צו ההגירה של טראמפ דווקא מיישם היטב את לקחי השואה

בניגוד להאשמות שמשמיעים מבקריו היהודים הליברלים של טראמפ, צו הגבלת ההגירה מבחין בין טובים לרעים ומגן על הדמוקרטיה הליברלית בדיוק מפני סוג האיומים שנגדם נאבק העולם החופשי במלחמת העולם השנייה

הנשיא טראמפ חותם על הצו. צילום: Karl-Ludwig Poggemann CC BY 2.0 via Flickr

ביום שישי האחרון חתם נשיא ארה”ב דונלד טראמפ על צו נשיאותי המונע את כניסתם של אזרחי שבע מדינות – עיראק, סוריה, איראן, לוב, סומליה, סודן, ותימן – לתחומי ארה”ב למשך 120 יום. שלא במפתיע, מיד לאחר פרסום ההודעה על הצו יצאה מקהלת השמאל האמריקני, כולל הליגה נגד השמצה וחלקים גדולים מהציבור היהודי, בזעקה על כך ש”דווקא ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה טראמפ מונע כניסה של פליטים“.

השוואות לשואה ולנאצים הפכו כבר למטבע שחוק באקלים הפוליטי הנוכחי, אך במקרה הזה מדובר בהשוואה שגויה במיוחד. לא רק שהצו של טראמפ איננו מגביל את כניסתם של פליטים אמתיים לארה”ב, אלא שהוא מיישם היטב את לקחי השואה עצמה: הצורך להציל מיעוטים נרדפים באמת ולהגן על הדמוקרטיה הליברלית מפני אויבים חסרי עקבות.

כדי להפריך את הטענה השקרית שטראמפ מונע כניסה של פליטים, יש לברר תחילה אילו קבוצות של אנשים נחשבים כפליטים בעיני החוק האמריקני. כפי שציין אליוט אברמס במאמר מספטמבר 2016, החוק האמריקני מגדיר כפליט אדם שעונה על שורת ההגדרות הבאות: ממוקם מחוץ לארה”ב; הנו בעל חשיבות הומניטרית לארה”ב (Is of special humanitarian concern to the United States); מוכיח שהוא נרדף או פוחד מרדיפה בגלל גזע, דת, לאום, עמדה פוליטית, או השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת; אינו מיושב דרך קבע במדינה אחרת; זכאי להיכנס לארה”ב.

ההגדרה איננה כוללת אדם שהורה על, הסית להשתתף, סייע, או השתתף ברדיפה של כל אדם על רקע גזע, דת, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת או עמדה פוליטית. את המקור ניתן לראות באתר הרשמי של המחלקה לביטחון המולדת.

אם כן, בנוגע למלחמה בסוריה ראוי לדייק: רוב מי שמשתתף במלחמת האזרחים אינו יכול להיחשב כפליט. מי שהיה חבר בדאעש הסונית ורדף שיעים, לא יוכל להיחשב כפליט כאשר השיעים ינצחו באחד הקרבות וירדפו את הסונים. מי שהיה חבר בחיזבאללה השיעית וטבח בדרוזים, לא יוכל להיחשב כפליט כאשר דאעש תשתלט על אזורי השליטה שלהם.

אלא שעד עכשיו דווקא הנוצרים, הקבוצה הנרדפת ביותר במזרח התיכון, קיבלה את היחס האדיש ביותר. כפי שדיווח אברמס, מתחילת  2016 עד ספטמבר האחרון קיבלה ארה”ב 10,801 פליטים מסוריה, מתוכם 56 נוצרים. לא 56 אחוזים. 56 בסך הכול, מתוך 10,801.

הנשיא טראמפ עושה מה שהיה צריך לעשות מאז התחיל מרחץ הדמים שזכה לכינוי ‘האביב הערבי’: מתעדף בצו נשיאותי בני מיעוטים על פני מבקשי מקלט אחרים מהמזרח התיכון. מטרת הצו, כפי שמצוין בסעיף הראשון, היא “לוודא שמי שנכנס [לארה”ב] אינו נושא בגישות עוינות לה ולעקרונות היסוד שלה. ארה”ב איננה יכולה ואיננה צריכה להכניס מי שאינם תומכים בחוקה, או מי שיעדיפו אידאולוגיות אלימות על פני החוק האמריקני. בנוסף, ארה”ב איננה צריכה להכניס מי שעוסקים בפעילות קנאית או שנאה (כולל רצח ‘על כבוד [המשפחה]’, צורות אחרות של אלימות נגד נשים, או רדיפת אחרים ששייכים לדתות אחרות) או מי שעלולים לדכא אמריקנים מכל גזע, מין, או נטייה מינית”.

בהמשך קובע הצו כי כניסתם של אזרחי שבע המדינות הנזכרות תימנע למשך 120 יום, שבמהלכם תגובש מדיניות חדשה של הכנסת פליטים, תוך ביצוע “שינויים, ככל שהחוק מאפשר, כדי לתעדף תביעות פליטות המוגשות על ידי אנשים על בסיס רדיפה על רקע דתי, בתנאי שהדת של [התובע] הנה דת מיעוט במדינת הלאום שלו”. גם במהלך אותם 120 יום, הצו מאפשר למזכיר המדינה ולמזכיר ביטחון המולדת להעניק אישורי כניסה לאזרחי המדינות האמורות במקרים חריגים, למשל כאשר מדובר בבן למיעוט דתי הנרדף על רקע דתו, כאשר הכנסת האזרח היא חלק מהסכם בינלאומי שארה”ב חתומה עליו, או כאשר האזרח כבר יצא לדרכו ומניעת כניסתו תגרום לפגיעה בלתי־סבירה – והכול בתנאי שכניסתו לא תזיק לביטחונה או לרווחתה של ארה”ב.

בין רוזוולט לטראמפ

ייתכן שהצו היה יכול להיות מנוסח באופן מעט שונה. ייתכן, למשל, שהיה מקום להורות כבר בגוף הצו על הקמת ועדה שתעסוק במקרים דחופים (אף שהצו מאפשר הקמת ועדה כזו באישור מזכירי המדינה וביטחון המולדת). אבל להיסטריה סביב הצו, כאמור גם מצד הממסד היהודי האמריקני, אין כל אחיזה במציאות. במהלך שנות מלחמת העולם השניה, נשיא ארה”ב פרנקלין דלאנו רוזוולט מנע כניסת פליטים יהודים מחשש שירגלו לטובת גרמניה, גם כאשר רצח העם היהודי  כבר היה ידוע לכול. הוא הגדיל לעשות וכלא במחנות ריכוז אזרחים אמריקנים ממוצא יפני, כולל משפחות חיילי ארה”ב, מחשש שירגלו לטובת יפן.

מי שעורכים את ההשוואה הנואלת בין רוזוולט לטראמפ, אינם מבחינים בין רוזוולט ששלח יהודים אל מותם בגרמניה, ובין טראמפ שדווקא מנסה להציל מיעוטים מרדיפה על רקע דתי במדינות האכזריות ביותר בעולם. ליהודים ב־1942 לא היו חמישים מדינות שאליהן יכלו לברוח מהתופת בגרמניה, מלבד יישוב יהודי קטן בארץ ישראל, שהמנדט הבריטי מנע כניסה של פליטים יהודים גם אליו. לעומת זאת, למוסלמים שרוצים לברוח מאותן שבע מדינות יש עוד 43 מדינות מוסלמיות שיכולות לקלוט אותם.

חשוב גם לציין גם כי רשימת שבעת המדינות גובשה על ידי ממשל אובמה, וכבר ב־2015 נקבעו הגבלות מסוימות על כניסת אזרחי המדינות הללו לארה”ב בחוק כדי למנוע הגירת טרוריסטים. כלומר, טראמפ לא המציא יש מאין את רשימת המדינות, אלא חידד נהלים שכבר היו קיימים תחת ממשל אובמה. אלא שהחוק של אובאמה זכה כמובן לשתיקה רועמת מצד הפסאודו־ליברלים, ואילו כאשר טראמפ מכניס הוראה זמנית אחת קטנה המהלך מתקבל בהפגזה תקשורתית ובזעקות פשיזם, כולל הפגנות בנמל תעופה קנדי בניו יורק (JFK). המחאה ב־JFK הגיעה לממדים כאלה שהרשויות נאלצו למנוע מאנשים לעלות על הרכבת לנמל מחשש לצפיפות יתר, אם כי מאוחר יותר הורה מושל ניו־יורק, אנדרו קואומו, לאפשר להמוני המפגינים להגיע למחות בטרמינל עצמו. “חופש הביטוי” של מתנגדי הנשיא הנבחר כולל אצלו כנראה גם את הזכות לשבש את הפעילות בנמל התעופה העיקרי של העיר הגדולה ביותר בארצות הברית.

השמאל רוצה שתשכחו שיש בעולם המוסלמי זרמים קיצוניים, ורוצה שתראו בטראמפ רשע משוקץ שלא לומד כלום מהיסטוריה. אבל שלא יבלבלו אתכם: גם אם תיתכן ביקורת לגיטימית על ניסוח הצו ועל חלק מפרטיו, בשורה התחתונה דווקא הנשיא דונלד ג’יי טראמפ, הנכד של המהגר הגרמני, מיישם היטב את אחד הלקחים החשובים של השואה – כאשר עשרות אלפי אנשים רוצים לברוח ממשטר אלים, צריך קודם כול להציל את בני המיעוטים.

_______________

הכותב הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ועובד כעורך דין במגזר הפרטי

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

13 תגובות למאמר

  1. בכדי לנתח את טראמפ אני צריך לכתוב כמה עמודים ועכשיו אני אתייחס לנקודה אחת. מיתוג ושיווק ישנו הרבה עשירים בעולם חלקם המציאו דברים, חלקם ייזמו, חלקם התחרו באותו נישה של שוק בכדי לקחת חלק מהשוק הקיים. טראמפ העיקר שלו זה “השם” או המותג או לחלופין האוויר החם או השיווק וכו’ . טראמפ לקח מוצרים ותיזז את השוק לכיוון של באזז תקשורתי. ואכן לאורך החיים כאשר השתתף בתכניות ריאליטי כל הזמן ניכר הדרך שלו ליצור המון שיווק לטוב ולרע העיקר שהשם טראמפ יהיה נוכח. גם בקמפיין ניכר שזה דרכו. ועכשיו לעניין הנשיאות חוץ מהכיוון האידאולוגי שלו הוא מיישם זאת דרך השיווק שלו. לדוגמה הפוכה אובמה תקף מאות פעמים עם מלטים והוא כמובן לא אתייחס זאת בגבורה ולהוכיח שהנה הטרוריסטים משלמים מחיר, ואיש אחר מנגד אפילו שהיה תוקף פחות אלא היה משווק זאת כמכות קשות לטרור ונותן תחושה לאזרחי ארצות הברית שהטרוריסטים משלמים מחיר כבד. טראמפ סגר את כניסתן של שבעה מדינות האם עד עכשיו זה היה פתוח לכל אזרח מאותן מדינות ? אם הוא היה רוצה היה מפחית את מספר הפליטים (סך הכול זה נתון שאפשר לשחק ללא סוף הרי גם אובמה לא לקח מליונים ) וגם אם רצה לסגור היה מפחית למינימום את הוויזות. אבל טראמפ הוא חייב לשווק זאת בניגוד לבריטניה שגם סגרה את הגבולות לסורים (דיוויד קמרון) ולא הסכים למרקל לקבל תכתיבים ולהשתתף בפתיחת הגבולות האירופאית הוא סגר את הגבול והודיע שיקלוט כמה אלפי פליטים ישירות ובדרך מסונן.

    1. לאורך ההיסטוריה היו לא מעט טעויות של מנהיגים או מצביאים בזמנם,כל מאה והבעיות שלה
      ואילו במאה הזו חלו תמורות לא רצויות של טרור ולא מלחמות קרות שינוי זה מחייב מדינות להיות מוכנות לאיומים אלו מחוסר ברירה שכן כולם רואים את ההחמרה שקורת באירופה בפרט ובעולם בכלל ואף אחד אנו יכול להגדיר סכנה בצורה מדוייקת ולכן סגירת גבולות לאוכלוסיות מוגדרות שהוכח מעל לכל ספק איום מצידם הוא צעד מתבקש ללא קשר לגזענות או לאומניות

  2. יפה כתבת.
    ובמילה אחת: דמוקרטיה מתגוננת. בדיוק נקודת הכשל של הגרמנים כשאפשרו לנאצים להשתמש בכלים דמוקרטיים (ובאלימות) כדי לתפוס את השלטון.

  3. מעניין אם הצו באמת כולל הגנה על כל המיעוטים, או רק על הנוצרים, שאיתם האמריקאים מזדהים? לאיש לא אכפת מהיזידים ומהמנדעים.

  4. אתה מתעלם מהפרטים הקטנים שהופכים את הצו לרע ממש. אמנה רק את חלקם:
    1. טרמפ לא תיאם עם הרשויות שאמורות לעקוף את הצו. חוזר שנית: טרמפ לא התייעץ ואפילו לא הודיע מראש לראשויות בארה”ב שאמורות לאכוף את הצו. הן גילו על כך בטוויטר. זהו חוסר מקצועיות מדרגה ראשונה. האם ככה הוא התנהג גם כשניהל עסקים חובקי עולם? אם כן זה בהחלט יכול להסביר את הכישלון העיסקי שלו שאותו הוא מסתיר בכך שאיננו חושף לציבור את הצהרת ההון שלו למס הכנסה (שם דווקא משתלם לו לטעון שהוא עשיר וריווחי הרבה פחות ממה שהוא מספר לציבור).
    2. הצו מגביל לא רק מבקשי מקלט, עובדים ותושבים חדשים אלא פוגע גם באנשים שחיים כבר שנים בארה”ב וחזרו מחופשה. תארו לכם: סטודנטים, עובדים עם גרין קארד, ופליטים מוכרים נעצרו כולם בשדה התעופה בלי שום הזהרה מראש. ובניגוד למה שחלק ניסו לטעון זה לא המשך של מדיניות אובמה. אובמה היה נוקשה כלפי אזרחי המדינות הללו אבל הרשה לחלקם להיכנס אחרי סינון קפדני וחשיבה מראש. טרמפ פשוט שלף מהמותן בלי שום הזהרה (ולא, מבחינה משפטית ומנהלית תעמולת בחירות איננה נחשבת להכנה מראש).
    3. הצו אוסר כניסה מחלק מהמדינות המוסלמיות, אך לא דווקא מאלו שמהן יצאו טרוריסטים ב 20 השנה האחרונות. דווקא את סעודיה ומצרים הוא לא מכליל. אולי כי לטרמפ יש אינטרסים כלכליים שם?. ואגב פרטים, הצו פוגע כמובן גם בלא מסולמים מהמדינות הללו, אבל לפחות בזה טרמפ התחייב לטפל בהמשך.
    4. הצו כנראה יבוטל בידי בתי המשפט. לא מסיבות ערכיות אלא טכניות. הוא פשוט נראה כמו טיוטה, ראשי פרקים, ולא כמו תקנה מוגמרת. למשל הצו לא מפרט מה לגבי מי שיש לו אזרחות כפולה (למשל אירנית וקנדית), מי שהוזמן לעבוד או ללמוד בארה”ב, מי שחי בארה”ב כבר מספר שנים ויש לו נכסים ובנה את חייו שם וכו’. זו לא רק רשעות אלא פשוט טיפשות.
    5. הצו הותקף כלא מוסרי לא רק בידי השמאל (שברפלקס יגנה כל מה שטרמפ יעשה) אלא גם בידי שמרנים בכירים בעבר ובהווה. יש הרבה אירוניה בכך שדיק צ’ייני וקונדליסה רייס הפכו פתאום לסמכות מוסרית. בקרוב עוד נחווה נוסטלגיה לתקופתם.

    קריאה מומלצת:
    https://dannyorbach.com/2017/01/29/%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%93-%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90/

  5. כבר פורסם במספיק מקומות שאובמה ממש לא מנע כניסת מהגרים מהמדינות האלה. יהיה מוטב לכתב אם יביא לפחות לינק למקום שבו מוזכר שאובמה עשה דבר כזה. הוא הגביל כניסה לבעלי ויזות יחסית ייחודיות מעירק למשך 6 חודשים וזה על בסיס איום בטחוני קונקרטי כששבוע לפני כן נתפסו בארצות הברית 2 עירקים שתכננו פיגוע.

  6. בו נדבר ישירות זה נועד לשמור על צביונה הלבן והנוצרי של ארה״ב . לאור חזונו של מר סטיב בנון. אין זה תופעה חדשה גילוים של לאומנות אמרקאינית (ניטיביזם) היו בלב ההחלטה לגירוש הסינים במאה ה19 וגם עצירת גל ההגירה ההמוני ב1924 בנימוק על שימור אופייה של ארה״ב (כנגד איטלקים ויהודים ומזרח אירופאים דאז).
    והפעם זה נגד מוסלמים.
    טענתך כי יש לתת עדיפות לנוצרים תמוהה לאור העובדה כי גם לנוצרים יש כ50 מדינות נוצריות מקנדה ודרום אמריקה ועד לאירופה שישמחו לקלוטם . אלו שבאמת היו זקוקים להגנה היזידים לא הוזכרו (אולי משום שהם זרם איסלמי יחודי) אולם מה נצפה ממר בנון האחראי לניסוח שהתחמק מהזכרת השואה של היהודים בנימוק כי גם אחרים נספו .
    דעה אישית לדעתי כל הרעיון של קליטת מהגרים ואזרוחם מחדש הוא רעיון פסול (למעט חריגים) יהיה טוב לו ידאגו למקומו בטחון לפליטים עד יעבור זעם באזור הקרוב למולדתם ולאחר סיום המלחמה ישקמו אותם במדינתם , זה יעזור לרפא את המדינה שהייתה שסועה במלחמת אזרחים. וגם ימנע גילוי שנאה והתנגדות באוכלוסיה הקולטת שתרגיש כי זה נכפה עליה.

  7. להבחין בין טוב לרע…מי זה הכותב ההזוי הזה שמדבר במונחי סרטים מהוליווד!!!! הוא מנע כניסה מאזרחים עראקים סורים סודאנים וכן הלאה…אבל דווקא סעודים ומצרים ותוניס שלדעת רבים היצואנית מספר 1 היום דווקא מהם לא מנע כניסה!!! אז על איזה טוב ורע אצץתה מדבר,כל מבצעי פיגוע ספטמבר 2001 הם סעודים מצרים ןמדובאי…. אז עושה שרירים על חלשים

  8. רציתי להגיב בפירוט, אבל נראה ששאר המגיבים מעליי כבר חשפו את בורותו המשוועת של הכותב. הניסיון להציג מניעת כניסת פליטים כצעד הומניטרי הביאו את מידה לדרגות חדשות של שיחדש. כנראה מיישרים קו עם טראמפ ובעובדות האלטרניביות שלו.

  9. אם “הפליטים המסכנים” מאיראן, עיראק ושות’, היו יודעים מי מגן עליהם בכזאת מסירות, הם היו פשוט מתפוצצים מצחוק. זה בערך כמו שלהקת דגים תגן על זכויותיו של הדייג. בניגוד למבול ההבלים שהופרח לחלל האוויר מאז פרסום הצו, עמוק בלב הרי כולם יודעים שאין שום השוואה בינו לבין סגירת שערי העולם בפני פליטים יהודים בזמן השואה. זה דומה יותר לסגירת שערי אמריקה הלטינית בפני פליטי הוורמאכט וה- ס.ס, שהייתה צריכה להתרחש ולמרבה הצער לא קרתה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.

  10. הרעש שמייצרת התקשורת השמאלנית – ליברלית בארה”ב ובעולם וגם בישראל בקשר לכל מעשה של טראמפ נועדה לפגוע בדימויו של נשיא חזק. אלא שכל אלה נועדו לכישלון.
    הנשיא האמריקאי כבר נבחר. אין בארה”ב הצבעות אי אמון בפרלמנט. אין בגצים ואין בצלם.
    לידיעת השמאל. או שתתישרו או שידרסו אתכם. הבחירות הבאות בארה”ב בעוד 4 שנים. אין מועד ב’ ואין באמצע. אני מפנה אתכם למאמר שכתב מיכאל לייטמן בג’רוסלם פוסט. הליברליזם האמריקאי (ולא רק) שגולש לפסים פאשיסטיים…………… מעניין מאד.
    http://www.jpost.com/Opinion/The-true-face-of-liberalism-480228