מסמך שהגיע לידי 'מידה' מלמד כי משרד הפנים יוזם תקנות שיעניקו למסתננים פטור של 70 אחוז מהפרשות לפיקדון. המרכז למדיניות הגירה ישראלית: "מרוקן את החוק מתוכן". דרעי: "מדובר בטיוטה"
בשורה רעה לתושבי דרום תל אביב: 'חוק הפיקדון', אחד מאמצעי הלחץ היעילים ביותר כדי לתמרץ מסתננים לעזוב את ישראל, עלול להפוך בקרוב לחסר שיניים. החוק הנוכחי קובע כי מסתננים יידרשו להפריש 20% ממשכורתם, אך תזכיר שהופק לפני יומיים והגיע לידי 'מידה' מלמד כי בכוונתו של שר הפנים אריה דרעי להקל משמעותית על המסתננים ולהפחית את שיעור ההפרשה ל-6% בלבד.
הקיצוץ החד, בגובה 70 אחוז לעומת חובת ההפרשה הנוכחית, נובע ככל הנראה מביקורת שהשמיעו שופטי בג"ץ נגד החוק במסגרת עתירה שהוגשה על ידי ארגוני השמאל הקיצוני, חלקם במימון הקרן החדשה לישראל. לציבור ניתנת האפשרות להגיש השגות נגד התקנות החדשות עד 28 בנובמבר. ככל שהתקנות יישארו על תילן, הן ייכנסו לפועל בכפוף לאישור של חברי וועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת.
"התזכיר שפרסם משרד הפנים מרוקן מתוכן את אחת המטרות המרכזיות של החוק – התמודדות עם אוכלוסיות מסתננים שאין למדינה כל כלי אפקטיבי אחר להביא ליציאתם מישראל", אומר ל'מידה' יוזם חוק הפיקדון, יונתן יעקובוביץ מ'המרכז למדיניות הגירה ישראלית'.
התזכיר העדכני של דרעי קובע קריטריונים שעל פיהם רבים מהמסתננים יזכו בפטור משמעותי מחוק הפיקדון, ובהם הורים לילדים מתחת לגיל 18. אלא שכבר עתה, אוכלוסיית ההורים מבין המסתננים קיבלה פטור משהייה של שנה במתקן חולות, וחוק הפיקדון נותר הכלי היחיד לזרז את עזיבתם. קיצוץ חד בשיעור ההפרשה לפיקדון, כפי שמתכנן כעת דרעי, יגרום למדינה לאבד מנוף לחץ משמעותי כלפי המסתננים. אוכלוסיות מסתננים נוספות שיזכו לפטור הנכסף הן קטינים, מבוגרים מעל גיל 60, מי שקיבל פטור בריאותי משהייה בחולות ונפגעי סחר בבני אדם וחטיפה.
"מדובר במהלך חסר כל היגיון או הצדקה", אומר יעקובוביץ. "אנו תומכים בקביעת חריגים הומניטריים, אך אין כל היגיון בהענקת פטור גורף ללא כל מבחן הכנסה, כאשר ידוע כי בתחומים מסוימים כמו מסעדנות הם מרוויחים שכר נאה".
השלכה בעייתית נוספת של הקיצוץ בשיעור הפיקדון עלולה להיות גידול חד בילודת המסתננים, שכבר עתה עומדת על כ-1,000 לשנה. "כבר היום אנו עדים לתופעה של מסתננים המקימים משפחות ללא יכולת או כוונה לטפל בילדים, תוך הזנחה פושעת, והתקנות הללו יוצרות תמריץ כלכלי עוצמתי שרק יחמיר את המצב", מתריע יעקובוביץ. "האבסורד גדול עוד יותר, שכן אין ספק בכך שנשים עם ילדים יכולות לחזור לאריתראה ללא כל חשש, אך המדינה יוצרת כאן מדרון חלקלק ותקדימים נורמטיביים להשארת אוכלוסיות אלה בישראל".
החוק שהגה יעקובוביץ עבר לא מעט גלגולים, רובם לטובת המסתננים ולרעת תושבי דרום תל אביב. בהצעת החוק המקורית, שיעור ההפרשה שהמסתננים נדרשו להפקיד היה אמור להיות פרוגרסיבי עד לרמה של 40%, אך בסופו של דבר גובשה פשרה ולפיה המסתננים נדרשו להפקיד רק 20% ממשכורתם – סכום אשר יוחזר למסתנן עם עזיבתו את הארץ. יישום החוק החל במאי, אך כבר ביוני התכוון שר האוצר משה כחלון להפחית את שיעור ההפקדה ל-16.5%. המהלך נמנע הודות להתערבותו של דרעי, אך הפעם מצוי שר הפנים בצד השני של המתרס.
בג"ץ, אוניברסיטת תל אביב והקרן נגד תושבי דרום ת"א
החלטת שר הפנים להקל משמעותית על המסתננים נובעת ככל הנראה מהחשש של המשרד והפרקליטות כי בג"ץ יבטל כליל את חוק הפיקדון. במרץ האחרון הגישו עמותת 'קו לעובד' ו'התוכנית לזכויות פליטים' באוניברסיטת תל אביב עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק. העתירה הוגשה בשם שבעה מסתננים ומספר ארגוני שמאל קיצוני נתמכי הקרן החדשה לישראל, בהם 'האגודה לזכויות האזרח' ו'רופאים לזכויות אדם'. איגוד המסעדות הצטרף גם הוא לעתירה, כמו גם 11 "ארגוני נשים", בטענה שהחוק יפגע במסתננות. המערך המשומן של העמותות המעורבות בהגשת העתירה, כולל מוסד ציבורי כמו אוניברסיטת תל אביב, מלמד על העוצמה והמשאבים שבידי סייעני המסתננים.
ביולי נערך הדיון המקדמי בעתירה, ובמהלכו השמיעו שופטי העליון ביקורת חריפה נגד החוק. "השאלה היא האם בפועל אין כאן איזו מטרה מוצהרת או לא מוצהרת לדחוק אותם [המסתננים] משוק העבודה", הקשה בדיון השופט אורי שהם. השופט עוזי פוגלמן, הזכור כמי שהביע בעבר דאגה עמוקה ליכולתם של המסתננים לרכוש תחביבים, מתח ביקורת על שיעור ההכרה הנמוך בפליטים בישראל.
בחודש הבא צפוי להתקיים דיון נוסף בבג"ץ, אך אם התקנות שהגה משרד הפנים ייושמו בשטח, חלק גדול ממטרות הקרן החדשה וארגוני השמאל הקיצוני יושגו בכל מקרה, וחוק הפיקדון יסורס ויהפוך בפועל לאות מתה.
במידה ודרעי לא יחזור בו, הגוף שיכול לבלום את השינוי הבעייתי הוא ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. לנוכח ניסיון העבר של תושבי דרום תל אביב עם יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), אין מקום נרחב לתקווה. במהלך דיון בכנסת במרץ האחרון, עליו דווח ב'מידה', העלה אלאלוף את המסתננים הלא חוקיים לדרגת "אזרחים", והגדירם "אוכלוסייה חדשה" בדרום תל אביב. "שיהיה ברור", אמר אלאלוף בנוגע למסתננים, "היום הם גם חלק מהמדינה".
מלשכת השר דרעי נמסר: "שר הפנים אריה דרעי, מוביל מזה זמן רב את המאבק ליציאתם של המסתננים מישראל. חוק הפיקדון הפועל מזה כחצי שנה, הוא כלי כלכלי חשוב לתמרץ את יציאת המסתננים מישראל. בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד חוק הפיקדון ועל מנת למנוע אפשרות של ביטול החוק, פרסם שר הפנים דרעי טיוטת תקנות שנועדה לפטור חלקי מהוראות החוק מקרים הומניטריים מועטים וברורים. מטרת הפרסום היא לקבלת הערות מהציבור לתקנות, זאת כדי לוודא שהנושא יוסדר באופן יעיל וברור ויסייע להמשך יציאת המסתננים מישראל".
אולי מספיק לפכור ידיים ולגלגל עיניים. אזרחי ישראל-ובתוכם גם תושבי דרום תל אביב- הם אלו המשכירים דירותיהם למסתננים, לא הממשלה, לא בג"צ
למה לא גובים מכל עובד מיסים כחוק? למה 20%? למה מחסירים להם בעזיבה? למה ממני לוקחים 50?
למה בכלל מתיחסים למסתננים ? ממתי יש אפשרות ליצג מסתננים שעברו את הגבון ללא היתר כניסה או ניירות מתאמים לבקשת עבודה? אימת השואה טבועה בזכרוננו כאילו אנחנו אשמים בשואה ואנו צריכים לתנצל על כך! היהודים באירופה בזמנו אכן היו פליטים שנרדפו בכל ארץ אליה נסו מאימת הנאצים.ולכן הם היו פליטים במובן המלא של המונח. האפריקאים שפלשו לארצנו עברו מספר מדינות ברכם אלינו , ואף מדינה אותה עברו לא פגעה בהם ולא איימה על חייהם. ממת פניהם היתה ברורה : ארץ ישראל של היהוים אותה אפשר לרמות. בית דין אירופה פסק לפני זמן לא רב שהפליטים כביכול מאפריקה אינם בשום סכנה בארצותיהם ולכן אין סיבה שלא יחזרו לארצות מוצאן. רק בישראל אנו מפחדים ושבויית בקונספט של מה יגידו הגויים. חייבים לנקוט מהלך אמיץ ולהחזיר את כל המסתננים לבתיהם באפריקה ויפה שעה אחת קודם כי בנפשנו בדבר. מסתננים עליו מבחוץ ואויבי נפשנו מבפנים !תודה
ברור איך המסתננים ישלמו שכירות בשכונת התקווה יש לו כמה בניינים שם אם אני לא טועה
לאריה דרעי יש מספר רב של דירות ברחוב התקווה ממש בשוק שם הוא חילק את הדירות ויש לו קליינטורה גדולה מהמסתננים ששוכרים ממנו דירות זהו עסק פורה ולכן לא כדאי להפסיק את מכרה הזהב ולסלק את המסתננים הפרנסה תלך עדיף לבלף שאתה עוזר ותומך לסילוקם וצד שני חוגג על הישארותם ההצגה הכי טובה בעיר ז׳