מגילה שלמה של נהי הקדיש גדעון לוי לאסיר פלסטיני שנעצר שוב ביום שחרורו. אבל מדוע הוא בכלל הגיע לכלא? זה פחות חשוב. אחר כך הם נעלבים ב'הארץ' כשמאשימים אותם בעידוד האנטישמיות
שבוע לא קל עבר על עיתונאי 'הארץ'. לביקורת בוטה מגולשים ישראלים ומיאיר לפיד הם כבר רגילים, אבל למהלומות הציוצים של ג'פרי גולדברג הם לא ציפו. העיתונאי היהודי הבכיר המזוהה עם השמאל האמריקני הלם בעיתון לאנשים חושבים כאילו היה פעיל נמרץ של 'אם תרצו'. "עייפתי מלקרוא כל הזמן על הרשעות היהודית", כתב גולדברג, והאשים את העיתון בהזנת האנטישמיות בעולם. לדבריו, ניאו־נאצים שולחים לו קישורים למאמרי 'הארץ' שבהם מתואר כמה רעים היהודים. בכירי 'הארץ' נעלבו עמוקות. בזה אחר זה הם הפצירו ודרשו מגולדברג להכיר באומץ לבם העיתונאי ובכך שהם שומרי הסף של הדמוקרטיה הישראלית.
דוגמה טובה לטענתו של גולדברג הם שני מאמרי דעה עוקבים שפורסמו בעיתון בשבועיים האחרונים, ושהמו"ל עמוס שוקן צייץ עצמו לדעת בהגנה על פרסומם. הראשון, פרי עטה של פרופ' אווה אילוז, תחת הכותרת "הגיעה העת לבחון מחדש את הבנאליות של הרוע"; ואחריו מאמר של גדעון לוי המגן על התזה של אילוז, ברשימה שכותרתה כמו לקוחה מסיפורי קומיקס של מלחמות בין הטובים לרעים: "כן, מדינת רשע".
כדי להוכיח עד כמה ישראל היא "מדינת רשע", שהרוע בה הוא "הרוע המזוקק. הרוע הסדיסטי. הרוע לשמו" כלשונו, משתמש לוי בסיפורו של העציר המנהלי בילאל כאייד. זהו "מקרה אחד כאלף עדים", פוסק לוי. בפעם הראשונה כתב עליו לוי לפני כשבוע. 14 שנה ישב כאייד בכלא הישראלי. ביום שבו היה אמור להשתחרר, עצר אותו השב"כ והעבירו למעצר מנהלי.
"העיירה שלו לובשת חג", משתפך לוי, "ואחותו מגיעה במיוחד מגרמניה ואחיו מתכונן להגיע מסעודיה, וקרוביו מחכים נרגשים במחסום, לפגוש סוף סוף את יקירם. רק אמו הקשישה ואמו החורגת נשארו לחכות לו בבית. ואז מגיעה ההודעה הלקונית הנבזית: הוא יישאר לפחות עוד חצי שנה בכלא, בלא משפט, בלא הסבר. למה? ככה. מעצר מינהלי, לא צריך הסברים… אחיו הבכור של בילאל, מוחמד, נהרג בתאונה בשנה שבה נעצר. אחיו מחמוד יושב אתנו גם הוא. 'וואלה, יא בילאל', צווח הסלולרי של חבר של בילאל, זה הרינגטון שלו. עסירה א־שמאלייה שטופה בכתובות קיר: 'שחררו את בילאל".
לוי יודע לפרוט על נימי הרגש של קוראיו ולעשות שימוש באלמנטים של אבלות, סבל משפחתי ואמהות בוכות. רק פרט אחד, שולי וזניח, "שוכח" לוי לציין בכל מגילת הנהי שלו על קורבן הכיבוש האומלל: על מה ישב בילאל כאייד בכלא 14 שנה, פרק זמן ארוך בהחלט?… מי שמחפש בטורו של לוי תשובה לשאלה הבסיסית והראשונית הזו, מוצא את התיאור הקצר הבא: "הוא נידון ל־14 שנות מאסר על פעילותו בחזית העממית לשחרור פלסטין". אבל מה נכלל במסגרת אותה "פעילות"? לוי לא טורח לפרט, ובמקום זאת מספר לנו על הארוסה שמחכה לבילאל בכפר.
"מקרה שהוא כאלף עדים"
ובכן, נספר לכם אנחנו מה שלוי מכסה: בילאל כאייד הורשע בשני ניסיונות רצח של יהודים. הוא השתתף בשני פיגועים, שבהם ירה מנשק אוטומטי על מכוניות של יהודים. כאייד, שוטר של הרשות הפלסטינית שבחר להיות טרוריסט, הודה במעשים הללו במסגרת עסקת טיעון. הנה ציטוט מפסק הדין שהגיע לידינו:
"הנאשם הורשע בחברות בארגון החזית העממית וכן בשני עבירות של ניסיון לגרימת מוות בכוונה. מדובר בשני פיגועי ירי בהם ירה הנאשם בעצמו בכלי נשק אוטומטיים".
זהו האיש שגדעון לוי מקדיש לו טור סוחט בלוטות רגש ושנאה כלפי מדינת ישראל, תוך שהוא פשוט מעלים את העובדה שמדובר בטרוריסט ומחבל מורשע שלא הצליח במזימתו לרצוח יהודים. האם זהו לא מידע רלוונטי עבור הקורא? לא פרט שצריך לדעת לצד תיאור צלילי הרינגטון של חבר המחבל המורשע? ניסינו ליצור קשר ולשאול זאת את לוי, אבל עד כה לא הצלחנו להשיג את תגובתו.
אז נכון, כאייד ריצה את עונשו במלואו והוא היה אמור לצאת לחופשי. אפשר גם להתנגד למעצר מנהלי, טיעון לגיטימי. אבל ראוי שזה יהיה ה-מקרה "כאלף עדים" שיחזק את הקייס? הרי לא מדובר כאן, כפי שתיאר לוי, בפעיל פוליטי אומלל אלא במחבל שבחר בדרך הטרור. לאור עברו המסוכן של כאייד, ייתכן בהחלט שלשב"כ יש מידע שגדעון לוי אינו מכיר. ובכל מקרה, גם אם כולנו נתנגד למעצרים מנהליים – מחובתו של גדעון לוי לספר לקוראיו מיהו באמת בילאל כאייד, והאם מדובר בגיבור טראגי או במחבל מורשע שחיפש דם יהודי. זוהי בדיוק המגמתיות והחד־צדדיות שהובילו את ג'פרי גולדברג לכתוב את שכתב.
אגב, לוי לא לבד. למען המחבל כאייד מתנהל קמפיין פלסטיני מסיבי, שהצטרפו אליו ערבים־ישראלים ופעילי שמאל. לוי מספר על ד"ר ענת מטר ותמר פליישמן, "שתי פעילות זכויות אדם" שהלכו לבקר את המחבל, אך למרבה האכזריות "הסוהרים מנעו זאת מהן, אבל הן הספיקו לקרוא לעבר בילאל כמה מילות עידוד מבעד לדלת". אכן כואב הלב.
לפני כמה שבועות התקיימה בחיפה "משמרת מחאה" למען שחרורו של כאייד. בהזמנה להפגנה הסתירו הפעילים, כמו לוי, את עברו המרשיע של כאייד: "מהו הסיפור של בילאל? בילאל נשפט למאסר של ארבע עשרה שנים באשמת התנגדות לכיבוש", כתבו ולא יספו. כך כנראה קוראים בשמאל הישראלי לניסיונות רצח של יהודים: "התנגדות לכיבוש".
אם להשתמש בלשונו של לוי, לפנינו "מקרה שהוא כאלף עדים" לניתוקו של השמאל הישראלי ועיתון 'הארץ' מהמציאות. במקרה של לוי מדובר בניתוק חמור במיוחד. כעיתונאי הוא אמור לשרטט עבור קוראיו את התמונה בשלמותה ולא לטייח את העובדות. אחרי שהופכים מחבלים לגיבורים, הצעד הבא הוא הצבעה על ישראל כ"מדינת הרשע", לקול תשואותיהם של אנטישמים וניאו־נאצים ברחבי העולם.
ההתעקשות להתבסס על החלטתו של השולט (המשטר הצבאי ועוד) בהקשר להאשמות והודאה של אותו "מחבל" הינן הישענות רעועה על עובדות לא מבוססות ומותירים פגם במהימנות של הטקסט שנכתב לעיל.
צר לי, תתחילו מחדש.
והשענות על דברי גדעון לוי, היא לא רעועה ובלתי מבוססת? בעצם היא כן מבוססת. מבוססת על שקרים חסרי בושה.
אבל אתה לא צריך להתחיל מחדש. חבל על המאמץ. כישלונך וטעותך ידועים מראש.
על מה אתה מציע לבסס דברים אם לא על בית משפט?
תוכל בבקשה לתת דוגמה למדינה שבה קובעים מי פושע ומי זכאי בצורה טובה יותר?
בעיקר מה שצר בתגובתך זה המח. מה רעוע בכתוב? אתה כנראה מהשקרנים שיודעים שהם שקרנים. או רק טיפש. אין אופציה אחרת
תמהני, האם יש זכות קיום ל"עיתון" כמו "הארץ" ולגרורותיו ה"עתונאים" במדינת ישראל ?
האם "חופש ביטוי" כולל גם חופש לשקרים, לעלילות דם לסוגיהן, להסתה נגד המדינה ותושביה?
מה דעתכם?
איך עדיין אנשים (וגדעון לוי בעצמו) קוראים לגדעון לוי – עיתונאי?
הרי הוא תועמלן נמרץ של אג'נדה ספיציפית ותו לא.
ברגע שנבין ונקבל שהוא תועמלן – ככה נתייחס אליו פחות ופחות…
פשוט מעורר חלחלה.
מכבסת המילים של השמאל עוברת כל גבול. "ארגון זכויות אדם" כמכבסת מילים לפעילות פוליטית קיצונית ורדיקלית, "פעילות התנגדות לכיבוש" כמכבסת מילים לטרור על אזרחים חפים מפשע, ועוד ועוד. זוהי אנטישמיות מודרנית, וכמו שאמר אברי גלעד – האנשים האלה עברו הזדהות מוחלטת עם הנרטיב השקרי של האויב.
אבל בסדר, יותר ויותר אנשים מבינים שהשמאל הרדיקלי (ולא מעט מ"השמאל הציוני") איבדו כיוון ממזמן. ימיהם ספורים.
תודה ל'מידה' ולארגונים נוספים חשובים לא פחות שחושפים את האמת, אחרי שנים שהשמאל השתולל בזירה התקשורתית לבד והאכיל אותנו ערימות של תעמולה פלסטינית שקרית.
ובכל זאת משהו חסר.
האיש ישב על פשעיו.
מעצר מינהלי הוא מעצר מנע, שנועד למנוע את הפשעים הבאים.
חסרה לי תשובה אחת: במה הוא מואשם. לא נאמרה פה מילה על כך.
ואם נכון שאין חשד קונקרטי למעשיו בעתיד, אז מאד לא נעים, אבל גדעון לוי צודק.
נכון מאוד. עדיף שישוחרר. אחרת איך יוכל לנסות לרצוח שוב? ובפעם הבאה, איזה יופי, הוא עוד עשוי להצליח. אולי אפילו יעלה בידו לשחוט כמה ילדים קטנים – ובא לפלסטין גואל.
לי. תמיר,
התגובה שלך הייתה מה שנהוג לכנות "תגובה אוטומטית".
לפי התגובה שלך, אסור לשחרר אף אסיר, כי בוודאי ינסה לרצוח שוב (להשלים מה שלא הצליח).
אבל, אנחנו חיים בישראל, ולא בתורכיה של ארדואן.
אינני מתנגד למעצרים מינהליים. אבל כאשר עוצרים בן אדם, צריכה להיות לכך עילה, ולא בגלל שבעבר ביצע פשע חמור (שבגינו גם נאסר).
מה שאמרתי שאם יש חשד, שיודיעו על כך. אני מצפה מכותב הכתבה שיספר על כך. ואם אין, אז אין ברירה, אלא לשחרר. כי זה מה שעושים במדינה דמוקרטית, ואנחנו מדינה כזו (וטוב שכך).
כל מעצר מנהלי שנעשה בישראל לשכנים שלנו זה חשד לטרור לא חשד לגניבה וגם לא לפלילי בתוך הרשות כולל רצח ואונס . מעצר מנהלי נובע מהכרח עקב אי חשיפת חומרים ועוד מצד שני אפשר להשתמש בזה לזמן קצר. מצד שלישי זה נותן כוח גדול לשלטון ונעצרים אנשים ללא משפט ויש אפשרות שנפגעים חפים מפשע עד כאן הכול ברור. כאשר אתה משחק אותך תמים על איזה חשד ואם היו אומרים את המילה המלאה "טרור" היית שואל תן הוכחה או את החשד הספציפי לכן אתה בעצם נגד מעצר מנהלי נקודה. ועכשיו כל הפרט השולי הוא שווה מאוד הרבה הטרוריסט ניסה פעמיים לרצוח חף מפשע ודינו נגזר על 14 שנה. וכאשר אתה הופך טרוריסט מורשע לאדם תמים זה כבר אסון ונניח שהוא יישב על לא עוול בכפו עוד חצי שנה האם זה האסון של מדינת היהודים שאיש שניסה לרצוח חפים מפשע ישב 14.5 שנה במקום 14 שנה זה "האסון הגדול". יש לציין שטרוריסט כזה שלפי הערכות של כוחות הביטחון שישנו סכנה זה מראה שאותו טרוריסט מסוכן, ולכן אדם כזה לא צריך להיות במאה אחוז שיבצע אלא אפילו הערכות יותר נמוכות שנובע מהסקה שישנו היתכנות על סמך למשל דיבורים על רצון לאחר השחרור לעשות טרור.
קצת מידע בכדי להסיר הטעיה (מכוונת או בשוגג) מטעם אתר 'מידה' – ג'פרי גולדברג כבר הודיע בעבר על ביטול או כוונה לבטל מנוי על עיתון "אל-ארד" משום שהעיתון פירסם מאמר שהיה אנטי-שמי או אנטי0ישראלי מדי לטעמו. והנה הוא המשיך את המנוי ומאיים לבטל אותו שוב. מן הסתם בעתיד הוא יאיים שוב לבטל את המנוי.
כך שלהשתמש בשונא ישראל בכדי להוכיח עד כמה עיתון "אל-ארד" מגזים באנטי-ישראליות, במקרה הזה זה היה לא ממש חכם. אבל כל זמן שהקוראים לא מודעים לעובדות, אפשר להמשיך להזין אותם במידע מגמתי ולא מדויק.
———
מכיון שגדעון לוי עוסק הרבה בהפצת מידע חלקי ומגמתי ששונאי ישראל עושים בו שימוש נגדה, הרי שבמאמריו הוא מרגיז את רוב עם ישראל, ובעצם גורם לאיחוד בין אנשים שביום-יום לא מתחברים זה לזה מאלפי סיבות שונות. אז מצדי שגדעון לוי ימשיך במעשיו והגיגיו, העיקר שעם ישראל יהיה מאוחד.
ולגבי האנטישמים שניזונים להנאתם ממאמריו של גדעון לוי – אם היה להם שכל הם לא היו אנטישמים. אבל אין להם שכל ולכן הם קוראים את דבריו. אין מה לצפות מחמורים (ואני מבקש סליחה ומחילה מהחמורים שהינם חיות די אינטיליגנטיות).
המניעים של לוי ברורים, אבל סוגיית המעצרים המינהלייפ בהחלט דורשת דיון ציבורי נוקב.
גדעון לוי והשמאל הקיצוני לא מנותקים מהמציאות. הם מחוברים אליה חזק, אל המציאות הפלשתינית ורק אליה. הם גם מודעים היטב להלך הרוח בחברה הישראלית ואין מנוס מהמסקנה שהם עושים את מה שהם עושים מתוך מניע אידאולוגי של אנטישמיות העושה שימוש ציני במציאות על מנת לעוות אותה ככל האפשר ולהציגה כמרושעת, הכל למען בצע ושנאת היהדות.
מי ששונא את בני משפחתו מתקיף אותם וגורם להם נזק – חיב לעזוב את הבית השנוא ולהצטרף לאויבי המשפחה. יש לעזור לאדון לוי לחצות את הגבול.
אני מתנדב לארוז לו את הבית…
הבעיה לא נמצאת באסיר הספציפי הזה. הבעיה היא כל החברה הערבית בישראל ובעולם. הבעיה היא בתרבות השבטית המוסלמית הערבית של האוייב שלנו. לא נוכל לחיות בשקט במדינה הזאת כאשר יום יום מתנהל גיהאד להשמדת יהודים. לא צריך לכלוא אסיר כזה או אחר כי זה לא יעזור. צריך להוציא את האוייבים מהארץ. צריך לגרש את כל הערבים ארצות ערב. שילחמו שם את המלחמות הבלתי נגמרות שלהם. כל מדינות ערב ניקו עצמן מהיהודים. הגיע הזמן להוציא את הערבים ולחיות חיים שקטים ולשמור טוב טוב על הגבולות שלנו. וכל ארגוני סכויות אדם צריכים לדעת שיש זכות ליהודים לחיות הארצם בלי איום תמידי של חלכאים ונדכאים בעיני עצמם
ראיתי את גדעון לוי בתוכנית מחוברים שם הוא אמר לאשתו שהדבר הכי גרוע שיכול לקרות לעיתונאי הוא שיפסיקו לקרוא אותו ואכן הקשבתי לו – מאז אני לא קורא את מאמריו. אני מודה שמבחינתי קריאת מאמריו הייתה כמו להאט כדי לראות תאונת דרכים אבל לא הייתי מתאפק. אני מציע לכולם לא לקרוא את מאמריו ולא להתייחס אליהם, מבחינתי כל עיתונאי שמציג תמונה חד מימדית מועל בתפקידו ואינו ראוי להיקרא. דרך אגב אני בטוח שאם המחבל המדובר היה משתחרר הוא היה חוזר לבצע פיגועים, למען הסר ספק אני בעד מעצרים מנהליים, גירוש ועונש מוות למחבלים ערבים ויהודים כאחד.
להגיד על גדעון לוי -עיתונאי- זה פשוט שקר, בשופר התעמולה של השמאל -הוא אולי נקרא עיתונאי אך בקרב רוב רובו של העם היהודי הוא קרוי אנטישמי!! חושבני שגם בנו רואה אותו כך…
מעניין מה גדעון לוי היה כותב לו אותו מחבל היה יורה על מכוניתו שלו…….
או לחילופין יהודי היה יורה על מכונית ערבית…..
האם מישהו יכול להקים את החיץ בין הסתה לחופש הדיבור? היכן זה מתחיל והשני מסתיים?
Cicero summed it up nicely here:-
"A nation can survive its fools, and even the ambitious. But it cannot
survive treason from within. An enemy at the gates is less formidable, for he
is known and carries his banner openly. But the traitor moves amongst those
within the gate freely, his sly whispers rustling through all the alleys, heard
in the very halls of government itself. For the traitor appears not a traitor;
he speaks in accents familiar to his victims, and he wears their face and their
arguments, he appeals to the baseness that lies deep in the hearts of all men.
He rots the soul of a nation, he works secretly and unknown in the night to
undermine the pillars of the city, he infects the body politic so that it can
no longer resist. A murderer is less to fear. The traitor is the plague"
היה לי ויכוח עם אנטישמית קיצונית קתולית איטלקיה בפיסבוק. זה התחיל מזה שהישראלים הם הטרוריסטים הכי גרועים העולם ופגיעתם מכוונת נגד הנוצרים.כשביקשתי את רשימת מעשי הטרור של הישראלים הצליחה לספק רק את החיסול של המשורר והעיתונאי Wael Zuaiter ברומא, את חטיפת ואנונו ברומא ואת שריפת כנסית הדגים.הסברתי לה בצרוף מיסמכים (שסירבה ליקרא)שהמשורר שלה היה טרוריסט איסלמי ,ולא נוצרי,של ספטמבר השחור ומארגן הטבח באולימפיאדה לכן הגיע לו למות. ואנונו כשנחטף היה סתם יהודי חולה נפש ולא נוצרי. נשארה הכנסיה שלא יודעים מי הצית אותה אבל בעוד שלגבי כולם האנשים חפים מפשע עד שתוכח אשמתם, לגביה ולגבי שאר האנטישמים ושונאי ישראל היהודים אשמים גם אם תוכח חפותם. מאחר שלא ידעה מה לומר, "ציטטה" את התלמוד שמעולם לא קראה ולעולם לא תבין כשהיא טוענת שהוא מתיר לרצוח ולאנוס נוצרים. אחרי שבררנו שהיא מדברת על דבר שאינה מסוגלת ליקרא הציגה סרטון שפורסם בערוץ 10 של קיצונים שחוגגים את שריפת התינוק בדומא ואמרה: כאלה אתם לכן לא מגיעה לכם מדינה ולא מגיע לכם זכות קיום, גם בגלל שאתם גונבים יום יום את אדמות הערבים, גונבים להם את המיים, עושקים אותם ורוצחים אותם יום יום. וחוץ מזה אתם פדופילים סוטים!!!ביקשתי אסמכתא לאשמותיה ותשובתה היתה: אני קוראת את עיתון הארץ יום יום…ולכן אני על עך מעודכנת….
היה לי ויכוח עם אנטישמית קיצונית קתולית איטלקיה אמש בפיסבוק. זה התחיל מזה שהישראלים הם הטרוריסטים הכי גרועים העולם ופגיעתם מכוונת נגד הנוצרים.כשביקשתי את רשימת מעשי הטרור של הישראלים הצליחה לספק רק את החיסול של המשורר והעיתונאי Wael Zuaiter ברומא, את חטיפת ואנונו ברומא ואת שריפת כנסית הדגים.הסברתי לה בצרוף מיסמכים (שסירבה ליקרא)שהמשורר שלה היה טרוריסט איסלמי ,ולא נוצרי,של ספטמבר השחור ומארגן הטבח באולימפיאדה לכן הגיע לו למות. ואנונו כשנחטף היה סתם יהודי חולה נפש ולא נוצרי. נשארה הכנסיה שלא יודעים מי הצית אותה אבל בעוד שלגבי כולם האנשים חפים מפשע עד שתוכח אשמתם, לגביה ולגבי שאר האנטישמים ושונאי ישראל היהודים אשמים גם אם תוכח חפותם. מאחר שלא ידעה מה לומר, "ציטטה" את התלמוד שמעולם לא קראה ולעולם לא תבין כשהיא טוענת שהוא מתיר לרצוח ולאנוס נוצרים. אחרי שבררנו שהיא מדברת על דבר שאינה מסוגלת ליקרא הציגה סרטון שפורסם בערוץ 10 של קיצונים שחוגגים את שריפת התינוק בדומא ואמרה: כאלה אתם לכן לא מגיעה לכם מדינה ולא מגיע לכם זכות קיום, גם בגלל שאתם גונבים יום יום את אדמות הערבים, גונבים להם את המיים, עושקים אותם ורוצחים אותם יום יום. וחוץ מזה אתם פדופילים סוטים!!!ביקשתי אסמכת לאשמותיה ותשובתה היתה: אני קוראת את עיתון הארץ יום יום. …לכן היא כל כך מעודכנת…
הארץ זה סמן לבריאות של הדמוקרטיה הישראלית ולשמירה על חופש הביטוי.
כל עוד גדעון יכול לפרסם בחופשיות את דברי הבלע והדיבה שלו אנחנו יודעים בוודאות שבישראל יש עיתונות חופשית.
(לא כמו בתורכיה הארודוואנית) וגם זה משהו.