאויותיו הפרובוקטיביות והבליטה אותו הרבה מעבר למועמדים אחרים. אך כבר ביום הראשון לאחר הניצחון בפריימריז, הודיע טראמפ שאין בכוונתו לממן את קמפיין הנשיאות אך ורק בכוחות עצמו. ובהמשך התברר שהדברים מורכבים עוד יותר: גם 45 מיליון דולר שטראמפ הזרים לקמפיין מהונו האישי, לא הוגדרו כתרומה, אלא כהלוואה. כלומר, כוונתו הראשונית הייתה להחזיר בעצם את ההלוואה מהתרומות לקמפיין. רק עתה, עם היוודע דבר המשבר והעיסוק התקשורתי בעניין הודיע טראמפ שהוא מחל עליה ולא מתכוון לגבותה.
מעבר לכך, אחוז ניכר מהכסף שהוציא טראמפ בקמפיין, שימש לרכישת שירותים מעסקים בבעלותו של טראמפ: 350,000 דולר לחברת התעופה הפרטית שלו, 423,000 דולר למועדון שלו, המר-א-לגו, בפלורידה וכדומה.
בנוסף, בשל הערפל ששורר סביב שווי הנכסים של טראמפ, לא ברור עד כמה הוא באמת מסוגל לממן בעצמו קמפיין נשיאותי בהיקף מלא. טראמפ הצהיר על הון נזיל שנע בין 80 ל-230 מיליון, היקף הגיוני בהתחשב בכך שרוב נכסיו הם בנדל"ן, ומתוך סכום זה הוא כבר הוציא 45 מיליון. לא נראה שהוא יוכל לממן בעצמו את מאות המיליונים הנדרשים לקמפיין הארצי.
למה לא תורמים?
מעבר לסאגת ה"מימון העצמי" של טראמפ, יש סיבות נוספות שמונעות, נכון להיום, מהתורמים הממסדיים הגדולים לתרום לקמפיין בהיקפים גדולים.
ראשית, הצהרותיו של טראמפ נגד פוליטיקאים המושפעים מהכסף הגדול ונגד תופעות של הון שלטון, מרחיקות ממנו את התורמים. רבים מהתורמים הגדולים עושים זאת כדי לרכוש השפעה בוושינגטון, או לכל הפחות לקבל יחס ידידותי מהממשל. זו הסיבה שרבים מהתורמים בפוליטיקה האמריקנית תורמים לשתי המפלגות – כדי להבטיח יחס חיובי מצד המנצח, יהיה מי שיהיה. טראמפ בעצמו עשה זאת לא פעם. כאשר המועמד מצהיר שהוא לא יהיה נתון להשפעה של אף אחד, תורמים מסוג זה שומרים מרחק.
בנוסף, בעלי הון רבים הקשורים למפלגה הרפובליקנית כבר תרמו המון כסף בגלל טראמפ: בשביל לעצור אותו. מיליונים נתרמו ל-super PACS (כמו זה, למשל) במטרה לעצור את טראמפ, ובחודשים האחרונים של הפריימריס נקנו שעות מסך בשווי מיליונים על מנת לבלום אותו. התורמים הללו, ואף הנאמנים שבהם למפלגה הרפובליקנית, כמובן שאינם ששים עכשיו לתמוך בטראמפ. חלקם שייך לאגפים האידאולוגיים של המפלגה, כמו האחים קוך, מיליארדרים התורמים למפעלים שנועדו לקדם רעיונות שמרניים וכרגע תורמים למפלגה, אך לא לטראמפ. רבים אחרים קשורים לממסד הרפובליקני הקלאסי ותמיכתם הייתה נתונה לג'ב בוש, שבהתחשב בתקופת מועמדותו הקצרה יחסית גייס סכומי כסף עצומים (162 מיליון), הרבה יותר ממה שטראמפ גייס עד היום.
הקשר הזה, בין בעלי ההון לממסד הרפובליקני הוא עמוק ומסועף. אנשי הממסד הרפובליקני ותורמיהם עשויים מאותו החומר; הממסד הרפובליקני מייצג, במידה ניכרת, את הערכים והאינטרסים של האליטות העסקיות האמריקניות, גם בהתנהלות הכוללת שלהם, וגם במדיניות הכלכלית שלהם. מיט רומני, ג'ב בוש, ועוד רבים ממנהיגי המפלגה הם בעצמם חברים באליטות העסקיות, והגיעו למפלגה אחרי קריירות עסקיות מפוארות.
לכאורה, גם טראמפ שייך לקבוצה זו. הוא הרי דוגמא קלאסית של איש עסקים אמריקני עשיר ומוצלח, עם נטיות ימניות וקשרים רפובליקניים. למה ג'ב בוש כן ודונאלד טראמפ לא? התשובה היא שסוד קסמו של טראמפ, חנו בעיני השכבות החלשות יותר, העממיות שלו, והפופולריות שלו הן במידה רבה גם סיבת הדחייה שחשים כלפיו האליטות האמריקניות.
טראמפ איננו מתנהל כעשיר מן המניין; הוא מתנהל כמו פנטזיית "לו הייתי רוטשילד" של נהג משאית. עושר ראוותני, תחרויות יופי, תכניות ריאליטי. לא כך מקובל להתנהל בקרב האליטות העסקיות. שם אידאל העושר אולי לא מחייב סגפנות, אך מתנגד למוחצנות יתר ול"טעם רע" ומכתיב בעיקר אליטיזם. סוציולוגית, במקומות האלו העושר מחייב להתנהג אחרת; לצרוך תרבות אחרת, להתחיל לפקוד אופרות, לשבת בדירקטוריונים של מוזיאונים לאמנות מודרנית. אפשר לקנות מטוסים פרטיים ולבנות בניינים רבי קומות, אבל לא לצבוע עליהם את השם באותיות זהב גדולות. זה כבר וולגרי, זה טעם רע.
מבחינה סוציולוגית טראמפ לא שייך לאליטות. יש לו טעם של אמריקני ממעמד הביניים ומטה, עם הון של הקצה של הקצה של העשירון העליון. לכן מעמד הביניים והמעמד הנמוך תמיד העריצו אותו, הרבה לפני הבחירות של 2016, ועוד הרבה לפני תכנית הריאליטי המוצלחת שלו. הוא תמיד היה המיליארדר "שלהם", עשיר, שחצן, מוחצן, ובעיקר – לא סנוב ומתנשא.
דבר זה משתקף בסגנון אישי, וכמובן שגם בערכים. טראמפ משקף ערכים ואמונות ששכבות הביניים והשכבות החלשות מזדהות איתם, אך לא האליטות, גם לא הימניות.
היכולת למצוא חן בעיני האליטות ועדיין לשמור על עממיות היא יכולת נדירה. רומני וג'ב בוש ויתרו על העממיות, טראמפ איבד את האליטות. ג'ורג' בוש הבן הוא מהבודדים שהצליחו לאזן ביניהם. הוא הצליח לשמור על תדמית של קאובוי, אך גם להזכיר שהוא למד ב-Yale. לטראמפ אין את זה, וכשהוא הרוויח את ההמונים, הוא הפסיד את האליטות. ועמם הלך הכסף.
האם הוא יצליח לנהל קמפיין גם ללא תקציבי עתק? טראמפ נראה נחוש להפריך את כל הנחות היסוד של הפוליטיקה האמריקנית, ונראה שזה נכון גם לגבי מימון הקמפיין. בינתיים, בפריימריס זה עבד, ובקמפיין הארצי נראה שלא. אך במערכת בחירות שמולידה הפתעות מדי יום, רק שוטה ינסה לנבא את התוצאות.
טראמפ ניצח והשקיע הרבה פחות מהמתחרים שלו. אם הוא יהיה זהיר עם הכסף שלנו (משלמי המסים) כמו שהוא עם שלו, דיינו.
לא אקטואלי. סכומי העתק שהוציאו על קמפיינים בארה"ב (אובמה הוציא 1.2 מילארד דולר) הלכו בעיקר לפרסום בתקשורת. טראמפ הוא המתמודד הראשון שמשתמש בעיקר בטוויטר ועושה לכל האחרים בית ספר. כך למשל, הוא הוציא כ 10 מיליון $ בזמן שג'ב בוש הוציא כ 160 מיליון דולר, ובכל זאת קיבל כ 40% מהקולות לעומת 0.3% של ג'ב.
הילארי גייסה מאות מיליוני דולרים והיא מחזיקה ביתרה בבנק את כל מה שנשאר לה כי אין לה אפשרות אחרת. היא מתנהלת כמו כל המועמדים הפוליטיים שמנהלי הכספים שלהם הם אנשי כספים של בחירות ולא יודעים הרבה על התנהלות עיסקית. טראמפ לעומת זאת מזרים כסף מהונו הפרטי לקמפיין, בצורת הלוואת בעלים כפי שנהוג בכל ההשקעות בעולם העיסקי (תשאלו חברים בהייטק), זה גמיש ונזיל ולא מחייב להחזיק יתרות סתם בבנק. עיתונאים מטעם הילארי בוחנים את המצב הכספי כאילו שהם לא יודעים מה ההסדלים ומנפחים כותרות סרק כאילו חסר לו כסף. למה בכלל הוא צריך כסף? לטיסות? יש לו דיל מצויין עם המטוס הפרטי שלו. לצוות עובדים? היו לו כ 70 עובדים בזמן שהילארי העסיקה 830. לדחיפת פרסום ותוכן שיווקי לתקשורת? הוא כותב איזה פרובוקציה בטוויטר ו12 מיליון העוקבים שלו כבר מפיצים את הבשורה והיא מופיעה בכותרות של כל אמצעי התקשורת בזמן אמת.
טראמפ הוא מועמד מסוג שלא היה עד היום, מי שבוחן אותו בכלים שהיו עד היום יגיע לתוצאות מוטעות. כפי שהיה בכל השנה האחרונה מאז שהוא התחיל לטפס בשלבי המירוץ, בכל שלב המומחים הסבירו שזה לא ילך והנה הנה הוא נופל. הוא לא ועם פער של 4% בסקרים ובהינתן שהסקרים טועים בצורה שיטתית נגדו – הסיכויים שלו להיות נשיא מצויינים.
אם רק ידגיש שיתנהל בכספי המדינה כמו שהוא מתנהל עם כספי הקמפיין תוך השוואה בין הקמפיין שלו עד עכשו לקמפיין של קלינטון ירוויח גם קולות וגם תרומות.