איך הפכה עלילה אנטישמית ישנה לרב מכר עולמי

החיבור האנטישמי “הפרוטוקולים של זקני ציון” השפיע באופן מכריע על ההיסטוריה היהודית במאה העשרים, ותפוצתו הרבה עד ימינו מלמדת שהוא לא עתיד להיעלם בקרוב

שער "הפרוטוקולים של זקני ציון" (מימין: בערבית, אנגלית, יפנית ויוונית)

על פי ספר העובדות של ה־CIA, אוכלוסיית יפן מונה כ־127 מיליון איש. ביניהם מפוזרים פחות מאלף יהודים בכמה קהילות, וחישוב מהיר מעלה כי אחוזם באוכלוסייה הכללית הוא 0.0008% בקירוב. לכאורה, אזרח יפני מן השורה אינו צריך לחוש איום ממיעוט זניח כל כך. ועדיין, הוצאת ספרים בשם ‘נארוקטבוטו סהובו’ ראתה לנכון להוציא לאור בשנת 2012 הדפסה שלישית לחיבור האנטישמי המפורסם “הפרוטוקולים של זקני ציון”, לאחר שמהדורת 2004 אזלה לחלוטין.

מהדורות אלה מבוססות על התרגום משנת 1936 של נובוטקה שיאודן (Nobutaka Shiōden), קצין בכיר בצבא היפני בימי מלחמת העולם השנייה. בשנת 1943 כתב שיאודן ספר נוסף בשם “המחשבה היהודית“, העוסק באתניות היהודית, באחוות סודיות שונות וב”תנועה היהודית המודרנית”. אחד הנספחים של הספר הוא הפרק השלישי מתוך “הפרוטוקולים של זקני ציון”: “שיטות הכיבוש”. אגב, לא רק “הפרוטוקולים” אוזלים במהירות ממדפי חנויות הספרים ביפן; גם ההדפסה ה־11 של “היהודי הבינלאומי“, הספר האנטישמי שעליו חתום הנרי פורד מ־1920, אזלה, לאחר שיצאה לאור בשנת 2009.

תפוצתם של “הפרוטוקולים של זקני ציון” ושל ספרות הלוויין הענפה שלו איננה מוגבלת ליפן בלבד. הספר יוצא לאור בהדפסה חוזרת או במהדורה חדשה בכל מקום, לאחר שההדפסה הקודמת אזלה מן המדפים. בהנחה שבמרבית מדינות העולם לא קיימת כפייה על רכישת ספרים, אין לנו אלא להסיק שספרים אשר אוזלים ומודפסים מחדש הם ספרים שיש להם ביקוש. הביקוש הבלתי נלאה ל”פרוטוקולים” הוא תופעה מרתקת שיש לנסות להבין.

הנשק של האנטישמיות החדשה

“הפרוטוקולים של זקני ציון” הוא ספר אנטישמי המכיל עשרים וארבעה פרקים המכונים “פרוטוקולים”, ובו מפורטת מזימתם של “זקני ציון” להשתלט על העולם. אמנם “זקני ציון” המצוטטים בספר מעידים כביכול על עצמם שמזימתם היא בת מאות שנים, וכך נכתב גם בהקדמה, אך למעשה הספר נכתב על ידי סוכני המשטרה החשאית הצאריסטית בסוף המאה ה־19, וראה אור בשנת 1905. יתרה מכך, ה”מזימה” בת מאות השנים מועתקת ברובה מתוך ספר סאטירה צרפתי שנכתב בשנת 1864 נגד משטרו הרודני של לואי נפוליאון, אחיינו של נפוליאון בונפרטה. למרות שמו של הספר, “הפרוטוקולים”, הדיון בספר אינו אלא מונולוג של דובר יחיד, ובשום מקום לא נמצא קולם של מאזיניו. עובדה זאת אינה מפתיעה כלל, משום שספר הסאטירה הצרפתי נקרא “דיאלוגים מהגיהינום בין מקיאבלי ומונטסקייה“, ובו כל אחת מהדמויות נושאת נאום כמעט ללא הפרעה.

עם זאת, מחברי הספר התפרצו לדלת פתוחה, וגם לאחר שהוכח שוב ושוב כי “הפרוטוקולים” אינם תיעוד סודי מתוך התאספויות חכמי היהודים בקונגרס הציוני של 1897 אלא פלגיאט גרוע למדי, האנטישמים ראו ורואים בו מסמך אותנטי.

ההיסטוריה לימדה אותנו כי במאבק זה ניצחו האנטישמים, ויעידו על כך מיליוני יהודים שנרצחו בהשראת העלילות האנטישמיות משנת 1905 ועד ימינו. לא אגזים אם אומר ש”הפרוטוקולים של זקני ציון” עיצב במידה מכריעה את ההיסטוריה של העם היהודי במאה העשרים. הספר עדיין נוכח בחיינו, ואיננו עתיד להיעלם בקרוב. בעוד האנטישמיות הישנה התאפיינה בשנאה על רקע דתי ובעלילות דם מיסטיות, האנטישמיות החדשה נשענת, כביכול, על גישות “מדעיות” ועל תיאוריות שונות שהאנטישמים מוצאים להן “הוכחות” תחת כל עץ רענן. מרבית העלילות המופצות בשיח האנטישמי החדש נובעות במישרין או בעקיפין מתוך “הפרוטוקולים של זקני ציון”.

חשוב לציין כי הפופולריות של “הפרוטוקולים” ניזונה, בין השאר, מן התוספות הנלוות לכל מהדורה – הקדמת העורך ואחרית דבר בסיום כל ספר. עורכי המהדורות משכילים לחבר אירועים אקטואליים לתוכנם של “הפרוטוקולים”, כדוגמת ההקדמה למהדורה הסורית משנת 2005, הגורסת כי זקני ציון הם העומדים מאחורי פיגועי 11 בספטמבר; או התרגום לספרדית שראה אור במקסיקו באותה שנה, ובו נכתב כי השואה היא חלק ממזימתם של זקני ציון לנישול הערבים מאדמותיהם.

“תוכנית הרצל לכיבוש העולם”

לא הצלחתי למצוא מספרים מוחלטים על כמות העותקים המודפסת בכל מהדורה של “הפרוטוקולים”. מו”ל שעמו שוחחתי אמר שספר המודפס בפחות מאלפיים עותקים אינו ספר רווחי. מכאן שגם אם אין בידינו נתוני מכירות מדויקים, העובדה שהספר מודפס בהדפסות חוזרות או במהדורות חדשות מלמדת כי יש לו ביקוש וכי ההוצאות לאור גורפות רווחים נאים דים כדי להדפיסו שוב ושוב.

נדמה שתהיה זו חכמה קטנה מאוד לחפש את “הפרוטוקולים של זקני ציון” בשפה הערבית. רק במצרים, שבה שיעור האנאלפביתים עומד על למעלה מ־40 אחוזים מהאוכלוסייה, יצאו שמונה מהדורות של “הפרוטוקולים” באותה הוצאה לאור. האחרונה התפרסמה בשנת 2014, לאחר שהוצאה אחרת הדפיסה מהדורה משלה בשנת 2013.

הונגריה ידועה אף היא כמדינה שבה האנטישמיות איננה נטע זר, ואין זה מפתיע למצוא בה את “הפרוטוקולים” במהדורות חדשות ולצדם ספרות נלווית. בולט מכולם הוא מנוס ארון, פובליציסט ומסאי שערך כמה ספרים הסובבים סביב “הפרוטוקולים” (הוצאת Interseas). בשנת 2008 ערך והוציא ארון את שני “ספריו” של הרצל בכרך אחד: “התכנית היהודית לכיבוש העולם” ו”הפרוטוקולים של זקני ציון” (המהדורה הקודמת של “התכנית היהודית לכיבוש העולם” יצאה בשנת 2005 ואזלה). אם מימיכם לא שמעתם על הספר “התכנית היהודית לכיבוש העולם”, אל דאגה. ככל הנראה מדובר בסילוף לספר “מדינת היהודים”. סילופים כאלה אינם נדירים בפולמוס האנטישמי. בשנת 2009 יצאה מהדורה הונגרית אחרת ל”פרוטוקולים”, בהוצאת האחים גדה. מעניין לראות כי הספר נמכר תחת קטגוריית “מדעי החברה”, ובתת־קטגוריה “מדינאות”. באתר הספרים FŐKAPU ANTIKVÁRIUM, למשל, הוא מוגדר כספר “סוציולוגיה” בקטגוריית “מחקר”.

ספרי מנוס ארון. מימין: השליטה היהודית בהונגריה על פי הפרוטוקולים ותוכנית הרצל לכיבוש העולם.
ספרי מנוס ארון. מימין: השליטה היהודית בהונגריה על פי הפרוטוקולים, והתוכנית היהודית לכיבוש העולם

המחפש לרכוש את “הפרוטוקולים” בשפה האנגלית ימצא מגוון רב של מהדורות ושל הדפסות. אחד התרגומים הראשונים לאנגלית נקרא “המהדורה הפטריוטית”, והוא ראה אור לראשונה בשנת 1934. ההדפסה האחרונה יצאה לפני חודש, ב־8 באוגוסט. בתיאור המוצר לספר נכתב כי מדובר בזיוף, שלא כבמהדורות אחרות, מודפסות או דיגיטליות, שבהן מופיע תקציר הספר כמות שהוא. מרבית התגובות, על כל פנים, אוהדות ואנטישמיות, גם בספרים שבהם נוספת הבהרת “אנו מתנגדים לאנטישמיות” של חברת אמזון. הדפסות חוזרות ומהדורות חדשות נמצא גם בספרדית (בעיקר בדרום אמריקה), בפורטוגזית וכמובן ברוסית, שבה ראתה אור בשנת 2014 סדרת “כל כתבי סרגיי נילוס”. נילוס היה מיסטיקן ואיש דת רוסי, שבמהדורה השנייה לספרו “הגדול בקטן והאנטיכריסט” (1905) התפרסמו לראשונה “הפרוטוקולים” בנוסח המוכר עד ימינו.

סקירה קצרה ולא ממצה זאת מלמדת כי “הפרוטוקולים” אינו נחלתם של משוגעים בודדים ושל אספנים, כי אם מוצר מבוקש שתפוצתו לא צפויה לדעוך בשנים הקרובות. מדובר כנראה במעגל: הביקוש לספר מביא להדפסות חוזרות, וההוצאות לאור, המבקשות לשמור על “הפרה החולבת” (או לחלופין, מאמינות באמת ובתמים בתוכן הספר), עושות ככל שביכולתן כדי לשמור על הספר עדכני, וזאת באמצעות שיוך לאירועים אקטואליים ובאמצעות ספרי לוויין אנטישמיים. לפנינו, אם כן, אידאולוגיה ששכר נאה בצדה.

דע את האויב

איסוף החומרים למאמר זה חצה מדינות ולשונות. הממצאים שעלו באינטרנט רבים מאוד, והיריעה קצרה מלהכיל. ואולם, דווקא אלה שלהם מיוחסות המזימות שב”פרוטוקולים”, עד לאחרונה לא היו יכולים לקרוא את הספר בשפת אמם. הסיבות לכך נבעו בחלקן מגישת “האח הגדול” (“אסור לתרגם לעברית ספר כזה!”), ובחלקן מגישת “מה יגידו השכנים” (“תרגום לעברית יחזק את טענות האנטישמים ויפגע במאמצים להילחם בתפוצת הספר”).

הטענה הראשונה איננה רלוונטית מפני שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, ובמדינה דמוקרטית מותר לפרסם גם ספר שנאה, כל עוד הפרסום הוא לצורכי דין וחשבון נכון והוגן (“ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להביא לגזענות”). הטענה השנייה מופרכת מעצמה בכל הדפסה חוזרת של “הפרוטוקולים”. תפוצתו הגוברת של הספר ועמה אמונתם של הקוראים במהימנותו מלמדת אותנו שאין עוד מקום להתעלם מקיומו. מדובר בכתב אישום חריף נגד העם היהודי בכללותו (דתיים, חילונים, ציונים ואף אתאיסטים – האנטישמיות איננה מבחינה).

הכרת תוכנו של הספר תסייע בהבנת תהליכים היסטוריים, לצד כאלה המתרחשים בימינו. יתרה מכך, הבנת מהותו של הזיוף תעקור מן השיח את ההתנצלויות ואת ההצטדקויות כדוגמת “לא כל הבנקים נשלטים בידי יהודים”, ותכפה שיח מבוסס על עובדות. העלילות האנטישמיות של ימינו נשענות במידה רבה על “הפרוטוקולים של זקני ציון”, וכיוון שהספר מוכח כזיוף הרי שהעלילות הללו קורסות מאליהן.

אגב, כיצד יתמודדו המאמינים במהימנות “הפרוטוקולים” עם העובדה שרק לאחרונה, אחרי כל כך הרבה שנים, פורסמו “הפרוטוקולים של זקני ציון” בשפה העברית?

___________

עדי אמסטרדם הוא דוקטורנט בבית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בחוג ללשון במכללה האקדמית לחינוך ע”ש דוד ילין. תרגם וההדיר את ההוצאה הראשונה בעברית של “הפרוטוקולים של זקני ציון”. ניתן למצוא כאן

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

11 תגובות למאמר

  1. מסקנת המאמר לאו דווקא צריכה לשבת על תחושת הקורבנות והרדיפה של היהודי (שיש לכל יהודי במידה ולממשלה ולביבי בהגזמה).
    אני בטוח שגם ספרים על מזימות האיסלאם ודעאש נמכרים היטב.
    ליהודים יש עוד קללה שיושבת גם על קלינטון – חושבים שהם מנהלים את העולם על פי הכסף שלהם, בצורה צינית ובאיגודים סודיים – תחושת “שקר הממשלה” שעלתה בעולם ורבים מתחברים אליה. על הפינה הזאת יושבים הפרוטוקולים של זקני ציון. כאן גם תוכל לראות עליה במכירות ספרים על האילומינטי או הבונים החופשיים.
    המסר שלי לא אומר – זה בסדר, לא להילחץ.
    המסר אומר: אנטישמיות זה לא מושג מיסטי או על-אנושי או גזירת גורל. זה היבט של איך אתה נתפש על ידי אחרים, וזה חשוב וצריך להתייחס לזה, ואפשר להילחם בזה.

    1. לביבי יש תחושת רדיפה בגלל הספר? ביבי חיבר את הספר בעצמו!
      נכון, הספר נכתב לפני יותר ממאה שנה, אבל מה זה משנה. ביבי… כנראה השתמש במכונת זמן. הוא וליברמן. והמתנחלים גם. והכל במימון שלדון אדלסון. בקרוב בטח יתפרסם על זה מאמר ב”הארץ” או בדה מרקר, ואז נדע את כל העובדות.

    2. אדם שעיניו בראשו יבין שעצם קיומה של מדינת ישראל שולל את סיפורי הקונספירציה האנטישמיים המקובלים;

      נניח קבוצה שכוחה רב בפעולה מאחורי הקלעים עד כדי שליטה במנגנוני הכוח והכסף העולמיים; למה לה לרכז חלק ניכר מבניה במקום אחד? ועוד בעייתי כמו ארץ ישראל? הרי החיים במדינת ישראל קשים ומסוכנים מהרבה מקומות אחרים. קל בהרבה לשבת בין הגויים ולהתפרנס מהם (שזה מה שסיפורי הקונספירציה האנטישמיים המקובלים טוענים שיהודים עושים).
      למה שיהודי יטרח לשרת 3 שנים בצבא ואז לעבוד כל חייו בעיריית נתניה (בלי להעליב) כשהוא יכול להרים טלפון לבן-דודו ששולט בבנק בצ’ילה או לחמיו ששולט בעיתון בהונגריה?

      האם אפשר היה להאמין שיקום בגבול עזה מושב של “טייקונים”/”חברי ועדים גדולים”/”אילומיננטי”?

      אם מדינת ישראל, בעצם קיומה, לא מפריכה את הפרוטוקולים- כניראה שזה כן עיניין מיסטי וגזירת גורל. או מוטב, עיניין פסיכולוגי שאין להפריכו באיעון עינייני.

      דוגמת דאעש מוכיחה את ההיפך; היא מ

  2. אם הייתי מכיר רק יהודונים כדוגמת סורוס ושות’ ו”פרוגרסיבים” למיניהם גם אני הייתי מאמין בפרוטוקולים

  3. מוישל’ה וינקל’ה קוראים דר-שטירמר.
    מוישל’ה זועק ובוכה – אוי, היהודים אשמים בכל הצרות של העולם.
    ינקל’ה צוהל וצוחק – איזה יופי, היהודים מנהלים את העולם.
    כל אחד רואה את הדברים במשקפיים שלו.

  4. מאמר מאלף, מענין מאד, סוף סוף מישהו טרח ותרגם לעברית את ה”פרוטוקולים של זקני ציון” שעד עכשו לא בדיוק ידענו על מה באמת מדובר אלא הכל היה השערות ושמועות.
    יישר כח!!!

  5. בדיוק אותה הטענה שלי, לפיה חשוב לתרגם את מיין קאמפף לעברית, ורק בשביל שניתן יהיה להיווכח שבניגוד לתפיסה הציבורית שלו כ״מניפסט האנטישמיות״, מדובר בלא יותר משלשול מילולי חסר היגיון או איכויות כתיבה מינימאליות, של דמגוג שלא מסוגל לנסח יותר מעמוד בצורה קוהרנטית. מה שעצוב הוא שבגלל המניעה להפיץ את הספר, רבים עדיין בטוחים שמדובר בתוכן מסוכן ומשפיע, מה שמעלה את ההתעניינות בו בכל רחבי העולם

    1. למיטב ידיעתי “מיין קאמפף” תורגם לעברית לצורכי מחקר. על העטיפה כתוב “מיין קאמפף הספר שהביא לשואה” או משהו דומה

  6. אני מסכים עם כל מילה שכתובה כאן. על הסםר לצאת כדי שיוכל לעזור להדוף את האנטישמיות!
    אני, כמו עדי אמסטרדם, עובד גם אני על תרגום ספר אנטישמי. אני מתרגם את מיין קאמפף! הספר מתורגם ממהדורה אנגלית ישנה, ויראה אור ככל הנראה בשנים הקרובות.

  7. ראו מאמר שלי שהתפרסם בחוברת 202 של כתב העת “האומה” (קיץ תשע”ו) 2016 תחת הכותרת : משפט “החולצות האפורות”- הזרוע הנאצית בדרום -אפריקה