במימון המדינה: סינמטק תל אביב יארח אירוע המקדם מימוש זכות השיבה

סינמטק תל אביב, הזוכה לתמיכת ציבורית של למעלה מ-6 מיליון שקל בשנה, מתכוון לארח אירוע המקדם חיסולה של ישראל בדמות שיבת מיליוני "פליטים" ערבים לתחומי המדינה. האירוע, שצפוי להתקיים בין התאריכים 3-1 בדצמבר, נושא את הכותרת "פסטיבל סרטים בעקבות הנכבה ולקראת שיבה". בעקבות קיום הפסטיבל, דורשת שרת התרבות מירי רגב משר האוצר משה כחלון להפעיל את חוק הנכבה המאפשר קיצוץ בתמיכה הממשלתית בסינמטק תל אביב. אולם כפי שציינו בעבר ב'מידה', חוק הנכבה במתכונתו הנוכחית חסר שיניים והפתרון טמון בחריש חקיקתי עמוק בדמות תיקון לחוק יסודות התקציב.

"הפסטיבל הזה מערער על הלגיטימיות של מדינת ישראל ואסור, כמובן, למדינת ישראל לתמוך בו", אומרת רגב. שרת התרבות הורתה למנכ"ל משרדהּ לפנות ליועמ"ש משרד האוצר, אבי מסינג, בבקשה לכנס את הוועדה שבכוחה לקצץ בתמיכה מהסינמטק. "המסר שמעביר משרד האוצר בעצם שיהוי הטיפול, פוגע בחוק המגן על ערכינו ועל עצם קיומנו", טוענת רגב.

פסטיבל הנכבה יתקיים זו השנה החמישית ברציפות, והוא נערך באופן קבוע בסמוך ל-29 בנובמבר – יום החלטת האו"ם לחלק את ארץ ישראל. השנה ימלאו 70 שנים להחלטה ההיסטורית, שבעקבותיה פתחו הערבים בארץ ישראל ולאחר מכן צבאות ערב במלחמת שמד נגד היישוב היהודי ומדינת ישראל. "תכנית זו קיבעה את רעיון החלוקה וההפרדה בין יהודים לפלסטינים בארץ ומהווה צומת מרכזית בנכבה המתמשכת ובהפיכתם של מאות אלפי פלסטינים לפליטים", נכתב בתכניית הפסטיבל.

האירוע שייערך בסינמטק מאורגן בידי עמותת השמאל הקיצוני 'זוכרות', אשר חרתה על דגלה את סוגיית זכות השיבה. הפסטיבל כולל הצגתם של 15 סרטים המציגים כולם 'נרטיב' זהה, לפיו מדינת ישראל הוקמה בחטא והפלסטינים הם הקורבנות של מלחמת העצמאות. בחלק נכבד מתקצירי הסרטים מוגדרת ישראל "מדינה קולוניאלית" בעוד הסרבנות והאלימות הפלסטינית לאורך השנים זוכות ללגיטימציה ואף רומנטיזציה. בתיאור הסרט 'מחוץ לפריים – מהפכה עד הניצחון' נכתב למשל כי הוא מהווה "דיוקן היסטורי ייחודי של מאבק העם הפלסטיני לברוא את צלמו בעצמו". לדברי הבימאי, "הסרט מתחקה אחר ההיסטוריה המודרנית של פלסטין ומשחזר עשורים של שליטה קולוניאלית בעזרת פסיפס מאבקים מנקודת מבטם של הנכבשים".

חוק הנכבה מיותר וחסר שיניים

מחזור הפעילות של סינמטק תל אביב עומד כיום על יותר מ–20 מיליון שקל בשנה, קרוב לשליש מתוכו ממומן מכספי ציבור: 5 מיליון מעיריית תל אביב ו-1.3 מיליון ממשרד התרבות. אנשי ימין דוגמת שי גליק פנו בעבר לעיריית תל אביב, אך זו כבר הבהירה שאין בכוונתה לקצץ בתמיכה ממוסדות תרבות בעיר בעקבות פעילות פוליטית המתנהלת בתחומם. רגב מנגד מעוניינת לקצץ בתמיכה, בהסתמך על חוק הנכבה חסר השיניים. אם רגב תצליח למשל ליישם את הסעיף על סינמטק תל אביב, הקנס שיושת על המוסד יעמוד על כמה עשרות אלפי שקלים – בעוד הליך יישום הסעיף, הכולל כינוס ועדה בהוראת יועמ"ש משרד האוצר, צפוי לעלות למדינה הרבה יותר.

עם זאת, בידי שרת התרבות שמור הכוח לקצץ בתמיכה לסינמטק גם ללא התערבות היועצים המשפטיים. רגב תרוויח נקודות אצל בוחריה אם לא תמתין למסקנות הוועדה אלא פשוט תפעיל את סמכותה לפי נוהל התמיכות של משרד האוצר, ותודיע לפחות על הקפאת התקציב כולו עד להחלטת הוועדה. החלטה כזו צפויה להיכשל בבג"ץ, אולם פסק דין שיציב את בג"ץ לצד תומכי זכות השיבה עשוי לדחוף את הכנסת לתיקון חוק יסודות התקציב, ולכינון מנגנון סביר יותר שיאפשר לשרים לשלול תקציב מגופים המעניקים חסות לחיסולה של ישראל.