פרשת 'ביבי-נוני' חושפת את קלונה של התקשורת, שעמדה מן הצד והריעה לחוק 'ישראל היום' שכל מטרתו הייתה לקדם את האינטרסים של קבוצת 'ידיעות אחרונות'
אז מה הסיפור עם מוזס ונתניהו? מהי הפרשה ש"תרעיד את אמות הספים" כדברי כתב הארץ גידי וייץ, שצריך "לעמוד ליד משקוף" כשנשמע אותה, ושבגללה ביבי צריך ללכת הביתה?
לאט לאט נחשפים פרטי הפרשה, ובמרכזם הקלטות של דיונים בין מו"ל 'ידיעות אחרונות' נוני מוזס וראש הממשלה בנימין נתניהו. במוקד: חוק 'ישראל היום' (או בשמו האורווליאני "החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל"), שמוזס ניסה לקדם, ושבגינו הלך נתניהו לבחירות. לפי המדווח, מוזס הציע לנתניהו סיקור אוהד, ואף גיוס עיתונאים לטעמו של נתניהו, ובתמורה ביקש שנתניהו יאפשר להעביר את החוק, המחייב גביית תשלום עבור 'ישראל היום', יריבו העיקרי והמר של 'ידיעות אחרונות'.
האם הפרשה פלילית? מבחינת ההקלטות עצמן, לפחות משרד המשפטים ושי ניצן לא חשבו כך מלכתחילה. גם גורמים שאינם אוהדי נתניהו פקפקו בשאלת הפליליות. אבל השאלה המשפטית היא משנית – תמיד היא משנית, בעיניי לפחות. חוקים מטופשים ומרושעים רבים יש בעולם (ע"ע חוק 'ישראל היום'), וגם החלטות משפטיות לא מוצדקות קיימות בלי סוף. אנחנו צריכים לדון את הדברים במנותק מהתפלפלויות משפטיות; או כמו שאוהבים לומר: מן הבחינה הציבורית.
ברמה הציבורית, דבריו של נוני מוזס, כפי שנחשפו, אינם מהווים חידוש למי שבקי בהתנהלותם של הדברים, אבל הם בהחלט מרימים תרומה של ממש בחשיפת ההתנהלות המלוכלכת של עשיית החוקים לאור השמש. במוצהר ובמודגש, מו"ל 'ידיעות אחרונות', גוף עסקי, משתמש בכנסת ובפוליטיקאים כדי לקדם אינטרסים עסקיים שלו.
האם זה חדש? ודאי שלא. כל מי שעיניו בראשו יכול היה לקרוא את חוק 'ישראל היום' ולראות כיצד הוא משרת בעיקר את עסקיו של נוני מוזס. כל מי שעיניו בראשו יכול היה לראות שמי שקידם אותו יותר מכול, ח"כ איתן כבל, קיבל במקביל סיקור נאה מאוד ב'ידיעות אחרונות'. וכמוהו גם חברי כנסת אחרים; די אם להזכיר את השר נפתלי בנט, שתמך בצורה כזו או אחרת בחוק, נעדר בהצבעה עליו, וגם התבטא בחריפות נגד 'ישראל היום', וקיבל גם הוא סיקור חיובי לא מבוטל בעיתוני קבוצת 'ידיעות אחרונות'.
לאור יחסי ההון-שלטון הברורים מאליהם, מדהים כיצד הצעת חוק כזו יכלה בכלל להתגלגל בלי שום ביקורת ציבורית נוקבת. כאשר בעלי אינטרסים כלכליים ובעלי אינטרסים פוליטיים משלבים יד ביד כדי להעביר חוק נגד עיתון התומך בפוליטיקאי אחר, האם צריך באמת להשמיע הקלטה שתלמד על קח-תן מפורש? אם סיקור חיובי הוא שווה כסף (ובמובן מסוים הוא אכן שווה כסף), תארו לעצמכם מצב ובו פוליטיקאי מסוים מקבל באופן סדיר כסף (או סיקור חיובי) מבעל עסקים מסוים, ובמקביל באורח פלא מקדם הפוליטיקאי הצעת חוק שתעזור לעסקיו של אותו בעל עסקים. האם צריך הקלטה כדי להבין את השחיתות?
ובכל זאת, אף אחד כמעט (מלבד כמה צדיקים בסדום) לא פצה פה וצייץ. השיירה עברה והכלבים לא נבחו, והחוק אף עבר בקריאה טרומית, לקול תשואות הבראנז'ה העיתונאית, הסולדת מהשחקן החדש בשוק. הצעת החוק הזו לא הייתה סופה של מעורבות ההון-שלטון העמוקה. נתניהו האשים את מוזס שהוא פעל להפיל אותו, וכל מי שעיניו בראשו מבין שהדברים אינם מופרכים כלל; המדהים מכול הוא שהמניע הוא שוב, כנראה, עסקי: הפלת נתניהו הייתה מאפשרת למוזס העברה נוחה של חוקים נגד מתחריו, לרווחת כיסו האישי. שוב, הון-שלטון ברמתו הדוחה ביותר – וכזה שהתקשורת העבירה בלי מילת ביקורת.
אשמתו של מוזס, אם כן, אינה בכך שהוא הציע סיקור אוהד לנתניהו, אלא בעצם זה שהוא העניק סיקור אוהד לכל מי שתמך בחוק; ולמעשה, זו כשלעצמה אינה הבעיה המרכזית, אלא עצם קיומו של החוק – או עצם קיומה של מערכת המאפשרת חוקים כאלה – הפוגע ישירות בעסק מסוים וידוע, ומיטיב לפיכך עם עסק מסוים וידוע. בכל מערכת שפויה חוק כזה לא היה מועלה על הדעת, אך לצערנו יש מעט מאוד מערכות חוק שפויות בעולמנו, אם בכלל.
ומה לגבי נתניהו? לפי המדווח, נתניהו "התייחס בחיוב" להצעה ו"הבטיח שיפעל לקידום העניין". לא ברור מה זה בדיוק אומר, אבל אילו נתניהו היה באמת מקדם את חוק 'ישראל היום', הרי שהוא היה חוטא באותו חטא שחטאו בו כל אלה שהצביעו בעד החוק. העובדה שהדבר בא תמורת הבטחה מפורשת לסיקור חיובי, במקום בעקבות או במקביל לסיקור חיובי כפי שקרה עם שאר התומכים בחוק, אינה משנה במיוחד; הגם שהיא ממחישה היטב את רמת הסיאוב שמגיע אליו השלטון כאשר הוא מרשה לעצמו – והתקשורת והציבור מרשים לו – לחוקק חוקים המתערבים במשק, בפרט כאשר ברור לגמרי במי פוגע החוק ועם מי הוא מיטיב, ועוד יותר כאשר המוטב הוא גורם רב עצמה מבחינה ציבורית, כמו בעליו של עיתון רב תפוצה.
את השאלה המשפטית נשאיר למשפטנים. מה ערכה של הפרשה מן הבחינה הציבורית? מן הבחינה הציבורית היא חושפת את קלונה של התקשורת, שעמדה מן הצד והריעה לחוק 'ישראל היום', שאינו אלא שימוש בכוחה העצום של המדינה לקידום אינטרסים עסקיים ופוליטיים של המעורבים בנושא, והזדעזעה זעזוע חסוד כאשר נגלו פתאום הקלפים על השולחן. סלחו לי, אבל אני לא קונה את זה.
מעט מדי, מאוחר מדי. התקשורת הימנית הייתה צריכה להגיב במתקפה אדירה כל פעם שנתגלה קשר הון שלטון עיתון בין מוזס לחברי הכנסת מהשמאל, לעשות כתבות פולאו אפ ולא להרפות. כרגע התקשורת הימנית בארץ זה סתם הד של התקשורת השמאלנית עם קצת התבכיינות והטייה ימינה. מה שצריך זה להוביל את סדר היום ולא לדווח על "נו-ניוז" ו"פייק ניוז" שמגיעים מהתקשורת השמאלית. לדוגמא כשגילו שיש עתיד מעבירים כספי מדינה לידיעות אחרונות וכשגילו שנוני מוזס נותן פקודות לח"כים זה היה צריך לפתוח כותרות ראשיות ולהיקרא "פרשת העשור" ע"י התקשורת הימנית. במקום לשבת בצד מפוחדים ולהיות האנדר דוג הנצחי הגיע הזמן לעבור לקידמת הבמה ואם למישהו בשמאל יש בעיה, שיעשה חמוצים.
הגדרת במדוייק. אגב, מישהו שמע משהו מאיתן כבל לאחרונה? דווקא כעת אין לו מה לומר על הפרשה, או על כל נושא אחר, כדרכו ?
זו היתה התקשורת השמאלנית (הארץ, דה מרקר, וואלה, העין השביעית) שעסקה בכספים שהעבירו שרי יש עתיד לידיעות אחרונות ללא מכרז.
כזכור, שרי יש עתיד היו חברים באותה עת בממשלת נתניהו.
איתמר זאת בדיוק הבעיה, ברגע שהתקשורת השמאלנית מובילה את הדיווחים היא יכולה לקבוע את מימדי הפרשה וכמה היא חמורה, התקשורת הימנית אמורה לתת מימדים לפרשה כמו שהיא רואה ולא להמשיך את הדיווח משמאל. קל מאוד ע"י בחירת המילים ומיקום הכותרת בעמוד הראשי לצורך העניין לקבוע את הנרטיב ולהקטין\להגדיל סיפור כפי רצונך.
היום ב"סדר יום" של קרן נויבך:
יפעת ארליך: "התחקיר על בנט כבר כתוב"
דקה 27:45
http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=2150962
מרדכי ליפמן: העובדות מדברות בעד עצמן. מה לעשות. רה"מ לא נכנע לנסיונות הסחיטה. עובדה: הוא הלך לבחירות אחרי כישלונו בכנסת בעניין ישראל היום. ומדוע נכשל בכנסת? אני מציע לכל השואלים, לשוחח בעניין זה עם החכי"ם, איתן כבל שניהל את העניין, ציפי לבני, שהודתה במפורש ואף בעזות מצח, שנפגשה עם מוזס לפני ההצבעה, ועוד רבים אחרים. עדות לכוחו של מוזס ניתן למצוא בעובדה ש"כוחותיו" גברו על נתניהו בעימות חזיתי בכנסת, ובכתבות הענקיות והמפרגנות לחכי"ם שתמכו בו. הן פורסמו בידיעות אחרונות במהלך המאבק הזה ולאחריו. מה יש בסיפור הזה אם לא הזנייה ברורה וחד משמעית של התקשורת? ואגב, על חלוקה חינם של עיתונים אפשר לדבר הרבה, גם להציע לדורשים, רשימה של עתוני מוזס המחולקים חינם במקומות שונים בארץ… חבל שנתניהו לא המשיך את המאבק בבג"צ. אפשר היה לדעתי להתגבר שם על מוזס (סתימת פיות וכו'),
אבל איפה איתן כבל? מישהו יודע?
במפגש הראשון בין מוזס לנתניהו היה משחד ומשוחד.
החל מהמפגש השני ומכיוון שנתניהו לא הלך להתלונן במשטרה, המשחד היה גם למשוחד והמשוחד היה למשחד.
זו התנהגות עבריינית מובהקת של ראש הממשלה ומו״ל ידיעות אחרונות.
ראש הממשלה מותר לו לעשות הצגה ולקחת חומרים לצורכו. למה שילך למשטרה ואחר כך יטענו שהוא רודף את התשקורת ? ראש הממשלה רק רצה חומר שהוא יוכל להציג באופן ציבורי במקרה מסוים נגד נוני. ראש הממשלה היה משתמש עם החומר רק לאופן הציבורי ולא הפלילי בזמן הנכון לטעמו. מדובר ממש באופן קיצוני כי הוא לא רואה את עצמו כמקליט עורכי עיתון כך שההוא עשה זאת ייתכן אפילו שיעשה שימוש לטעמו לעתיד הרחוק.
אתה. פשוט מבולבל ומבלבל את היוצרות לך לקרוא ולחדוב טוב וטוב
קלונה של התקשורת אינו הופך את המלך ביבוש הראשון לצדיק …כזה המורם מעם ופטור ממס על מתנות …שאינם בין חברים שהרי ביבי לא נתן מתנה מכיסו לאלו שחילקו לו
התנהלותו של מוזס נלחשה זמן רב מאד, אך תמיד נשמע בגדר רכילות או הגזמה. בכל מקרה אף אחד לא התרגש או שבאמת שקשקו ממנו. עכשו שראש הממשלה בכבודו ובעצמו מעורב זה הופך לפתע להיות פלילי. ע"פ יואב יצחק באתר שלו העניין הרבה הרבה יותר רציני והכוכבים שלו הם בכלל מו"ל ידיעות ומו"ל הארץ.
יפה שהכותב מראה את תמונה רחבה:
ידיעות מפעיל כוח פוליטי למען אינטרסים עסקיים
כעת, בואו נסתכל על תמונה רחבה עוד יותר:
שלדון אדלסון שם לאורך השנים כ-600 מיליון שקל (!) כדי לפגוע עסקית ב-"ידיעות"; שהרי זו מטרתו של "ישראל היום". מתי שמעתם מישהו מדבר על סקופ של ישראל היום?!
"ישראל היום" הוא לפיכך בעצמו מכשיר עסקי יותר ממכשיר פוליטי. הוא הייבוא בהיצף של התקשורת הכתובה (אם כי ברור שמטרתו לאלף את "ידיעות" ולא להינות ממונופול עסקי אחרי קריסתו הכלכלית).
אינטרסים עיסקיים תמיד יהיו, אין טעם להאבק בזה. חכם יותר לפתוח את שוק התקשורת באופן מוחלט, כך שימנים יבקרו שמאלנים ולהפך, ואת מה שלא תקרא במקום אחד – תוכל לקרוא במקום אחר.
מלכתחילה היה ברור שמובילי החוק לסגירת "ישראל היום" – נפתלי בנט ואיילת שקד הם טרמפיסטים שהשתלטו על המפד"ל מטעם נוני מוזס ובתמורה מקבלים סיקור אוהד בגופי התקשורת של נוני, כולל שיפוץ פוטושופ מיוחד לתמונות של שקד:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-346691-00.html
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-102516-00.html
כל הסיפור מצחיק' נתניהו הוא שהקליט את נוני מוזס הוא נתניהו-האם היה מקליט את עצמו לו תכנן. לעבור על החוק
אני לא מבין איך אנשים עדיין צורכים את המוצר המקולקל הזה "ידיעות" "ynet" בלי להקיא. לפני שנים פרשתי מהעדר וכף רגלי לא דורכת שם anymore. העדר שהרועה שלו הוא שנאה לנתניהו ימשיך להתמוגג שם ואני קורא לכל השאר להדיר רגליהם מהתועבה ולפגוע בכיס של מוזס וחבר עבדיו.
כל נושא השוחד הוא לא קיים אין בחקיקה שוחד! כי כל הסכם קואליציוני הוא שוחד! בעד תמיכה בממשלת רואה"מ הקואליציה כולה תצביע על חוק שחשוב לדוגמה לישיבות ההסדר ואף שלא כל המצביעים תומכים בזה עקרונית. ואף הסכם אוסלו נתמך בתמורה למינוי של אחד לסגן שר. אף כאן נבחר ציבור חושב שחשוב שעיתון מסויים ישקף X אז הוא כשליח ציבור מקדם חוק שהוא פחות מאמין בו. כל המושג שוחד הוא רק ברשות מבצעת ולא במחוקקת.
שוב ושוב אנו נחשפים למימדיה המפלצתיים של התקשורת ובאיזה מידה היא שולטת בחיינו הדמוקרטיים באמצעות. " זכות הציבור " ומעוותים את חיינו ומנסים גם לסרס את הההתנהלות הכנסת. כל בר דעת מבין שנעשה פה נסיון נואל של איל תקשורת להכשיל את ראש הממשלה ולא עלה בידיו. העובדות מדברות בעד עצמן החוק האומלל קודם על ידי סיעות השמאל בניהם כבל ועוד ולא פלא שנתניהו נאלץ לפזר את הממשלה כדי לחסל את החקיקה הזו.ולכן גם ברור למה היום אחרי כל התסכולים של השמאל והכשלון בבחירות חרף התגייסות של אותה תקשורת עויינת הם מנסים עם אותה פסולת וללא בושה לבלבל לנו את המוח. אנחנו לא מאמינים לתקשורת הזו ולא לשליחיה השבויים בידי שולחיהם וכולל המתחסדים למיניהם שהיו בממשלה והופרשו החוצה.השקר הגדול נחשף והגיע הזמן להוקיע את ברוני התקשורת המזוהמת הזו ותנו לחיות בשקט
קלונה של התקשורת מתבטא בכך שהיא לא מנסה אפילו ליזום תחקירים נגד מי שתמך בחוק בזמנו, זאת כשיש הוכחה מוקלטת ל״שיטה״ שבה נוני שיחד את חברי הכנסת והשרים התומכים.
לא מעניין את התקשורת לעשות את מה שנכון. האינטרס הציבורי הוא משני לשאלה האם הסיפור מקדם את האג׳נדה של בעל העיתון. לא לימין ולא לשמאל יש אינטרס להתנגח בתומכי החוק: הימין יפגע בבנט והשמאל בהרצוג ובציפי.
כך, בשם האג׳נדות, אנחנו נשארים עם כנסת מושחתת וכלב שמירה עם ראיה סלקטיבית.
ואני תוהה איך זה שאף אחד לא מדבר על כך שמוזס הוא האיש העומד מאחורי יאיר לפיד ומפלגתו? האם אין זה ראוי לחקור את הקשרים בין השניים כולל הסכמים וכל שאר סיכומי המפגשים בין השניים?
מדובר בפקידונים הרוצים להשתלט בחטיפה על כמעט מיליון קולות שנתנו לליכוד חרף כל המאמצים של וי 15 אובמה.השמאל.העיתונות השמאלית האמריקאית מנסים דבר "חדש" בעל מקומון בירוחם מנסה להעביר חוק שהמקומון המתחרה שלו יעלם.בעזרת חוק שיוחק בכנסת.כל אלה בקיבלו פינוקים צריכים להחקר כחשודים.אם לממדלבליט יש ביצים.אני בספק גדול.אין מדינה מערבית דמוקרטית שבה חוקקו חוק מרושע כזה לאסור על מישהוא להפיץ עיתון משלו.נוני מוזס צריך לשבת בכלא לפחות 5 שנים בפועל.בתקווה שישי שופט עם ביצים.לא קנוי.שיש פרקליט עם ביצים לא קנוי.זה הזוי ומעוות שמוזס שעיתונו מוכר קונדומים וטיולי הכל כלול.שעיתונו הורשע פעם בהפצת תועבה מחזיק בביצים כמה פוליטיקאים קטנים.בעזרת פינוקים.גם אם ביבי יפול השנאה לדיקטטורים הקטנים הללו מטעם עצמם תחריף ותתעצם פי ארבע וחמש בבחירות הבאות.לא ניתן לגנוב כמעט מיליון קולות של אזרחים בסיוע שוטרים מושחתים שרוצים להשכיח את פרשיות הניצבים.יש קלפי.כל דבר אחר לא רלבנטי.
איך זה שלא חוקרים את יאיר לפיד אילו מתנות הוא קיבל מנוני מוזס? הרי לפיד הוא בן טיפוחיו של מוזס.
ומוזס אף שילח אותו לפוליטיקה עם עזרה לא מבוטלת. וכי אין להם מחיר? כל אילו אינן מתנות?
והאם אין שםהסכמים ותוכניות נתפרו בחדרים חשוכים?
ומה לגבי ציפי לבני? מספיק להכנס לגוגל ומיד מקבלים את המידע הזה:-
חשיפה כך נוני מוזס פינק את ציפי ליבני בשווי 100,000 $ המסמכים שהפרקליטות ביקשה לדלג+וידיאו
http://rotter.net/forum/scoops1/374927.shtml
וסביר להניח שזו טיפה בים.
תחקיר מקיף וחושפני: על הפרשות האפלות של ארנון מוזס – בעל השליטה בקבוצת ידיעות אחרונות; על שלטון הפחד שהטיל על גורמים בשלטון ובמערכת הפוליטית; על קשר השתיקה בעיתונות; על יחסי הגומלין המושחתים שבין ידיעות אחרונות, המשטרה והפרקליטות תחקיר מיוחד ב-News1 (לשעבר Nfc) [פורסם ביום 17.10.02]
http://www.news1.co.il/Archive/002-D-1665-00.html?v=11012017091103
מתוך המידע הזה, אפשר להבין מדוע נתניהו חשש. הוא חשש משוטרים מאויימים ועושי דברו של נוני. משופטים מאוימים וגם הם עושי דברו של נוני. ראו איך נוהג ערוץ 10 שעושה את דברו של נוני.
פשוט מדהים ומעורר חלחלה לראות איך עדת עיתונאים חדורי שנאה, מתנהגת כמו עדת כלבי פרא אשר עטים על טרפם, עם לשון משתלשלת מהפה וריר עסיסי מטפטף, ומשתלחת רק בראש הממשלה נתניהו, ומלטפת את כל שאר הפוליטיקאים שתמכו בחוק הארור הזה !!! !!! !!!