שוודיה מתאסלמת, והמערב עוצם את עיניו

בינואר 2015 הכחיש ה'ניו יורק טיימס' את קיומם של אזורים שהם 'מחוץ לתחום' – שטחים שאינם בשליטת המדינה אלא תחת שלטון חוקי השריעה – בערים במערב אירופה, ואשר קבוצות מהגרים מסוימות מהוות בהן גורם דומיננטי. העיתון האמריקני נקב בשמותיהם של שני כתבים נוספים מלבדי, סטיבן אמרסון ודניאל פייפס, כמי שאחראים להפצת המידע הזה, השקרי לכאורה. הכתבה ב'ניו יורק טיימס' פורסמה זמן קצר לאחר שטרוריסטים אסלאמיים טבחו בצוות המגזין הסאטירי 'שרלי הבדו' בפריז, ב־7 בינואר 2015. כלי תקשורת אחרים, כמו המגזין 'אטלנטיק', דחו אף הם את הטענות על אזורים שהם 'מחוץ לתחום'.

רשת 'פוקס ניוז' פרסמה בשידור התנצלות יוצאת דופן על כך שאפשרה למנחי תוכניות ואורחיהם לחזור על הטענה שישנם אזורים מוסלמיים שהם 'מחוץ לתחום' במדינות אירופיות כמו בריטניה וצרפת.

למעשה, קיומם של אזורים שהם 'מחוץ לחוק' הוא בעיקר עניין של סמנטיקה. אם אומרים שישנם כמה אזורים שאליהם אפילו המשטרה חוששת להיכנס, ושבהם חוקי המדינה החילוניים הרגילים כמעט אינם נוהגים – כי אז אין מחלוקת שאזורים כאלה קיימים כיום בכמה מדינות במערב אירופה. צרפת היא אחת המדינות שנפגעו באופן הקשה ביותר: יש בה אוכלוסייה גדולה של מהגרים ערבים ואפריקנים, הכוללת מיליוני מוסלמים.

העיר המוסלמית ביותר היא גם האלימה ביותר

כתבתי במשך שנים רבות על הבעיות בשוודיה ובמקומות נוספים באירופה. לצערי, מדובר בבעיות אמתיות מאוד. הנה כמה עובדות:

אוכלוסיית שוודיה עלתה על 10 מיליון תושבים בתחילת 2017. הגידול האחרון באוכלוסייה מיוחס כמעט כולו להגירה המונית. אם המגמות הדמוגרפיות הנוכחיות יימשכו, בעוד כמה עשורים עלולים השוודים להפוך בקלות למיעוט בארצם. הכלכלן טינו סננדג'י טוען כי התמורה הזאת יכולה לקרות כבר בדור הבא.

מנתוני ינואר 2017 עולה כי שיעור האבטלה בקרב ילידי שוודיה עומד על 4.3%. עם זאת, אצל אנשים שנולדו בחו"ל שיעור האבטלה גבוה פי חמישה, וגובהו 22.1%. מציאות זו מהווה נטל כלכלי וחברתי עצום עבור משלמי המסים. מדינת הרווחה השוודית המפורסמת עוברת בשקט תהליך של קיצוצים במשך שנים רבות.

במאמר שפורסם בפברואר 2016, הזהיר מפקח משטרת שטוקהולם, לארס אלווארסיו, כי מערכת המשפט השוודית עומדת בפני קריסה. זרם מבקשי המקלט והכנופיות האתניות מכריע את המדינה ואת כוחות המשטרה שלה, הסובלים ממחסור בכוח אדם. בפרברים רבים, כנופיות פשע תפסו שליטה ואנשיהן קובעים את הכללים. שוטרים, כבאים וצוותי אמבולנסים הפועלים באזורים אלה נתקלים באופן שגרתי בהתקפות אלימות.

במאלמו, העיר השלישית בגודלה בשוודיה, מתגוררים נכון לשנה זו כ־300 אלף איש. למרות גודלה הצנוע, שיעור הפשע בעיר זהה בגודלו לזה שבערים גדולות ממנה בהרבה. המשטרה המקומית מסוגלת רק בקושי לחקור מקרי רצח. פשעים פחות חמורים מסתיימים לעתים קרובות ללא ענישה. שיעור המהגרים המוסלמים במאלמו הוא הגבוה ביותר מכל עיר אחרת בסקנדינביה. העיר המוסלמית ביותר בסקנדינביה היא במקרה גם הרוויה ביותר בפשיעה, והאלימה ביותר.

בנובמבר 2016, התובע הראשי של משטרת מאלמו, אולה הסטארנד, הודה בפומבי כי משרדו קרוב למצב של קריסה מוחלטת. "אם אנשים נופלים קורבן לפשעים שאינם נחקרים, הם יאבדו את האמון בשלטון החוק", אמר הסטראנד לעיתון מקומי. בחגיגות הסילבסטר האחרון, חלקים במרכז מאלמו דמו לאזור מלחמה. מהגרים צעירים זעקו "ג'יהאד!", תוך השלכת זיקוקים לעבר בני אדם. נערים שוודים התאספו בקבוצה גדולה כדי שלא ליפול בידי שודדים.

עובד ניקיון במאלמו נורה ונפצע באורח קשה תוך כדי פינוי שלג בפברואר 2017. המשטרה עצרה לחקירה כמה חשודים, בחשד שהיו קשורים לאלימות כנופיות. נער בן 15 נעצר בחשד לניסיון רצח.

בינתיים, גורמים בחברת החשמל המקומית הודיעו כי לא יסכימו עוד לחשוף אנשי צוות לסיכונים תוך ביצוע עבודות במאלמו; יש יותר מדי פשיעה אלימה בעיר. החל מהחודש שעבר, מחלקת החירום בבית החולים במאלמו החלה לנעול את הדלתות בלילה. זהו אמצעי זהירות נדרש בעקבות איומים חוזרים ונשנים של כנופיות מסוימות על חולים ואנשי צוות.

ביולי 2015, המשטרה במאלמו ביקשה סיוע מהמשטרה הלאומית כדי לעצור את גל האלימות. נראה שגם המענה הזה לא הספיק. בינואר 2017 פנה מפקד המשטרה, סטפן סינטיוס, בבקשת סיוע פומבי לתושבי מאלמו כדי לבלום פשעים אלימים וירי קטלני של כנופיות: "עִזרו לנו להתמודד עם הבעיות. שתפו אתנו פעולה".

פיטר ספרינגר, קצין משטרה בעיירה אוּרְבּרוֹ שבמרכז שוודיה, שחרר סוף סוף את תסכולו בדף הפייסבוק שלו בפברואר 2017. הוא כתב כי מהגרים הם האשמים ברוב המכריע של הפשעים החמורים בשוודיה, וכי הם יוצרים עומס יתר על המשטרה. כאשר מדובר בפשעי סמים, אונס, שוד, תקיפות חמורות, רציחות, סחיטה או אלימות נגד המשטרה, החשודים נושאים לעתים קרובות שמות כגון עלי, מחמוד או מוחמד. בדרך כלל יש להם רקע משפחתי מעיראק, טורקיה, סוריה, אפגניסטן או סומליה. לאחרים אין מסמכים חוקיים.

המשטרה חוששת להיכנס

גטבורג, העיר השנייה בגודלה בשוודיה, משמשת כבר שנים אחד ממרכזי הגיוס החשובים ביותר באירופה לג'יהאדיסטים המבקשים להצטרף לדאעש. סקר שנערך בשנה שעברה העלה כי אחד מכל תשעה תלמידי בתי ספר בגילי 18-12 בפרברים מסוימים בגטבורג, הביע אהדה גלויה לקבוצות אסלאמיות מיליטנטיות.

'נורדסטן', הממוקם בלב העיר גטבורג, הוא אחד הקניונים הגדולים ביותר בשוודיה. בשנה שעברה דווחו למשטרה 3,250 פשעים שבוצעו בשטחו. מספר זה מייצג קניון אחד, בשנה אחת. קבוצות אגרסיביות של מהגרים מוסלמים, בעיקר צעירים מצפון אפריקה, סוריה או אפגניסטן, שולטים חלקית בקניון. "היו לי אנשים שנראים כבני 35, אך טענו שהם בני 15. אינני יכול להוכיח שהם משקרים, ולכן עליי לשחררם", הסביר ריקרד סורנסן מהמשטרה.

בפרברי שטוקהולם, כגון הוסבי, רינקבי וטנסטה, ישנם ריכוזים גדולים של מהגרים שהגיעו לאחרונה. אזורים אלה מוצפים בפשע, אלימות ובעיות חברתיות. המשטרה השוודית שימשה שם שוב ושוב יעד לתקיפות של כנופיות פשע, כולל כאלה שהושלכו בהן רימוני יד.

באחד הימים בדצמבר 2016, סגרו בעלי החנויות בהוסבי את חנויותיהם כאות מחאה. סלאם כורדה, יו"ר אגודת החנוונים המקומית, אמר שנמאס לו אחרי שחנותו נפרצה. הפוליטיקאים והמשטרה הפקירו את הוסבי לידי הפושעים, קבע כורדה, שבכוונתו לוותר על חנותו. הוא אומר שהיא איננה רווחית, וממילא אינו מרגיש בה בטוח.

בדצמבר 2016, הקולנוען הדוקומנטרי עמי הורוביץ, יהודי אמריקני, שידר כתבה על סיפור הגעתו להוסבי יחד עם צוות צילום. כמה שניות אחרי שהגיעו לשם ניגשו אליהם חמישה גברים. הם אמרו: "אתם חייבים לצאת מפה עכשיו". אנשי הצוות השוודים הסתובבו וברחו משם. הורוביץ החליט להישאר ולנסות להבין מדוע האנשים האלה מנסים לגרשו. חמשת הבריונים תקפו את הורוביץ, חנקו אותו, וחבטו ובעטו בו. איש לא בא לעזרתו, אף שהתקיפה התרחשה בשטח ציבורי בשטוקהולם. הורוביץ נזכר שתוקפיו אמרו משהו בערבית כשהכו אותו בעודו על הרצפה.

"בואו נגדיר מה זה באמת 'אזור מחוץ לתחום', לפחות בשוודיה", אומר הורוביץ. "מעניין שיש כאן בכלל ויכוח אם מקומות כאלה אכן קיימים. אתה צופה ב־CNN וב־BBC, ומקשיב לאנשים שמדברים על אזורים מחוץ לתחום בצרפת, בבלגיה, בשוודיה, בגרמניה, ואנשים מתווכחים אם זה אמתי או משהו ששייך לדמיון השמרני. אני יכול לאשר לך: יש מקומות כאלה, ועוד איך. בצרפת משמעות הדבר היא, וכך גם אומרת לי המשטרה, שאכן מדובר ב'אזורים מחוץ לתחום'. הם אמרו לי כך: 'אם אנחנו רודפים אחרי חשוד, והוא נכנס לשטח הזה, אנחנו פשוט מפסיקים את המרדף… ואם אנו רוצים להיכנס לאזור הזה, מוכרחים להיכנס לשם עם שיירה חמושה, כמו לאזור ההרג באפגניסטן".

בשנת 2014 העריכה משטרת שוודיה עצמה כי ישנם 55 אזורים שבהם היא איננה מסוגלת עוד לקיים חוק וסדר. מספר זה גדל והולך. באזורים מסוימים ישנה אלימות מזעזעת נגד צוותי אמבולנסים. צוותים אלה תובעים שיסופקו להם מסכות גז ואפודי מגן כדי להתגונן מפני ההתקפות המחריפות, בדומה לציוד המשמש צוותי הצלה הפועלים באזורי מלחמה.

אריק אקרלונד, מפקד המשטרה המקומית בעיירה בוטקירקה שליד שטוקהולם, הכחיש בפברואר השנה את דבר קיומם של 'אזורים שמחוץ לתחום' בשוודיה. טענה זו אינה נשמעת אמינה במיוחד.

השלטונות מנסים להסתיר

כאשר סופרים דיסידנטים כמוני כתבו על נושאים אלה לפני 15-10 שנים, הבעיות האמתיות שהעלינו נדחו באופן שקרי כ"שנאת זרים" של "ימנים קיצוניים" כביכול. למרבה הצער, בעיות הנובעות מה"רב תרבותיות" בשוודיה הפכו להיות גדולות ובעלי נראוּת בולטת, עד שחלק מאמצעי התקשורת העולמיים החלו לכתוב עליהן בקביעות. זה כנראה מביך מאוד את השלטונות השוודיים, והם מנסים להסתיר את המציאות הלא נעימה הזאת ככל האפשר. ב־2016 התלוננה השגרירות השוודית בלונדון כי היומון הבריטי 'דיילי מייל' מנהל קמפיין נגד מדיניות ההגירה של שוודיה.

בפברואר האחרון השמיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כמה הערות ביקורת על מצב ההגירה והביטחון בשוודיה. דבריו עוררו מחאות מצד ממשלת שוודיה ואמצעי התקשורת. באותה עת פרצו שוב מהומות אלימות ברינקבי, פרבר בשטוקהולם שבו ישנה אוכלוסייה גדולה של מהגרים מוסלמים. צלם עיתונות שוודי הותקף על ידי כ־15 איש כאשר הגיע לרינקבי לדווח על המהומות. שני פוליטיקאים בולטים ממפלגת הדמוקרטים בשוודיה תמכו בביקורתו של טראמפ מעל גבי העיתון 'וול סטריט ג'ורנל'. לדבריהם, ההגירה אכן גרמה לשוודיה בעיות קשות.

במאלמו, פשעים אלימים אינם עוד מנת חלקם של מחוזות כמו רוזנגרד בלבד. חילופי ירי בין חברי כנופיות מתרחשים בשכונות אחרות במאלמו, כמו גם בערים אחרות כגון גטבורג.

סקר מ־2016 הצביע על כך שכמעט מחצית מהנשים השוודיות חוששות לצאת החוצה אחרי רדת החשיכה. 46% מהנשים מרגישות מאוד לא בטוחות או לא בטוחות כאשר הן יוצאות לבדן לריצה אחר החשיכה – מה שמעיד על קיומן של תחושות פחד ואי־ודאות בכל רחבי המדינה, לא רק בכמה אזורים עירוניים. בשוודיה ה'פמיניסטית' ישנו שיעור גבוה מאוד של מקרי אונס. נשים שוודיות מעולם לא היו יותר פמיניסטיות ופחות בטוחות.

בינואר 2017 הציע מגנוס אולסון, פוליטיקאי ממפלגת הדמוקרטים השוודים במאלמו, לפרוס כוחות צבא בעיר. "ישנו מחסור גדול בשוטרים בשוודיה בכלל ובמאלמו בפרט. זה אולי הזמן להורות למשטרה ולצבא להתייצב יחדיו ולכונן מחדש את הסדר במדינה", אמר.

כוחות צבא שוודיה צומצמו באופן דרסטי מאז המלחמה הקרה. עם זאת, נראה שהרשויות הבינו פתאום כי עלול להתפתח פוטנציאל לעימות מזוין. כעת יש כבר מי שקוראים להפעיל שוב שירות חובה צבאי בשוודיה.

בתחילת השנה הונחתה משטרת שוודיה להגביר את הכנותיה למלחמה. לא נאמר מיהו האויב המיועד שבו יהיה צורך להילחם, אף שהשלטונות נוהגים לדבר על איום לכאורה של פלישה מרוסיה. עם זאת, לא הרוסים הם שמעלים כעת מכוניות באש ומבצעים מעשי אונס קבוצתי בערים שוודיות. אלה הם מעשי ידיהם של מהגרים שזה מקרוב באו, רבים מהם פליטים מוסלמים מאזורי מלחמה. במשך שנים רבות התירו האליטות השולטות בשוודיה למהגרים אלה לזרום למדינה, והן זכו לתשואות מצד אמצעי התקשורת ולתמיכת האיחוד האירופי והאו"ם.

תיירים מכל העולם מבטלים

איום הטרור האסלאמי במערב אירופה הוא כעת מדבק. בסוף שנת 2016 עצרה המשטרה בנמל התעופה הבינלאומי בבריסל 30 חשודים בטרור במהלך חודש אחד. מדובר בסטטיסטיקה של פיגוע פוטנציאלי אחד ביום, וזאת רק בשדה תעופה אירופי אחד. מפכ"ל משטרת בלגיה הזהיר בפברואר השנה כי איום הטרור נותר "חמור", לאחר הפיגועים בבריסל ב־22 במרץ 2016. בגלל המוסלמים הקיצוניים הרבים החיים בבלגיה, חוששים השלטונות כי אזרחי בלגיה עלולים לאבד את אשרת הכניסה החופשית המוענקת להם לארצות הברית.

בשל האיומים בטרור, במעשי שוד ובאלימות ברחוב, ביטלו תיירים רבים מסין, יפן וקוריאה את תכניותיהם לצאת לנופש בצרפת בחופשת החג. אי־יציבות כרונית ואלימות פגמו במוניטין של המדינה כיעד תיירותי. אפילו מצב חירום מתמשך ומספר רב של שוטרים וחיילים הפרוסים ברחובות אינם מספיקים כדי לקיים חוק וסדר.

בפברואר השנה עברו פריז וערים צרפתיות אחרות זעזועים נוספים במהלך מהומות של מהגרים מוסלמים ואפריקנים, שנמשכו ימים. הטריגר היה טענה לאלימות משטרתית. עם זאת, נראה שחוסר שביעות רצון מתפשט בממדים גדולים. מהומות בקרב המהגרים עלולות להתפרץ בכל רגע.

לאחר תקיפתם של ארבעה שוטרים בבקבוק תבערה ב־2016 ליד פריז, ראש ממשלת צרפת עמד על כך שלא יהיו עוד במדינה 'אזורים מחוץ לתחום'. ואולם, לא זה מה שאומרים במשטרה עצמה. דניס ג'ייקוב מהאיגוד המשטרתי האלטרנטיבי CFDT, אומר כי "מובן שיש בצרפת 'אזורים מחוץ לתחום' שבהם המשטרה איננה יכולה להתערב ולעשות את עבודתה בבטחה, וכך גם בנוגע ללוחמי כיבוי ולמעשה כל נציג רשמי של המדינה. המשטרה אינה מסוגלת להשליט את החוק באזורים האלה, והשוטרים מותקפים. אם המשטרה אינה יכולה לעשות את עבודתה, זה מפני שיש פושעים ועבריינים שאינם מכבדים את החוק".

עם זאת, יהיה רע מאוד עבור העסקים והתיירות אם הרשויות יודו במחדל זה בגלוי. "ממשלות לעולם לא יודו בכך שישנם בשטחן אזורים שהם 'מחוץ לגבול', שכן זוהי עדות לכשלונן", מוסיף ג'ייקוב.

וכפי שכתב סוארן קרן באתר 'גייטסטון':

הבעיה של 'אזורים שמחוץ לתחום' מתועדת היטב, אך אלה הדוגלים ברב־תרבותיות ותומכיהם התקינים־פוליטית מכחישים בתוקף את עובדת קיומם. חלקם עוסקים כעת במסע מתואם כדי להכפיש ואף להשתיק את מי שמפנה את תשומת הלב לנושא.

'פייק ניוז' שמסכן את החברה

מה נדרש ל'ניו יורק טיימס' ולאמצעי תקשורת מרכזיים אחרים כדי להגדיר אזור מסוים ככזה הנמצא 'מחוץ לתחום'?  עובדה שאין עליה עוררין היא שבכמה מדינות במערב אירופה ישנם אזורים שבהם כנופיות אתניות פושעות שולטות ברחובות, ושהמשטרה מתקשה מאוד להתהלך בהם בבטחה. נראה כי מספרם והיקפם של אזורים אלה, הנמצאים 'מחוץ לתחום' בשל הגירה המונית, הולך וגדל.

אם ה'ניו יורק טיימס' ואמצעי תקשורת אחרים מכחישים עובדה זו, הם מייצרים 'פייק ניוז'. אנשים המציגים את האמת ומזהירים מפני הבעיות עלולים להסתכן באופן בלתי הוגן בהשמצות וגינויים. אך הדבר המסוכן ביותר הוא שאיננו יכולים להתמודד בתוקף עם בעיות המערערות את החברות המערביות, מפני שכמה מאמצעי התקשורת המערביים מסרבים להכיר בקיומן.

ההגירה ההמונית מתרבויות שאינן עולות בקנה אחד עם תרבותנו, בעיקר ממדינות האסלאם, מקעקעת בהדרגה את החוק והסדר בערים מערביות רבות. אם אמצעי התקשורת במערב מסרבים בכנות להכיר בעובדה זו, הם מסכנים באופן רציני את שרידותן של החברות שלנו לטווח הארוך.

____________

פיורדמן הוא היסטוריון נורווגי המומחה לאירופה, אסלאם ורב תרבותיות. המאמר פורסם באתר 'מכון גייטסטון'. מאנגלית: שאול לילוב