יקיר המהגרים בקנדה צובר כוח

ג'גמיט סינג הסיקי הוא כוכב עולה בפוליטיקה הקנדית אשר מכוון לראשות הממשלה. סינג מצליח לסחוף את בני המהגרים בקנדה ובדרך מציג קו פרו-פלסטיני מובהק

ג'אגמיט סינג | Caribb, Flickr

הוא בן 38, סיקי, עו"ד פלילי, והוא עשה היסטוריה. ג'אגמיט סינג יהפוך להיות המנהיג הראשון של מפלגה מובילה בקנדה שאינו לבן. הוא נבחר להיות מנהיג אחת משלוש המפלגות הגדולות ביותר בקנדה, ויוביל את ׳המפלגה הדמוקרטיה החדשה׳. הוא קיבל 54% מהקולות והביס שלושה יריבים בדרך לניצחון. מיד עם ניצחונו מתחיל סינג להתכונן ליעד הבא – ריצה לראשות הממשלה בבחירות הפדרליות שיתקיימו בשנת 2019. סינג יתמקד כעת בבוחרי המרכז-שמאל, אשר היו הכוח המניע מאחורי ניצחונו של הליברל, ג׳סטין טרודו.  סינג על אף היותו הודי במוצאו, אינו מוגדר כדמות אהודה בקרב הממשל ההודי, ואף יחסו לישראל נראה כקר לכל הפחות.

סיקיזם היא דת צעירה יחסית הקיימת 500 שנה בלבד ומונה כיום כ־20 מיליון מאמינים.  הקהילה הסיקית במערב נחשבת לאחת הדוגמאות הטובות ביותר לאינטגרציית מהגרים והפכה לחלק מהנוף המקומי במדינות כמו אנגליה, קנדה וארצות־הברית. אלא שמאז אירועי האחד־עשר בספטמבר, המראה החיצוני המאפיין את הסיקים הפך למעורר חשד. זקן עבות וטורבן על הראש – המראה הסיקי הקלאסי, הזכיר במשהו את מראהו של מנהיג אל־קאעדה, אוסאמה בן־לאדן. לכן, מאז סובלת הקהילה ממקרי התנכלויות ומעשי אלימות המופנים כלפי מאמניה. בכלל זה ניתן לציין את המקרה הידוע בשנת 2012 של פיגוע הירי בבית תפילה סיקי אשר בוצע על־ידי אזרח מקומי מווסיקונסין – תקרית שבמהלכה מצאו את מותם שבעה בני אדם.

לאחרונה דירג אתר התקשורת 'באזפיד' את סינג כפוליטקאי בעל הסטיילינג הטוב ביותר בקנדה. סינג הפך את המראה הסטיראוטיפי השמור לסיקים לחלק עיקרי ממותגו הציבורי. המראה הבלתי־שגרתי שכולל טורבנים צבעוניים שנחבשים עם חליפות שלושה החלקים הפכו לסימן ההיכר שלו. סינג מאמין כי דווקא הטורבן שלאורך חייו סימן את הזרוּת בחברה הקנדית, הפך לכלי שבאמצעותו הוא יוכל למשוך קהלים. לדבריו "הרגשתי שאם אנשים הולכים לנעוץ בי מבטים אני צריך לתת להם משהו מעניין להביט עליו".

סינג מיצב את עצמו כמנהיג שמסוגל למקסם את כוחות הבוחרים בפרברים ובקרב קהילות המהגרים. על פי סקר לאומי שנערך בשנת 2011, גודלה של אוכלוסיית בני המהגרים בקנדה הוא כמעט שבעה מיליון איש, והם מהווים 20% מכלל אזרחי קנדה – השיעור הגבוה ביותר של בני מהגרים מאז 1931. ההודים מהווים 4% מאוכלוסיית קנדה, וזו נחשבת ליעד הגירה מועדף עבור סטודנטים הודים השואפים ללמוד במערב. טורונטו היא עיר המסמל זאת יותר מכל: כ־50% מן התושבים בעיר הם מהגרים ומתוך אלה, כ־70%  ממוצא אסייתי.

אג'נדה פרו-פלסטינית

סינג ידוע כאחד ממבקריו הגדולים של ראש ממשלת הודו, נרדרה מודי ובדצמבר 2013 נדחתה בקשתו לויזת כניסה להודו. מלבד היותו מקטרגו של מודי, ידידה הקרוב של ישראל, בהצהרותיו של סינג ניכרת מגמה פרו-פלסטינית מובהקת.  במהלך כהונתו כסגן 'המפלגה הדמוקרטית החדשה' במחוז אונטריו, סינג לא הסכים ליישר קו עם שאר מחוקקי המחוז אשר יצאו כנגד תנועת החרם על ישראל. סינג היה מהבודדים שהצביעו נגד המהלך תוך התקפות פומביות עליו. לדבריו החקיקה נגד החרם הינה בבחינת פגיעה בחופש הביטוי: ״לאנשים ברחבי העולם ובקנדה הזכות להתנגד, ולמתוח ביקורת" אמר. ההצעה עברה לבסוף בתמיכת השמרנים והליברלים כאחד, למורת רוחו. את ביקורתו כנגד ישראל בשטחים הוא מפיץ ברשתות החברתיות שבהן הוא זוכה לאהדה רבה ­­- 77 אלף עוקבים באינסטגרם, 73 אלף עוקבים בטוויטר, 105 אלף עוקבים בפייסבוק.

רהיטותו המילולית וגילו הצעיר סייעו לו לזכות באהדה בקרב מגוון קהילות שהפכו אותו לגורם מוביל במפלגה. במסגרת המסרים שהוא נוהג לשדר לקהליו, אחת מנקודות שעולות שוב ושוב היא תמיכתו בזכויות הפלסטינים. עם זאת, קולות קיצוניים מבקרים את התבטאויותיו וטוענים שאין להן כיסוי, שהרי השתתף בטיול למזרח התיכון במימון של גורמים פרו-ישראלים.

בפני סינג ניצבת משימה קשה. עליו לשקם את המפלגה אשר הפסידה 59 מושבים בפרלמנט הפדרלי בבחירות ב-2015. בחירתו של ג'סטין טרודו לראשות הממשלה על פני סטיבן הרפר, ידיד ישראל השמרן, לא בישרה טובות בעבור ישראל. כעת, מועמדותו של סינג לא מבשׂרת טובות מבחינת יחסה של קנדה לישראל בעתיד. אף על פי כן, כוחות ימין קנדיים שצומחים ושנעים על הספקטרום שבין השמרני לקיצוני, עשויים לאזן את עליית השמאל נוסח סינג.  על כל פנים, סוג הפוליטיקה שסינג מייצג צריך להדאיג את ישראל בטווח הארוך.

הכותבת היא מומחית לפוליטיקה הודית ודוקטורנטית במחלקה ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה ביחסי הודו והמפרץ הפרסי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

    1. כתבה מצויינת!! יפה מאוד אושרית!!

  1. אני מקווה שכמו בבחירות בארה"ב וכמו בהצבעה על הברקזיט באנגליה, גם בקנדה יש את "מרכז" קנדה ויש את ה"פרברים". בן אדם ב"רמתו" שיש לו בכל אחת מהרשתות החברתיות פחות מ100 אלף עוקבים במדינה בת 35 מליון אזרחים, מעיד שהוא לא פופולרי ביותר. אז כנראה שב"פריפריה" הקנדית הוא לא משהו.

  2. איזה עולם מופלא. בדיוק כשאתה בטוח שכבר ראית את הכי גרוע שיש (אובמה, סנדרס, ג'רמי קורבין וטרודו) מזדחל לו מתחת לאבן שלו יצור גרוע עוד יותר – אדון סינג הלא נכבד. נראה שיש למישהו מלאי בלתי נדלה של תפלצונים כאלה. שמור במיוחד להנאתנו.

  3. אם אני לא טועה גם ניקי היילי המופלאה ממוצא סיקי. ואיזה מרחק בלתי ניתן לגישור בין השניים!

  4. אותו סיפור גם בארצות-הברית. רק ששם מדובר בקיית' אליסון מהמפלגה הדמוקרטית.

  5. נשמע אובמה…
    נשמע שהדיקטטורות האיסלמיות בחרו בובה חדשה להריץ והפעם הם בקטע של חיתול על הראש.

  6. לדבריו החקיקה נגד החרם הינה בבחינת פגיעה בחופש הביטוי: ״לאנשים ברחבי העולם ובקנדה הזכות להתנגד, ולמתוח ביקורת".
    לא להאמין שהדבר הזה נחשב ל״קיצוני״ באתר ליברלי כמו מידה. כן, לא צריכה להיות הגבלה על חופש הביטוי גם אם אלה דברים נגד ישראל, ואפילו אם אלה דברי שקר נגד ישראל – כדאי שתבדקו מה ג׳ון סטויארט מיל היה אומר על זה.

  7. הבעיה שיש במערב קהילות מוסלמיות ופלסטיניות.
    וכן גורמי ואנשי שמאל המזוהים עימם.
    ומכאן שפוליטיקאי שנמצא בצד השמאלי.
    ירצה את תמיכתם.ומכאן הוא חייב להצהיר הצהרות.כנראה שהדרך לשלטון כרוכה באנטי יהודים.שכרגע זה מכונה בשם מכובס.ישראל והכיבוש.לצערי כח המוסלמים במערב רק גובר.וזה רק יחמיר את המצב.