בכיר באונסק"ו: החלטה פוליטית עוינת לישראל, בארגון לא מרוצים

ההחלטה המכחישה את הזיקה היהודית לירושלים היא נקודת שפל נוספת בהטיה של האו"ם נגד ישראל. בכיר באונסק"ו ל'מידה': "הזעם הישראלי מוצדק, להחלטה לא תהיה משמעות מעשית"

רוב ערבי ומוסלמי מובנה. סמל אונסק"ו. צילום: Piotr Drabik CC BY SA 2.0, via flickr

ההחלטה האחרונה של אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם – לאמץ מסמך המתכחש לקשר שבין העם היהודי לאתרי המורשת ההיסטוריים שלו בירושלים, ובראשם הר הבית והכותל המערבי, רושמת שיא חדש בניתוק של האו"ם מהמציאות. ההחלטה מהווה הוכחה נוספת לאנטישמיות הפושה בארגון שמטרתו המוצהרת היא "קידום שלום בין העמים על בסיס המוסר האנושי", ושהוקם דווקא כדי לוודא כי זוועות דוגמת שואת יהודי אירופה לא יישנו.

רק שש מדינות, מתוך 56 נציגים שהצביעו, התנגדו להחלטה לנתק בין העם היהודי לבירתו ההיסטורית. אך למרות הרוב המוחץ, מסתבר כי בדרגים הגבוהים של אונסק"ו לא היו שבעי רצון מהיוזמה. "מדובר ללא ספק בהחלטה עוינת לישראל", אומר ל'מידה' גורם בכיר באונסק"ו. "חלק גדול מהדברים שנכתבו במסמך הם פשוט הזויים, והזעם הרב שמביעה ישראל בעקבות ההחלטה מוצדק. מבחינה מעשית ההחלטה הזו לא תשנה כלום, לא לישראלים ולא לפלסטינים. מצד שני, היא בהחלט תגביר את העוינות והקיטוב בין הצדדים, בדיוק להפך מהכוונה המקורית שלשמה הוקם האו"ם".

הבכיר באונסק"ו מבקר בחריפות את המדינות שיזמו את המסמך – אלג'יריה, מצרים, לבנון, עומאן וקטאר – וטוען כי ידיה של מזכ"לית אונסק"ו, אירינה בוקובה, היו כבולות. "בוקובה לא אוהבת את ההחלטה הזו, בלשון המעטה", אומר הבכיר. "אבל בוועד המנהל של הארגון יש קרוב ל־60 חברים, עם רוב ערבי ומוסלמי מובנה, והם אלו שקובעים אילו החלטות יובאו להצבעה ויאושרו ואילו לא".

אז בתאוריה הם יכולים לקבוע שישראל אשמה בהרס אתרי מורשת בפלורידה בעקבות ההוריקן האחרון, ולהנהלת אונסק"ו אין מה לעשות בנידון?

"בגדול כן. זה סימפטום לפשיטת הרגל של כלל הארגונים הבינלאומיים, כמו האו"ם או האיחוד האירופי, שהיו אמורים לקדם סדר יום של פיוס ופשרה אך בפועל אינם מתפקדים".

במסמך מופיעה קריאה למזכ"לית אונסק"ו בוקובה לקדם את יישום ההמלצות. אתה מאמין שזה יקרה?

"אני יכול רק לשוב ולומר שלמסמך הזה לא תהיה משמעות פרקטית בשטח".

 ישראל מושווית לדאעש ולטליבאן

מסמך ההחלטה, שהגיע לידי 'מידה', נוקט שפה עוינת במיוחד כלפי ישראל. בכותרתו מצוין כי הוא עוסק בנעשה בירושלים, היושבת ב"פלסטין הכבושה". שמה של ישראל מוזכר אך ורק בהקשרים שליליים, והיא מתוארת לכל אורך המסמך כ"כוח הכובש". מחברי המסמך אמנם מציינים את חשיבותה של ירושלים לכל שלוש הדתות, אך מנגד מכנים את המקומות הקדושים בירושלים אך ורק בשמותיהם הערביים (חאראם אל־שאריף/ מסגד אל־אקצה/ אל־בוראק), בעוד השמות העבריים לאותם מקומות (הר הבית/ הכותל) מוכנסים לתוך גרשיים.

המסמך שאומץ ברוב גדול וצפוי להיות מאושר סופית ביום שלישי הקרוב, תובע מישראל למעשה לוותר על ריבונותה בהר הבית ובכותל, גם ללא הסדר מדיני עם הפלסטינים. "ארגון אונסק"ו קורא לישראל, הכוח הכובש, להשיב על כנו את הסטטוס־קוו שהתקיים במסגד אל־אקצה/ חראם אל-שאריף עד ספטמבר 2000", נכתב במסמך, שמחבריו מבקשים להחזיר את הגלגל לאחור, לימי טרום האינתיפאדה השנייה, ולעגן את מעמדו של הוואקף הירדני כ"רשות האחראית הבלעדית" שתנהל את הר הבית, כולל הסדרי הכניסה להר. במילים אחרות: באונסק"ו דורשים מישראל לאפשר לירדנים ולפלסטינים לא רק להיות בעלי הסמכות לקבוע האם ומתי מותר ליהודים לעלות להר הבית, אלא גם להיות אלו שמופקדים על ביטחונם של היהודים העולים להר.

בנוסף, המסמך דורש מישראל לאפשר ל"מומחי הוואקף להיכנס עם כליהם" לביצוע "עבודות" בשער המוגרבים, בשם "תקנות ועידת האג להגנה על אתרי תרבות בזירת עימות מזוין". למעשה, מחברי המסמך מנסים להציב את ישראל בשורה אחת עם ארגוני טרור רצחניים דוגמת דאעש והטאליבן, המחריבים אתרי מורשת ועתיקות של תרבויות זרות להם. מנגד, מחברי המסמך קוראים לאסור את כניסתם של "מי שלכאורה נקראים 'ארכאולוגים ישראלים'" לשטח ההר ולשטחי עתיקות נוספים בעיר העתיקה.

"נציגי מדינות ערב טוענים שישראל מנהלת חפירות בעיר העתיקה של ירושלים לצרכים פוליטיים", מסביר הבכיר באונסק"ו, שבעיניו המסמך מכיל גם ביקורת עניינית ואף מוצדקת נגד ישראל, בעיקר בכל הנוגע למתן אישורי כניסה לארכאולוגים ולמומחים מירדן וממדינות נוספות בעולם כדי לבצע חפירות בעיר העתיקה. "ישראל צריכה לחשוב אם המכשולים שהיא מציבה בנושא החפירות ואי־מתן אישור למומחים מהעולם משרתים את האינטרסים שלה", הוא אומר.

ישראל והיהודים כבר נכוו מניסיונות עבר של הוואקף להעלים כל זכר לקשר בין היהודים לירושלים באמצעות הרס עתיקות מתקופות בית ראשון ושני.

"זו בהחלט טענה מוכרת שנשמעת מצד הישראלים. אני לא יכול לדעת אם היא נכונה או לא, אבל לדעתי זו סוגיה שאפשר לפתור אותה".

אתה לא חושב שדו"ח כל כך עוין רק מרחיק את האפשרות שישראל תשתף פעולה עם אונסק"ו?

"זה בהחלט חשש שקיים בארגון. ניסינו להעביר את המסר הזה בצינורות לא רשמיים למדינות שקידמו את המהלך האחרון, אבל כנראה שהרווח הפוליטי קצר־הטווח שלהם גבר על הרצון לפתור את הבעיה בטווח הארוך".

ישראל הייתה יכולה למנוע בדרך כלשהי את אימוץ ההחלטה הזו של אונסק"ו?

"ישראל יכולה באופן כללי להיות פעילה יותר במנגנונים השונים של האו"ם, בעיקר בתכניות סביבתיות, חינוכיות או מדעיות בינלאומיות שלא קשורות לפוליטיקה ולסכסוך. אני לא אומר שזה היה מבטל את ההחלטה האחרונה, אבל זו אסטרטגיה שהייתה מאפשרת לישראלים לייצר קשרים דיפלומטיים הדוקים, לא רק בהקשר של כוננות ספיגה. מצד שני אני מבין את האתגר של הישראלים, שנמצאים תמיד בלב הסערה הדיפלומטית".

קיבלתם רמזים שישראל תפרוש מאונסק"ו או תבקש לפעול נגד הארגון במישורים דיפלומטיים?

"לא, וקשה לי להאמין שישראל תפרוש. זה לא ישרת את האינטרסים שלה. יש בישראל אתרי מורשת מוכרים על ידי אונסק"ו ('תל אביב העיר הלבנה', עכו, מצדה ועוד), והסטטוס שלהם לא ישתנה בגלל האירוע האחרון. לישראל גם אין מנופי לחץ להטיל סנקציות על אונסק"ו, מאז שארה"ב הפסיקה לממן את הארגון (בעקבות קבלת הפלסטינים לארגון ב־2011). אונסק"ו גם כך מצוי במשבר כלכלי, ויש לנו תקציב של אוניברסיטה בינונית במערב (כ־200 מיליון דולר לשנה). הדו"ח הזה בוודאי לא ישפר את מצבו התדמיתי של אונסק"ו, כפי שהוא גם לא ישפר את מצבם של הפלסטינים או הישראלים. בסיכומו של דבר, כל הצדדים מפסידים".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. כל דבר שהערבים נוגעים בו נרקב. האו"ם באמת הוקם מתוך מחשבה טובה אבל כשמנסים לעשות דמוקרטיה, וכשרוב העולם מורכב מברברים, מקבלים חורבן. מיותר לציין שגם בישראל שלטון ההמון לא עושה לנו טוב.

  2. ישראל צריכה לפרוש מאונסקו באופן מידי !
    ולנתק את הקשרים אין צורך בהכרה של ארגון כזה באתרים בישראל.

  3. זה די חמור ברמה ההצהרתית. יכול בהחלט להשפיע עליהם לערוך פיגועים באיזור הכותל

  4. הוא בעצם רמז בסוף- אונסק"ו קורס מהיעדר מימון. אם ישראל תלחץ על עוד מדינות לפגוע במימון של אונסק"ו עקב החלטות כאלו יהיה לחץ של ממש על הארגון.

  5. אוי נו, אלפיים שנים הארץ הזו, ארץ ישראל, עברה מיד ליד.
    לפני אלפיים שנים היא הוחזקה עדיין בידי יהודים (גם אם חלק מהזמן ללא ריבונות ומימשל עצמי), ועפ"י חז"ל הארץ פרחה ושיגשגה.
    הארץ שממה מאז שהוגלו ממנה כמעט כל היהודים, במיוחד כשעברה מיד ליד בין הגויים.
    "והשימותי אני, את-הארץ; ושממו עליה אויביכם, היושבים בה" (ויקרא כ"ו ל"ב).
    כ-1700 שנים (מאז תום המרד הגדול ועד העליות הראשונות) הארץ היתה שוממת. אין בה אוצרות טבע ולא תועלת ייחודית לאומה כלשהיא, והיא אפילו לא היתה פוריה מספיק בכדי לכלכל מליוני אנשים. ובכל זאת הנוצרים והמוסלמים נאבקו עליה.
    רק כשהיהודים החלו לעלות לארץ התחילה ארץ ישראל לפרוח.
    הבריטים קבעו שהארץ לא יכולה לכלכל יותר ממליון וחצי בני אדם, משום שאין בה די מים. תזכירו לי, כמה אנשים מתגוררים במדינת ישראל (כולל יו"ש)?
    הביטו בתמונות מלפני 100 שנים (הר הכרמל באזור חיפה למשל), והשוו למראה היום. הארץ פורחת כאשר היהודים מיישבים אותה.
    כן כן, אותם 'פשטינקענע יודן', הבזויים הללו שצריכים לשלם מס גולגולת לדת השלטת ואם לא – דינם למוות, דוקא הם אלו שהצליחו להפריח את הארץ. הגויים מביטים ועיניהם כלות.
    מה שהם לא הצליחו לעשות במשך קרוב לאלפיים שנים, הם רואים שהיהודים הבזויים הללו מצליחים לעשות במאה וחמישים שנים בלבד, למרות כל הצרות האופפות אותם.
    תיראו את מדינות ערב, במיוחד אלו הסובבות את מדינת ישראל. הן יכלו להיות גן ירק, שכיות חמדה. לבנון הרי כונתה "שווייץ של המזרח התיכון". היכן הן והיכן מדינת ישראל.
    אפילו בסעודיה ובכוויית כבר נשמעים (נשמעים, כלומר כבר לא נלחשים, אלא יש מי שמשמיע ויש מי ששומע) קולות הערכה ליהודים על מה שהצליחו לעשות בחבל ארץ שומם.
    אצל היהודים קנאת סופרים תרבה חכמה. אצל הגויים אין קנאה אלא רק צרות עין.
    זוהי הסיבה לתמיכת המדינות בהחלטה הנ"ל. כל שאר התירוצים פשוט לא רלוונטים.
    אז לאום בכלל, ולאונסקו בפרט, ובמיוחד למדינות שתמכו בהחלטה הנ"ל, אני אומר: קיש מיין תוחע'ס. אינני בקיא במליצות שידועות לאחי ואחיותי שעלו מארצות האיסלאם, אולם בטוחני שיש מליצה כזו, גם בשפה המובנת למוסלמים באשר הם.

  6. איזה עליבות, איך הפך ארגון בינלאומי להיות, ביודעין, אסקופה נרמסת של הליגה הערבית. לפי השיטה הערבית ארה"ב צריכה לדרוש, שכל אחת מארצותיה תהיה בעלת קול אחד – דהיינו 51 קולות. הארגון הכושל הזה – האום, על כל גרורותיו צריך לעבור אתחול מחדש, אם לא מחיקה. צריך אולי לחשוב על שיטת האלקטורים בארה"ב, כך שלכל מדינה יהיה כוח יחסי לפי מספר תושביה. זה לא אופטימלי. זה בטח הגיוני יותר מהמצב ההזוי היום. זכות הוטו של המעצמות במועצת הביטחון צריכה להישאר על כנה, ואולי צריך להרחיבה לגופים מסונפים אחרים, בין היתר לעצרת הכללית. בדרכים אלה אולי הארגון המנוון הזה יחזור להיות גוף שדואג לבעיות הפלנטה הזו, וכלל המדינות שעליו – באמת. נכון להיום זה נראה כמו במה בינלאומית מטורללת שכאילו הוקמה בעליל לפרופגנדה של השקר הערבי פלסטיני. רגע .. פלסטיני או פלשתיני… צריך לשאול את הסטנדאפיסט הרומאי שהגה זאת – כדי להכעיס את היהודים.

    1. לארה"ב יש רק 50 מדינות.
      למדינות ערב אין ממשלה אחת שמנהיגה את כולם, אין צבא אחד, אין מדיניות חוץ אחת, כך שאין מה להשוות בכלל למצב בארה"ב.
      הבעיה האמיתית של הגוף הזה היא אותה בעיה שאירעה במדינות כמו לבנון, מצרים, עיראק, טורקיה ועוד רבות אחרות. כאשר התושבים לא מאמינים בערכים ליברלים – הדמוקרטיה פשוט תהפוך לעריצות הרוב. לכן אם רוב התושבים תומכים במועמד אסלאמי (לדוגמא – מורסי במצרים), בשיטה דמוקרטית הוא ינצח, ורק באמצעות הפיכה צבאית (סיסי) יהיה מנהיג מתון ומערבי (יחסית).
      לכן אולי המסקנה מכל אלו, שאליהם האו"ם מצטרפת היא שיש לחשוב מחדש על המטרות והערכים בהם אנו (תושבי המערב) מאמינים ואולי להבין שהדמוקרטיה אינה הכלי הטוב ביותר לקיים באזורים מסוימים.
      כיום אנשים מסוימים (ע"ע רובי ריבלין) הפכו את הדמוקרטיה למטרה בפני עצמה. אך אם היינו שואלים את ההוגים הליברלים של תקופת הנאורות (מהם רוב מושגי הדמוקרטיה מגיעים), מעטים מאוד היו תומכים בנתינת זכות הצבעה לאנשים שרוצים לטבוח בשליש אחר של האוכלוסיה, או למדינות באותו סגנון. הם ראו את הדמוקרטיה ככלי יעיל לקיום משטר ליברלי, שאיפשר לכל אדם לחיות לפי אמונתו בלי לפגוע באחרים.

  7. חחח 200 מליון דולר. בטח מתוך זה 100 מליון הפקידות המושחתת לוקחת לעצמה. את מה שנשאר, מחלקים ל 200 מדינות. ונגיד שישראל מקבלת מליון דולר מזה, או, בואו נגזים, 3 מליון. שזה שקל לאזרח לשנה. חחח. מה יש לנו לחפש שם? הרי הכל יקרוס וימות עם ישראל תצא מהארגונים האלו.

  8. בקיצור הם מצפים מאתנו באמצעות הארגון ובעזרת גורמים מקומיים המסוכנים יותר מכל ההחלטות של הארגון שהם, יש גבול, ושלום עכשיו, ודומיהם, שנושיט את גרוננו לאלו האוחזים בסכינים לאנשי הוואקף חסידי אומות העולם.