הפסיקה המטורללת ביותר של בית הדין לעבודה

ביום חמישי האחרון אשרר בית הדין לעבודה את פסיקת בית הדין האזורי בחיפה, שלפיה מימוש הרפורמה הממשלתית במשק החשמל כפוף לקיום משא ומתן בין המדינה לעובדים. במבט ראשון זוהי ידיעה סתמית ושגרתית, אך כשיורדים לפרטים נחשפת שערורייה רבתי בנוגע לעומק ההטיה והאקטיביזם של בתי הדין לעבודה בישראל.

בית הדין יצר כאן תקדים מסוכן: לא רק מעסיקים ובעלי חברות צריכים לקבל את הסכמתם של ועדי העובדים על שינויים בחברה, אלא גם המדינה עצמה – קרי ממשלה והכנסת – איננה רשאית לחוקק חוקים ולהוביל רפורמות חשובות במשק מבלי לנהל מגעים עם ועדי העובדים הרלוונטיים.

צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין: הריבון הדמוקרטי במדינה הוכפף לגחמותיהם של עסקני ההסתדרות, ואין פוצה פה.

ועכשיו לפרטים: בשנת 1996 חוקק 'חוק משק החשמל'. החוק כלל מתווה לביצוע רפורמה במשק החשמל, שתכניס תחרות בייצור ואספקת החשמל. בין היתר נקבע כי חברת החשמל תישאר מונופול בתחום התשתית והובלת החשמל לבתים, אך חברות נוספות יוכלו לייצר חשמל ולהזרימו לרשת.

הרפורמה המדוברת הייתה אמורה להיכנס לתוקף ב־2006, ובמועד זה היה אמור לפקוע רישיון הייצור של חברת החשמל. אלא שבעקבות לחצים ומחאות מצד העובדים, יישום הרפורמה החיונית מתעכב ונגרר שנים ארוכות.

בינתיים המשיכה רשות החשמל, גוף שהוקם על פי החוק, לקדם תחרות בתחום הייצור, והעניקה רישיונות לחברות שונות. גם העניין הזה לא מוצא חן בעיני עובדי חברת החשמל, והם נלחמים בכל האמצעים העומדים לרשותם נגד פתיחת שוק החשמל לתחרות.

כך, בשנת 2013, כאשר חברת 'דוראד אנרגיה' שקיבלה רישיון לייצור חשמל ביקשה להתחבר לרשת החשמל, עובדי החברה החליטו לשבש את חיבורה ונקטו עיצומים.

במסגרת סכסוך העבודה הפנימי שנוצר בין חברת החשמל לעובדים, דרשו הצדדים לערב את המדינה. בית הדין לעבודה קבע שהמדינה תנהל מגעים ישירות מול העובדים, שהרי הרפורמה הממשלתית במשק החשמל משפיעה על עובדי החברה. בית הדין התנה את החיבור של 'דוראד' בכניסה של המדינה למשא ומתן מול עובדי חברת החשמל, תוך שהוא מזהיר את המדינה שלא לבצע שום צעד לקידום הרפורמה לפני פתיחת המשא ומתן, וקובע כי על המדינה וחברת החשמל "לנהל משא ומתן אינטנסיבי, אמיתי ובתום לב עם נציגות העובדים, באופן שלא תיווצרנה עובדות בשטח הפוגעות באופן חד־צדדי ובלתי הדיר בזכויות העובדים, בתנאי עבודתם ובביטחונם התעסוקתי".

במקום להפריד בין "המדינה" (כלומר, הממשלה כמיישמת חקיקה של הכנסת) ובין סכסוך העבודה בתוך חברת החשמל בין ההנהלה לעובדיה (שם יכול לשרור סכסוך עבודה, ויכולה להיות חובת היוועצות), בית הדין ביטל את ההפרדה והפך את "המדינה" והנהלת חברת החשמל לגוף אחד שחייב לנהל משא ומתן עם העובדים.

למעשה, בית הדין לעבודה מונע מרשות החשמל ליישם חוק שחוקקה הכנסת, המחייב אותה להעניק רישיון ייצור חשמל ליצרנים שעומדים בתנאי החוק. אם המדינה נותנת רישיון ליצרן חשמל היא עוברת על צו בית הדין, אבל אם היא נמנעת מלתת אותו, היא עוברת על החוק. מדהים.

אם לא די בעצם אשרור ההחלטה הבעייתית של בית הדין האזורי, בית הדין הארצי הוסיף והתיר לעובדים לשבות כרצונם, ושוב, כאמור, נגד יישום החלטה שלטונית דמוקרטית המעוגנת בחקיקה. הכוח לבטל או ליישם מדיניות נלקח מנבחרי הציבור בישראל, ונמסר לידיהם של ברוני הוועדים.

בפסקה מופרכת במיוחד ביקר בית הדין הארצי את רשות החשמל על כך שפעלה בעצם על פי חובתה החוקית, והנפיקה רישיונות ייצור חשמל בלי להמתין להסכמת העובדים:

מאז ועד היום, משך למעלה מ-20 שנה, לא גובשה תכנית רפורמה לחברת החשמל תוך היוועצות ומשא ומתן עם נציגות העובדים, לאור השלכותיה של אותה רפורמה על תנאי עבודתם וביטחונם התעסוקתי של עובדי החברה.

הבנתם את זה? רפורמה מקיפה שתוזיל את מחירי החשמל לכל המשק, תפחית את עלויות הייצור ואת יוקר המחיה של כלל האזרחים, נתקלת כבר שנים ארוכות בחבלה מכוונת מצד עובדי חברת החשמל, ומי שמגבה אותם הם שופטי בית הדין הארצי לעבודה. טובת הציבור? ריבונות הממשלה והעם? שלטון החוק ויישום חוקי הכנסת? הצחקתם את בית הדין. מדינת ישראל הוקמה למען מטרה אחרת: לשרת את העובדים המאוגדים, החזקים והמקומבנים ביותר במזרח התיכון.