מדד החירות: חה"כ שרן השכל ובצלאל סמוטריץ' בראש

לראשונה בישראל מתפרסם "מדד החירות", הבודק את פעילותם הפרלמנטרית של חברי הכנסת בהתאם למדיניות ליברלית ולערכי חירות הפרט. קריאת הנתונים מלמדת שיש הרבה מה לשפר

חברי הכנסת השכל וסמוטריץ'. צילומים: מרים אלסטר, הדס פרוש, פלאש90

בשבוע שעבר פרסמנו ב'תנועה הליברלית החדשה' את מדד החירות הראשון לכנסת ה־20. מדד זה, המופיע לראשונה בישראל, עוקב אחרי אופי הפעילות החקיקתית של נבחרי הציבור והשפעתה על חירות הפרט של אזרחי ישראל.

המונח "חירות הפרט" כולל חירות בכל תחומי החיים, הן בהיבטים הכלכליים הן בחירות האישית. מתוך תפיסת עולם ליברלית־קלאסית, אנו מצפים מנבחרי הציבור לצמצם את התערבות הממשלה בחיינו ככל האפשר, ולנצל את תקציביה למטרות החיוניות של הגנה על החיים והרכוש. הקטנת התערבות הממשלה כוללת צמצום רגולציה עסקית מסוגים שונים, וחקיקה פטרנליסטית ודתית לגווניה. תומכי השוק החופשי והסרת החסמים ימצאו את המדד ככלי עזר חשוב לקידום החירות בישראל.

מתודולוגיה: המדד מתבסס על נתוני ההצבעות והצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת שנאספו מאז השבעת הכנסת הנוכחית ועד היום. הפלטפורמה המשמשת לדירוג היא מערכת "כנסת פתוחה" שהוקמה על ידי הסדנא לידע ציבורי. עורכי המדד בחנו כל חוק משני היבטים: רמת הקשר של החוק לערכי המדד, וחשיבות החוק. החשיבות נקבעה בהתאם למידת ההשפעה המעשית של החוק על חיי אזרחים, ושיעור האזרחים הנפגעים מהחוק. מכך נובע כי רק חוק המשפיע באופן מובהק על רוב אזרחי ישראל במידה רבה, יקבל את החשיבות הגבוהה ביותר. כמו כן ניתן משקל מסוים למידת החשיפה שהחוק קיבל בקרב הציבור הליברלי, והענקנו משקל שלילי רב יותר לחוק שפוגע בכמה חירויות שונות במקביל.

תוצאת החישוב המדובר משפיעה על הציון של כל חבר כנסת המצביע בעד או נגד החוק, אך חשוב מכך, וברמה גבוהה יותר – על הציון של מי שחתום על הצעת החוק. זהו שדרוג של המתודולוגיה המשמשת את אתר 'כנסת פתוחה', שבה נמדדות רק הצבעות חברי הכנסת במליאה. לטעמנו, מדידה לפי הצבעות במליאה בלבד איננה מספקת, משום שחברי הכנסת מצביעים לרוב בכפוף למשמעת קואליציונית או אופוזיציונית ולא בהכרח על פי אמונתם האישית. למרות זאת, הצבעות מורות באופן כללי על אידאולוגיה מפלגתית. כמו כן, האפשרות להתקזז עם חכ"ים מהאופוזיציה כדי להימנע מהצבעה על פי המשמעת הקואליציונית על חוק שחבר הכנסת איננו מזדהה עמו, מספקת גם היא מידע מסוים על תפיסות אישיות. לכן החלטנו לתת להצבעות במליאה משקל בציון הסופי. לכך הוספנו גם ניקוד לפי חתימה על הצעות חוק פרטיות, המבטאת בהכרח אידאולוגיה אישית של חבר הכנסת.

מגבלות: לפני שנעיין בתוצאות המדד כדאי לשים לב למגבלות שלו. המדד כולל רק פעילות חקיקתית במליאה. מאחר שהכנסת איננה מנגישה את הצבעות ועדות הכנסת בפורמט ראוי לעיבוד (ולפעמים איננה מספקת כלל את הנתונים), המדד אינו כולל פעילות בוועדות. אנחנו מקווים שהכנסת תשפר זאת בעתיד. כמו כן, המדד איננו מתייחס להתבטאויות פומביות. לכן אפשרי מאוד שנגלה חבר כנסת המדורג באופן שונה מהרושם שיצר בהתבטאויות פומביות. מובן שיש חשיבות גם להתבטאויות אלו, אך הן אינן נכללות במדד. אחרון חביב, לא נמדדה פעילות של שרים במשרדיהם.

עיוותים אמתיים או מדומים: יש לשים לב לכך שבשל ההתנהלות הפרלמנטרית הנהוגה כיום, המדד תמיד יהיה מוטה לטובת הקואליציה. בכנסת ישראל כיום מקובל שחברי האופוזיציה מעלים שלל הצעות חוק פרטיות פופוליסטיות ויקרות, וזאת כדי "להביך" את הקואליציה. הקואליציה נאלצת להתנגד להצעות האלה לא מליברליות יתרה, אלא משום שהצעות החוק אינן ישימות בעליל ולא מזכירות מקורות מימון. החלטנו באופן מודע לאפשר ל"עיוות" הזה להיכנס למדד, כדי לספק תמריץ־נגד לפרקטיקה בעייתית זו. במצב הנוכחי, חברי הכנסת מקבלים שלל תמריצים ציבוריים ותקשורתיים להמשיך להעלות את ההצעות הללו, שזוכות לכותרות ומרחיקות את דעת הקהל מחשיבה אחראית של חיסכון בכספי ציבור. ההצעות הללו גם יוצרות לחץ על הממשלה להתקפל ולהציג הצעות יקרות משלה כמענה ללחץ הציבורי. בעקבות זאת, החלטנו לתת משקל להצעות החוק הללו.

יש לציין כי נכון להתעלם מהדירוג של שרים במדד. הם "מופלים לטובה" מעצם העובדה שאינם מציעים הצעות חוק פרטיות (שרובן המכריע אנטי־חירותיות), ומכך שהם נהנים מהיתרון של הקואליציה. כמו כן, הזירה המרכזית שבה יש למדוד אותם היא פעילותם במשרדם.

הנה אפוא התוצאות וניתוח שלהן, בהתחשב בעיוותים שהצגנו לעיל.

 

עשרת הח"כים הראשונים ב'מדד החירות' מהקואליציה (השלמנו לעשרה ח"כים שאינם שרים):

Chairman of Histadrut labor federation Avi Nissankoren speaks at a Labour Day march in Tel Aviv. April 30, 2015. Photo by FLASH90 *** Local Caption *** ???? ??? ???? ??? ???? +??"? ???????? ??? ????????

חברי הכנסת השכל וסמוטריץ' זכו במקומות הראשונים בפער משמעותי, בזכות נוכחות עקבית במליאה בהצבעות נגד הצעות חוק אנטי־חירותיות. בנוסף, באופן טיפוסי לח"כים צעירים הם הגישו הצעות חוק רבות יחסית. מה שגורם להם להגיע למקומות הראשונים זו העובדה – החריגה בכנסת שלנו – שרוב הצעות החוק שלהם הן הצעות שתורמות לחירות. לדוגמה, שרן השכל יזמה את הצעות החוק לאי־הפללה של קנאביס, וחוקים להגבלת כוחה של ההסתדרות (חוק בוררות חובה) והמועצות החקלאיות (חוק מועצת הדבש). בצלאל סמוטריץ' יזם את הצעת החוק לחופש פולחן בהר הבית, וכמו כן הוא חתום על הרבה הצעות ליברליות אחרות.

 

הח"כים האחרונים במדד מהקואליציה (בהתעלמות מישראל ביתנו):

.

זוהי הטבלה החשובה ביותר במדד. צריך להיות אויב גדול של חירות הפרט כדי להימצא בדירוג נמוך למרות השתייכות לקואליציה. משה גפני נצמד למשמעת הקואליציונית בהצבעותיו, אך הצטרף להרבה הצעות חוק אנטי־חירותיות (לדוגמה, הוא יזם חוק שמרחיב את הרגולציה של הרבנות על המינוח "כשר" לשלל מינוחים אחרים). שאר הח"כים בטבלה זו שילבו חקיקה גרועה עם הימנעות, התקזזות או הצבעה בניגוד למשמעת הקואליציונית בהצבעות על חוקים שנגעו לחירות.

 

הח"כים הראשונים במדד מהאופוזיציה:

.

הח"כים האחרונים במדד מהאופוזיציה:

ניתן לראות כי הדרך לתחתית רצופה בחריצות רבה ועבודה קשה… כל חברי הכנסת בטבלה זו חתומים על הצעות חוק פרטיות רבות, שרובן המכריע מקדם התערבות, ריבוי רגולציות, הרחבת עיסוקי הממשל והגברת הכפייה על האזרחים. אפשר גם להבחין בכך שמידת אי־ההתאמה של המקום האחרון במדד, דב חנין עם מינוס 109 נקודות, גבוהה בהרבה ממידת ההתאמה של המקום הראשון – שרן השכל עם 31 נקודות. דרכנו לחירות עוד ארוכה.

המדד המלא:

Chairman of Histadrut labor federation Avi Nissankoren speaks at a Labour Day march in Tel Aviv. April 30, 2015. Photo by FLASH90 *** Local Caption *** ???? ??? ???? ??? ???? +??"? ???????? ??? ????????

______

נפתלי שינדלר הוא עורך מדד החירות מטעם התנועה הליברלית החדשה

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

29 תגובות למאמר

  1. לא הבנתי.
    דב חנין, שלכאורה אמון על נושא חרויות הפרט, דוקא הוא זה שמופיע במדד הנ"ל כמי שפועל נגד חירויות הפרט? אני מודה לאתר מידה על המידע החשוב שהביא.
    עם זאת, הואיל ולא הובאו הצעות החוק הפרו-חירות הפרט ולא הצעות החוק האנטי-חירות הפרט שקשורות בדב חנין (הן כמי שהגיש והן כמי שהצביע, בין אם בעד ובין אם נגד), לא ניתן לשפוט האם הוא אכן בעד או נגד חירויות הפרט.
    מאמר זה משול למאמר המגלה לקוראים שניתן לטבוע בבריכה בעומק ממוצע של 30 ס"מ, לפי מדדים שהוגדרו מראש ומביאים את כל מקרי הטביעה בשנים האחרונות. בקיצור – מאמר שלם על סטטיסטיקה המצפה מהקורא לשפוט את נציגי הציבור רק לפי המידע הסטטיסטי, ללא הבאת מידע אחר.
    בכוונה לקחתי מקרה קיצון כמו דב חנין, משום ששאר חברי הכנסת אינם מציגים את עצמם כלוחמים למען חירויות הפרט כפי שדב חנין מציג את עצמו.
    בכדי שלא להטעות את מי שקורא את תגובתי, דעותי כמעט הפוכות לאלו של דב חנין. אולם לשפוט עפ"י סטטיסטיקה בלבד – את זה אני לא עושה!

    1. אתה מופתע מזה שדב חנין – הקומוניסט – אחרון? הבנאדם סמכותני מוחלט.

    2. קרוב ל200 הצעות חוק כלולות במדד. ברור שלא שייך לכלול את כולם במאמר. אם תלחץ על הקישור הראשון במאמר אתה תראה רשימה של כל החוקים הכלולים במדד ואז תבין למה דב חנין הוא במקום בו הוא נמצא.
      כמו כן, דב חנין מעולם לא התיימר לדאוג בעיקר לחירות הפרט. שוויון )שהוא בהכרח ערך סותר כשהיא מגיע דרך חקיקה( זה יותר העניין שלו.

    3. ל-ג'וש,
      אנא קרא היטב את מה שכתבתי.
      ייתכן שדב חנין הינו זאב בעור של כבש (מתנגד חריף לזכויות הפרט בעת שהוא מציג את עצמו כמגן על זכויות הפרט), וייתכן שלא. בכדי לשפוט, עלי לקבל מידע על הצעות החוק שהוא העלה ועל ההצבעות שלו (בעד או נגד) לגבי הצעות חוק העוסקות בזכויות הפרט. כל עוד אין לי את המידע הזה, כל נסיון לגרום לי לחוות דעה על סמך נתונים סטטיסטים נראה בעיני כנסיון נואל לכוון את דעתי לדעה הרצויה לכותב המאמר או לגוף שפירסם את הנתונים.
      עם כל הכבוד לכותבים ולקוראים באתר זה, לי יש דעה עצמאית, ואני מעדיף לגבש אותה תוך כדי בחינה של מידע ולא באמצעות סטטיסטיקה.

    4. אגב חירויות הפרט, מה קורה עם חקיקה כנגד המאגר הביומטרי? ומה דעתם של הזוכים בפרס מדד החירות לגבי המאגר הביומטרי? ובמידה והם מתנגדים לו, עד כמה הם פועלים נגדו?

    5. ל-נפתלי שינדלר,
      כפי שכתבתי קודם, עדיף לבדוק את העובדות ואז לשפוט, מאשר לשפוט על סמך נתונים סטטיסטים.
      יש קרוב ל-2000 הצעות חוק? מצוין, אז לא שופטים לפני שקוראים את כולן, ובודקים היטב עם אלו שנמצאים בראש הרשימה ועם אלו שנמצאים בתחתית הרשימה מה דעותיהם ומדוע הצביעו בעד/נגד הצעות החוק.
      זה לוקח זמן? כמובן. אבל למה לדון לעומק לגבי פועלו של אדם, ודאי וודאי שליח ציבור, אם אפשר לדון אותו לחובה בזמן קצר?
      שימוש בסטטיסטיקה לשם ניגוף בעל דעות אחרות מהוה לדעתי היפך הכבוד למי שעושה שימוש שכזה.
      שוב, כדי לשפוט מישהו אני רוצה לראות עובדות ומידע, ולשמוע את טענותיו. ואם זה יקח זמן אז או שאפסוק לאחר זמן רב, ככל שיארך הצורך בקבלת המידע ושמיעת דעתו של מי שלגביו אני צריך לשפוט, או שלא אשפוט כלל.
      אני מתנצל, אך לא שיכנעת אותי שיש לי מה להשתמש בנתונים סטטיסטים בכדי לשפוט שליח ציבור על עבודתו. להשתמש ולא להיעזר, כי חוץ מנתונים סטטיסטים לא הובאו שום פריטי מידע או תגובות של אותם שליחי ציבור.
      אגב, כתבתי בתגובתי הראשונה שלקחתי את דב חנין כמקרה קיצון ולא מייצג. עשיתי זאת דוקא כדי להראות את הבעייתיות בדיון על בני אדם מסוימים המבוסס על סטטיסטיקה בלבד
      ——–
      מבחינה סטטיסטית אין שום הבדל בין דב חנין ובין בצלאל סמוטריץ'. שניהם יהודים, שניהם גברים, שניהם תושבי ואזרחי מדינת ישראל, שניהם חברים בכנסת ישראל, וכו' וכו'. עם זאת, כל אדם בר דעת המתגורר בישראל יודע שיש תהום עצומה בין שני הנ"ל ואין לכאורה שום קשר ביניהם. אבל ססטיסטיקה לא מתייחסת לדעות אלא לנתונים אמפירים בלבד. אז איך ניתן לבדוק או לאשש דעות על סמך נתונים אמפירים בלבד?

  2. אילו המדד היה מבוסס רק על היבטים כלכליים, עוד ניתן היה להבין מדוע חברי-כנסת מהימין, התומכים בכלכלה ליברלית/חופשית/קפיטליסטית תופסים את המקומות הראשונים, אבל בדברי ההסבר כתוב:

    "המונח "חירות הפרט" כולל חירות בכל תחומי החיים, הן בהיבטים הכלכליים הן בחירות האישית. מתוך תפיסת עולם ליברלית־קלאסית, אנו מצפים מנבחרי הציבור לצמצם את התערבות הממשלה בחיינו ככל האפשר, ולנצל את תקציביה למטרות החיוניות של הגנה על החיים והרכוש. הקטנת התערבות הממשלה כוללת צמצום רגולציה עסקית מסוגים שונים, וחקיקה פטרנליסטית ודתית לגווניה. "

    איך דברים אלה מתישבים עם הדירוג הגבוה של חברי כנסת הקואליציה, ובעיקר אלה מהבית היהודי? סמוטריץ' וחבריו אמנם תמכו בחופש הפולחן של יהודים בהר-הבית, אבל בכל תחום אחר הם פועלים להחלשת חירויות הפרט של קבוצות רבות: מחברי הקהילה הגאה הם שוללים זכויות רבות כמו הזכות להינשא ולאמץ ילדים, מחילונים שאין להם כלי רכב ונאלצים להסתמך על תחבורה ציבורית הם שוללים את חופש התנועה, מרפורמים ונשות הכותל את חופש הפולחן, מערבים את חופש התנועה למדינות ערביות, ואת הזכות להביע דיעות החורגות מהקונצנזוס (חוקי הנכבה למיניהם), ועוד.
    העובדה שח"כ כמו סמוטריץ', שתומך בכל ההגבלות הנ"ל, נמצא במקום השני מתוך 120 חברי-כנסת, והצנזורית בעבר ובהווה מירי רגב נמצאת במקום ה-12 מוכיחה שמדובר במדד מוטה לטובת הימין (המדיני, לא רק בכלכלי), ולא במדד אמיתי של חירויות הפרט.

    1. נראה לי שהלוגיקה שלך הפוכה. אתה מחליט דברים לגבי החוקים שמרכיבים את המדד בהסתמך על תוצאות הח"כים. לא עדיף לבדוק את החוקים עצמם? אשמח אם תגיד לי איזה חוקים לא היית כולל במדד ואיזה חוקים שלא כללנו כן היית כולל.
      https://oknesset.org/agenda/127/

    2. נפתלי, אם נתתם לסמוטריץ' נקודות חיוביות על תמיכתו בחופש הפולחן של יהודים בהר הבית, הייתם צריכים להוריד לו נקודות על התנגדות לחוקים שפוגעים בזכויות קהילות אחרות.
      באופן יותר ספציפי:
      1) חוק המקוואות ממרץ 2016, שסומטריץ' היה אחד מיוזמיו, ופוגע בחופש השת של נשים רבות.
      2) התנגדותו לחוקים למען הקהילה הגאה שהועלו בפברואר 2016, וכנראה בעוד הזדמנויות.
      3) התנגדותו להצעות חוק לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, כמו זאת:
      https://oknesset.org/bill/4779/
      דבר הפוגע בחופש התנועה של חילונים רבים, שאין ידם משגת לקניית רכב פרטי.
      ועוד דוגמאות נוספות – זכויות ערבים, רפורמים, ועוד.

      העובדה שהוספתם לסמוטריץ' נקודות על מאבקו למען חופש הפולחן של יהודים אורתודוקסים, ולא הורדתם לו נקודות על פגיעה בקבוצות אוכלוסיה אחרות, יוצרת את הרושם שהאחרות החידה שמעניינת אתכם, פרט לנושאים כלכליים, היא זאת של יהודים אורתודוקסים דתיים, ולכן המדד שלכם מוטה ולא אובייקטיבי.

    3. על פי ההגדרה של "צמצום התערבות הממשלה בחיינו", כל הדיבור על נתינת הזכות להינשא לקהילה הגאה איננו במקום.
      הרי כל הדיון לגבי ה'זכות להינשא' הוא על הכרה שלטונית ונתינת הטבות.
      מי שבאמת בעד צמצום התערבות הממשלה בחיי האזרחים, אמור לחשוב שהשלטון לא אמור לנקוט עמדה איזו צורת חיים נחשבת לנישואין, ואיזה לא.
      שלא לדבר על הטבות מכספי משלם המיסים.

    4. אני לא יכול להתייחס להצעות החוק שציינת בלי לאף קישורים. לגבי הצעת החוק שצירפת קישור לגבי הסדרת תחבורה ציבורית בשבת לא תמכנו כיוון שזה מגיע בצורה של כפייה על חברות אוטובוסים לפעול בשבת. הצעת חוק שתאפשר לחברות האוטובוסים לפעול מתי שבא להם ללא סבסוד ציבורי תזכה לתמיכתינו הנלהבת.
      אתה צריך לשים לב להבדל בין זכויות פוזיטיביות — ה"זכות" לתוצר העבודה של מישהו אחר — לבין זכות נגטיבית החופש לפעול ללא כפייה מצד מישהו אחר. אנחנו לא תומכים בראשון — לא נתמוך בהצעת חוק שתספק עבד לכל אדם שתנועתו מוגבלת על ידי כך שאין לא עבד בשם חופש התנועה — ואנחנו תומכים בשני.
      הרבה הצעות של כפייה דתית מופיעות במדד עם התנהגות מלאה. תמשיך לעיין.

  3. קצת מוזר שח"כ שתומך בגלוי באפרטהייד מדורג שני במדד החירות

  4. המדד הזה נראה מפוברק לחלוטין שנוצרה עלידי חרדל"ניקים. סורטיץ' מקום שני במדד החופש? מה זה בדיחה? חברי הכנסת של ש"ס מקדמים חקיקה ליבלרית יותר ששומרת על החופש שלנו יותר מחברי הכנסת מיש עתיד שאף אחד מהם לא התברג ל 60 הראשונים??? מירב בן ארי שהיא לא פחות קומוניסטית מדב חנין מדורגת במקום 44??? מעל יואב קיש??
    שמחתי כשהאתר הזה הוקם. חשבתי שהנה סוף כל סוף קם לו אתר ימני מהימן ורציני. אבל מבחינתי איבדתם לחלוטין כל שצץ של אמינות עם הכתבה המפוברקת הזו. אין לכם בושה.

    1. אשמח אם תגיד לי איזה חוקים לא היית כולל במדד ואיזה חוקים שלא כללנו כן היית כולל.
      https://oknesset.org/agenda/127/
      אהה… ואני לא חרד"לניק ורוב צוות העורכים הם חילוניים. אבל זה לא משנה, כי אנחנו ועלים באובייקטיביות ולא מעיפים מבט בשמות הח"כים עד לשלב שקלול התוצאות.

    2. מדובר במדד אובייקטיבי לחלוטין שמתייחס לחרויות הפרט ולא לדברים אחרים. לפי הסגנון שלך אני מנחש שאפשר למקם אותך יותר במרכז מאשר בימין..
      ובלי שום קשר, על מה הדרמטיות? סה"כ מאמר, אתה לא חייב להסכים.. אתה גם לא חייב להמשיך לגלוש באתר.. שתה כוס מים אחינו..

  5. כל המגיבים פה מבולבלים אל מול המדד הזה ומנסים להסביר לעצמם ולאחרים איפה הכשל (אסור להסתמך על סטטיסטיקה! המדד מכליל ימין מדיני בטחוני! עורכי המדד הם חרד"לניקים ומוטים!), כשכולם מפספסים את הנקודה הבעייתית הבסיסית ביותר שאף הוזכרה בכתבה במפורש:
    זה מדד חקיקה. וככזה, כמו כל מדדי החקיקה, הוא:
    א. רחוק מלבטא את שלל האספקטים הכלולים בעבודה הפוליטית. הוא לא כולל החלטות שרים במשרדיהם, לא כולל דיונים בוועדות והצבעות, לא כולל כיפופי ידיים בהסכמים הקואליציוניים, ולא כולל החלטות והכרעות מאחורי הקלעים. לצורך העניין, נכון שח"כי הבית היהודי והחרדים תומכים ויוצרים נתח נאה מהכפייה והעיוותים הממשלתיים בתחום החברתי, אבל רוב הנושאים הללו סוכמו בהסכמים הקואליציוניים, ולא הועלו להצבעה בכנסת כלל. למשל הוצאת הנישואים מהרבנות, או תח"ץ בשבת (נניח שזה ליברלי לצורך הדיון) – שניהם לא עלו כלל להצבעה בשנה הנוכחית, ובשניהם נעשית עבודה מאחורי הקלעים שנמרחת במכוון.
    ב. מוטה מאוד. 1. לטובת חברי כנסת "טהורים" בהשוואה לחברי ממשלה שנמנעים עקרונית מלהציע בעצמם הצעות חוק (בשביל מראית העין השקרית של הפרדת הרשויות), 2. לטובת חברי הקואליציה בהשוואה לחברי האופוזיציה, אבל רק במצב הנוכחי בו האופוזיציה מציעה אינסוף "הצהרות חוק" והקואליציה סה"כ שומרת על אחריות תקציבית ונהנית מן ההפקר. מדדי חקיקה בעיקרון דווקא מוטים לטובת האופוזיציה, שכן לחבריה יש יכולת תמרון וחופש הצבעה גדולים בהרבה. ו3. המצב של שתי ההטיות הקודמות מחריף לטובה או לרעה בהתאמה לחריצות הח"כ. רוצה לומר: ח"כ שמתייצב לכל ההצבעות ומציע הצעות חוק פרטיות למכביר יהיה במיקום קיצוני יותר במדד בהשוואה לח"כ המחזיק באותן דעות ומצביע באותה דרך, רק שהוא "זורק" על העבודה בכנסת, נעדר לעיתים קרובות ומותיר לאחרים את היוזמה. זו הסיבה למיקום הממורכז יחסית של ציפי לבני (0 הצעות חוק), יאיר לפיד (שר חוץ מטעם עצמו) וחנין זועבי (שיאנית ההיעדרות במושב האחרון) בהשוואה למיקום הנמוך להפליא של חברי כנסת חרוצים במיוחד כמו חנין, שמולי וזנדברג, וכנ"ל לגבי אורן חזן, יצחק ועקנין ונתניהו בהשוואה לסמוטריץ, השכל ובגין.

    זה הכל. אין פה קונספירציות, אין פה מדדים זרים ולא חירותיים – יש פה בסך הכל השפעות טבעיות של מדד פגום מיסודו.
    (על אף שבבירור נעשו מאמצים כנים ויפים לעדן ולאזן את פגמיו. מה נעשה, ובשביל מדד אמיתי של פעילות פוליטית צריך להבין בפוליטיקה הרבה יותר מלשוטט ב"כנסת פתוחה", והרבה הרבה הרבה יותר משיש לאדם הממוצע. אז בלית ברירה, עדיף מדד פגום תוך גילוי נאות של פגמיו, כפי שנעשה פה, מאשר שנישאר בלי שום ידע מסודר על פעילות הח"כים ונסתפק בהכרזות שלהם בפייסבוק ובמצעי הבחירות.)

    1. נראה לי שאין אדם שיכול ליצור את המדד שאתה מתאר. גם מי ש"מבין בפוליטיקה" ומכיר את כיפופי הידיים והעבודה מאחרוי הקלעים, נוטה להכיר את זה דרך האנשים שלו בכנסת ומכיר רק פלח מסוים. כיוון שהשקלול של הדברים האלה הוא סובייקטיבי לחלוטין גם קשה לעבוד עם אנשים אחרים שיוכלו להוסיף את הפלחים שהם מכירים.
      את ההצבעות בוועדה אני מסכים שחובה להוסיף למדד ואולי כדאי מדד נוסף בשביל פעילות השרים. יש סיכוי שאת הצבעות הוועדה יהיה לנו במדד של הכנסת הבאה.
      אני חשוב שראוי שח"כ חרוץ שפועל לרוב לטובה יהיה במקום גבוה במדד. ומסכים שחברי בל"ד נמצאים במרכז בעיקר כי הם מתעסקים יותר בפעילות הצהרתית ולא בחקיקה.

    2. אין לי הרבה מה להוסיף על תגובתך המפורטת שבעצם מראה שהמדד הזה שגוי וכל תוצאותיו חסרות משמעות.

      הרי אם אתה רוצה שמשהו יעבור לסמכותך מסמכותו של מישהו אחר אתה קודם כל מפקיע ממנו את הזכויות (כלומר ליברלי, לטובת הציבור) ואחר-כך אתה מחוקק שיעבור לחזקתך (חקיקה לא ליברלית).
      כך החקיקה לשיוויון פולחן בהר הבית וכך גם הגדלת התחרות בשוק התקשורת. אלו אינן חקיקות ליברליות אלא חקיקות שנועדו להפקיע זכויות.

    3. אלה, התוצאות חסרות משמעות רק עבור מי שחושב שליברלי = למען הציבור.
      תבדקי מילון.

  6. החוקים שנעשו עד כה , עם כל הכבוד לא מספיקים, לכן המאמר הזה בעת הזו לא היה צריך לצאת לאור.

  7. האם זה לא ערבוב תחומים לחבר יחד פעולות למען/כנגד חירות כלכלית במדינה לבין פעולות למען/כנגד דמותה היהודית של מדינת ישראל? האם אי אפשר להבין שיכול ח"כ להיות תומך נלהב של תפיסה של ליברליות כלכלית אבל מנגד הוא נאבק למען דמותה היהודית של המדינה (כמו למשל פעולתו של חה"כ גפני לצמצם את תופעת ההונאה בתחום הכשרות)?

    1. המדד לא מודד פעילות למען אופיה היהודי של המדינה ומתנגד לכל פעילות כזו שיוצרת כפייה.

  8. חוקים בעניין חרות הם בעיני המתבונן. בעיני למשל כל חוק הוא נגד חרות, כל חוק בא להגביל משהו. אפילו חוק בעד הגדלת קצבה מגבילה הגדלת צורך אחר. במילים אחרות מדד יומרני חסר משמעות.

    1. נראה לי, שלא הבנת את העיקרון של המדד (ובעצם, העיקרון של האתר הזה בכלל).
      הם באמת נגד התערבות ממשלתית ככל הניתן.
      הגישה הזו, מתנגדת לקצבאות. חירות מבחינתם היא, שאני יעשה בכסף שלי מה שאני רוצה, ואתה תעשה בכסף שלך מה שאתה רוצה. המדינה לא תיקח מס מכספך לממן לי קצבה, וגם לא הפוך.
      כך בתחום הכלכלי, וכך בתחומים אחרים. [מלבד בתחומים שבהם ברור לחלוטין שההתערבות הכרחית, כמו הענשת פושעים שמסכנים את החברה].

  9. זה אמיתי?
    במקום לקרוא לזה מדד החרות אתם צריכים לקרוא לזה מדד ההרס.
    מי הורס את המדינה יותר.
    מאמר מביש

  10. פשוט הייתם צריכים לקחת את המדד של כנסת פתוחה ולהפוך את הציון. חבל על העבודה. ברור שדב חנין הוא המלך. תראו כמה עבודה הבנאדם משקיע בנו. 111 הצבעות לעומת 29 של המובילה שלכם. באמת שלא אכפת לה מהבוחרים והיא לא בעה לעבוד.

  11. מצחיק אותי שכל האטטיסטים יוצאים מהחורים שלהם בצווחות כשמניחים להם מראה אל מול החור…..
    מה אתם לא מרוצים ממה שאתם רואים במראה?

    1. אין קשר לאטטסטים.

      וסמוטריץ שתמך במאגר הביומטרי הוא סופא אטטיסט.

      איך הוא מופיע מקום שני?
      כנראה שיש עיוותים במדד.

  12. סמוטריץ מקום שני גורם למדד שלכם לאבד כל אמינות כל שהיא.

    שיחחדש ברמות על