מועמד השמאל להנהגת גרמניה ל'מידה': "ביטחון ישראל הוא אלמנט מגדיר זהות של כל קנצלר גרמני"

מרטין שולץ, מועמד המפלגה הסוציאל דמוקרטית שיתמודד מול מרקל בבחירות הקרובות על תפקיד הקנצלר הגרמני הבא, מתחייב להעמיק את הקשרים עם ישראל אם ייבחר

מכיר בחשיבות ביטחון ישראל; שולץ בנאום בכנסת. צילום: פלאש 90.

מאז תום מלחמת העולם השנייה ב־1945 לא נבחר אף מועמד פה אחד להנהיג את המפלגה הסוציאל־דמוקרטית הגרמנית, בשנותיה בשלטון או באופוזיציה. ב־19 במרץ השנה רשם מרטין שולץ היסטוריה, כאשר זכה ב־100 אחוזים מקולות מרכז מפלגתו. שולץ, שעד לאחרונה כיהן כנשיא הפרלמנט האירופי, ורק לפני פחות מחצי שנה החליט לקפוץ שוב למימי הפוליטיקה הפנים־גרמנית אחרי יותר מעשרים שנות היעדרות, יהיה מועמד המפלגה הסוציאל־דמוקרטית הגרמנית למשרת הקנצלר בבחירות הכלליות שייערכו בסוף ספטמבר.

התמיכה חסרת התקדים בשולץ חורגת משורות המפלגה הסוציאל־דמוקרטית. שולץ, האאוטסיידר, הצליח להפיח רוח חיים מחודשת במפלגה שרבים חזו לה מוות בטוח בייסורים. סקרי דעת הקהל צופים לסוציאל־דמוקרטים, לראשונה זה תריסר שנים, אחוזי הצבעה שווים וגם גבוהים מאלו שמקבלת מפלגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל, "איחוד השמרנים".

אם בשנים האחרונות ניסו הסוציאל־דמוקרטים, ללא הצלחה, לחצות את הרף של 25 אחוז מהקולות, כעת חוזים הסקרים למפלגה יותר מ־30 אחוזי תמיכה. המועמד הטרי והלא משומש שולץ, מצליח כנראה להחזיר למפלגה הרבה מאוד בוחרים מאוכזבים ומיואשים שלא טרחו כלל להצביע בבחירות האחרונות, וגם כאלו שפנו לכיוונים קיצוניים יותר – כמו מפלגת השמאל הקיצוני 'די לינקה', או מפלגת הימין החדש, 'אלטרנטיבה לגרמניה'. בעוד מפלגות סוציאל־דמוקרטיות בשאר מדינות האיחוד האירופי סובלות מקריסה, הסוציאל־דמוקרטים הגרמנים נהנים מתחייה.

הדרך לבחירות הכלליות אמנם עוד ארוכה מאוד – חצי שנה, שבה יכולות להתרחש דרמות רבות. אך כרגע נראה שיקשה מאוד על מרקל לעצור את "רכבת שולץ", כפי שמכונה התופעה בתקשורת הגרמנית. גם כישלונם היחסי של הסוציאל־דמוקרטים בבחירות המחוזיות שנערכו ב־27 במרץ בסארלנד, לא ממש הצליח להכתים את המרוץ לצמרת של שולץ. לפניו עומדות שתי מערכות בחירות מחוזיות נוספות – ב־7 במאי בשלזוויג־הולשטיין, וב־14 במאי בנורדריין־ווסטפליה, מדינת המחוז המאוכלסת ביותר בגרמניה. התחזיות העכשוויות הן שהסוציאל־דמוקרטים ינצחו בשתי מערכות אלו, ויחזקו את מעמדם לקראת הבחירות הכלליות. עם זאת, ניצחון ברור מדי של הסוציאל־דמוקרטים עלול גם לפעול נגדם: הנשק היעיל ביותר בידי השמרנים הוא האיום כי ניצחון של הסוציאל־דמוקרטים בראשות שולץ יאפשר, לראשונה מאז איחוד גרמניה לפני 27 שנים, להקים ממשלת שמאל בהשתתפות יורשתה של מפלגת השלטון הקומוניסטית המזרח־גרמנית, מפלגת השמאל הקיצוני 'די לינקה'.

מסתייג מהתקיפה האמריקנית בסוריה

לא רק גרמנים רבים חוששים מצירופה של מפלגת 'די לינקה' לממשלת שמאל עתידית. גם בירושלים קיים חשש כבד מאוד שממשלה כזו תאמץ מדיניות עוינת כלפי ישראל וממשלתה הנוכחית, ותחריף את המתיחות המדינית שנתגלעה בשנים האחרונות בין הקנצלרית מרקל לראש הממשלה נתניהו. שינוי מדיניות כזה יכול להיות בעל השלכות משמעותיות לשיתוף הפעולה הביטחוני והצבאי בין שתי המדינות, גם בתחום הרכש. הייתה זו ממשלת שמאל בראשותו של הקנצלר לשעבר גרהרד שרדר שעיכבה אספקת נשק לישראל במהלך האינתיפאדה השנייה. בקרב שלוש מפלגות השמאל הגרמני – הסוציאל־דמוקרטים, הירוקים ו'די לינקה' – ישנם קולות רבים השוללים אספקת נשק לישראל, בכלל זה מכירת צוללות נוספות. הדיון התקשורתי והציבורי בישראל על חשדות לשחיתות לכאורה ברכישת צוללות וספינות מגן, מעניק רוח גבית למתנגדים לעסקאות הנשק עם ישראל והדורשים שגרמניה תעמוד בהתחייבותה שלא לספק נשק לאזורי עימות, על חשבון מחויבותה לביטחון ישראל וקיומה.

לנוכח חששות אלו, והאפשרות שאחרי הבחירות בגרמניה תקום בגרמניה ממשלת שמאל רחבה, חשוב היה לשמוע מפיו של המועמד שעשוי להפוך לקנצלר מהי בדיוק עמדתו ביחס לישראל. בירושלים, צריך לומר, שולץ אינו זכור בהכרח לטובה. בתפקידו כנשיא הפרלמנט האירופי הוא אמנם נמנע מליזום אירועי תעמולה פרו־פלסטיניים או לתמוך בהם, כפי שעשה קודמו בתפקיד וחבר מפלגתה של מרקל, הנס גרט פטרינג, ופעל רבות למאבק באנטישמיות ולמען שימור זיכרון השואה. אך בנאומו בכנסת ב־2014 האשים שולץ את ישראל במניעת אספקת מים לפלסטינים למען מילוי צרכי המתנחלים. שולץ ביסס את דבריו על נתונים מטעים שקיבל מבן־שיח פלסטיני, מבלי שטרח לבדוק אותם. מאחר שבאותם ימים הוא היה נתון בעיצומה של מערכת הבחירות לפרלמנט האירופי, לא מן הנמנע שהוא דווקא קיווה לביקורת הקולנית שספג ממחנה הימין הישראלי כדי שיוכל להשתמש בה לצרכיו האלקטורליים. שולץ מתגאה בכך שהוא ידוע כמי שאומר מה שהוא חושב ללא כחל וסרק.

"איך אתה מגדיר את היחסים המיוחדים בין גרמניה וישראל, גם בתחום שיתוף הפעולה הביטחוני?" שאלתי את שולץ במפגש עם עיתונאים אחרים ב'בית וילי בראנדט', מטה מפלגתו בברלין, והוא השיב: "לא רק כאחריות מיוחדת כלפי ישראל, אנחנו נעמיק את הקשרים המיוחדים עם ישראל. מחויבות לביטחונה הלא מוגבל של ישראל הוא אלמנט מגדיר זהות (Identitätsstiftendes Element) של כל קנצלר גרמני. בכל הקשור לביטחונה של ישראל, אני חושב שפתרון שתי המדינות הוא הפתרון הטוב ביותר".

הקנצלרית מרקל הגדירה את ביטחונה וקיומה של ישראל "חלק מהאינטרס הלאומי העליון" של גרמניה, מבלי שפירטה מעולם מה משמעות הדבר. שולץ בוחר גם הוא בניסוח מחייב אך מעורפל מאוד של מחויבותו לביטחון ישראל, וקושר את ביטחון ישראל באופן ברור לפתרון שתי המדינות, בהתאם למדיניותה הרשמית של ממשלת גרמניה הנוכחית. העומדת בראשה, אנגלה מרקל, החליטה לדחות את קיומן של ההתייעצויות הממשלתיות עם ממשלת ישראל, שאמורות היו להתקיים בחודש מאי הקרוב, זאת כמחאה על חוק ההסדרה ועל פגיעתו באפשרות של גיבוש הסדר "שתי מדינות". מרקל יזמה את כינון ההתייעצויות לפני עשר שנים, כביטוי לרצונה לשדרג ולהעמיק את היחסים בין שתי המדינות. דחיית ההתייעצויות מצדה נתפסת כמהלך ביקורתי משמעותי כלפי מדיניות ממשלת נתניהו.

"האם תמשיך במסורת ההתייעצויות הממשלתיות?", שאלתי את שולץ. "ההתייעצויות יימשכו בקצב הנוכחי שלהן", התחייב שולץ, ושוב, מבלי להתחייב יתר על המידה. ההתייעצויות אמורות היו להיערך מדי שנה, פעם בירושלים ופעם בברלין. מאז קיומן לראשונה ב־2008 נפגשו הממשלות רק שש פעמים, כלומר בתדירות של שנה וחצי – בדרך כלל באשמת ממשלת ישראל. ההתייעצויות האחרונות נערכו ב־2016. הבאות יתקיימו ככל הנראה רק ב־2018, לאחר הקמת הממשלה החדשה בגרמניה, אם לא יוקדמו הבחירות בישראל. כלומר, הקצב הנוכחי של ההתייעצויות הולך ופוחת.

שולץ מכנה את השימוש בנשק כימי בסוריה "פשע נגד האנושות", וקורא למצות את הדין עם מבצעי הפשע לאחר סיום חקירת העניין, באמצעות צעדי תגובה "בחסות האו"ם". בכך הוא מביע ביקורת עקיפה על התקיפה האמריקנית בסוריה, שבוצעה ללא אישור האו"ם, ומתבטא באופן המנוגד לעמדתה של הקנצלרית מרקל, שהטילה את האחריות לתקיפה על משטר אסד. שולץ רואה בהסדר הגרעין שהושג עם איראן ביטוי ליכולתו של האיחוד האירופי להגיע להישגים באמצעות מו"מ במסגרת האו"ם, וקובע שגרמניה צריכה לפעול במסגרת האיחוד האירופי כדי לפתור סכסוכים ועימותים, בכלל זה עם רוסיה, באמצעות איתור אינטרסים משותפים וקידומם. "צריך שהאינטרסים המשותפים יהיו חזקים יותר מפוטנציאל העימותים", הוא אומר, ומפרט רשימה של אינטרסים כאלה: המאבק בטרור, מדיניות אנרגיה משותפת, הגנה על איכות הסביבה וחיזוק המוסדות הבינלאומיים.

שולץ נמנע מלהתייחס מראש לתוצאות אפשריות של שני אירועים חשובים שיתרחשו בשבועות הקרובים בשתי מדינות בעל משמעות רבה לגרמניה: משאל העם על שינוי החוקה בטורקיה, והבחירות לנשיאות צרפת. "אני מכיר היטב את ארדואן", הוא אומר. "נפגשנו פעמים רבות, יש בינינו קשר של פתיחות הדדית. אני ידוע בכך שאיני מסתיר את דעותיי. הפגישות בינינו תמיד היו כנות ומרגשות. אם טורקיה תתרחק מערכי המערב, זה יהיה תלוי בהנהגה הטורקית. אנחנו נעצב את היחסים עם טורקיה באופן חיובי, אך אינני מתכוון לשתוק לנוכח מעשים שנעשים במסגרת 'המאבק בטרור', כמו הפגיעה בעיתונאים".

מועמדם של הסוציאל־דמוקרטים למשרת הקנצלר נמנע מלהתייחס ישירות לאפשרות של צירוף מפלגת השמאל הקיצוני לממשלתו, אך בניגוד לקודמיו במערכות הבחירות הקודמות הוא אינו פוסל אותה: "אני רוצה שנהפוך למפלגה הגדולה ביותר, ולאחר הבחירות נדבר עם כל מי שירצה להצטרף לממשלה בראשותנו".

"לה־פן חצתה קו אדום"

ובעוד מערכת הבחירות בגרמניה נכנסת להילוך גבוה יותר, נקלעה מערכת הבחירות לנשיאות בצרפת לסערה בעקבות התבטאות של מועמדת 'החזית הלאומית' מרין לה־פן, ששללה את אחריותה של צרפת לגירוש היהודים למחנות הריכוז וההשמדה בתקופת הכיבוש הנאצי. לה־פן התייחסה למעצר וגירוש 13 אלף יהודי פריז ביולי 1942. צרפת הרשמית סירבה במשך שנים לקבל אחריות לגירוש זה וייחסה אותו למשטר וישי, שכידוע שיתף פעולה עם הנאצים לאחר כיבושה החלקי של צרפת ב־1940. רק ב־1995 קיבל נשיא צרפת דאז, ז'אק שיראק, אחריות מלאה לגירוש היהודים בשם המדינה הצרפתית. מאז, החלה ממשלת צרפת לטפל ברצינות וביסודיות בתשלום פיצויים והחזרת רכוש לקורבנות הנאצים. נשיא צרפת הנוכחי, פרנסואה הולנד, אימץ גם הוא באופן פומבי את אחריות צרפת לרדיפת היהודים תחת משטר הכיבוש הנאצי. דבריה של לה־פן מהווים נסיגה משמעותית מהעמדה הרשמית הזו. לה־פן הוסיפה: "צרפת הוצגה באופן שלילי מזה שנים. לימדו את הילדים שלנו שיהיו להם כל הסיבות להביע ביקורת על צרפת, ולראות אולי רק את ההיבטים ההיסטוריים היותר אפלים. אני רוצה שהם שוב יהיו גאים להיות צרפתיים".

אמירות אלה, שנאמרו ערב פתיחתה הרשמית של מערכת הבחירות לנשיאות, מתפרשים כפרובוקציה מכוונת שנועדה לגייס את בוחריה המסורתיים של 'החזית הלאומית', ומהווים סטייה ברורה מהקו שהנחה את לה־פן עד כה – התרחקות מכל אמירה שניתן לפרשה כאנטישמית או רביזיוניסטית. אביה של לה־פן עשה קריירה פוליטית ובה בעת חיסל אותה, בהצהרותיו על כך ש"תאי הגזים היו פרט שולי בהיסטוריה". מרין לה־פן הוציאה את אביה משורות המפלגה שייסד בגלל התבטאויות אנטישמיות, אך כעת היא החליטה לאמץ מחדש רביזיוניזם היסטורי.

הראשון שהעלה את הנושא על סדר היום הציבורי היה יועצה הקרוב של לה־פן ומבכירי מפלגתה, פלוריאן פיליפו, שהצהיר כי "האחריות של המדינה הצרפתית לשיתוף הפעולה עם הנאצים איננה עובדה היסטורית". לה־פן חיזקה את דבריו וציינה שמעצר יהודי פריז בידי שוטרים צרפתיים בהוראת משטר וישי ביולי 1942 ושיגורם למחנות הריכוז וההשמדה, היו מעשה שיש לייחסו ל"משטר משתפי הפעולה הלא חוקי", ולא למדינה הצרפתית שנציגיה שהו בגלות.

בעקבות גל הביקורת שהתעורר מצד המועמדים האחרים לנשיאות והקהילה היהודית בצרפת, פרסמה לה־פן הבהרה שבה נאמר כי "כמו שרל דה־גול ופרנסואה מיטראן, אני מעריכה שצרפת והרפובליקה הצרפתית שהו בלונדון במהלך הכיבוש (הנאצי), ומשטר וישי לא היה צרפת. זו עמדה שראשי המדינה תמיד הגנו עליה, לפני שז'אק שיראק ובעיקר פרנסואה הולנד נמנעו בטעות מלחזור עליה". לה־פן הטעימה שהיא תמיד גינתה באופן ברור ביותר את משטר וישי, וכי דבריה נועדו למנוע ממנו כל לגיטימיות ממלכתית.

לה־פן ניסתה גם להסיט את הדיון הציבורי מדבריה ולהפנותו לעבר עיסוק באנטישמיות האסלאמית, ולשם כך השתמשה במקרה רצח של יהודייה פריזאית, שנזרקה בשבוע שעבר בידי צעיר מקומי מחלון דירתה אל מותה. התביעה הצרפתית שלחה את התוקף לטיפול פסיכיאטרי וטענה כי אין כל ראיה הקושרת את הפשע לאנטישמיות, וזאת בניגוד להבנת הנהגת הקהילה היהודית המקומית.

עם זאת, הסבריה של לה־פן אינם מתקבלים בהבנה בקרב חלק משמעותי של דעת הקהל הצרפתית. התקשורת הצרפתית החלה להוביל מתקפה כוללת על מועמדת 'החזית הלאומית'. "לה־פן חצתה קו אדום והפרה את הקונצנזוס הלאומי של לימוד הפרקים הכואבים ביותר של ההיסטוריה הצרפתית, בכלל זה גירוש יהודי צרפת תחת הכיבוש הגרמני", כתב היומון 'לה מונד'. ואילו השבועון 'לה פואן' קבע כי "לה־פן מבטלת ארבעים שנה של עבודה היסטורית".

דבריה של לה־פן מבליטים את הדילמה שבפניה ניצבת ישראל, בבואה לבחון את האפשרות ליצור קשר עם מפלגות 'הימין החדש' באירופה – בעיקר עם מפלגות שיש להן עבר רעיוני בעל נטייה וקרבה לנאציזם ולפשיזם האירופיים. כל עוד מפלגות אלו אינן מתרחקות במלל ובמעש מהמורשת ההיסטורית שלהן, ומכירות באחריות המדינות האירופיות לפשעים שבוצעו בשם אידאולוגיות אלו, אין לישראל מה לחפש אצלן – גם אם הן מכירות בהתנחלויות, מתנגדות להקמת מדינה פלסטינית ומגויסות נגד האסלאם הקיצוני.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. אף על פי שחיבבתי בזמנו את הלמוט קוהל ועושה רושם שמרטין שולץ הוא מאותו ז'אנר של קוהל, יש לי תחושה שבקרוב נתוודע לחשיפת פרצופם של הגרמנים. שתי השותפות של קוהל משמאל, הירוקים והלינק הן אנטי ישראליות ותומכות בחרם על ישראל. לא שאני טוען שגרמניה של מרקל לא פעלה רבות נגד ישראל. גרמניה גינתה את ישראל ללא הפסקה באומות המאוחדות, הייתה הראשונה לחתום על עסקאות עם איראן, ארגונים לא ממשלתיים וכנסיות גרמניות הפיצו תעמולה אנטי ישראלית במימון ממשלתי גרמני, תערוכות אנטישמיות ואנטי ציוניות הוצגו במרכזי הערים הגרמניות.

    ובקשר לצוללות, אלו היו הגרמנים שהציעו לישראל לקנות מהם צוללות. היינו מסתדרים יפה מאוד גם בלי זה. עושה רושם שהגרמנים החזרזירים חושבים שהם קנו אותנו עם הצוללות. אפשר לקנות צוללות מיצרנים אחרים שיהיו שמחים למכור לנו. אז במקום תשע צוללות תוצרת גרמניה , יהיה לנו ארבע צוללות תוצרת מישהו אחר. זה אינטרס של המשק הגרמני למכור לנו לא פחות אם לא יותר מהאינטרס שלנו לקנות.

    1. מי שביטל את המיכרז הבין לאומי על צוללות היה ביבי,מה יש לצפות מהגרמנים? לדעתי לא הרבה-ולכן אני לא מאוכזב מהם.אגב למרות שאני לא ימני,אתר ברמה גבוהה,מענין והוגן.

  2. שולץ גלובליסט הרסני. כיהן כראש פרלמנט האיחוד האירופאי. היש יותר נפוטיסט גלובליסט מזה? במהלך כהונתו זרמו מיליוני מהגרים לגבולות אירופה כאשר האיחוד עושה הכל כדי למנוע את כניסתם, שלא לומר מעודד.

    כמו כל הגלובליסטים (וכיהודי המשוייך לשמאל), גם שולץ אוהב לדבר על הזיקה ליהודים וישראל. מה שהוא שוכחים להזכיר הוא שהישראל עליה הוא מפנטז היא חלום-בלהות דו-לאומי ורב-תרבותי (מלבד יהודים לאומנים, כמובן). וודאי לא ישראל בהנהגת הימין אשר נבחר שוב ושוב באופן דמוקרטי על ידי תושבי המדינה (ואז לא מצליח למשול, במידה רבה תודות למאמציהם של גלובליסטים דוגמת שולץ).

    מצחיק ועצוב באותה מידה, שהגרמנים, לאחר שסוף סוף מצאו בליבם את היכולת לשנוא את מרקל (שאכן גרמה להם ולאירופה נזק בלתי-נתפס), חושבים להמליך עליהם את שולץ שהוא עוד יותר שמאל.

  3. בלה בלה בלה, תפסיקו קודם את התמיכה באירגונים הפועלים לחורבן מדינת ישראל.

  4. אם הגרמנים יבחרו בו לתפקיד הקנצלר זה יהיה מפתיע מאוד. לפי מה שמתואר במאמר מדובר באיש שמאל שתומך באיחוד האירופי ובחיזוק המוסדות הבינלאומיים תוך כדי גזילת הריבונות של מדינות אירופה. אין ספק שתחת שלטונו ושלטון מפלגתו הפליטים ימשיכו להגיע לגרמניה במספרים גדולים יותר ויותר, מתקפות הטרור יימשכו ויימשכו ואחריהן נשמע שוב על "סולדיריות" נגד ה"איסלמופוביה" וש"האיסלם היא דת של שלום". האם זה באמת מה שהגרמנים רוצים? האם הם לא רואים, מרגישים, שומעים את ההשלכות של ההגירה המוסלמית לאירופה? הם לא מזהים את כישלון מדיניות השמאל, חוסר תוחלתו של האיחוד האירופי? אם הם ייבחרו בו סימן שהם פשוט רוצים לדרדר את המצב הבטחוני והחברתי בגרמניה(וזה עוד בלי לדבר על המצב הכלכלי תחת ממשלת שמאל קיצוני שתגדיל את הגירעון). מהדברים שהוא אמר על ישראל ואיראן ניתן להבין באמת את הטינה/שנאה הגרמנית כלפי ישראל. לדעתו של שולץ כל סכסוך ניתן לפתרון באמצעות משא ומתן בתיווך האו"ם ומוסדות בינלאומיים אחרים וכך גם ניתן לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מכיוון שלפי תפיסת עולמו תמיד ניתן להגיע להסכם/פתרון דיפלומטי, ומכיוון שהפלסטינים לא מוכנים לוותר או להתגמש באף אחת מדרישותיהם, אז הוא חושב שהבעיה היא בישראל וכדי שיהיה הסכם ישראל צריכה לוותר לפלסטינים ולהיענות לכל דרישותיהם. לכן גם בעיניו כל כישלון במשא ומתן הוא אשמתה של ישראל ללא כל קשר לנסיבות. נקווה שהגרמנים לא יבחרו באיש הזה, שדעותיו הן הרסניות לישראל ולגרמניה.

  5. גרמניה("ארץ האנשים"-בגרמנית),חושבים שעמים אחרים הם "לא בדיוק אנושיים כמוהם",ולכן מבחינתם זה בסדר לרמות עמים אחרים.ורע לרמות גרמנים,ולכן למרות שגרמניה מושחתת.היא לא נתפסת ככזו בגרמניה(ולא חסר,סימנס,טיסנגרופ,או הג'וב של גרהרד שרדר בגזפרום)

  6. לצערנו הוא בור ועם הארץ (או מיתימר להיות כזה) בכל הנוגע לישראל. וכמו כל סמולני קיצוני הוא מלא דעות קדומות נגד ישראל ובעד הערבים המיסכנים. הדבר הזה הופיע בכנסת והביע כל כך הרבה דעות קדומות נגד ישראל עד שרבים עזבו במחאה את האולם. הדבר הזה מסוכן לישראל!!!

  7. לא משנה מה יומר מועמד השמאל במדינה כלשהי , בפועל הוא מחויב לייישם מדיניות של המפלגה ומפלגות שמאל היום החל מדמוקרטים בארה"ב ובמדינות אירופה הן שמאל רדיקלי אנטי לאומי וכיוצא מכאן הן יהיו בהכרח אנטי ישראליות/ אנטישמיות. ראו את ממשלות בשוודיה , בצרפת ראו את ברק אובמה שנזקים ממנו עוד יישארו איתנו במשך שנים ארוכות.

  8. הבה לא נהיה נאיביים:

    א. האמת היא שישראל תאלץ לנסות לעבוד עם כל מי שיבחר באירופה. היום לה פן "בלתי מקובלת". אם תבחר, יומיים אחרי זה כל המילים כאן ישכחו וישראל תנסה להשיג כל מה שאפשר אם אפשר.

    ב. "המחויבות של גרמניה לבטחון ישראל" היא שיק מאוד מוגבל אם בכלל יש לו תוקף, והוא תמיד משני למה שמביא יותר כסף לגרמנים. המחויבות הזו לא גרמה לגרמניה המערבית להקים יחסים דיפלומטיים עם ישראל אלא אחרי שני עשורים, לא מנעה ממדענים גרמנים לעבוד בשביל נאצר ולא מנעה שיתוף פעולה עם אש"ף אחרי הטבח באולימפיאדת מינכן. היא לא מנעה מגרמניה לספק ציוד כימי לסאדם וציוד שיכול לשמש לגרעין לאירן. והיא לא מנעה מגרמניה לרוץ לקראת אירן בהסכם הידוע ואחריו.