דעה

חזק מול החמאס, חלש מול היועמ"ש

הזגזוג של ליברמן בעניין העברת גלי צה"ל למשרד הביטחון מעיד על חולשה משילותית ועל כניעה לתכתיבי המשנה ליועמ"ש דינה זילבר

אביגדור ליברמן (צילום: מרים אלסטר, פלאש90)

זה היה מהיר. רק לפני כשבועיים הכריז שר הביטחון אביגדור ליברמן על העברתה של תחנת גלי צה"ל למשרד הביטחון, והיום כבר הודיע על התקפלות מפוארת. הפעם לא נתלים אפילו באיסור או הסתייגות של היועמ"ש, אלא רק ב"קשיים".

מי שקבעה את הטון הייתה המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, בדיון בוועדת הכלכלה בסוף החודש שעבר. "קרה נס ומתחת לסלע צמחה לה רקפת נחמדת מאוד, וצריך לוודא שזה יישמר", התפייטה. "אם תתקבל ההחלטה אנחנו נבחן את הדרכים המשפטיות לאפשר את זה, בין היתר בהתאם לעקרונות ששרטט היו"ר כבל – שמירה על החופש העיתונאי, יצירת חיץ מוחלט בין התחנה לדרג הפוליטי, ושמירה על מעמד האזרחים עובדי צה"ל ועל הדי־אן־איי של התחנה". למען הסר ספק הוסיפה זילבר: "אפשר לסכם כי את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק".

עתה, בעקבות שיחה אחת עם היועמ"ש מנדלבליט, מוחמצת הזדמנות פז לתקן עוול היסטורי. במילה אחת: עצוב.

גלי צה"ל איננה "נס" או "רקפת" כלשונה של זילבר, אלא סוג של הרגל מגונה. "אנומליה שלא הצלחתי להסביר לאף אחד מאורחיי הזרים שביקרו בתחנה", כלשונו של דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו. מדובר בתחנת רדיו צבאית שאין לה כל תרומה ביטחונית. ואת זה לא אני אומר; אמר את זה הרמטכ"ל משה לוי עוד בשנת 1985. זוהי תחנת רדיו הנהנית ממימון ממשלתי, נעזרת בכוח עבודה זול של חיילים וחיילות בצבא חובה, ומשתלטת על תדר ארצי ומונעת כל אפשרות להתחרות בה. כמובן, חוץ מתחנת הרדיו המדינתית השנייה.

העברת גלי צה"ל למשרד הביטחון לא הייתה פותרת את הבעיה; רחוק מכך. המימון עדיין היה ממשלתי, סביר להניח שחיילים היו ממשיכים לשרת שם בצורה כזו או אחרת, וברור לכל בר דעת שמשרד ממשלתי לא צריך תחנת רדיו משלו. ובכל זאת, החלטה כזו הייתה מעידה על נכונות לטלטל את המערכת, לשחרר את אזרחי ישראל מהקיבעון שאליו הרגילה אותו החונטה התקשורתית, ואולי להכין את הקרקע למהלכי הפרטה נוספים בעתיד. הרמטכ"ל רב־אלוף גדי איזנקוט בעצמו התבטא כי "לא ייתכן שתהיה תחנה צבאית שמשדרת מחלוקות בחברה הישראלית. זה לא התפקיד שלה וזה לא דמוקרטי". במקרים רבים מותקפים שרי הביטחון בישראל על כך שהם מתפקדים כיו"ר ועד עובדי צה"ל ולא כשרים עצמאיים. אז דווקא עכשיו, במקרה המוצדק ביותר, ללכת נגד הרמטכ"ל?

בהודעת משרד הביטחון נאמר כי החלטת השר הנוכחית התקבלה לאחר שהתעוררו "קשיים" הנוגעים ל"אי־תלותה ועצמאותה של התחנה כגוף שירות ציבורי", וכן קשיים פרוצדורליים ב"קליטת התחנה במשרד הביטחון". עוד הודגש בהודעה כי החלטה שלא להעביר לבסוף את גלי צה"ל למשרד הביטחון נובעת גם "מתוך הרצון לשמור על צביונה המיוחד של גל"צ".

במילים אחרות: ליברמן נענה לתכתיבים של דינה זילבר, אחד לאחד.

גם אם ליברמן תכנן רק תיקון קוסמטי מסוים ולא רפורמה אמיתית, הזגזוג המהיר הזה מעיד על חולשה משילותית. קל מאוד לדבר בגדול על "ימין שלא שולט", על בג"ץ שלוקח לעצמו סמכות מעל המחוקקים, על פסקת התגברות ועל חוק הלאום. כל אלה, למקרה שתהיתם, נושאים שליברמן דיבר עליהם לא פעם. אבל לכל הפחות אפשר לצפות משר לעמוד בהחלטתו שלו ולהתגבר על "קשיים" פרוצדורליים.

אחרי מיטוט שלטון חמאס, חיסולו של הנייה וכיבוש הרצועה, שהתגלו כולם כאמירות שאפשר לחזור מהם בלי למצמץ, הצטרף פריט חדש לאוסף. תשמעו על כך מחר אצל רינו צרור ורזי ברקאי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

  1. לא מצליח להבין מה יש באותה פרקליטה, ואיך היא מצליחה לכופף אותו ככה.
    היא הציגה תיק שתפרה עבורו?
    כנראה

  2. בושה!
    המשך ישיר של כל תחלואי המשילות של הימין, שלא יספרו לנו שזה השמאל, בג"צ, התקשורת ועוד מרעין בישין, זה אנחנו! הנותנים לכם מידי בחירות את המנדט למשול וכמו אישה מוכה חוזרים אליכם בבחירות הבאות , אוי לאותה אומה שאלה המנהיגים שלה.

  3. לא הבנתי למה התכתיב הוא של זילבר. נשמע שהיא דווקא שיתפה פעולה עם הצעד. פספסתי משהו?

    1. פספסת. זילבר ושאר נציגי החונטה למעשה אסור על ליברמן לבצע את המהלך אלא אם כן זה יבוצע במסגרת חקיקה ראשית שתצמצם עוד יותר את שליטתם של נבחרי הציבור על התחנה ותהפוך אותה לעוד שמורה מוגנת של השמאל הקיצוני בדומה לתאגיד השידור החדש.

  4. עברו של אביגדור ליברמן עוד יופיע ויעמוד לפניו, תיקי פשעיו שנסגרו אחרי שהוקפאו שנים בידי היועץ המשפטי בצורה תמוהה ביותר דבר שהיה צריך להציב סימן שאלה גדול על אילו שיקולים עשה זאת ולא העלה תמיהות של אפשרות החלטה פושעת. על כן אין להוציא מכלל אפשרות שיועץ משפטי הגון יורה על פתיחת התיקים והאדון ליברמן יצטרך להתחיל שוב את עברו.

  5. אביגדור ליברמן הוא איש מסוכן.
    הוא מסוכן קודם כל לימין . מדובר על אדם מוכשר, כוחני ומלא מוטיבציה, אך נעדר כל דרך רעיונית אמיתית או עקרונות מוסריים כלשהם. מבחינה זו הוא דומה מאד, בעיני, לאריאל שרון, ואין לי כל ספק שהוא רואה בו סוג של מורה דרך.
    "בזכותו" יש לנו כיום מפלגה ערבית אחת גדולה מאוחדת ומסוכנת מתמיד, ומעבר לפיזור דברי רהב פסוודו ימניים והסתה קבועה כנגד הערבים הישראלים הוא לא עושה למעשה שום דבר שמקדם את סדר היום הימני בישראל.
    לא אתפלא כלל אם ברגע האמת הוא ימכור את כל ה"אידאולוגיה" שלו תמורת זיכוי באחד משלל התיקים שתלויים על כתפו כקופת שרצים, בדיוק כפי שעשה מורו ורבו שרון לפני 15 שנה.

  6. החונטה המשפטית מחזיקה את ליברמן ב…

    וגם את ביבי, את הנגבי, את ריבלין, את כחלון, את כולם.
    כולם מושחתים, לכולם יש תיקים, וכולם מוכנעים.

  7. למה הדיקטטורים המשפטיים האלה תמיד מתפייטים כך? פעמים רבות כשאני קורא פסקי דין של בג״צ (בין היתר), עולה תמונה של פוצים בלתי-נסבלים, הבטוחים שהם מינימום אפרים קישון בואך אלתרמן.

    ״את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק״? ברצינות?