יש סיבה טובה לכך שהשתתפות ארגון 'בצלם' בדיון במועצת הביטחון של האו"ם מפריעה לישראלים – מימין ומשמאל. גם ב'שלום עכשיו' מבינים זאת, ומבצעים תמרוני הטעיה
כפי שיאיר לפיד למשל יודע, יש גבולות שלא חוצים. לא פעם הבהיר יו"ר יש עתיד כי בארץ הוא יכול לומר את הדברים החריפים ביותר נגד הממשלה ומדיניותה, אבל בחו"ל הוא לעולם לא יתקוף את ישראל. גם יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג מכיר בגבול הזה. הוא אמר דברים דומים כשנשאל לא מזמן בגלי צה"ל על התקף הטורט של קודמו, אהוד ברק. אלה כללי המשחק הדמוקרטי; את הכרעת הרוב לא אונסים באמצעות לחץ בינלאומי. מי שעושה זאת נתפס בדרך כלל, ובצדק, כמשרת אינטרסים זרים.
האירוע שיתקיים היום במועצת הביטחון של האו"ם חותר לעשות בדיוק את הדבר הזה: לגרום לישראל לשנות את מדיניותה כתוצאה מלחץ של מדינות זרות. לדיון הזה בנושא ההתנחלויות אין באמת "שיניים". הדיון, שכונס ביוזמת מצרים, ונצואלה, מלזיה, סנגל ואנגולה – חברות מועצת הביטחון, ובדחיפה של המשלחת הפלסטינית לאו"ם, לא ייערך באולם מועצת הביטחון. חברות המועצה אף לא מחויבות להשתתף בו. מה כן יהיה בו? הרבה השמצות וכותרות נגד ישראל, והפעלת לחץ בינלאומי. כל זה בהשתתפות חגי אלעד, מזכ"ל 'בצלם', ולארה פרידמן מארגון 'אמריקנים למען שלום עכשיו', "ארגון אח" של שלום עכשיו בארה"ב.
"האחריות לסיום הכיבוש ולהפרות זכויות האדם שנגרמות בעטיו מוטלת בראש ובראשונה על ישראל, אולם מציאות זו לא תשתנה כל עוד הקהילה הבינלאומית תעמוד מנגד", יאמר היום אלעד באחד הפורומים המרכזיים בעולם, על פי אתר 'בצלם', ואפשר לנחש מה הוא לא יאמר. השקרים הפלסטיניים? לא רלוונטיים. האלימות המתמשכת של האסלאמיזם הרצחני? למי אכפת. שלא לדבר על השנאה וההסתה הבלתי פוסקת בתקשורת, במערכת החינוך הפלסטינית וברשתות החברתיות – שום דבר. רק ישראל אשמה.
הגורמים המדיניים והתקשורתיים שישמעו אותו לא יודעים שהוא איננו מייצג את ישראל, ואפילו לא את רוב מחנה השמאל שלה. הם לא יודעים ש'בצלם' הוא ארגון מניפולטיבי, מתסיס, סלקטיבי, ציני וצבוע – טענות שכבר הוכחנו בעבר, פעם אחר פעם. את הדברים האלה אומר מישהו משלכם, ישראלי, הם יאמרו, אז אל תבואו אלינו בטענות על חד־צדדיות, צביעות או אנטישמיות. בעברית יש לכך שם: "עלה תאנה".
רציתי להחמיא ליריב אופנהיימר ול'שלום עכשיו', שלמרות ההזמנה בחרו לסרב ולא להופיע בפורום האנטי־ישראלי. חשבתי שהם, בניגוד לאלעד ו'בצלם', מבינים שמהלכים מן הסוג הזה יהפכו אותם למצורעים בחברה הישראלית ויוציאו אותם לגמרי מהמשחק. אופנהיימר התרברב בהחלטה הזו אתמול בערוץ 20. אבל אז קראתי שבמקומם תופיע נציגה של 'אמריקנים למען שלום עכשיו', שהוא, על פי הגדרתם שלהם, "ארגון אח" של 'שלום עכשיו' הישראלי. במילה אחת: ישראבלוף.
את אותה נציגה, לארה פרידמן, אנחנו מכירים עוד מכנס ג'יי־סטריט, שדולת השמאל היהודי הקיצוני בארה"ב, שסוקר בהרחבה ב'מידה'. בהתחשב בדברים שאמרה בו אפשר לקבוע כי היא ניצבת במקום מכובד בין חגי אלעד ל'אל-ג'זירה'. כך למשל, היא סיפרה כי היא "חשה צריבה בלב" בכל פעם שארה"ב מטילה וטו במועצת הביטחון של האו"ם על הצעת גינוי לישראל בגין הבנייה בהתנחלויות. אובמה, רחמונעס.
פרידמן הגדירה את שכונת גילה הירושלמית כהתנחלות, והמשילה את יחסי ארה"ב־ישראל להורים שרק מאיימים על בנם מבלי לממש את האיומים. "כל עוד ילד חש כי האיומים של הוריו ריקים", הסבירה בפאנל בכנס ג'יי סטריט, "הוא לא ייקח אותם ברצינות וימשיך במעשיו… צריך להבהיר לישראל כי להמשך הבנייה בהתנחלויות יהיו השלכות ברורות ומיידיות… זה יכול להיות בקשרים העסקיים עם ישראל, וזה יכול להיות בקשרים הביטחוניים עמה".
אבל 'שלום עכשיו' אומרים שהם לא שלחו נציג. כמו שאש"ף אומרים שהם נגד אלימות ושאונסק"ו אומרים שלישראל אין קשר להר הבית. הונאה והטעיה. אם ארגוני זכויות אדם היו פינוקיו, לאופנהיימר היה כבר קשה לקנח את האף.
לא עניין של ימין ושמאל
לא פעם לגלגנו כאן על הקלישאה "זה לא עניין של ימין ושמאל", שכידוע משמשת בעיקר, ובכן, ארגוני שמאל, בניסיון לגייס למאבקיהם תומכים מהצד השני של המפה הפוליטית. אבל במקרה הזה נראה שמדובר באמירה נכונה: בעם ישראל שורר קונצנזוס רחב כי מדובר בחציית קווים שהחברה לא מסוגלת להכיל במסגרת הדיון המתחולל בה. ויש אפילו מספרים שיכולים להוכיח זאת.
באחד הסקרים האחרונים של 'מדד השלום', מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, הועלתה השאלה: "האם הביקורת של הקהילה הבינלאומית על מדיניות ישראל בשטחים מביאה בחשבון במידה שווה את האינטרסים הלאומיים של שני הצדדים, הישראלים והפלסטינים?". תשובתו של הציבור היהודי־ישראלי הייתה מוחצת: 81.8%(!) בטוחים או חושבים שלא, לעומת פחות מ־13% שהשיבו בחיוב.
באותו סקר, וכך גם מסקרים מאוחרים יותר, עולה כי רוב הציבור אמנם מעוניין במשא ומתן עם הפלסטינים, אך גם לא מאמין שמשא ומתן כזה יניב פירות כלשהם בשנים הקרובות. הוא לא סומך על הפלסטינים, ולא מאמין לאבו־מאזן. הציבור הישראלי מעוניין במשא ומתן אמיתי, אך כזה שישקף את האינטרס שלו ולא אינטרסים זרים שעלולים לסכן את ביטחונו האישי.
מכאן התגובה הציבורית הקשה, המתעוררת בכל פעם מחדש כאשר ארגונים ישראליים נרתמים להפעלת לחץ בינלאומי זר על ישראל. אולי זה לא באמת מפתיע: אחרי שתפקדו במהלך 'צוק איתן' כסנגור של חמאס, ואחרי שהעניקו גט כריתות לצה"ל, עושים אנשי 'בצלם' את הצעד הבא – חוברים לאויבי ישראל באו"ם כדי לכפות את עמדתם על הציבור הישראלי באופן אנטי דמוקרטי. אבל הצעד הזה, הקטן, הוא הצעד שמסמן את אבדן הלגיטימציה הסופי של הארגונים מן הסוג הזה.
"תשובתו של הציבור היהודי־ישראלי הייתה מוחצת: 81.8%(!) בטוחים או חושבים שלא, לעומת פחות מ־13% שהשיבו בחיוב."
13% זה המון. זה אומר ש-13 מכל מאה ישראלים שונאים את ישראל כמדינתו של העם היהודי על מכורתו ההסטורית. זהו שבט שלם של ישראלים אנטי-ישראלים ואנטי-ציוניים הרואים בטענות הברברים הערביים קרדום לגטימי לחפור בו.
תקרא שוב על מה הסקר
13% זה ערבים
שים לב שהסקר מכיל גם את האוכלוסיה הערבית-ישראלית, שרואה את עצמה כחלק מערביי הגדה והרצועה. אני לא מתפלא שיש ביניהם אנטי ציונים.
אגב, מעניין ששליש מהערבים שנסקרו לא חושבים שהמו"מ יוביל לתוצאה.
זה רק 13% .
לשמחתנו כל עוד הם ממשיכים בקו הבוגדני הזה הם ימשיכו לרדת באחוזים בעם.
לדרומי – במאמר כתוב שהסקר כולל את האוכלוסיה היהודית-ישראלית בלבד
מישהו באמת חושב שאכפת לאלעד, אופנהיימר ושות', מכך שהם התנתקו סופית מהציבור הישראלי? כל עוד הכסף הזר ממשיך לזרום לכיסיהם, בתוספת שלל טקסים, כינוסים וכיבודים, הרי שמבחינתם הכל בסדר גמור. הם מנהלים חיים קסומים, בעולם מושלם. חששם היחיד הוא שרק לא יגיע השלום האמיתי לאזורנו, ככה במקרה. או במילים אחרות – "שלא יגמר לעולם."
צודק לחלוטין. יש הרבה כסף בעיסקי דם-שלום. הדבר האחרון שהם רוצים זה פתרון הסכסוך כי אז תגמר ההכנסה שלהם.
נכון מאוד. ולמרות זאת, אין מילה אחרת לתאר אותם זולת 'בוגדים'.
ממילא כל דבר שאומרים בארץ מגיע לעיתונות הזרה, כולל אמירות הסתה של איילת שקד נגד ערבים שהקוראו בפרלמנט האירי
היום, כאשר מושג המלחמה התרחב, הגדרת החוקים המופיעים בספר העונשין תשל״ז (הבגידה במולדת והגדרת הסיוע לאויב בעת מלחמה ) תקפים יותר מתמיד.
העונש על בגידה ועל סיוע לאויב בשעת מלחמה הוא עונש מוות או מאסר עולם.
עצם העובדה שהבוגדים האלה מעולם לא הועמדו לדין, מעלה שאלות מטרידות במיוחד בדבר החסינות ו או שיתוף הפעולה שהם מקבלים מהרשות השופטת.
תקראי את מה שכתבת שוב-
אם הם מעולם לא הועמדו לדין, איך יכול להיות לזה קשר לרשות השופטת?
הייתי שואל. כמה ישראלים היו מוכנים למכור את המדינה תמורת שלמונים? מהיכן מקבלים ראשי בצלם ושלום עכשיו את משכורתם? כנראה מאוייבי ישראל. אז הם חלק מאותם ישראלים המוכנים למכור את משפחתם תמורת נזיד עדשים. הכסף יענה את הכל אמר החכם באדם.
שונא היהודים מן המאה ה-13 שמוכר היטב ליוצאי גלות ספרד (שמכירים את ההיסטוריה של משפחתם) בשם pablo christiani התעמר ביהודים עד מאד בזמנו. למרות זאת אני סבור שהוא היה יותר צדיק מחגי גללי-עד, קוקוהיימר ושאר מחנה חולי הנפש שהגדרתו העצמית היא היחידה המתיחסת אליו כאל "מחנה שלום".
חפשו באינטרנט:
1. פבלו כריסטיאני
2. ניקולס דונין
ואסיים בקטע די ידוע שנכתב עבור אנשים כמותם:
"ולמשומדים אל תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבדו ומלכות זדון מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכניע במהרה בימינו"
הבעיה זה לא הם, הם רק הסימפטום.
הבעיה זה הגוף השופט ("חונטת בג"ץ") שלכאורה אמור להיות דמוקרטי, אבל מעשית הוא מעל הגוף המחוקק והגוף המבצע. הבעיה זה הגוף השופט שפועל בצורה דיקטטורת של חבר מביא חבר (עם עלה תאנה של ועדת חברים/אחווה הבוחרת את חבריה בשם ה"דמוקרטיה" המזויפת). הבעיה היא הגוף השופט שיושב על כיסו בארמון השן המפואר בירושלים ואינו מחובר ל"נתיניו" הציבור הישראלי (אותו איננו סובל לכאורה). אז כשיש בעיה כזאת, מה הפלא שיש אופנהיימרים וחגי אלעד למיניהם? מה הפלא שמקדונלד מתנהגת כנ"ל? מה הפלא שיש חבורת אנשי מדיה ואומנים המנכסים לעצמם זהות ישראלית ותרבות אנטי ישראלית תוך דרישה למימון מכספי הציבור אותו הם תוקפים? מה הפלא שתחנה צבאית כמו גל"צ משדר מהשטח של שולחן בית הקפה ביפו ולא מעיר הבה"דים?
לחץ בינלאומי על ישראל יחסל את הדמוקרטיה בישראל כי יגיס את "לוחמי חרות ישראל" למרי בשלטון ה"ישראלי" ה"דמוקרטי".
החלטות שלטוניות "דמוקרטיות" שתתקבלנה תחת לחץ בינ"ל, בנגוד למה שנתפס כרצון העם, תחשבנה לשתוף פעולה "קוויזלינגי" עם משטר דכוי בינ"ל אשר, ככל כובש, הוראותיו חסרות כל תקף דמוקרטי, וההתנגדות להן נחשבת למאבק נערץ לחרות העם. שלטון שיתמודד עם מרי נרחב יאלץ לנהוג כעריץ (במעגל שוטה של מרד ורודנות). לפיכך, לחץ בינ"ל על ישראל הוא מתכון לחסולה של הדמוקרטיה בישראל.
דרך אגב, גם לחץ בינ"ל או ישראלי על הממשלה הפלסטינית יביא לתוצאה זהה אצלם. קצת מזה אפשר לראות כבר כיום ביחסים שבין כחות הבטחון שם לבין האזרחים בענין הענויים.
ארגוני "שלום" פועלים בחו"ל וכופים עלינו מלחמה.
|
"עיריית פריז אסרה… על מוסדות העירייה … לקיים קשרים … עם תנועת החרם על ישראל …בהודעה רשמית מטעם נציגי המפלגה הרפובליקנית …ב.. עיריית פריז… נמסר כי פעילותה "הבדלנית ומלאת השנאה" של תנועת ה-BDS מפחיתה את הסיכויים לשלום" (- וואלה 17.02.16)
אכן, הצלחת תעמולתם של קנאי שמאל להביא לכפיית סיום הכבוש הישראלי עלולה להקשיח את העמדה הפלסטינית, ולהביא לנסיגה חד-צדדית ללא סדורי בטחון * ולמלחמה קשה מתמדת במרכז הארץ וביו"ש *.
זה יהיה יותר מובן כשהממשלה תארגן בת"א מקומות מקלט לפליטים מישובי הספר של עוטף יו"ש: ירושלים, ב"ש, פ"ת, רעננה, עפולה וכל מה שביניהם, ותחמש היטב ותאמן היטב את המתנחלים כהכנה למלחמת המגן שלהם מפני הפלסטינים, מלחמת מגן שצפויה עקב נסיגה חד-צדדית מיו"ש אשר עלולה להכפות על המדינה ע"י קנאי השמאל.
אם ישראל תאלץ לסגת ללא סדורי בטחון מוסכמים אז החוק הבינלאומי לא יאפשר לישראל למנוע מהרשות הפלסטינית תגבורת של צבא זר (איראני, דאעש) ורכישת נ"מ ונ"ט. כפת ברזל לא תוכל להגן מטילים קצרי טווח, ממרגמות ארוכות טווח, ממל"טים, ממנהרות וכיו"ב, שיהרגו או יאיימו על חיי תושבי עוטף יו"ש .
מלחמת המגן ביו"ש ו/או להגנת תושבי עוטף יו"ש היא מתכון לטבח הדדי, לכן היא יכולה לגרור התלקחות כללית באזור כאשר "בררת שמשון" ממתינה להזדמנות שלה.
|
אם ממשלת ישראל תמאן ליפול במלכודת המלחמה שמזומנת לה ע"י ארגוני ה"שלום", ולא תכנע לאיומיהם של "משחררי" הפלסטינים (אל זרועותיהם של קנאי אסלאם רודניים), ולא תסיג כחותיה מיו"ש, ואם הסנקציות נגד ישראל תהינה אפקטיביות, אז "בישראל, אם יוטלו עליה סנקציות. בעלי הממון והדרכון ושוחרי החופש ינטשו" (- אלוף בן [ ! ] "הארץ" / דעות 28.04.16)
|
חבר האופוזיציה הירדנית עבד אלמעלה ברשימתו "בי.די.ס.: איום על המזה"ת כולו" (במכתבו, שתרגמתי בזה מאנגלית, ל"ישראל היום" 06.09.16) מביא את דבריו של נשיא האופוזיציה הירדנית, מודר זהרן: "אם יבא יום וישראל תפול, ירדן, מצרים, ורבות אחרות תפולנה גם הן, והמערב יתחנן לאיראן לנפט", ומוסיף על דבריו: "ישראל היא חזית המלחמה בטרור באזורנו, ואם ישראל תפגע כולנו נסבול… לכן, בי.די.ס. הוא איום על כלנו, איום על אמריקה כמו גם איום על ישראל, ירדן ואחינו הפלסטינים"
|
מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, במאמרו ב"הארץ" ב 21.01.16 "רק לחץ בינלאומי יסיים את האפרטהייד הישראלי" (כלשון כותרת המאמר בגרסה האנגלית, דוקא) בו הצדיק תמיכה בחרם על ישראל, הבחין בבעיה שהעליתי פה, אבל תכף עצם את עיניו והתחמק מלענות עליה. כך כתב: "מדיניות האפרטהייד, מעלה בעולם שאלה ….. אם, כגרסת הממשלה [של ישראל], אפרטהייד הוא תנאי הכרחי …לקיומה של מדינת ישראל, אזי הציונות והמדינה לא לגיטימיות". אין לאל ידו להפריך את גרסת הממשלה, לפיכך, בדבריו אלה יש הודאה בכך שהוא מודע לקיומה של אפשרות שבטווח זמן מסוים, לפחות, ה"אפרטהייד" הוא האמצעי היחיד שימנע את המלחמה המתמדת שתביא לחסולה ההדרגתי של מדינתו, אבל מה שחשוב לו, לפי דבריו שלו, זה שיש "בעולם שאלה". וקיומנו? לעזאזל!
קיומנו? אל תטריד את כבוד האדון עמוס שוקן בבעיות שוליות כאלו. הוא עסוק ב"תיקון עולם".
הנסיונות של כנופיות השמאל לכפות החלטות בינלאומיות על רוב הצבור בארץ אשר הצביע למפלגות הימין והמרכז ואף לחלק מהשמאל הוא מעשה רמיסה של הדמוקרטיה . שלא יתפלאו שם בבצלם או בשלום עכשיו אם בבחירות הבאות הימין הקיצוני יעלה בצורה חדה וזאת כתוצאה ישירה לנסיונות הכפיה המבישים שלהם.אם הייתי פעיל שמאל לא הייתי מתקרב לקבוצות האלו שמא הציבור שלי יעזוב ויפנה לכוון ימין. להזכירכם כי עם קשה עורף אנו והתנהלותם מקוממת כל בר דעת.
הם לא בוגדים. הם האויב.
אנחנו במלחמת קיום, כבר מעל 100 שנים.
במלחמה כמו במלחמה צריך להילחם באוייב.
מי שמסייע לאוייב בזמן מלחמה הוא אוייב או בוגד, גם אם הוא בן שלנו.
עם חפץ חיים חייב לגלות תעצומות נפש ולהילחם בצורה חכמה גם באוייבים מבית.
מי שאשם זה מי שנבחר לשלוט ולא שולט, החל מבגין שנבהל כשקיבל את השלטון ולא ידע מה לעשות אתו.
בית המספח הקרוי בטעות בית הדין העליון, או בית המשפט הגבוה לצדק, גם אמור להיות כפוף לחוק, וכאשר הוא פועל נגד החוק, והוא פועל נגד החוק, צריך לפזר אותו.
ואם אין אפשרות חוקית כזו, צריך לחוקק אותה.
אין שופטים בירושלים (למעט בודדים), אולי פעם היו, אך היום יש פוליטיקאים.
אופנהיימר מקבל במה גם המועצת הבטחון, וגם במה מאד נעימה בפנל של…..הפטריוטים בגלי ישראל (ולא שאין שם שמאלנים סימפטיים הרבה יותר)
גם אריק גרינשטיין מתעלם מזויף אחד בסיסי שבא"י מעולם לא היתה אי פעם מדינה ערבית שלא לומר פלשתינית. למר גרינשטיין איכפת רק מהטרור, שהוא אכן נורא אך הוא נובע מנרטיב ערבי שקרי. בצלם ושלום עכשו מתעלמים מההיסטוריה היהודית הארוכה באיזור. לנגד עיניהם רק ערבים. היהודים אינם מוכרים להם, אלא כזרים כובשים.
העולם חושב אחרת אשם פו אשם שם לו תפתור בעיה של פוליטיקה קלוקלת של מדיניות פוליטית
ההרכב ממשלה, עבר זמנו , תחלס , דרוש חשיבה אחרת וליד חשיבה אחרת דרוש בגרות , כך שנבין מה טוב ומה לא טוב בזמננו אנו , הבנתם ?
לאחר הוכחה משפטית של בגידה במולדת, לא לתת להם להיכנס לארץ או להיכנסם ישר אל בית המעצר עד תום ההליכים, כל זאת בתנאי שהשופט/ת לא קיבל את האג׳נדה שלו באחד האירגונים האלו
יש שלל סיבות טובות להוקיע את הופעתו של חגי אלעד באו"ם אבל לדבר על הכרעת הרוב וכללי המשחק הדמוקרטי זה קצת מצחיק. אין הרבה משמעות להכרעת רוב כשלא לכל בעלי העניין יש בכלל זכות הצבעה.