הקאמבק של אחמדינג'אד

לאחר כמה שנים שבהן הציגו מנהיגי איראן חזות "מתונה" והצליחו להביא להסכם הגרעין ולהסרת הסנקציות, הקיצונים במדינה חוזרים להרים ראש ואפילו מכחיש השואה אחמדינג'אד כבר סולל את דרכו בחזרה לנשיאות

נגמרו ההצגות? אחמדינג'אד. צילום: Daniella Zalcman CC BY SA 2.0

מאמר זה פורסם באתר 'גייטסטון', ואנו מודים להם על הרשות לתרגמו. מאנגלית: שאול לילוב

נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד, מתכנן קאמבק: נראה שהוא פתח בקמפיין וכי בכוונתו להתמודד בבחירות הקרובות באיראן, שיתקיימו בפברואר 2017. אחמדינג'אד אמר כי הוא מעוניין "להגדיר מחדש את האידאלים המהפכניים" שקבע מנהיג המהפכה האסלאמית באיראן, האייתוללה חומייני, ב־1979.

אחמדינג'אד זכור היטב בשל נאומי ההסתה הפרובוקטיביים שלו, שכללו הכחשת שואה. בשלהי כהונתו כנשיא איראן (2013-2005), הפופולריות שלו הייתה בשפל והוא הצליח להבריח את רוב הבוחרים מכל קצווי הקשת הפוליטית, כולל הקיצוניים ביותר. הוא גם הפך לנשיא האיראני הראשון מאז 1979 שזומן על ידי הפרלמנט (המג'לס) כדי להשיב על שאלות באשר לפעילותו ומדיניותו. בעקבות זאת, התפיסה הרווחת בקרב פוליטיקאים, חוקרים ומנתחי מדיניות הייתה שאחמדינג'אד לעולם לא יחזור לפוליטיקה. נראה שלאחר פרישתו הוא תכנן להתמקד בהקמת אוניברסיטה ובהוראה, אך הוא לא הצליח במשימה הראשונה.

למרות הפופולריות הנמוכה שלו בדעת הקהל, האולטרה־שמרנים עדיין התייצבו מאחוריו בשל הרטוריקה התוקפנית שלו ומדיניותו האנטי־אמריקנית, אנטי־מערבית ואנטי־ישראלית, וגם בגלל העובדה שהוא עדיין מהווה דמות מרכזית בקואליציה של כמה קבוצות שמרניות המרכיבות את "ברית בוני איראן האסלאמית".

"אמריקה היא האויב"

לאחר תקופת הנשיאות של אחמדינג'אד מינה אותו המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, כחבר במועצה לאבטחת האינטרס של המשטר – מוסד הבוררות הפוליטית העליון של איראן, שהוא הגוף המכריע בין מועצת שומרי החוקה (שמפקחת על הפרלמנט והבחירות) ובין האסיפה המייעצת האסלאמית (הפרלמנט, מג'לס). המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר מורכבת בעיקר מאנשי דת נוקשים, ומשמשת כמוסד מייעץ למנהיג העליון.

אף שבמהלך השנים שבהן היה מחוץ לאור הזרקורים הבינלאומיים היה נראה כי לאחמדינג'אד אין כל כוונה לחזור לפוליטיקה, רמזים שונים מעידים על כך שהוא מעולם לא עזב באמת את החיים הפוליטיים. כלפי פנים המשיך אחמדינג'אד להיות פעיל מבחינה פוליטית, תוך שהוא מנסה לאחד ולהוביל את תומכי הקו הנוקשה. גם לאחר פרישתו הוא מוסיף לקיים פגישות עם שרים לשעבר בטהרן.

בחודשים האחרונים נראה שאחמדינג'אד פתח בקמפיין בחירות נחוש והחלטי. הוא חזר למשוך לעברו התעניינות בינלאומית ושב לאור הזרקורים, למשל כשפרסם מכתב פתוח לנשיא אובמה ובו תביעה שארה"ב תעביר לאיראן שני מיליארד דולר. לקראת הבחירות הכלליות והבחירות לנשיאות ב־2017, אחמדינג'אד כבר מתמקד בפנייה לעם האיראני; הוא נוסע לערים ועיירות קטנות, ומוסר הרצאות ונאומים. כמו כן, גם תומכיו קוראים בגלוי לשובו.

במהלך נשיאותו של אחמדינג'אד נהנו האיראנים מסובסידיות על דלק, גז טבעי וחשמל, וממשלתו חילקה דמי כיס חודשיים בסך 17 דולר לכל אזרח. הטבות אלה, לצד הביקורת שלו נגד השחיתות, חוסר הצדק והקפיטליזם, מדברים על לבה של האוכלוסייה הכפרית וקורצים גם לאנשים ממעמד כלכלי נמוך.

אחמדינג'אד גם מתח ביקורת חריפה על חסן רוחאני, נשיא איראן הנוכחי, שבעיניו הוא בלתי כשיר לתפקידו, ופקפק ביעילותה של מדיניות החוץ והכלכלה שלו. "דרכנו תהיה רצופה עוד מהמורות ומכשולים שטניים… בל נשכח שארה"ב היא האויב", אמר.

הסקר האחרון שנערך על ידי המרכז ללימודים בינלאומיים וביטחון באוניברסיטת מרילנד גילה כי "אחמדינג'אד מייצג כיום את האיום הגדול ביותר על בחירתו מחדש של רוחאני (שהיה פופולרי בעבר), ומפגר אחריו רק בשמונה נקודות. לפתע הנשיא לשעבר נראה שוב כמתחרה פוליטי אמיתי".

אחמדינג'אד וחכמי דת במסגד. צילום: khamenei.ir CC BY SA 4.0
רוצה "להגדיר מחדש את האידאלים של המהפכה". אחמדינג'אד ואנשי דת במסגד. צילום: khamenei.ir CC BY SA 4.0

חמינאי צפוי לתמוך

הסביבה בשלה לקראת שובו של אחמדינג'אד, וזאת מכמה סיבות. ראשית, הסכם הגרעין הפך לנושא פופולרי בקרב הקיצוניים. המנהיג העליון של איראן ובכירי משמרות המהפכה הביעו ביקורת קולנית נגדו. הם חוששים מפני התקרבות נוספת, מדינית ופוליטית, בין ארה"ב לאיראן, לאחר שמטרתם כבר הושגה והסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם הוסרו.

האייתוללה חמינאי הזהיר מפני יחסים עם ארה"ב בכלל, וגם הטיל ספק בתועלות הכלכליות של הסכם הגרעין, כשהעלה שאלה רטורית: "האם הסנקציות המכבידות לא הוסרו כדי שבני עמנו יוכלו להרגיש את השינוי שחל בחייהם? ובכן, האם הרגשתם בשינוי ממשי בחייכם בחצי השנה האחרונה?…"

שנית, הפופולריות של הסכם הגרעין נמצאת בנסיגה גם בקרב האוכלוסייה הכללית. לאחר יישום הסכם הגרעין הורו סקרים כי 63 אחוזים מהאזרחים ציפו לראות שינויים לטובה בכלכלה וברמת החיים בתוך שנה אחת. כעת, בסקר חדש, אמרו 74 אחוזים כי לא היה שום שיפור במצב הכלכלי בשנה האחרונה.

אחמדינג'אד עשוי אפוא להיות מתחרה משמעותי לחסן רוחאני, וסביר שמאחוריו יתלכדו המנהיג העליון של איראן ומנהיגי משמרות המהפכה, כלומר אנשי הקו הקיצוני.

_______________

ד"ר מג'יד רפיזאדה הוא איש מדע המדינה וחוקר באוניברסיטת הרווארד, ונשיא 'המועצה האמריקנית הבינלאומית למזרח התיכון'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. בתחילת מגילת אסתר כתוב שהיהודים השתתפו בסעודה שערך המלך אחשוורוש במשך 180 יום לכל נתיני ממלכתו. השתתפות זו, דהיינו התערבבות בגויים, מהוה פתיח לתחילת הרדיפה של המן את היהודים.
    מה הועילה השתתפות היהודים בסעודה שכזו? וכי לא היה ידוע אז שהגויים שונאים את היהודים? האם כולם היו עוורים? האם לא ראו את שינאת הגויים כשאלו הסירו את המסוה מפניהם בעת שקיבלו אישור להשמיד ולהרוג ולאבד את כל אשר בשם ישראל נקרא?
    אותו הדבר גם עם אחמדינג'אד.
    לנו הישראלים אין צורך באיראן מתונה. נהפוך הוא, איראן מתונה, כמו איסלאם מתון ונצרות מתונה, מהוה סכנה להתבוללות מצד היהודים. אז לאיזו תועלת בדיוק אנו צריכים את איראן מתונה?
    לדעתי עדיף שאיראן תהיה קיצונית ושתמשיך להיות קיצונית.
    כל עוד איראן לא משגרת טילים בעלי ראש נפץ גרעיני לעבר מדינת ישראל הרי שהיא אינה מסוכנת לנו. כל עוד הכלב נובח ואינו נושך – נביחתו רק מפריעה את מנוחת השכנים, אולם אינה מזיקה מעבר לזה.
    כך הסיכוי שיהודים יתבוללו (ע"ע ההתבוללות בארה"ב שכל כך 'טובה ונחמדה' ליהודים) האו נמוך יותר עד אפסי, וזוהי התוצאה הרצויה.

  2. אחמדינג'אד או לא אחמדינג'אד, קיצונים או מתונים. באיראן זה נבלה וזה טריפה!

    מה שחשוב צריך לבצע תקיפה באירן , וזו שעת כושר לביצוע עכשיו שהפחות קיצונים בשלטון שלא תחזור על עצמה, בישורת האחרונה של ברק חוסיין אובמה!

  3. here we go again… עוד חמישה חודשים, עסקים כרגיל. זאת מורשת אובמה, מה יש לדבר – כמו תמיד, הצלחה מסחררת!